את המידע מביא בפניכם ד"ר סרג'יו סוצ'אה, מומחה לרפואת עיניים ומנתח קטרקט בכיר. ד"ר סוצ'אה הינו אחראי תחום קטרקט ומקטע קדמי של העין במחלקת העיניים של ביה"ח רמב"ם, ורופא בכיר במרכז הניתוחי המתקדם לרפואת עיניים - "מעין". ד"ר סוצ'אה גם מנהל את פורום ניתוחי קטרקט בפורטל ומשיב על שאלות הגולשים.
רוב ניתוחי הקטרקט מבוצעים תחת הרדמה מקומית, באמצעות טיפות אלחוש, כך שלא צריך להיות בצום. מספר שעות לפני הניתוח, אפשר לאכול ארוחה קלה וכמובן יש לקחת את התרופות הקבועות (כולל תרופות דילול דם, אלא אם קיבלתם הנחיה אחרת מהרופא).
חשוב לזכור להביא לניתוח:
למרות שהניתוח פשוט למדי ומבוצע תחת הרדמה מקומית, רצוי מאוד להגיע עם מלווה שכן אנו תלויים מאד בחוש הראייה ומיד עם תום הניתוח, ראייתכם בעין המנותחת לא תהיה תקינה. דאגו שיהיה מי שילווה אתכם הביתה ויחזירכם בשלום. מעבר לכך – הרבה יותר נעים להרגיש שיש מי שדואג לכם ונמצא איתכם.
כדאי להגיע לבית החולים בלי תכשיטים, כי לפני הניתוח תצטרכו ממילא להסיר אותם. לפני הניתוח לא כדאי להתאפר או למרוח קרמים, שכן איפור וקרמים יפריעו לניקוי טוב של עור הפנים והריסים לפני תחילת הניתוח.
במידה ואתם נעזרים במכשיר שמיעה, יש להסירו אם הוא ממוקם בצד העין המנותחת. אם זהו המקרה, עוד לפני שאתם מסירים את המכשיר שאלו את הרופא על מהלך הניתוח, והזכירו לו שאתם מסירים את המכשיר.
ראשית, אין טעם להקדים מאוד ולהגיע שעתיים לפני התור שלכם כי לא יקבלו אתכם קודם ומה ש"תרוויחו" הוא רק המתנה יותר ארוכה. בזימון לניתוח נלקח בחשבון הזמן הנדרש להכנות לניתוח. לפיכך השעה אליה זומנתם איננה שעת תחילת הניתוח.
כאשר תגיעו, גשו לדלפק הקבלה, הזדהו ומסרו למזכירה את המסמכים הרלוונטיים. לאחר מכן תתבקשו לגשת אל חדר ההכנה בו האחות תשאל אתכם כמה שאלות כגון לאיזו עין מיועד הניתוח (ימנית או שמאלית), האם קיימת רגישות לתרופות ומהו הניתוח שאתם עומדים לעבור. השאלות מיועדות לאמת את הרשום בתיק הרפואי ולמנוע טעויות. מדובר בהליך שמבצעים לפני כל ניתוח וכל שעליכם לעשות הוא לגלות סובלנות ולהשיב על שאלותיה של האחות.
לאחר השאלות הללו, האחות תמדוד לכם חום, לחץ דם ודופק, תקבלו ערדליים, חלוק וכובע ותתבקשו להחליף בגדים, לצורך שמירה על סטריליות ומניעת זיהומים. אחרי שתחליפו בגדים יבקשו מכם לחכות בחדר ההמתנה לקראת הכניסה לניתוח.
מרכיב נוסף של ההכנה הוא קבלת טיפות להרחבת אישונים וכדור הרגעה. הזלפת הטיפות דומה לזו שעברתם בבדיקה שקדמה לניתוח, רק שעתה הכמות גדולה יותר ויוזלפו טיפות מסוגים שונים במספר סבבים. כמו בבדיקה לפני הניתוח, גם הפעם עליכם להסתכל למעלה בזמן שמזליפים את הטיפות, מבלי לשפשף את העיניים אחר כך. תחושת הצריבה, תחלוף אחרי מספר שניות.
יש לקחת בחשבון כי תהליך ההכנה שתואר לקראת הניתוח, נמשך בין 40 דקות לשעתיים. לעיתים ההמתנה מתארכת עקב ניתוחי חירום ומוטב לזכור שמדובר בבני אדם ושלא תמיד אפשר לדייק בלוחות הזמנים. ההמלצה החמה היא להכין את עצכם לכך שזמן ההמתנה עשוי להתארך מעבר לצפוי וכך להפחית את רמת הלחץ. זכרו שעצבנות יתר ולחצים, עשויים לפגום בהצלחת הניתוח. היו בטוחים שהאחיות והרופאים עושים כמיטב יכולתם כדי לדאוג לכם ולקצר את משך ההמתנה.
לפני שתכנסו לחדר הניתוח, מומלץ להתפנות, שכן לא תוכלו לעשות זאת לאחר תחילת הניתוח. בחדר הניתוח יתקיים תשאול נוסף אודות תעודת הזהות שלכם, רגישותכם לתרופות וצד העין המנותחת כולל סימון שלה מעל הגבה בעזרת טוש עבה, כל זאת על מנת למנוע טעויות.
עם הכניסה לחדר הניתוח, תתבקשו לפתוח את החלק האחורי של החלוק, על מנת למנוע לחיצה על הצוואר כשתשכבו על הגב. לאחר שתשכבו על מיטת הניתוח, תכוסו בכיסוי נעים שיחמם אתכם בחדר הקריר. אם אתם חשים אי נוחות בשכיבה על הגב, למשל בגלל בעיות נשימה או בעיות גב, דווחו עליהן כעת ואנשי הצוות ידאגו שתשכבו בתנוחה הנוחה לכם. יחד עם זאת, את הניתוח לא ניתן לבצע בישיבה. אם ישנן בעיות שאינן מאפשרות כלל שכיבה על הגב, הניתוח יבוצע תחת הרדמה כללית, ומסיבה זו יש לציין את הבעיה עוד בבדיקה הטרום ניתוחית.
לאחר שנשכבתם, תחוברו למכשירי ניטור שבודקים א.ק.ג ולחץ דם. הדבר לא כרוך בכאב ורק תרגישו את הלחץ המוכר על הזרוע במדידת לחץ דם. אמנם מתבצעת גם קשירה למיטה והדבר נשמע לא נעים, אך המטרה היא למנוע נפילה מהמיטה הצרה בעת הניתוח ולמעשה מדובר בפרוצדורה שגרתית בכל הניתוחים. לשם כך, יעבירו רצועה משני צידי המיטה בגובה החזה, כאשר הקשירה עצמה אינה לוחצת.
לבסוף, מאחר שהפנים מכוסות במהלך הניתוח יבצעו חיבור לחמצן באזור הסנטר או לאף, על מנת שתוכלו לנשום כרגיל.
כעת יש להקשיב לרופא, לציית בקפדנות להוראותיו ולזכור שמדובר בניתוח קצר למדי: יזליפו לכם טיפות הרדמה וחיטוי נוספות וייתכן שגם ג'ל, על פי שיקולי הרופא. גם בטיפות הללו תיתכן תחושת צריבה אולי מעט חזקה יותר בהשוואה לפעמים הקודמות, אבל גם הפעם הצריבה תחלוף כעבור שניות ספורות. לאחר מכן הרופא יחטא את העור בתמיסת פולידין (מדובר בחיטוי חיצוני ולכן רגישות ליוד בהזרקה אינה מונעת אותו). בזמן החיטוי יבקשו מכם לסגור עיניים בצורה שאינה חזקה, כאילו אתם ישנים. בהמשך יכסו אתכם בסדין סטרילי בעל חלון דביק ושקוף באזור העין. סדין זה נועד למנוע זיהום של חיידקים באזור המנותח. תתבקשו להסתכל למטה או למעלה, בהתאם לסוג הסדין.
מעתה ועד לסיום הניתוח, עליכם לשמור על השרירים רפויים (ובפרט את שרירי העפעפיים) מבלי לנסות לסגור את העיניים. לעיתים אנשים מרגישים "מחנק" כאשר מניחים את הסדין על ראשם, אך מדובר בתופעה פסיכולוגית לגמרי, שכן המטופל מחובר לחמצן ויכול לנשום באופן חופשי. אם אתם מרגישים מחנק, שתפו בהרגשתם את הרופא שעשוי להרים מעט את חלק הכיסוי התחתון ולהרחיקו מהפה. על כל פנים, אחרי שמסיימים את הכיסוי, מניחים מכשיר לפיסוק העפעפיים ותחילה תרגישו לחץ קל המופעל עליהם. חשוב שלא תנסו להתנגד או לסגור את העיניים, כדי למנוע מעצמכם כאבים מיותרים. התמקדו בהרפיה של הגוף, הזכירו לעצמכם שמדובר בהליך בלתי כואב, ושככל שתשמרו על רגיעה ושלווה כך הניתוח יסתיים באופן מהיר ומוצלח יותר.
הדבר האחרון שיבקשו מכם קשור במיקרוסקופ שהרופא ימקם מול העין. הוא יבקש מכם להסתכל מבלי לזוז לעבר האור הבוקע מהמכשיר עד סיום הניתוח. במידה שהאור מסנוור אתכם, אמרו זאת לרופא. אפשר להסתכל קצת למטה כמילימטר או שניים מתחת לאור, או לחילופין לקטין את עוצמת האור. למרות שהעין שאינה מנותחת תהיה מכוסה, יש להחזיק את שתי העיניים פקוחות.
כעת מתחיל הניתוח. עליכם להתמקד בנקודה מסוימת, להישאר רגועים ולהקשיב לדברי הרופא במידה והוא ידבר אתכם. במהלך הניתוח יזליפו על העין מים, תרגישו על העור שלידה נגיעות וייתכן שתראו צללים ואורות, אך אף אחד מאלה אינו כואב או מפחיד. קיימים מקרים בודדים שבהם חשים בשלבים מסוימים של הניתוח, לחץ בעין.
אם אתם מרגישים צורך להתעטש או להשתעל, חשוב שתודיעו לרופא על מנת שיעצור את הניתוח עד לסיום ההתעטשות. אינכם צריכים להמתין עד למצב שבו לא תוכלו עוד להתאפק כי אפשר לעצור את הניתוח כמעט בכל רגע נתון. לכל אורך הניתוח אפשר לדבר ולכן דווחו ללא חשש על כאבים המצריכים תוספת הרדמה, על עיטוש מתקרב, שיעול וכדומה. יחד עם זאת, רצוי מאוד שתדברו עם הרופא בלי לזוז, כלומר בלי להרים את הראש או היד.
תוך זמן קצר, הרופא יודיע לכם שהניתוח הסתיים. הוא יוציא את מפשק העפעפיים (עדיין יהיה עליכם לשמור על העין פקוחה) ויוריד את הכיסוי. למעשה, השלב שיכול להיות הכי בלתי נעים בניתוח הוא כשמסירים את הכיסוי הדבוק אל העור שסביב העין. גם במהלך שלב זה עליכם להישאר עם העין פקוחה. אחר כך יתנו לכם עוד מספר טיפות, ינתקו את מכשירי הניטור ויעזרו לכם לעבור משכיבה, לישיבה ולעמידה. מומלץ לשבת כמה שניות לפני שאתם שקמים ואם יש סחרחורת בזמן הקימה, כדאי לנשום נשימות עמוקות ולהסתכל למעלה.
מחדר הניתוח תלכו בסיוע הצוות, לחדר ההתעוררות בו יחכה לכם המלווה שבאתם עימו. כעת יודיע הרופא שהניתוח הסתיים בהצלחה והוא או האחות יסבירו על מהלך הטיפול וההחלמה שלאחר הניתוח. על פי רוב לא יכסו את העין בתחבושת.
זכרו שייקח זמן עד שתשתפר הראייה. לאחר שתתאוששו, אפשר להתלבש ולחזור הביתה.
ד"ר סרג'יו סוצ'אה הוא מומחה לרפואת עיניים, מנתח קטרקט בכיר, אחראי תחום קטרקט ומקטע קדמי של העין בבית חולים רמב"ם, ורופא בכיר ב"מעין" - מרכז ניתוחי מתקדם לרפואת עיניים. ניתן להפנות שאלות לד"ר סוצ'אה בנושאי הכתבה ובנושאים אחרים דרך פורום ניתוחי קטרקט.
לכתבות נוספות בסדרה: