על מנת לקבל מידע מקצועי בנושא פנינו אל ערן שי, פסיכולוג ומטפל התנהגותי, מאמן אישי בכיר ומדריך מנהלים. על תחומי עיסוקו העיקריים נמנים טיפולים קליניים לפי גישת ה- CBT אשר כוללים גם שימוש ב- EMDR ובגישות התערבות מוכחות נוספות, המובילות בתקופה קצרה לתוצאות מעשיות. ערן שי מנהל את פורום פסיכולוגיה בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
חרדה היא רגש חזק של פחד שיש בו מרכיב נעלם אירציונלי. בעיקרון יש מספר סוגים של הפרעות חרדה ברמות חומרה שונות. הפרעות החרדה הנפוצות יותר הן הפרעות המתבטאות בתחושות של לחץ, מתח והפרעות תפקוד של המערכת הגופנית. נפגעי חרדה הם מי שעם התרחשות אירוע טראומטי מגלים סימנים של קושי בתפקוד בחשיבה ובשליטה העצמית. בישראל, עקב בעיות הטרור תופעות החרדה נפוצות יותר. באופן כללי מדובר ב- 20% מהאוכלוסייה שסובלים בשלב כלשהו בחייהם מהפרעות חרדה ברמה זו או אחרת.
בחלק מהמקרים הפרעות חרדה מלוות בהימנעות מלהגיע למצבים שאדם בריא מתפקד בהם בלי בעיות. אנחנו מכירים חרדת קהל, חרדת בחינות, חרדה חברתית, חרדת טיסות, חרדת נהיגה – אלה חרדות שכיחות יחסית. חרדות נדירות יותר הן חרדת בליעה, חרדת פרידה, חרדת הרדמות, חרדה מיחסי מין ועוד.
התסמינים העיקריים של חרדות הם מתח גבוה – לחץ, הזעה מוגברת (גם בכפות ידיים), דופק מהיר וחזק, קשיי נשימה, תחושת מחנק ויובש בגרון, זרמים בגוף, וכאבים פסיכו-סומטיים באזורים מסויימים בגוף.
למרות שאין ממצאים לגבי תורשה, נראה שאנשים שהוריהם חרדתיים סיכוייהם לפחת חרדה גבוהים. מי שכילד לא קיבל תמיכה ומגע בטוח סיכוייו לפתח חרדה גבוהים יותר. בחלק ניכר מהמקרים אירועים טראומטיים בגיל צעיר (לפעמים שאינם זכורים) הם בסיס להופעת חרדה בגיל מבוגר יותר.
למידע ועדכונים בנושא היכנסו לדף הפייסבוק של ערן שי.
מי שסובלים מחרדה נמנעים מפעילויות מסויימות – ההימנעות מגבירה את החרדה כי לא מתפתחת יכולת התמודדות עם פחדים. החרדה לא עוברת מעצמה כי החוויה הטראומטית ממשיכה להוות גורם מאיים בהווה.
תרופות נגד הן מענה טוב המשפיע על הרגישות במוח לגירויים ומחשבות שמעוררים את החרדה. עם זאת, התרופות לא מטפלות בתוכן שמעורר את החרדה או בשורשיה ולכן לאורך זמן הן פחות יעילות. בנוסף, לתרופות יש גם תופעות לוואי של הפחתה כללית ביכולת לחוות ולעבד רגשות, ירידה בחשק המיני, עייפות והשמנה.
אנחנו מבחינים בין שני סוגים עיקריים של טיפולים המבוססים על שיחה – טיפול דינמי שבו נבחנות לעומק חוויות הרגש והיחסים של המטופל עם אנשים משמעותיים בחייו, וטיפול התנהגותי (CBT) המסייע ליצירת שינוי מחשבתי ורגשי של המטופל. במדד היעילות של מספר הטיפולים ביחס לתוצאה והריפוי, הטיפול ההתנהגותי יעיל יותר לריפוי מצבי החרדה.
ב- CBT מטפלים במרכיב הרגשי ובמרכיב החשיבתי: מבררים ומזהים את המחשבות והרגשות המקדימים את התקפי החרדה, מעלים את הביטחון העצמי של המטופל להיות ולפעול במצבים שמעוררים את החרדה, ומאפשרים העלאת זיכרונות של חוויות ראשוניות שגרמו לחרדה, עם דיבור על הרגשות והכנסת חשיבה ורעיונות שעוזרים להתמודד, ומביאים לריפוי והעלמות תופעות החרדה. מרכיב נוסף הינו מרכיב החשיפה – המטופל נחשף בהדרגה למצבים שמעוררים חרדה ומפתח את יכולת ההתמודדות שלו.
EMDR הינו טכניקה טיפולית מודרנית שבה בעזרת גירוי וויזואלי או תחושתי מתבצעת הפעלה מוחית דו צדדית. הטכניקה הזו גורמת להרגעה ומאפשרת למטופל לשחזר זיכרונות וחוויות מודחקים. תבניות החשיבה והרגש של המטופל הקשורות לחוויות כאלה ודומות משתנות, ומתפתחת יכולת התמודדות משופרת. בהמשך נעשית גם עבודה על העתיד, כלומר על מצבים עתידיים שבהם המטופל עלול לחוות חרדה. טכניקה זו יכולה להשתלב הן בטיפול התנהגותי והן בטיפול דינמי.
מטפל טוב הוא מי שמציג למטופל תמונה ברורה של התהליך הטיפולי, מי שיש לו ניסיון בבעיות דומות ויכולת להעביר המלצות של מטופלים שעברו אצלו טיפול בהצלחה. מומלץ לקיים שיחה ראשונית לפני התחלת הטיפול כדי להתרשם מיכולותיו והכימיה שיש לכם עם המטפל. כמובן שבחינת הקשר הטיפולי נעשית גם במהלך הטיפול, אך הדבר מתבצע אחרי שיש התרשמות חיובית התחלתית.
ערן שי הוא פסיכולוג ומטפל התנהגותי, מאמן אישי בכיר ומדריך מנהלים. על תחומי עיסוקו העיקריים נמנים טיפולים קליניים לפי גישת ה- CBT הכוללים גם שימוש ב- EMDR ובגישות התערבות נוספות, המובילות בתקופה קצרה לתוצאות מעשיות.
שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ערן שי דרך פורום פסיכולוגיה.