את המידע בכתבה מציג ד"ר סרג'יו סוצ'אה, מומחה לרפואת עיניים ומנתח קטרקט בכיר. ד"ר סוצ'אה משמש במחלקת העיניים של בית החולים רמב"ם כאחראי על תחום הקטרקט והמקטע הקדמי של העין, וכמו כן הינו רופא בכיר במרכז הניתוחי המתקדם לרפואת עיניים "מעין". בפורטל מנהל ד"ר סוצ'אה את פורום ניתוחי קטרקט ועונה בו על שאלות הגולשים.
הסימן המרכזי לקטרקט הוא התדרדרות הדרגתית באיכות הראייה. מדובר בתהליך העשוי להתחולל לאורך חודשים ואף שנים. על פי רוב הוא אינו מתקיים באותה המידה ובו זמנית בשתי העיניים, ומסיבה זו כנראה הירידה באיכות הראיה אינה מורגשת. כלומר, כאשר ישנה ראיה תקינה יחסית בעין אחת לעומת האחרת אפשר להמשיך ולהתנהל בחיי היומיום מבלי להרגיש שהראיה התדרדרה.
את השינויים האלו ניתן לגלות בבדיקה שגרתית שמבצע רופא עיניים ולכן ישנה חשיבות גדולה להגעה לבדיקה תקופתית. כמו כן, ניתן לגלות קטרקט כשהעין שבה הקטרקט פחות מתקדם נפגעת עקב כניסה של גוף זר, דלקת וכדומה (כך ניתן לחוש שהראיה בעין השנייה אינה טובה). ישנם עוד סימנים מלבד ירידה באיכות הראיה שעשויים להעיד על קטרקט, וביניהם תדירות גבוהה (אחת למספר חודשים) של החלפת מספר במשקפיים, וסנוור המתרחש בעיקר בעת נהיגת לילה.
חשוב לדעת כי הבדיקה שמבצע הרופא אינה כואבת כלל. תחילה הוא יקיים שיחה עם המטופל כדי להבין את הסיבות לבואו וישאל מספר שאלות הנוגעות למצב ראייתו, כמו למשל אם היו בעבר בעיות עיניים, כיצד מתבטאת הירידה באיכות הראיה, ומתי החלה ההתדרדרות. חשוב מאוד שהמטופל ישתף את רופא העיניים בכלל המידע הרלוונטי ויספר אם ישנה היסטוריית בעיות עיניים משנות הילדות, עין עצלה, תרופות שנוטלים על בסיס קבוע והסיבות לנטילה, וכן על חבלות או ניתוחי עיניים בעבר. אגב, רצוי להביא לבדיקה משקפי ראיה (אם יש) וטיפות עיניים אם משתמשים בהן.
עוד כדאי להביא לבדיקה מסמך מרופא המשפחה הכולל את העבר הרפואי, מחלות רקע ותרופות הניטלות באופן קבוע, מאחר שקיימות מחלות רבות המשפיעות על העיניים וגם עשויות להשפיע על מהלך הניתוח ותוצאותיו. יש לציין כי למרות המאמצים הנעשים במערכת הבריאות, המידע המפורט שקיים אצל רופא המשפחה בקופת החולים לא תמיד גלוי לרופא הפועל בבית חולים, בקליניקה פרטית או בכל מסגרת אחרת שמחוץ לקופה. על כן, מומלץ להגיע לבדיקה של רופא העיניים עם כל המידע שתואר לעיל, ולזכור שככל שתהייה לרופא תמונה ברורה ושלמה יותר על המטופל כך יהיה ביכולתו לספק אבחנה, הסבר וטיפול יותר מדויקים.
הביקור כולו אצל רופא העיניים אורך כשעה, כאשר בדיקת העיניים לוקחת כ- 10 עד 20 דקות וישנה הפסקה באמצע בת כ- 20 עד 30 דקות שבה ממתינים להשפעה של הטיפות להרחבת האישונים.
תחילה ירצה הרופא לבחון את מצב הראייה בנפרד בכל עין, ושוב - חשוב להביא לפגישה את משקפי הקריאה והראיה המתאימים ביותר שיש למטופל. לא פעם מטופלים אומרים שלא הביאו את המשקפיים כי ממילא הם כבר לא עוזרים להם לראות, או ששכחו אותם בביתם ואולם, המשקפיים תורמים להבנת הבעיה ומספקים מידע על מצב ראייתו של המטופל.
לאחר שמסתיימת בדיקת הראייה מבצע הרופא בדיקת עיניים בעזרת מכשיר שנראה כמו מיקרוסקופ עם אור. זהו מכשיר המאפשר לרופא להתבונן על העין מבפנים ומבחוץ, ומכאן להבין את דרגת הקטרקט ובעיות נוספות שיכולות להפריע לראייה או לניתוח. יש לציין כי הבדיקה אינה מלווה באי נוחות או כאבים, מלבד סנוור. אפשר להיות רגועים ונינוחים במהלכה, ולמעשה ככל שהמטופל רגוע יותר כך נוח יותר לרופא לבצעה בצורה מדויקת.
את המצח מקרבים לחלק העליון של משענת הראש של המכשיר והסנטר מונח על ההחלק התחתון שלה, כך שמתקבלת תמיכה מלאה עבור הראש ולא צריך להחזיק אותו באוויר. הרופא מכוון את המשענת כדי שתהיה התאמה מלאה למידותיו של המטופל (כאמור, הישיבה הנוחה חשובה גם לרופא וגם למטופל). אחרי שהמטופל התמקם בצורה נוחה ונכונה מקרב הרופא את המכשיר לעין. ההרגשה תהיה כאילו המכשיר נוגע בעין אך לא כך הוא (מלבד בבדיקת לחץ תוך עיני). למעשה, כל שיש לעשות הוא לעקוב אחרי הוראות הרופא באשר לכיווני ההסתכלות, ולהמשיך לפקוח עיניים ולהרפות שרירים למרות שהאור שיוצא מהמכשיר מסנוור. המטופל אינו צריך לראות דבר שכן ניסיון להבחין בפרטים מביא לצמצום של מפתח העפעפיים. לעיתים מפתח העפעפיים אינו גדול מספיק ואז מסייע הרופא לנבדק בעזרת הרמת העפעף העליון. זכרו: ככל שמשתפים פעולה עם הרופא כך תהיה הבדיקה יעילה ומהירה יותר (הרפיה היא מילת המפתח). נקודה חשובה נוספת היא להשאיר את שתי העיניים פקוחות במשך הבדיקה כולה, שכן סגירת עין אחת מביאה לגלגול כלפי מעלה של העין השנייה, מה שמקשה על הבדיקה.
בעת הבדיקה יוזלפו לעיניים טיפות פעמיים או שלוש והמטופל יתבקש להסתכל למעלה כדי שהרופא יוכל להזליף הטיפה לחלק התחתון של העין. מילוי אחר הוראות הרופא ימנע מהנבדק את ראיית הבקבוק או הטיפה מתקרבים לעין וכך הוא לא ירגיש צורך לסגור אותה. סמכו על הרופא וסייעו לו לבצע את מלאכתו על הצד הטוב ביותר. יש לציין כי הטיפות מעט שורפות למספר שניות אחרי ההזלפה, וזאת במידה משתנה מאדם לאדם. לא מומלץ ללחוץ חזק על העיניים או לשפשף אותן כי הדבר עלול להגביר את הצריבה, ומה שכדאי הוא למצמץ כמה פעמים ולנגב את העין הסגורה עם צמר גפן שמקבלים או מבקשים מהרופא.
כאמור, טיפות להרחבת אישונים ניתנות כדי לאפשר לרופא לבחון את העיניים באופן מעמיק, כאשר אחרי ההזלפה צריך לחכות כ- 20 עד 30 דקות. הרחבת האישונים גורמת לסנוור קל וטשטוש ראייה אך לא צריך לדאוג כי התסמינים חולפים מעצמם כעבור 3 עד 4 שעות. זאת הסיבה שבגללה מומלץ להגיע לבדיקה עם משקפי שמש ועם אדם נוסף כמלווה. חשוב לציין שאחרי הבדיקה אסור לנהוג!
