סיגלית שואל/ת6.9.2021
בני התגרש לפני למעלה משנתיים, בזמן הגירושים היו להם ארבעה ילדים בגילאי 4-12. לזוג משמורת משותפת.
בינתיים בני התחתן בשנית ונולד לו עוד בן(ואשתו בהריון נוסף), כל הילדים מקבלים את אשתו והתינוק בשמחה, הם ממש מאוהבים בתינוק, למעט הבת הגדולה בת ה 15. בהתחלה היא היתה מגיעה לבית של אביה באופן סדיר, אך עם הולדת התינוק התחילה לבוא פחות ולאחרונה הפסיקה כמעט לגמרי. היא טוענת שהתינוק אינו אחיה מאחר ולא אמא שלה ילדה אותו ולכן היא החליטה שהיא מתעלמת מקיומו. ואכן כך עשתה ורוב הזמן בילתה בחדרה ויצאה רק לארוחות. גם כשאני באתי לבקר היא ישבה איתי ממש מעט וחזרה לחדרה. כששוחחתי איתה על הנושא היא כעסה עלי שאני לא מבינה את הצד שלה. יש לי יסוד סביר להניח שהיא מושפעת מאמה. אגב, מדובר בילדה בת 15, חברותית ובעלת השגים גבוהים בבית ספר שלא נפגעו מהגירושים. אני רוצה לציין שאביה מאוד משתדל לתת לה את כל מה מבוקשה ולא לוחץ עליה בשום צורה.
מה ניתן לעשות?