פורום טיפול משפחתי, זוגי

יש לנו 3 ילדים 3 בנים ואחד עושה מה שבא לו האמצעי בן 13 הגדול 15 הקטן 10 האמצעי משפיע לרעה על הגדולים בלי לפ]רט הרבה אנחנו שוקלים לשלוח לפנימיה ולא יודעים מה לעשות מה האפשרויות? מה נכון גם ל2 הילדים האחרים?

להורים שלום
מדבריכם אני למד שאתם מתמודדים עם אתגר מורכב, 3 בנים בגיל ההתבגרות, ונמצאים בפני דילמות ואף התלבטות האם נכון להוציא את אחד הילדים לפנימיה. אלה החלטות משמעויות עבורכם ועבור הילדים ואני ממליץ לקבל אותם בפגישה עם מטפל העוסק בהדרכת הורים, ממכון אדלר או כל מכון אחר העוסק בהדרכת הורים.
התמונה רחבה הרבה יותר ממה שניתן לפרט כאן.
ועד אז, אני ממליץ לכם על כמה פעולות והחלטות:
עשו רשימה של התכונות הטובות שיש בכל ילד , ממש כתבו על דף נייר, ולילד שאתם רוצים לשלוח לפנימיה, רשמו עוד 5 תכונות טובות יותר מלאחרים.
- פתחו אלבום של הילדים כשהם היו קטנים , בני 2 - 4 .תזכרו באירועים, בשמחה שהם הביאו לכם, בקולות , בצחוק, בחיוך שלהם כשהיו קטנים , בתקווה שהביאו לכם. אם יש לכם סרטונים מהתקופה הזו. תסתכלו עליה כל המשפחה ביחד. עם הילדים. העלאת הזכרונות הזו טובה להקטנת כעסים ומריבות בין הילדים, וביניכם . הנוסטלגיה הזו , תרענן לכם את הרגש החם לגבי הילדים , ותעזור לכם להתמודד עם הקשיים של היום.
-לא מחליטים כלום ללא יעוץ מקצועי בעל ניסיון.
לא מעלים את אופציית הפנימיה באף שיחה בבית עם הילדים.
הכריזו עם עצמכם על סוג של :"הפסקת אש", מצמצמים את המריבות בבית למינימום האפשרי.
ותחשבו לרגע ?
מה בכל זאת משמח אותכם בילדים ?
מה מצחיק בהם ?
מה אתם אוהבים בהם ?
מה הם אוהבים לאכול ?
מה מיוחד בכל אחד מהם. ?
המחשבות הללו יעזרו לכם לחזור ולראות את הדברים היפים והטובים שיש בילדים , חלקים שקצת שוכחים כשהילדים בגיל ההתבגרות .
בהצלחה
אשמח לסייע בכל עת .
יאיר היימן, מגשר משפחתי

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

שלום רב,
אני בחור כבן 35.
לפני כ-10 שנים בעקבות הרבה משברים שעברתי בתקופה ההיא, בדידות, בלבולים מבחינת בחירת קריירה וכו' התחיל לי בעיה שאגדיר אותה כ"הרגשה עכורה בראש". אני בכוונה לא משתמש במונח "דיכאון" כי זה לאו דווקא דיכאון..אלא יותר כמו הרגשה של יובש כזה בראש, כאב של חוסר אנרגיה כזה..תקיעות (אין לי דרך יותר ברורה להגדיר את הבעיה) אם כי גם היו הרבה מצבים של דיכאון. באותה תקופה גם עליתי משמעותית במשקל. הבעיות האלה עדיין ממשיכות. אני בחור שמתפקד רגיל ביום יום,
אבל באופן כללי יש הרבה תיסכולים, חוסר מוטיבציה ודכאונות (כיום קלים)
אני מכיר את האופציה של ללכת לפסיכיאטר שידחוף תרופות מיותרות ועל הדרך עלול להרוס את הרקורד הרפואי שלי. אבל האם יש דרך לבצע בדיקה רפואית רצינית ואחראית לגבי הבעיה שלי?
לאיזה תחום רפואה עלי לפנות בנושא? אני מבוטח בכללית.
אני מאוד חושש מהחובבנות של פסיכיאטרים או רופאי משפחה לדחוף תרופות רק על פי דיאגנוזה של דברים שהפציאנט אומר לו.
מחפש באמת מומחה שיעשה בדיקה רפואית רצינית ואחראית כדי למצוא את המקור של הבעיה ולטפל בה.

בתודה מראש

שלום בחור
המצב שאתה מתאר של בלבול , חוסר כיוון, חוסר קבלת החלטות, דילמות , חוסר אנרגיה, הוא מצב לגיטימי ואפשרי, כאשר אין לך כיוון, אתה לא מרגיש בטוח לגבי היכולות שלך , אולי אפילו חסר ביטחון ומה שקורה לך במציאות לא דומה למה שאתה שחלמת שיהיה לך .
ולכן
אני ממליץ לך על טיפול אצל מישהו עם הכשרה של NLP .(טיפול בעזרת דמיון מודרך ) בהסמכת מסטר או אפילו טריינר, עם ניסיון. שיעזור לך לבנות מחדש ביטחון עצמי, להראות לך , ולהוכיח לך את המסוגלות הרבה שיש לך , יעזור לך להפרד מפחדים טראומות, או חסמים שתוקעים את התשוקה שלך לחיים.
ויש לך רצון , ל"עוף על החיים" .
איך אני יודע ?
כי עשית כבר את הצעד הראשון בכך שהשארת כאן שאלה?
תוכל בטיפול , לגבש כיוון, להבין את היכולות שלך , להפרד מאמונות ישנות ולא רלוונטיות, שמגבילות אותך, ולהתחבר לכוחות הסמויים שטמונים בך, עמוק בתוכך , ומחכים לרגע שתוציא אותם לאור. לשנות הרגלים ולהיות מה שאתה חולם להיות.
ויותר מזה ...
הטיפול יאפשר לך להתמקד, בדיוק בכיוון וביעוד שלך ? וכאשר שתהיה בסביבה בה ההרגלים שלך , המיומנויות הערכים והאמונות שלך , כולם מכוונים לזהות הפנימית והיעוד שלך - לא יכאב לך הראש , ולא תזדקק לתרופות .
אני ממליץ ללכת לפגישה אחת , בה תעשו הערכת מצב ותוכנית כלשהיא , כך שתוכל לדעת את המשמעות הכספית, ואז לחזור לקופה חולים ולבדוק את היכולת שלהם לסייע לך .
עכשיו, דמיין לרגע ?.את עצמך , בעוד שנה , עם פחות משקל, עם חלום חיים שיש לך תוכנית להגשים אותו, היכולות שלך ברורות לך, ואתה משלים לימודים ומיומנויות, לאט לאט , בקצב שלך, עפ"י התוכנית שלך , אתה רואה התקדמות, ומרגיש שהחיים שלך נראים בדיוק כמו בתוכנית להגשים את הפנטזיה הראשונה שלך .
איך אתה מרגיש ?
ומה הצעד הראשון שאתה עושה , ממש עכשיו, כשאתה מסיים לקרוא את התשובה ? בחר צעד קטן שיהיה בכיוון .שלך !
וכמה שאלות , צידה לדרך עד שתמצא את המסטר שלך
מה משמח אותך ? למה דברים טובים קורים דווקא לך ? מה אתה אוהב בכושר הביטוי שלך? מה היכולות הטובות שלך ? מה יפה בהצלחות שלך ? מי האנשים שבקרוב יעזרו לך ?
אם תרצה שמות של מטפלים בתחום NLP באזור ירושלים , שלח לי מייל ואשלח לך רשימה.
יש בך הרבה מעבר למה שאתה חושב. אתה לא צריך טיפול תרופתי.
בהצלחה , שנה טובה :)
מצטער על התשובה המאוחרת