בבדיקה של לחץ תוך עיני קיים מגע קל של המכשיר עם העין. לפני הבדיקה ניתנות טיפות אלחוש כך שלא חשים דבר. מאידך, העפעפיים אינם מורדמים ואם מנסים לסגור את העין נוצרת תחושה לא נעימה עקב המגע של העפעפיים עם מכשיר מדידת הלחץ. המטופל יתבקש להסתכל קדימה או לכיוון האוזן של הרופא עם העין השנייה. יש להסתכל עם העין שאינה מסונוורת, להמשיך ולשמור את העיניים פקוחות ולא להזיז את הראש, והבדיקה תיגמר תוך שניות ספורות.
כאשר הבדיקה תסתיים הרופא יוכל לקבוע מהי דרגת הקטרקט, האם צריך ניתוח והאם ישנן בעיות עיניות נוספות שיכולות להפריע או להשפיע על מהלכו. בנוסף, הבדיקה תעזור לקבוע איזה סוג עדשה תושתל בעין. חשוב לדעת שאם הירידה באיכות הראייה היא תוצאה של קטרקט בלבד, הרי שהניתוח יתקן אותה באופן מלא. ואולם, אם ישנן מחלות אחרות המשפיעות על הראייה, כמו למשל בעיות בעצב הראייה או במוח או מחלות רשתית, הרי שניתוח להסרת הקטרקט יוביל לשיפור חלקי בלבד של הראייה.
בדיקת ביומטריה (הרופאים קוראים לה "מדידת עדשה") מהווה חלק מהותי מהבדיקות הטרום-ניתוחיות, ואפשר לבצעה ביום בדיקת העיניים או במועד אחר. מודדים בה כמה נתונים של העין ועל פיהם קובעים מהו מספר העדשה שתושתל. הבדיקה נמשכת כחמש דקות ובמהלכה יתבקש המטופל להניח את ראשו במכשיר (כמו שעשה בבדיקת העיניים), ולאחר מכן להסתכל אל מטרה מסוימת שבתוך המכשיר, לרוב נקודה אדומה. לאורך כל הבדיקה יש להישאר עם שתי העיניים פקוחות.
אגב, במקרים מסוימים מתבקש המטופל לבצע בדיקות משלימות, שגם הן כרוכות בהרחבת אישונים. אמנם בדיקות אלו עשויות להביא לדחיית הניתוח אך לא צריך להילחץ שכן ברוב המקרים הניתוח אינו דחוף.
בשיחת הסיכום יציג הרופא את הממצאים באופן מובן וברור. בין היתר, המטופל יקבל הסבר על האפשרויות הקיימות מבחינת סוג העדשה שתושתל (חד מוקדית או מולטיפוקלית), אם אפשר לתקן גם צילינדר ועל סוג ההרדמה (כללית או מקומית). זהו הזמן לשאול כל שאלה שמעיקה עליכם, לשתף את הרופא בהתלבטויות ולקבל מידע על כל התהליך. יש להדגיש שלא חייבים להחליט שום דבר במעמד זה, ושתמיד אפשר לומר לרופא שאתם רוצים לחשוב ולהחזיר לו תשובה.
ברוב המוחלט של המקרים, הפרעה לראייה כתוצאה מקטרקט תהיה הפיכה לחלוטין באמצעות ניתוח. חשוב לזכור שבמקרים מתקדמים מאוד גורם הקטרקט לבעיות נוספות כגון דלקת או עליית לחץ תוך עיני, אשר יכולים להוביל לנזקים בלתי הפיכים. אמנם לא צריך למהר לניתוח, אך הזנחה של קטרקט והגעה למצב של פגיעה כמעט מוחלטת בראייה עלולה להביא לניתוח מסובך ומורכב יותר, ולנזק בלתי הפיך.
ד"ר סרג'יו סוצ'אה הינו מנתח קטרקט בכיר ומומחה לרפואת עיניים, אחראי תחום הקטרקט והמקטע הקדמי של העין במרכז הרפואי רמב"ם, ורופא בכיר ב"מעין" - מרכז ניתוחי מתקדם לרפואת עיניים. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר סוצ'אה דרך פורום ניתוחי קטרקט.
לכתבות נוספות בסדרה: