העידן המודרני הביא עימו שינויים מהותיים בספורט המקצועני והחובבני כאחד, כאשר יותר אנשים ברחבי העולם ובישראל בפרט עוסקים בספורט חובבני, ואילו המקצוענים נדרשים להפגין רמות גבוהות במיוחד. לצד הפן המבורך של שמירה על כושר אצל כלל האוכלוסייה ושאיפה למצוינות בספורט המקצועני, נעשות הפגיעות עקב פעילות ספורטיבית לנפוצות יותר. בכתבה זו נסקור את הפגיעות השכיחות בענפי הספורט השונים, ונלמד על מחקרים, טיפולים וכיוונים חדשים למניעתן.
בשנות האלפיים גברה מאוד המודעות הציבורית לבריאות ולטיפוח הגוף, מה שמתבטא בין היתר בשמירה על תזונה מאוזנת ובהקפדה על פעילות גופנית קבועה. למעשה, סקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי כמעט שני שלישים מכלל הישראלים עד גיל 50 עוסקים בפעילות ספורטיבית כלשהי באופן קבוע. יתרה מכך, בפעילויות אלו קיים צד מהנה, משחרר וממכר אשר מוביל אנשים רבים לפתח את כישוריהם והשקעתם בתחום, ולהגביר את השתתפותם בפעילויות כגון קבוצות רכיבת אופניים, טניס, כדורגל, כדורעף, חדר כושר וריצה. ואולם, מאחר שמדובר בחובבים שלא תמיד זוכים להדרכה מקצועית, רבים מהם סובלים מפציעות ופגיעות. לדוגמא, באותם הסקרים נמצא כי 10% מכלל העוסקים בספורט חובבני סובלים מכאבים קבועים, מתוכם 2 מכל 5 פונים להתייעצות רפואית או נוטלים תרופות לטיפול בבעיה.
בענפי הספורט המקצועני למיניהם מושקעים סכומים נכבדים במחקר ופיתוח של טיפולים בפגיעות וכאבים. כמו כן מעסיקות הקבוצות והאגודות אנשי מקצוע כדוגמת רופאים מומחים, מאמני כושר ופיזיותרפיסטים האמונים על הכנה נכונה של הגוף לקראת מאמצים גדולים. הסיבות לכך נעוצות לא רק במאמץ הנדרש מספורטאי מקצועני, אלא גם בהיבט הכלכלי של הקבוצה. לדוגמא, שחקן כדורסל הסובל מפציעה שמונעת ממנו להשתתף במספר משחקים, עלולה לעלות לקבוצה בהפסדים, באובדן תארים והפרסים הכרוכים בהם, ואף באובדן קהל. למעשה, בספורט המקצועני בארה"ב בלבד מוערכות עלויות הפציעות בספורט המקצועני בנזקים של מיליארדי דולרים בשנה. לאור הממון הנכבד שמושקע במניעת וטיפול בפגיעות, ניתן היה לצפות כי שכיחותן תרד עם השנים. ואולם, הספורט התחרותי משמעו שאיפה מתמדת לשיפור הביצועים וההישגים, כך שבאופן הדרגתי עולות הדרישות משחקנים ומתחרים, החל בגובה הניתור ועד למהירות הריצה. מכאן שגם העומס על גוף הספורטאי הולך ומתגבר, ועימו תדירות הפציעות.
בכל ענף ספורט, מקצועני או חובבני, קיימות פגיעות אופייניות ושכיחות יותר בהתאם לחלקי הגוף הנדרשים למאמץ. זאת, לצד פציעות דומות בענפים שונים הכרוכות למשל בריצה, עצירה וקפיצה. לפניכם מספר דוגמאות לפגיעות אופייניות בענפי ספורט פופולאריים ודרכים מקובלות לטיפול בהן:
לאור העלייה המטאורית בסכומי הכסף המעורבים בספורט מקצועני, משקיעות בשנים האחרונות קבוצות והתאחדויות ממון נכבד במחקרים הקשורים לתחום. אחד המחקרים החדשים מצא כי שתי הסיבות העיקריות לפגיעות בספורט קשורות לאיזון שרירי לקוי מסביב למפרקים, ולרמת קואורדינציה נמוכה באזור שנפגע. לאור הגילוי מתחילות להיבנות תוכניות אימון וחימום שאינן מתבססות על מתיחות בלבד, אלא על תרגול אקטיבי של האזורים הגופניים הרלבנטיים לענף. התרגילים האקטיביים יובילו לחיזוק השרירים מסביב למפרקים ולשיפור הקואורדינציה, ומכאן למניעה והפחתה של פגיעות ללא צורך בהשקעה עצומה על מכשור, טיפולים ותרופות.
רבים מקרב הספורטאים סובלים מפגיעות כתפיים וגידים, כאשר הטיפולים המוצעים כיום אינם מספקים מענה משביע רצון, החל במנוחה, דרך קיבוע האזור ועד לניתוחי תיקון. הבעיה היא ששיטות אלו אינן מובילות או מקצרות החלמה, והן אף כרוכות בהחלשת האזור ובמועדות לפגיעה חוזרת. יחד עם זאת, לאחרונה יצא לדרך ניסוי לטיפול בפגיעות כתף וגידים בעזרת הזרקת תאי גזע משלייה, אותו מפתחת חברה ישראלית. אם יצליח הניסוי הרי שיימצא בעתיד טיפול אפקטיבי בהרבה להחלמת ובניית האזור הפגוע, להבדיל מהקלה על כאבים בלבד.