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

שלום ידל בן 13 עושה מה שבא לו שום עונש לא עוזר יוצתא מתי שרוצה חוזר מתי שרוצה ומסכן לנו לדעתינו את אחותו בץ 15 שהיא בסדר מה העצות של פסיכולוג לילד מורדני בהורים?

רותם שלום
הבן שלכם מתחיל את גיל ההתבגרות ומגבש את הזהות החדשה שלו. אם עד גיל 12 , 13 בדרך כלל ילדים עושים מה שאנחנו מבקשים או אומרים להם לעשות, "פתאום" , הם עושים מה ש"בא להם" .
רותם, זו הדרך בה ילדים מתבגרים, ואנחנו ההורים צריכים להתאים את עצמנו לשינוי.
היזכרי לרגע בגיל ההתבגרות שלך, דברי עם בעלך על גיל ההתבגרות שלו. כיצד אתם התבגרתם ?
הבן שלך מקלף מעצמו את דמות הילד שעשה כל מה שאמא ואבא אמרו ובונה לעצמו זהות חדשה. זו המהות של גיל ההתבגרות, שינוי פיזי, שינוי התנהגותי, הקול שלו משתנה, הנכונות שלהם להקשיב לנו, יורדת והם יותר עצמאיים, יותר "מחליטים" על עצמם. ילד שאינו "מורד" ומתבגר, עלול להיות חלש ואולי לעולם לא יהיה עצמאי.

התפקיד שלך ושל בעלך לראות שהשיקולים וההחלטות שהוא לוקח - הגיוניים, ועפ"י כללי התנהגות מכבדים.

מה עושים ?

קבעי עם בעלך כללים של התנהגות בבית, על מנת שהבן יראה ששני ההורים מתנהגים מולו באותה דרך , החליטו מה לא מקובל עליכם , כמו: "בבית לא צועקים"," בבית מדברים על כל דבר, גם על מה שלא מסכימים" . והקפידו על הכללים, כדי שידע איך להתנהג בחיים.

הקשיבו לו, לרעיונות שלו, לבחירות שלו ,לשפה בה הוא מדבר, תשאלו שאלות כדי להכיר את דרך החשיבה החדשה שלו.

חזקו את הביטחון העצמי שלו, הוא זקוק להרגיש שיש לו מי שתומך בו בבית, כשהוא יוצא החוצה להיות עם בני הגיל שלו, שם ההתמודדות הגדולה עבורו. תנו לו מחמאה על בחירות נכונות, על מעשים נכונים וטובים.

המעיטו את הוויכוחים והמחלקות , אם יש בינכם ההורים, במיוחד בפני הילדים. שבי לראות איתו טלויזיה ביחד, להבין מה הוא אוהב. תוכלו לצחוק ביחד, לדבר על מה שרואים, כשמשהו לא טוב קורה, לשאול אותו מה דעתו , מה הוא היה עושה , כך תכירי את תפיסת העולם החדשה שהוא בונה לעצמו.

ככל שתקשיבי לו יותר , כך הוא יכבד אותך יותר, ככל שתרחיבי את הכללים שפעם היו, כך הוא יוכל לגדול ולהתפתח בצורה בוגרת יותר.

גיל ההתבגרות זו תקופה מאתגרת להורים. התפקיד שלנו לתת להם כלים להתבגרות.
קני ספר על גיל ההתבגרות, למדי אותו, את תמצאי בו מידע שיוכל לעזור לך להבין את הסיבות לחלק גדול מהבחירות שלו.

הקשר של הבן עם אחותו הוא חלק מבדיקת הזהות שלו ומידת ההשפעה שלו על האנשים סביבו. הקשיבו לקשר בינכם, לימדו אותו וכך תבינו את "הראש של הצעירים" . כל זמן שהם לא באיזורי סכנה כמו סמים ואלכוהול, אפשרו להם לגדול בתוך "מרחב" כללים גדול יותר ופתוח יותר מאשר בתקופת ילדותם.

ואת כל הדברים הללו , גבשי עם בעלך, על מנת שבבית תהיה דעה אחידה.
בהצלחה :-)

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

שלום,
בתי נשואה עם שני ילדים 10,12, בעלי ואני עוזרים להם המון עם הילדים מזמינים אותם לארוחות אבל הם מצידם אף פעם לא הזמינו אותנו לארוחה אצלהם, השיא היה השבוע היינו עם בחופשה החזרנו אותם לביתם הם הזמינו אוכל אכלו מולנו ואפילו לא הציעו לנו .
אנחנו ממש מרגישים ספקי שירות אני לא יודעת אם להעיר לבתי או לא

אודה לעזרתכם

דיקלה שלום
ההורות, לא נגמרת אף פעם. יחסי נתינה - קבלה - פרגון - הכרה, הם חלק מהערכים שאנחנו צריכים לטפח, להוות דוגמא ולחנך להם, תמיד,ובאהבה עד לשיבה טובה.
למה ?
כוון שגם הילדים שלנו משתנים וזקוקים בכל גיל וסטאטוס שונה בפתחו של כל פרק חדש בחיים ,ללמוד מאיתנו ההורים שבוגרים מהם, משהו מהניסיון שלנו, מתבונת החיים שלנו. תפיסת החיים הזו , היא הלגיטימציה, להגיד להם מה נכון לעשות כדי לשמור על יחסים, ותקשורת טובה, איתכם ההורים.
לבת שלכם , כנראה , לא הייתה כוונה לפגוע או להעליב אתכם והעניין מחייב שיחת הבנה.
הנתינה שלכם שנעשית באהבה רבה אינה תלויה בדבר. היא צריכה להיות כי היא באה מאהבה.
ללא קשר לנתינה שלכם, יש מקום לכבד אתכם כהורים, להתייחס אליכם, להזמין אתכם לשבת לאכול לשתות, בכל פעם שאתם אצל הבת שלכם.
אני ממליץ לך לארגן את מחשבותיך בכתיבה, לדבר עם בעלך ולרשום לעצמכם :
מה אתם מרגישים בסיטואציה הזו ?
מה היה עוזר לכם להרגיש אחרת ?
מה חשוב לכם בקשר עם הבת והמשפחה שלה ?
תאמי את השיחה עם בעלך, סכמו ביניכם איזה מילים חשוב שיאמרו שמקדמות את הקשר עם הבת ומשפחתה. מה הערכים שחשובים שלכם בסיטואציה הזו. והיו מוכנים לשיחה אוהבת עם הבת.
קבעי פגישה עם ביתך במקום שהאווירה בו תאפשר שיחה נעימה, ודברו איתה על הדברים בסדר הזה. הקשיבו לה בסבלנות, ובקשו לשמוע את הסיבה האמיתית, שבגללה לא הוזמנתם. כבדו כל תשובה שתקבלו .וסיימו את השיחה בהסכמות על הדברים שחשובים לכולכם.
ממש לפני הפגישה הסתכלו על אלבום תמונות של הבת כשהיא הייתה ילדה קטנה, זה יעורר בכם זכרונות טובים חמלה ואהבה, ועם הרגש הזה היפגשו עם הבת.
אם היא תרצה להביא את בעלה לפגישה...זה בסדר גמור. השיחה תהיה קצת יותר מורכבת, אבל עם אותו עקרון.
"כשקורה כך וכך ..אנחנו מרגישים כך וכך ..היה מאד עוזר לנו אם היה...וחשוב לנו .."
בהצלחה :-)

