X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור חרדות ולחץ
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, כ-46% מבין המועסקים בישראל מעל גיל 20 חווים מתח או לחץ נפשי. 16% מעידים על תחושות סטרס לעיתים קרובות, כ-30% מספרים על לחץ מדי פעם וכ-20% חשים במידה רבה או מסוימת שבריאותם בסכנה.
בנוגע לשוק העבודה, המקצועות שבהם אחוז גבוה של מועסקים מרגישים חשופים ללחץ ומתח הם אחיות, מורים בבתי ספר יסודי, רופאים, עורכי דין ומנכ"לים. לשם השוואה, רק 22% מהעובדים במשק חשים בסכנה בגלל תנודות מכלי עבודה או מכונות וכ-13% בלבד חוששים מסכנת הידבקות במחלות.
מהאמור לעיל אפשר להבין מדוע סטרס הפך בשנים האחרונות לתופעה מוכרת שמטרידה גברים ונשים בטווח רחב של גילאים. השפעת הסטרס על איכות החיים ידועה ומחקרים מציבים על קשר בין מתח נפשי לאיבוד זיכרון, תחושת תסכול, עוגמת נפש ואפילו עלייה במשקל ואי-הצלחה בדיאטה. השאלה המתבקשת היא מה גורם לאותה חרדה וכיצד ניתן להתמודד איתה.
מבחינה רפואית, חרדה היא תגובה חירום טבעית של הגוף כאשר הוא מזהה סכנה. מצבי חרדה יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים ובעוצמות שונות ולגרום לספקטרום רחב של תופעות, כגון דפיקות לב מואצות, רעידות, חוסר נוחות, הזעה וסחרחורות. עם זאת, החרדה היא גם לעיתים תגובה מוגזמת למצב אמיתי ובמקרים אחרים היא מייצרת פחד שגורם להימנעות ממצבים שונים שנתפסים על ידי האדם כמאיימים. בנוסף, ישנם מצבי חרדה שנבנים באופן הדרגתי וחרדה שמופיעה לפתע וללא התרעה מוקדמת.
הגדרה בסיסית של חרדה לא מספיקה בשביל להבין ממי היא נגרמת. יתרה על כך, הפרעות חרדה מתפתחות מגורמים שונים ולא תמיד יש סיבה אחת שבה צריך לטפל. בעבר למשל מקובל היה לחשוב שהחרדה נובעת רק מגורמים פסיכולוגיים ואישיותיים. לאחר מכן נוספו לרשימה אירועים שהתרחשו במהלך החיים, סגנון חיים וגורמים פיזיולוגיים כמו גנטיקה ותורשה. כיום כבר ברור שחרדה עלולה להופיע על רקע תהליכים כימיים במוח ויש עוד כמה הנחות שעדיין לא אוששו במלואן.
יש גם דוגמאות למקרים שבהם הגורמים לחרדה משולבים אחד בשני. אדם שלצורך העניין עומד מול קידום חשוב בעבודה ובמקביל נדרש לחתום על מסמכי משכנתא כדי לשאת בהוצאה הכי יקרה בחיים שלו יסבול מרמה כזו או אחרת של חרדה, וכך גם מישהו שעבר תאונת דרכים ויש לו היסטוריית של הפרעות חרדה במשפחה. אלו אנשים שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר לסבול מסימפטומים שונים של חרדה ומפגיעה באיכות החיים.
על כל פנים, הביטויים של החרדה פחות או יותר ברורים למדע ולמי שסובל מהם. סימפטומים פיזיולוגיים כוללים מלבד האמור גם יובש בפה, בחילה, שלשולים, ידיים קרות ולחות וקושי בבליעה. במקביל, הביטויים הפסיכולוגיים עם שיתוק, עצבנות, ניתוק מהעצמי ולעיתים חשש מפני שיגעון או מוות.
הערכות מקובלות קובעות שבין 5%-10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות מסוימות. ההיבט החיובי של התופעה היא עלייה במודעות ובאמצעות טיפול מקצועי ניתן כיום לסייע לרוב האנשים שמתמודדות הפגיעה באיכות החיים.
התנאי לטיפול יעיל בהפרעות חרדה הוא אבחון מוקדם ומקצועי. את האבחנה הרשמית יכולים לתת אנשי מקצוע עם הכשרה מתאימה ובהם פסיכיאטר, פסיכולוג ורופא משפחה. עוד לפני כן מופנים אנשים עם חשש להפרעות חרדה לבדיקה קלינית, על סמך תסמינים שנראים על פני השטח ובהתאם לדיווחים של המטופל.
הטיפול בהפרעות חרדה יכול להתבצע במסלול פסיכולוגי או במסלול תרופתי. בתוך כך, המסלול הפסיכולוגי כולל בתוכו שיטות וגישות שונות. הגישה הדינאמית למשל גורסת שהתקפי החרדה נובעים מגורמים רגשיים לא מודעים שאפשר לעבוד עליהם במהלך הטיפול. לעומתה, בגישה הקוגניטיבית מנסים להתגבר על התקפי החרדה באמצעות שינוי התנהגות וטיפול קצר-מועד.
גם במסלול התרופתי יש כמה גישות שמתוכן אפשר לבחור את מה שהכי מתאים לקהל היעד ולציבור המטופלים. האופציות כוללות טיפול תרופתי עבור חוסר האיזון במוליכים העצביים במוח, או נטילת תרופות SSRI שמעלות את רמת הסרוטונין באמצעות מנגנון שמעכב את הקליטה והפירוק שלו. עוד אפשרויות כוללות תרופות SNRI שמשפיעות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינאפרין, או תרופות שינה שמיועדות לזמן מוגבל בלבד כי הן עלולות לפתח התמכרות.
לבסוף, הפרעות חרדה כמעט תמיד חוזרות להופיע בשלב כזה או אחר בחייהם של המטופלים. היות והנחת המוצא היא שאף אחד לא מעוניין לייצר תלות בתרופות, אין ברירה אלא ללמוד לחיות איתן ולנסות להתמודד עם תופעות הלוואי גם באופן עצמאי. כדאי לנוח לעיתים קרובות, להימנע ממצבים בחיים האישיים שגורמים תחושות לחץ וחרדה ולא להתבייש להתייעץ עם חברים ובני משפחה. במידה ומתחילה ירידה בתפקוד, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית ולהימנע מסיבוכים מיותרים.
כתבות נוספות בתחום
