סכיזופרניה הינה מחלה נפשית מורכבת הדורשת מהחולה ומסביבתו הקרובה תעצומות נפש רבות. יחד עם זאת, במידה שישנה התגייסות, נכונות, התמדה והרבה תמיכה - אפשר בהחלט לחיות עם הסכיזופרניה ולנהל חיים מספקים ותקינים. בכתבה הבאה נסקור מספר היבטים של ההתמודדות והחיים עם המחלה.
סכיזופרניהdepositphotos
פגיעה משמעותית
סכיזופרניה נמנית על מחלות הנפש הקשות ביותר והיא עלולה לפגוע בכל אחד מאיתנו. הגורמים עדיין אינם ידועים כל צורכם אך ברור שקיים קשר גנטי כלשהו לאור העובדה שהיא שכיחה יותר במשפחות שבהן כבר יש חולה אחד או יותר. כמו כן, ישנם היבטים סביבתיים שעלולים לגרום להתפרצות המחלה כמו למשל מצבי דחק כגון פיטורין, גירושים וכדומה, טראומות בילדות ובבגרות, אובדן של אדם קרוב, שימוש תכוף או אפילו חד פעמי בסמים, ועוד. באופן כללי, נהוג לחלק את הסימפטומים של המחלה לחיוביים ושליליים, ביניהם הזיות חזותיות ושמיעתיות, מחשבה לא מאורגנת, אפטיה, קשיי זיכרון וכדומה. כל אלו ותסמינים נוספים משפיעים באופן גורף על חייו של האדם, החל במישור התעסוקתי, דרך קשרים חברתיים והיחסים עם בני משפחתו, על ההורות שלו, על ביטחונו העצמי, ועוד. כמובן, גם סביבתו הקרובה מושפעת מכך באופן משמעותי ונדרשת להרבה תמיכה וסבלנות.
דברים אלו נכונים גם לגבי תקופות שבהם המחלה מתפרצת ביתר שאת, דבר המוביל למצבים נפשיים קיצוניים עד כדי צורך באשפוז מרצון ואף אשפוז כפוי. אחת הסיבות המרכזיות לאשפוזים היא הפסקה של נטילת התרופות ולמרבה הצער מדובר בתופעה שכיחה מאוד. הסיבה לכך היא שלתרופות כמו הלידול, קלוזפין ואחרות יש תופעות לוואי בלתי נעימות, כמו השפעה על מצב הרוח, על המוטיבציה, על התיאבון, על היצירתיות ושמחת החיים. לכן, לאחר שמושג בעזרתן איזון לאורך תקופה ארוכה, חלק מהחולים מרגישים בריאים ומאוזנים מספיק על מנת להסתדר בלעדיהן. במקרים רבים הדבר אינו צולח.
דרכי התמודדות עם המחלה
ההתמודדות עם סכיזופרניה עשויה להיות מורכבת ממספר נדבכים והיבטים, וככל שהם רבים יותר כך גובר הסיכוי לחיים תקינים ומספקים של הפרט והמשפחה.
תמיכת הסביבה – למרבה הצער, עדיין קיימות סטיגמות לגבי הפרעות נפשיות ולגבי סכיזופרניה בכלל, וחלק גדול מהציבור אפילו מזהה את המחלה הזו עם "פיצול אישיות". עקב כך, חולים רבים מסתירים את מחלתם ככל יכולתם מהסביבה, וגם משפחותיהם. יחד עם זאת, לפחות בכל הקשור למשפחה הקרובה ישנה חשיבות עצומה להתגייסות, סבלנות והבנה על מנת לתמוך בחולה, בין זהו אם הילד, האח, ההורה או בן הזוג. ראוי לזכור שתמיכה, קבלה ואהבה הן התרופות הטובות ביותר עבור החולים.
טיפולים מקצועיים – חולי סכיזופרניה יכולים לפנות ולקבל טיפול ממגוון גורמים, כגון פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מטפלים בהבעה ויצירה, עובדים סוציאליים קליניים ועוד. כמו כן, לטיפולי רפואה משלימה יכולה להיות השפעה מרגיעה ומיטיבה, אם כי הם אינם באים במקום ההתערבות הפסיכולוגית ובוודאי לא ההתערבות התרופתית. יש לציין כי הטיפולים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים לחולי סכיזופרניה ניתן ברובם הגדול בחינם במסגרת מרפאות לבריאות הנפש וקופות החולים. ניתן כמובן לפנות גם למטפלים פרטיים.
העשרת החיים – אחת הבעיות הקשות של הסכיזופרניה מופיעה עם מעבר המחלה לשלב הכרוני לצד תופעות הלוואי של התרופות. רבים מקרב החולים בגילאים מבוגרים מתחילים לצמצם את תחומי העניין ואת סביבתם החברתית. יש להיאבק בנטייה זו על ידי השתתפות בחוגים ופעילויות, היכרויות חדשות ומציאת עניין בחיים.
סל שיקום – דרך משרד הבריאות והביטוח הלאומי יכולים חולי סכיזופרניה ליהנות מסל שיקום המקל עליהם בתחומים רבים. בין היתר ניתן לקבל סיוע בטיפולי שיניים, בטיפול הפסיכולוגי, במציאת חברה, במציאת תעסוקה הולמת, בדיור מוגן , בלימודים ואף במטלות הבית. בנוסף לכך, בהתאם לקביעותיה של וועדה רפואית בביטוח הלאומי ניתן לקבל הכרה באחוזי נכות, על אף שמדובר בפגיעה נפשית ולא פיזית. החל מאחוזים מסוימים של פגיעה ניתן לקבל מענק חד פעמי בגובה עשרות אלפי שקלים, ואף ניתן לקבל קצבה חודשית מהותית.
פנייה לעמותות – ישנן מספר עמותות הפועלות בישראל למען נפגעי הנפש בכלל וחולי סכיזופרניה בפרט. עמותות אלו מפעילות מרכזים במקומות שונים בישראל שבהם ניתן לקבל מענה חברתי, טיפולים קבוצתיים ופרטניים, עזרה בתחומים שונים כמו תעסוקה, להשתתף בטיולים, חוגים ופעילויות, ועוד.