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

שלום.
אני בגדול נגד להתערב לאנשים בחיים ויודעת שדעתי לא מעניינת אף אחד אלא אם נתבקשתי להביע אותה.
אחותי בת 31. יש לה חבר מזה שנה. יש דיבורים על חתונה.
אמא שלי מאוד מוטרדת כיוון שהוא יגרום לנפילה בטוחה של אחותי ושלו.
אין לו הבנה כלכלית הוא חותם על חוזים בלי להבין אותם ועכשיו חתם על חוזה לדירה, כשאמא שלי שאלה אם חושב שיעמוד בשכר דירה עם הוצאות של חשמל אוכל מים אמר שלא לקח זאת בחשבון וביטל מיד את החוזה. כיוון שהבין שלא יוכל לעמוד בזה.
אין לה בטחון עצמי היא כנראה לא יכולה לעמוד מולו בדברים.

אשמח לעזרה וייעוץ
תודה

אורית שלום

שאלה טובה , ובזמן הנכון. לפני שאחותך מתחתנת .
לנושא ההתערבות. לילדים, גם כשהם בני 31 , חשוב לשמוע דעות מההורים ומבני משפחה.
לפעמים אחרי 20 שנה של משברים, הם ישלפו אמירה כמו " חבל שלא שאלתי אותך, חבל שלא דיברנו ולא אמרת לי" .
אבל
הצלחת ההתערבות בחייהם של אחרים תלויה באופן בה אנחנו עושים אותה.

זה אומר שאם תבואי עם משפט כמו "אחותי , תקשיבי לי, הבן זוג שלך כזה וכזה ואף פעם לא ? והוא לא מבין ב? ואיך הוא מרשה..." היא תנפנף אותך מכל המדרגות, ותחשוב לעצמה . "למה מי היא ? החיים שלה יותר טובים ..? "

אבל

כשצורת ההתערבות היא כמו של מאמן , וכשאת שואלת שאלות הכוונה, עם אמפטייה ואהבה , עוצרת, נותנת לה לנשום ולחשוב ...השאלות שלך או של אמא שלך, יתקבלו בהבנה אצל אחותך..
וכדי שלא תקפוץ לך, איזו ביקורת או שיפוטיות , לכי למראה , ואמרי לעצמך כמה את אוהבת אותה.
והשיחה יכולה להישמע כך , בפגישה אחת, שתיים או יותר.
"אחותי, אני חושבת שאף פעם לא דיברנו על זה?תגידי?בא לך כוס קפה /יין/ איתי על המרפסת ...
תגידי ...
מה את מאמינה שיש בזוגיות טובה ?
מה חשוב לך בזוגיות הזו ?
איזה ערכים חשובים לך ?
מוזר שאנחנו מדברות על זה רק עכשיו.
(שיקוף ) אני מבינה ...ושקפי לה מה הבנת.
ומה נותן לך וודאות בזוגיות ? איזה סוג של וודאות, ביטחון, ויציבות את מקבלת מבן זוגך ?
מה יתן לה מגוון עניין ריגושים, איתו ?
אני מבינה ...כלומר הוא ?.
מה יש בו שנותן לך להרגיש משמעותית בעיניו ?
מה נותן לך להרגיש שהוא אוהב אותך ? שחשוב לו קשר איתך ?
(שיקוף) אני מבינה, את מקבלת ?.
איך את רואה את היכולת שלך, לצמוח לידו ? להתפתח ללמוד את מה שאת רוצה ?
הוא נותן לך להרגיש טוב עם עצמך ?
איך הוא מאפשר לך להיות בנתינה ?
(שיקוף)
איך את יודעת שהוא מאפשר לך לבטא את הרצונות שלך ? הוא מכבד אותך ?
הוא עוזר לך ?
איך את מרגישה שהוא רואה אותך ?
איך את רואה שהוא סומך עליך ?
-(שיקוף) אני מבינה ש?.ואני גם רואה שאת קצת מהססת בעניין ?למה את מהססת ?

*** ולבסוף.

אחותי, ממה את מפחדת בקשר עם ?..
למה זה מפחיד ?.?
ומה תעשי אם הפחד ישאר והוא לא ישתנה ??
מה המחיר שתשלמי אם הזוגיות הזו לא תצליח ?
מה זה אומר ?
איזה בעיות יעלו במשך השנים ?
ואיך תתמודדי איתם .

אחותי, את מרגישה שיש לך מספיק ביטחון עצמי מולו ?
איך את חושבת לבנות את הביטחון עצמי ?
מי יכול לעזור לך ?

מה את מבטיחה לעצמך, לפני שאת נכנסת לחופה ?

אלה השאלות הבסיסיות אורית, שיעזרו לאחותך לגבש את ההחלטה הסופית, אם להתחתן איתו , או לא .
ואיפה שאת רואה שהיא מהססת, תני לה לנשום ותשאלי עוד שאלה וגם .".למה את מהססת ..."
יתכן ואחותך , לא שאלה את עצמה את השאלות האלה אף פעם...והיא תודה לך תודה גדולה על העמקה הזו.
אלה השאלות שאני שואל כל זוג צעיר שמגיע אלי. כדי לדעת שיש בינהם מענה לצרכים הבסיסיים שהם
"וודאות, מגוון, משמעות, קשר ואהבה, צמיחה והתפתחות, נתינה"

תתאמני על השיחה, תסבירי את רעיון השאלות לאמא שלך, ותגיעי מוכנה לשיחה.
הצורך בוודאות, ביטחון ויציבות הוא צורך בסיסי , הראשון או השני אצל כל אדם. אם אין לאחותך תשובות על הצורך הזה?סיפור הזוגיות שלהם יהיה מורכב ביותר.

ולסיום, הציעי לה. "אחותי , אני מציעה לך ...לא חייבת לקבל, אבל בשיחה אחת, שלך בלבד, עם מטפל/ת זוגי, תוכלי לקבל וודאות לגבי היכולת של שניכם לחיות בזוגיות טובה, עם צמיחה ביטחון כלכלי עד לשיבה טובה.

הדפיסי לך את השאלות , תתאמני ותתכונני לשיחה.
אני אשמח לעזור לך להתאמן, להתכונן לשיחה, שיחות.

תחושה פנימית של אהבה ואכפתיות , יעזרו לך, לכן , לקיים שיחה חשובה כזו עם אחותך .
בהצלחה :-)

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

שלום, ילדה שלי בת 14 עושה מה בא לה הולכת עם ידידים עד שעות מאוחרות אני לא יודע מה לעשות לא מקשיבה לי זה עושה לי בעיות לא יודע מה לעשות מותר אולי להחטיף לה אם יעזור?

שלום
הבת שלך נמצאת בגיל ההתבגרות, "מקלפת" מעצמה את דמות הילדה שעשתה כל מה שאבא ואימא אמרו ובונה לעצמה זהות חדשה. זה המהות של גיל ההתבגרות, שינוי פיזי, שינוי התנהגותי, הקול שלהם משתנה וגם הנכונות שלהם להקשיב לנו, יורדת והם יותר עצמאיים, יותר "מחליטים" על עצמם, וזה טבעה של התקופה הזו בחייהם.
והתפקיד שלנו לראות שהשיקולים וההחלטות שהם לוקחים - הגיוניים.
אני מבין את הדאגה שלך אליה ולטיולי ה"לילה שלה".
אז מה עושים ?
הבת צריכה בתקופה הזו, חיזוק של הביטחון העצמי, כך שתרגיש יותר בטוחה כשהיא עם החבר'ה, היא צריכה הרגשה שסומכים עליה, שהיא יודעת את הגבולות, שהיא יודעת מה כן ומה לא. ואת ההרגשה הזו תוכל לתת לה בשיחה איתה באופן הבא:
"אני שם לב שאת יוצאת עד שעות מאוחרות, ואני סומך עליך שתחזרי בשעה הגיונית הביתה,לפחות עד 01:00 ,(או שעה אחרת שאתה רוצה ) אני סומך עליך שאת יודעת לבחור את החבר'ה שאת מבלה איתם,(רק אנשים מוכרים) אני סומך עליך שאת יודעת את הגבול עם צעירים שאת לא מכירה, אני סומך עליך שאת יודעת לשמור על עצמך ועל הגוף שלך. את יודעת בדיוק מתי להגיד "הלו, עד כאן",
ואני יודע שאת לא תאכזבי - את עצמך "
בצורה כזו אתה בעצם נותן לה תחושה שאתה סומך עליה, (כי אין לך ברירה) , אבל אתה גם מלמד אותה, איך להיזהר ואיך לחשוב, איך לשים לב לגבולות.ומהם הגבולות. וכשהיא תרגיש שאתה סומך עליה, אבל היא בדיוק יודעת מה הגבול , היא תשאל אותך מה הגבול. איך להחליט. קח בחשבון שהיא כל הזמן תבדוק את הגבולות.

המעיטו את הוויכוחים בבית.עם כל הילדים ובינכם. ככל שיהיו פחות ויכוחים ומריבות, היא תרגיש שהבית מקום בטוח, ונעים ותעדיף לחזור אליו.
תראה איתה ביחד את הסדרות שהיא אוהבת לראות בטלויזיה. זה יאפשר לכם לצחוק ביחד להנות ולחזק את הקשר בינכם. כשקורה משהו "לא טוב בסרט " בעיניך , תשאל אותה, מה היא הייתה עושה במקרה כזה ?

עבודה מרתקת לפניכם, זה גיל ההתבגרות. לתת להם כלים להתבגרות.
קנה ספר על גיל ההתבגרות, למד אותו, אתה תמצא בו מידע שיוכל לעזור לך להבין את הסיבות לחלק גדול מהבחירות שלה.
איך צורך להחטיף, תקבל את התוצאה ההפוכה.
ואת כל הדברים הללו , תגבש עם זוגתך , על מנת שלכולכם תהיה דעה אחידה.
בהצלחה :-)

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

שלום, אישתי סובל מנטייה מינית שאני נמנע מלפרט, ואני נגעל מזה וזה פוגע בקשר בינינו, איך מוצע לגשת אילה בנושא אני כבר חסר אונים כי זה פוגע ביחס ובכבוד שלי אליה ומצד שני לא נעים לי להגדי לה שאני לא אוהב את זה ושזה לא טובה לי ושזה עושה אותו פחות טובה בעיניים שלי ושזה לא טוב ליחסים שלנו תדה אושרי

שלום
טוב שיש לך את הרגישות למצב , וטוב שיש לך רצון להתמודד בנושא מול אישתך בצורה הנכונה , מבלי להביא לפירוק הזוגיות, ולהחזרת הזוגיות למצב הטוב בו היא הייתה.
שים לנגד עיניך את הנושא שחשוב לך: "שמירת הזוגיות והחזרת הכבוד , והיחס לאישתי" , כך שתוכל בכל רגע לרתום את עצמך למטרה החשובה הזו להיות במוטיבציה ורצון לעבור את הקשיים שיתגלו בתהליך.
הסתכל על הבעייה כמשהו שאתה מאד רוצה לתקן ולשנות, ואתה עושה אותו מתוך אהבה והערכה לקשר בינכם , וכל זה על מנת שתוכל לרתום אותה , לשינוי .
נדרשת שיחה בינכם בה תאמר לה את הקשיים שלך מה אתה מרגיש ומה היה עוזר לך .באופן הבא.
רגע לפני השיחה
דמיין אותכם מספר פעמים , מקיימים את השיחה הזו, אתה בקול רגוע, עם בטחון,אומר לה את הדברים , והיא משיבה לך .."אני שמחה שאתה מדבר איתי באופן הזה , אסביר לך למה זה קורה. וזה לא יקרה שוב" .
וכשתרגיש נוח עם עצמך , תזמין אותה לדבר על זה .

"מאמי חשוב לי לדבר איתך על משהו ?.
"כשאת ?.זה גורם לי להרגיש ?
זה פוגע ביחס ובכבוד שאני רוכש לך.....ובקשר שלנו לאורך זמן .
היה עוזר לי אם היית ?."

יחד עם זאת עליך להבין שלכל התנהגות יש סיבה,(מענה לצורך כלשהוא ) ועליך לשאול אותה, בעדינות ובאהבה .
"למה את עושה את זה...מה את מרגישה ? מה זה נותן לך ? האם יש משהו אחר שיכול לתת לך את אותה הרגשה ? חוויה ? ולמצוא יחד איתה משהו , שיענה על הצורך שלה, ויהיה תחליף לנטייה המינית.

ממליץ לך להתייעץ עם מטפלים במיניות, להפגש , להבין ממנו את ההתנהגות, ואחר כך לדבר עם אישתך על שינוי , טיפול .
הפתיחות והאומץ להעלות כאן את הנושא, ידחפו אותך לטפל בסוגיה כך שהזוגיות שלכם לא תפגע, ואפילו תתחזק . בהצלחה :-)

בברכה,
יאיר היימן, מגשר משפחתי ומסטר nlp.
שעות פעילות: א-ה, 09:00 - 17:00
כתובת: מצפה מתת, ד.נ. מרום הגליל
טלפון: 050-7230744
מייל: [email protected]

הילד שלי בן 7 אובחן כסובל מבעית קשב וריכוז והיועצת בבית ספר המליצה לי על טיפול ריטלין.
יש לי התנגדות לשימוש בתרופה זו בייחוד בגיל כל כך צעיר. האם את יכולה בבקשה להמליץ לי על טיפולים אלטרנטיביים יעילים במקום שימוש בתרופה?

תודה מראש

סיגל:
ההמלצה של היועצת היא בגדר המלצה בלבד הדורשת ברור מעמיק. יש לברר בדיוק מדוע המליצה על כך, לעשות אבחון פסיכודידקטי או אחר כנדרש ולבקש אבחון של ניאורולוג או רופא ילדים המתמחים בעניין ויכולים לעשות גם אבחון ממוחשב. אם אכן יש צורך במשהו ממשפחת הריטלין כדאי לנסות משום שההשפעה יכולה להיות מאוד חיובית וחשובה. לפני כל שיקול אלטרנטיבי או רפואי יש לערוך אבחון מדויק וגם לבדוק אם הבעיה אינה רגשית ויש דרכים אחרות להתגבר עליה.
צר לי אך אינני יכולה להמליץ על טיפולים כאלה או אחרים לפני שאנחנו ממש יודעים במה מדובר. ניתן לפנות לעזרה לשרות הפסיכולוגי החינוכי וכמובן תמיד נשמח לעזור לכם גם במכון שינוי
תודה על פנייתך,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני מרגישה שהקשר שלי ושל בעלי נמצא במשבר רציני.
לפני כחודש ילדתי בפעם השלישית.
מרגע הלידה אני מרגישה שבעלי מתרחק ולא מתנהג כפי שנהג כנולד הבן הראשון.
הוא הרבה יותר מרוחק, מוצא סיבות לעבוד בלילות ולהשאיר אותי לבד עם שני הילדים. לא מחמיא, לא מלטף.
האם פתאום הוא נרתע ממני? אני מגעילה אותו?
אביגיל

שלום אביגיל,
לידת ילד היא אירוע דרמטי שמשנה עמדות, מקומות ותפקידים במשפחה. בעוד שבמקרים רבים נמצא שהאישה נכנסת לתפקידה באופן טבעי מעצם ההיריון והלידה אנחנו רואים, לא אחת, שהגברים נדרשים למקם עצמם בחוויה הזו באופן שאינו מתרחש מעצמו ושהוא אינו אוטומטי. אינני יודעת מה חווה ומה מרגיש בעלך ועצם התחושה של החוסר שאת מתארת מאפשרת לדעת שהיחסים הזוגיים שלכם הם טובים בבסיסם ושמתקיימת, ברגיל, חיבה ותקשורת רגשית ביניכם.
כדי לסייע לבעלך למקם עצמו ולעבד את החוויה מתוך נקודת המבט שלו וכדי שתוכלו לתמוך ולסייע אחד בשני במעבר המורכב של לידת הילד השלישי, פנו למטפל זוגי ומשפחתי. המטפל יוכל לסייע בהבנת הרגשות והמחשבות של בעלך, הוא יסייע בהבנת הצרכים הרגשיים שלך ובתפקידו המותאם של בעלך בסיטואציה הנוכחית. המטפל יסייע לכם לתקשר באופן רגשי אחד עם השני מתוך החוויה הנוכחית של כל אחד מכם שהיא עתה שונה מזו שהייתה לשניכם בטרם הלידה.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום ד"ר נגה

מה עושים עם ילד לא מקובל חברתית?

ציפי

שלום ציפי,
קשה מאוד לענות כך על השאלה מבלי לדעת פרטים בסיסיים של גיל וממתי הדברים כך ואיך נראה חוסר המקובלות של הילד וכד'. מה שכן ברור הוא שיש להתייחס לעניין. השאלה עצמה מעידה על הרצון לסייע לו וברור שיש לסייע לילד במצב כזה שכן הדברים יכולים להביא למצוקה ולתחושות קשות אצל הילד.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אנחנו נשואים שנתיים
ב 3 חודשים החרונים אישתי כל הזמן עצבנית
מכל זבוב עושה פיל ואין לי מושג מה הקטע שלה למרות ששאלתי אותה כמה פעמים
לא הכרתי אותה בצורה הזאת
אני מעדיף לא לפנות אליה שלא צריך על מנת לא לריב איתה שוב
מה אני יכול לעשות ?

תודה גיא

שלום גיא,
טוב שאתה ער לדברים ועוד יותר טוב שאתה רוצה לשנות את התקשורת ביניכם ולא עובר לסדר היום מבלי לפעול לתיקון המצב.
אכן, משהו מפריע לה, משהו לא מאפשר לה להיות בתחושה של רוגע ונעימות גם אם היא לא בדיוק יודעת מה הדבר או שלא יודעת לנסחו במילים ברורות. יתכן שהדברים קשורים בך ויתכן שהם קשורים בדברים אחרים. מכל מקום ברור שלא נכון לתת למצב להישאר כך כי אתה רוצה ואמור להיות התומך הקרוב וגם כי הדברים עלולים להחמיר ואתם עלולים להתרחק זה מזו. ממליצה מאוד שתפנו לטיפול זוגי כבר בזמן הקרוב. יתכן שלא נדרשות פגישות רבות ושניתן בזמן קצר להבין את הקושי ובעיקר לאפשר לכם ליצור שיחה קרוב ותומך באופן שכל אחד מכם זקוק לו. השיח הזוגי הקרוב הוא לעיתים מהמורה שמצריכה גורם שלישי שיתערב כדי לאפשר את תחילתו. כל אחד מבני הזוג בא, מטבע הדברים, מעולם אחר, ממשפחה אחרת ומראיית עולם ייחודית לו. הגישור וההתאמה בין העולמות והמעבר למקום של אמפתיה ותמיכה מדוייקת מצריך, לא אחת, סיוע של איש מקצוע.
לסיכום, שימרו על האיכפתיות והמחויבות ופנו לאיש מקצוע שיסייע להתניע שיח תומך עתה.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני חיה עם בעלי כבר כמעט 20 שנה לפני חודש גיליתי שהוא בגד בי עם אישה שאני מכירה לפני 3 שנים אני לא יודעת מה לעשות, אשמח לשמוע את דעתך.

שלום גילה,
הידיעה וההבנה באשר לקיום קשר מחוץ לזוגיות מציפה בהרבה פעמים שאלות וקושי סביב תחושת הביטחון שחשים בני הזוג בזוגיות. לזאת מתלווה כמובן תחושת עלבון ופגיעה. עם זאת יש לזכור שלרומן כזה עשויים להיות איפיונים מסויימים ושהוא, בהרבה מקרים, משמש כערוץ לצורך מסויים ושהוא אינו מכיל ממדים רבים אחרים שמתקיימים בזוגיות היותר מלאה.
כמו במשברים אחרים בחיים, גם במקרים האלה, בעבודה נכונה ועם רצון של שני בני הזוג, ניתן לצאת מהסיטואציה הזו אל דרך שמאפשרת זוגיות מעודכנת יותר. זוגיות שעכשיו תענה על יותר ממדים של הצורך האישי והבין-אישי של כל אחד מבני הזוג. המשבר הזה עשוי להיות, בליווי מקצועי ונכון, יציאה לחיים מותאמים יותר לשלב החיים בו מצויה המשפחה והזוג עכשיו.
הדבר אינו פשוט והוא מצריך, כאמור, עבודה עם איש מקצוע מיומן, מטפל זוגי, שמכיר את העבודה עם זוגות שחוו רומן מחוץ לזוגיות. אם ישנו הרצון, למרות הפגיעה והממדים האחרים שאותם מניתי, להמשיך בחיים משותפים, אפשר למצוא דרך שבה בני הזוג מצליחים למקם את האירועים האלה בחייהם מתוך בגרות ובשלות שמצליחה להכיל את הכאב שבגילוי הקשר המקביל. בני זוג שמצליחים לצאת למסע משותף כזה יחוו את הכאב של תחושת הבגידה במשותף תוך מעבר מעמדת האשם והמאשים לעמדה הזוגית שמאפשרת המשך חיים משותפים מתוך הערכה וכבוד ואפילו אהבה.
אני מציעה שתפנו בהקדם למטפל זוגי שיודע לעבוד עם אירועי חיים כאלה.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

היי,
הייתי שמחה לשאול, כמה שאלות קצרות..
מדובר במשפחה הכוללת
אימא גרושה חסרת השכלה
שני בנים בשנות העשרים לחייהם שעזבו את הבית, סביב גיל ההתבגרות בגלל מעורבות היתר של האם
בת 13, השלישית בסדר הלידה שעומדת בפני נשירה מביה"ס ואולי נוטלת גרס, עדיין מתגוררת בבית
סבתא אלמנה ללא בן זוג המטפלת ומפרנסת את ילדיה, מתערבת ומבקרת את האם על דרכי החינוך את הילדים
הסבתא, האם והבת מתגוררות בבית הסבתא
גם כאשר האם הייתה נשואה לבן זוגה הם גרו אצלה מנימוקים כלכליים

מערכת היחסים בין הסבתא לאם היא ביקורתית ומזלזלת
מערכת היחסים בין הבת לאם בעלת קונפליקטים סביב אי השכלת האם
האחים מתנהגים בנתק עם האם


1. אפשר לומר שתת המערכות הן
מערכת הורית: האם
מערכת ילדית: הכוללת את הבת 13, האם שעדיין מסתייעת בסבתא, והאחים (למרות שעזבו את הבית?)
מערכת זוגית איננה קיימת?

2. האם מתקיימים יחסים קומפלימנטריים בין האם לסבתא?

3. מה משמעות סדר הלידה של בת ה13 (הקטנה במשפחה)

4. כיצד היית מתארת את התקשורת בין החברים- האם דרך התנהגות קיצונית מתקשרים? ומה עוד?

5. האם מתקיים משולש בין הבת 13 לסבתא שמייצר קואליציה ביניהן ומוביל את הבת להילחם באם?

תודה רבה...

תת מערכת הסבתא מעפילה על תת המערכת ההורית שמעפילה על תת המערכת הילדית

תודה לשואלת. עם זאת, אלה הן שאלות שמנסות להתבונן תיאורטית בדברים מתוך פרספקטיבה שמתיימרת להתייחס באופן מקצועי לדברים. הפורום אינו מיועד לדברים כגון אלה. הפורום נועד לסייע למשפחות, לזוגות וליחידים שמתמודדים עם אתגרי היום יום. מעבר לכך יש בדברים שעולים מהשאלה משום מונחים וכותרות שעשויים להיות רלוונטיים ועדיין כדי להתייחס אליהם נדרש מידע נוסף ורב.
בקיצור, אל לנו להתיימר להבין, להכליל ולקטלג מבנים ודינמיקות על פי משפטי כותרת.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום רב מה אני עושה נשוי 7 שנים גיליתי שאישתי מנהל רומן 3 שנים
מאז אני קפוא והיא לא יודעת עדיין שאני יודע ואני לא יודע איך לגשת לזה בכלל
לא מולה ולא מול עצמי
מה תוכלי להגיד לי שיכוון אותי למה לעשות ואיך להתמודד אם אפשר בכלל ומה העתיד אפשרי

שלום איציק, הבלבול והמבוכה במקרים כאלה של גילוי רומן מחוץ לזוגיות הוא טבעי וברור. תחושת הבגידה והעלבון שחש בן הזוג במקרה הזה עשויה גם להעיד, יחד עם תחושת השבר, על איכפתיות ועל מקומו המשמעותי של בן הזוג שמנהל את המערכת מחוץ לזוגיות בחיינו. כן עשויים הדברים לסמן את החשיבות שאנחנו מייחסים לזוגיות ולתא המשפחתי. מהמקום הזה נדרש סיוע של איש מקצוע כדי להתחיל ולבחון את האירוע בעיניים שמבטאות אפשרות לשיקום הזוגיות. אנשי מקצוע מיומנים יודעים להנחות בני זוג במצבי שבר אל מערכת שבנויה נכון יותר וטוב יותר. לא אחת אנחנו מוצאים שהמערכת מחוץ לזוגיות מסמנת "קלקולים" שהיו בזוגיות ושבני הזוג לא התפנו ולא עסקו בטיפול בהם. כמו כל שבר אפשר, בהנחיה נכונה, לראות במשבר סיכוי. כך או כך, כדי להתבונן במצב בעדשה "נקיה" יותר, אני ממליצה שתפנה לאיש מקצוע, מומחה ומטפל זוגי שיודע לעבוד עם מקרים כאלה. על כף המאזניים ישנן סוגיות יקרות ונכסים אישיים וזוגיים שאפשר לשמר ואפילו לשפר, אם מחליטים שרוצים לעשות כן.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

יש לנו 3 ילדים
הילד האמצעי סובל מהפרעת קשב וריכוז והוא אנרגטי יותר.
באופן כללי היחסים בתוך הבית בין האחים הם בעייתיים. הם רבים אחד עם השני מקללים ומרביצים אחד לשני לפעמים מתוך משחק. ואין מרות בבית.
אנחנו נמצאים כרגע בהליך יעוץ משפחתי עם פסיכולוגית בעניין הזה
בכל מקרה, באחד הפעמים שישבנו ביחד הבן שלי בא אליי וסטר לי בנוכחות אורחים.(מבחינתו זה היה בבדיחה). באותו הרגע, אני ובעלי לא הגבנו כי לא היה לנו נעים מהסיטואציה. ואני כעסתי על בעלי שהוא לא הגיב כלפי הילד גם לאחר שהאורחים הלכו. דווקא האורח היה זה שאמר לבן שלי שאסור להרביץ...
היום הייתה פגישה עם היועצת בבית הספר ובעלי אמר " שהבן שלנו נוהג להרביץ לי... איך הוא בבית ספר מבחינת אלימות?" וכל העיניים היו נשואות אליי בתדהמה... והרגשתי מאוד לא בנוח מהסיטואציה. כלומר, מה לעזאזל חשבת לעצמך? יש דברים שלא אומרים אותם בפורום של אנשי מקצוע מסויימים. אם יש בעיה במשפחה תפתור אותה בתוך המשפחה עם פסיכולוג / יועץ אבל לא ככה. מה גם שכרגע כתוצאה מהמשפט הזה,הוא מסתמן כילד אלים בבית ספר.

שלום סמדר,
אינני מבינה בדיוק מה את שואלת ועם זאת אומר רק שברור שזוגיות, ובהמשכה ההורות, אמורים להיות מקום של תמיכה. הזוגיות הטובה אמורה לתת לנו את המעטפת התומכת, גם כשאנחנו טועים או מועדים ואני מבינה את התיסכול שלך בעניין. אני מניחה שהאירוע הזה אינו הסימן היחיד לכך שלזוגיות ולהורות שלכם יש מקומות שטוב לחזק ולשפר. אני מכירה את המצב שבו במיוחד כשיש קושי, למשל כמו זה שאת מתארת בהורות, בני הזוג לא תמיד מצליחים למצוא את הזמן ואת הפניות הרגשית לטפל בעצמם ובזוגיות. זו בהחלט טעות. הזוגיות היא הבסיס להורות והיא הבסיס למשפחה טובה. ממליצה בכל פה שתפנו למטפל זוגי או משפחתי מקצועי ובעל הכשרה מתאימה כדי שיעזור לכם להכניס רוגע ובמיוחד כוחות לזוגיות, להורות ולמשפחה כולה.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

הורים טריים ויש לנן ילד בן שנה רצינו לדעת בכמה משפטיים איך אפשר לעזור לנו בחינוך למשך החיים
או האם אפשר לקבוע תור ולדבר וכו
רוצים ילדים טובים וממושמעים

שלום להורים הטריים,
יפה בעיניי מאוד שהורים שואלים עצמם שאלות באשר לחינוך המתאים למשפחה ולילדים שלהם. דרך החינוך של הילדים משתנה עם התבגרותו וגדילתו של הילד וצריך שהחינוך יהיה מתואם בין שני ההורים. סוגיות של חינוך, סמכות ומנהיגות הורית הולכות ונעשות מורכבות יותר ויותר ויש לתת עליהן הדעת. כמובן שאת מוזמנת להתקשר למכון 'שינוי' לבירור באשר לסדנאות שמתקיימות מעת לעת בדברים האלה ואף לקביעת פגישת יעוץ שתסייע לכם לענות, קודם כל באופן זוגי, לשאלות באשר לינוך הילד/ים. להתראות,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

יש לי 3 בנים, הגדול בן 9 השני בן 7 והשלישי בן 5. הם כל הזמן רבים , צועקים ומרביצים אחד לשני וזה מוציא אותי מדעתי. אני ובעלי עובדים מאוד קשה וזה עוד יותר קשה להגיע הביתה לבאלגן של הילדים. ניסיתי להעניש אותם. ניסיתי לצ'פר אותם על התנהגות טובה וגם להסביר להם. אבל זה לא עוזר.

רציתי לשאול מה אפשר לעשות. מאוד הייתי רוצה שהם יהיו חברים טובים אבל זה לא הולך....

גלית יקרה -
אולי שלושת הילדים שלכם מגיבים לעובדה ששני הוריהם עובדים מאוד קשה ואין להם מספיק זמן או סבלנות ללמד אותם איך משתפים פעולה למרות הפרשי הגילאים, ע"י משחקים משותפים, זמן בנפרד לכל ילד והתייחסות לצרכים השונים של כל ילד ע"פ גילו. היכולת הקוגניטיבית (שכלית) והרגשית של ילד בן 5 שונה לחלוטין מזו של ילד בן 7 או 9. יחד עם זאת, ילדים בני 7 או 9 ייתקשו להבין את ההבדלים האלה ולפעול על פיהם. כנ"ל לגביי ההבדלים בין גיל 7 ל 9. להורים יש נטייה תכופה בהתנהגותם למזער את ההבדלים הללו או לדרוש הבנה מהילדים היותר גדולים שאיננה מתאימה ליכולתם. פעמים רבות זו ההתנהגות ההורית, שדווקא מתוך הניסיונות לפתרונות מגבירה את תחושת התחרות והתסכול אצל הילדים ועל כן גם את המריבות.
לפעמים הרצון ההורי שהילדים יהיו חברים טובים בהפרשי הגילאים האלה הוא הבעיה. הם רק צריכים ללמוד להסתדר יותר טוב, הם לא צריכים ולא יכולים להיות חברים. כאשר יגדלו הסיפור יהיה אחר אם תשכילו להפחית את המריבות עכשיו.
בנוסף לכך יש להבין מי נשאר עם הילדים בזמן שאתם בעבודה. לעתים אותה דמות מטפלת היא גם הדמות שמתוך חוסר ידע ו/או ניסיון או כוונות טובות אך מעשים שגויים תורמת או אף מגבירה את הקושי בתגובותיה.
אני מזמינה אותך ואת בעלך לשיחת התייעצות חד-פעמית במרכז להורות של "מכון שינוי" שם מומחית תקבל את כל התמונה ותוכל לייעץ לכם טוב יותר.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום גלית,
בהרבה מקרים אנחנו פוגשים מצבים בהם, באופן שאינו ברור להורים, מתקיים מתח ויש מריבות בין האחים אף שלכאורה אין להם סיבה להתנהג כך. האמת היא שיש לטפל בדברים לא רק בגלל הקושי שהדבר גורם לילדים עצמם ולכל האווירה המתוחה בבית, אלא גם משום שהדברים עלולים להיות דפוס התנהגות של הילדים שילווה אותם גם בבגרותם. היחסים של האחים הם יחסים משמעותיים יותר מאשר רבים נותנים לכך את המשקל הראוי. אלה הם היחסים הראשונים בהם מתנסים ילדים באינטראקציות בין אישיות ובמצבים שבהם עליהם להתייחס לצרכיםשל האחר. זוהי גם הזירה הראשונית בה הם לומדים על עצמם בתוך יחסים עם אחרים הקרובים להם בגילם. בקיצור, אלה הם יחסים משמעותיים שעשויים להיות דגם לחברות ולקרבה וחשוב להסדיר ולוודא שהם טובים, חמים וקרובים.
בהרבה מקרים ישאל עצמו איש המקצוע מדוע על הילדים לריב בבית הזה, על מה בעצם הם מרגישים, גם ללא ידיעה ברורה, שיש לריב במערכת המשפחתית הזו. התשובה לא פשוטה ולא נראית לעין באופן גלוי למי שאינו מיומן בכך. איש מקצוע יוכל, במקרים רבים, להסב את תשומת לב ההורים לדברים שההורים עלולים לא להיות ערים להם. הגם שהמחוייבות של ההורים והרצון והנתינה הם גבוהים, ישנם, לעיתים קרובות, ממדים קלים ועדינים שיש לתת להם מענה ברור כדי להרגיע את המצב.
סיכומו של עניין הוא שיש להתייעץ ולהגיע לאיש מקצוע שיראה את המשפחה כולה בהתנהלות בין כולם כדי לשיוכל להדריך אתכם איך לתקן את המצב ואיך להגיע לרגיעה בבית וילחסים קרובים וטובים.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

לילד שלי יש התקפי זעם.
אני לא יכולה לשים את באמצע מתי זה קורה לו בדיוק ומה גורם לו לזה.
איך מתמודדים עם התקפי זעם של ילדים?

שלום סוניה,
אנא ראי התשובה שכתבתי לשושי ששאלה על התקפי זעם של ילד בן 10

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

בן 24 זה גם אפשרי להתייעץ?

בכל גיל אפשר ונכון להתייעץ אם מרגישים שאין מענה מתאים לסוגייה שמטרידה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

הבן שלי בן 10 ילד טוב בדרך כלל וחרוץ קל נורא להתאהב בו יודע מה הגבולות ומדבר ומשתף, יש לי בעיה מידי פעם(שבוע שבועיים) התקפי זעם בבית ובבית ספר זה בכי, צעקות קללות על כל דבר וקשה ממש להתקרב אליו צועק על ילדים מרביץ, קשה נורא להתקרב ולנסות אפילו לחבק,
וגם בנושאים שהוא מעריץ כמו כדורגל, הוא יכול כל היום לדבר על כדורגל לראות כל היום תוצאות, לראות ערוצי ספורט , במחשב וגם לשחק (אני גרושה ) והילד יותר כייף לו להיות אצל אבא שלו כי האבא משתף פעולה וכל היום מדבר איתו על כדורגל גם אני מסכימה אבל נותנת גבולות ומפסיקה ומגבילה ונותנת אך לא יותר מידי.
יש לי שני שאלות1. מה עושים שהילד מקבל התקפ זעם האם צריך להעניש ? איך פועלים?
ולהגבי האובססיה מה לעשות לתת גבולות לתת לו כן לראות יותר מידי משחקים לתת גבולות
אני חסרת אונים וממש לא יודעת איך לפעול
אשמח להצעתכם

לא אחת אנחנו נדרשים להתייחס לסוגיות שמעלים הורים כשהילד מתפרץ "ומדבר" במעשים. אני מעדיפה לדבר על כללים ולא על גבולות. בית ומשפחה צריכים להיות בעלי כללים ברורים של מה אפשר ומותר לעשות בבית ומה לא. הכללים של איך מתנהגים במשפחה מונהגים באופן ברור על ידי ההורים. המפתח אינו בהגבלות ובעונשים אלא באפשרות לדבר עם הילד ולאפשר לו לדבר ולהביע את מה שהוא חש, את מה שהוא חש, גם אם לא במודע לגמרי, שלא ניתן לדבר איתו עם ההורים ועם שאר חברי המשפחה. ההתנהגויות האלה, בהרבה מקרים, מקורן בתחושה של חוסר אפשרות להביע רגשות ומחשבות ושאין מי שמקשיב באופן מלא למה שהילד רוצה וצריך להביע.
הרבה פעמים, בשלב הזה של ההתפרצויות, צריך להיעזר תחילה באיש מקצוע כדי לעמוד על הדקויות של ההקשבה ושל הצרכים של בני המשפחה כדי לתת להם מענה נכון ומתאים ומשם המשפחה לומדת להתנהל בצורה מותאמת רגשית בהמשך. ממליצה לפנות לגורם מקצועי שיידע להנכיח את מה שהילד זקוק לו בתקשורת הבין אישית במשפחה וללמד את כולכם להתנהל ממקום מדוייק יותר ולא בעיקר מתוך הגבלות שרק מגבירות את התסכול והתגובות של הילד.
אגב, לא הייתי ממהרת לכנות דברים בתגיות כמו "אובססיות" והייתי ממליצה לכם להיעזר בצד שלישי, אפילו בגורמים של בית הספר שעשויים לעיתים להיות כאן מתאימים, כדי להדק את התאום ההורי בין האב לאם.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לאחרונה
גיליתי שאישתי מנהלת רומן בעבודה כולל הודעות וכו . כשגילתי היא לקח אחריות סיפרה לי את האמת שבגלל הילדים ומתחים בבית השעמום בעבודה גרמו לה אבל היא עדין אוהבת אותי מאוד מאוד
יש לציין שהבחור יזם והיא נגרר אחריו ככה היא טוענת
היא מציינת שיש לה הקלה שגיליתי ושהיא תעשה הכל לשיקום היחסים.
אני מרגיש פגוע וחסר ביטחון בה

הפגיעה מובנת מאליה ותחושת הבטחון שעתה איננה גם היא חלק מובן מגילוי של יחסים שמנהלים בן/בת זוג מחוץ לזוגיות. עם זאת נראה שהיחסים ביניכם מספיק כנים כדי להחזיק שיחה על הדברים שיכולה להיות התחלה של רקימת זוגיות שמצליחה לתת מענה לצרכים של שניכם. אתה גם אומר שאישתך רוצה רוצה להתגייס לשיקום היחסים.
יש לתת מקום ולהקשיב לדברים שהיא אומרת כשהיא מתארת חיים שיש בהם מידה גדולה של שיעמון ומטלות שיגרתיות שלא משאירים מקום להזנה ולהתפתחות אישית. אחד המפתחות המרכזיים בזוגיות הוא האפשרות להתפתח מתוך תשוקה ועניין שניזונים מהקשר הזוגי. מציעה באופן חד משמעי שתפנו לטיפול זוגי כדי למצוא את נקודות העניין וההדדיים שבו האחד מאפשר לשניה והפוך לגדול ולהתפתח לתוך המערכת הזוגית.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום רב

מזה זמן רקוב אני חשה שאין לי טיפת סבלנות או כח לילדים שלי (5,8).
תחושת מיאוס, וייאוש וחוסר רצון להיות איתם.
גם לאחר סדנה הורית, לא מרגישה בכלל שבא לי לנסות ליישם מה שהמליצו. פשוט מחכה שיעבור היום.

אני רוצה לפנות לייעוץ אישי, שיוציא אותי מהמצב הנוכחי, אך לא יודעת לאיזה גורם לפנות.
האם פסיכולוג? האם יועץ משפחתי?
אשמח להכוונה

תודה