התקפי חרדה (או התקפי תבהלה) אינם אלא מקרה פרטי של "התרעת שקר" שמקורה בפעילות ביולוגית אינסטינקטיבית של מערכת ההתרעה בגופנו. מערכת זו קיימת בגופנו זה דורות רבים, ולמעשה ימיה כימי קיומו של המין האנושי עלי אדמות. מערכת ההתרעה האמורה פועלת באופן אוטומטי כל אימת שנוצר חשד שעניינו איום או סיכון כלשהו שבו נתון האדם, ובפרט כל מקום שאכן ישנה סכנה ממשית אשר בה נתון האדם ועליו לנקוט צעדים כלשהם כדי להתמודד עם המצב החדש שנוצר. לגוף יש מערכת שלמה של יצירת פחד – שכאמור, ימיה כימי המין האנושי עצמו – מערכת של סימפטומים פיזיים או סימנים מקדימים שלאמיתו של דבר היא האופן שבו הגוף נערך לטיפול בסכנה שנוצרה, וזאת על דרך של מלחמה או של ניסה והימלטות. המערכת הזאת, האמורה לפעול כנגד כל סכנה וכנגד כל מה שנראה כסיכון, הינה חיונית ביותר לקיומו של המין האנושי ומשום כך רגישותה רבה ביותר. לפיכך, יש שבשל טעמים שונים ובשל גורמים מגוונים היא מתחילה לפעול גם בלא כל גורם ממשי שיצדיק זאת, קרי: בלא סכנה ממשית. מצב זה הוא התקף התבהלה (או התקף החרדה).
התקף החרדה – הידוע גם בכינויו "התקף תבהלה (פניקה)" – בא בלא כל עילה מובחנת או מובהקת, והוא כרוך בהרגשת חרדה או אימה רבה, בדרך כלל בצירוף הרגשות פיזיות של עילפון, הרגשה של דפיקות לב מהירות וניכרות, הפרשה מוגברת של זיעה, הרגשת טמפרטורה גבוהה של הגוף והרגשת סחרור (שאינה עולה לכדי תופעת הוורטיגו, הקשורה לפגיעה בשיווי המשקל), תחושת הכרח ללכת לשירותים, ועוד סימפטומים. ההרגשה הסובייקטיבית בעת התקף חרדה הינה מטילת מורא עד מאוד, והדברים עלולים אף להגיע לידי אימת מוות ממש ותחושה כי המוות קרוב או פחד לאבד את שפיות הדעת או תחושת מחנק או חשש מפני עילפון הממשמש ובא. פחד שווא בלתי מציאותי נוסף הבא עם התקף חרדה הוא הפחד מהתקף לב, וזאת בגין ההרגשה של דופק הלב המואץ. אך יש להדגיש כי כאשר אכן מדובר בהתקף חרדה (ולא בתופעה פתולוגית אחרת המצריכה התערבות מיידית), אין בסימפטומים האמורים – מבעיתים ככל שיהיו – משום אינדיקציה לסיטואציה מסוכנת. גם אין כל חשש לפגיעה בשפיות הדעת, וקל וחומר שאין כל סיכון לאובדנה המלא של שפיות הדעת.
התקף חרדה עשוי להתרחש בבית או בעת טיול ברחוב או בזמן השהייה במקומות בילוי למיניהם או בזמן השינה ואפילו במהלך מסע תענוגות בחו"ל.
בדרך כלל אורכו של התקף חרדה רגיל אינו עולה על 2–5 דקות למן הופעתם של הסימנים הראשונים להתקרבות התקף ועד שיאו. משחולף שיאו של ההתקף נותר האדם שעבר את ההתקף בהרגשה בלתי נעימה, שבדרך כלל אינה כרוכה בסימפטומים דוגמת דופק לב מהיר במיוחד או קוצר נשימה. לעיתים קרובות ישנה חפיפה בין שיאה של ההרגשה הבלתי נעימה ובין שיאו של התקף החרדה, ואז ישנה הפחתה בעוצמתה של הרגשת הסכנה שהינה אחד מסימני ההיכר הבולטים של התקף החרדה.
כבר עם ההרגשה בסימניו הראשונים של התקף החרדה אפשר לעשות שימוש בטכניקות הרפיה שונות שיש בהן כדי לצמצם באופן ניכר את חוזקו של ההתקף ולהשיב את תחושת המסוגלות לשלוט בסיטואציה החדשה. אפשר ללמוד את הטכניקות האמורות ואף להשיג שליטה מלאה בהן כחלק מטיפול קוגניטיבי-ביהביוריסטי, ואין צורך לומר כי ישנן בנמצא גם תרופות מעולות שיעילותן הוכחה לעניין הטיפול בתופעה של התקפי חרדה.
אצל אנשים העוברים תקופות של מתח או לחץ גדל בהרבה הסיכון להתפתחות התקפי חרדה, וחשוב לזכור כי לעיתים בני אדם מגלים רגישות רבה ביותר והם עלולים בהחלט לסבול מהתקפי חרדה. כך או כך, התקפי חרדה – אין פירושם כי האדם הסובל מהם אכן סובל מהפרעות חרדה. מדובר בשתי תופעות שונות.
בדרך כלל הפרעות חרדה נוצרות ומתפתחות לאחר שהאדם שעבר התקף חרדה משתדל להסביר לעצמו מדוע אירע הדבר, ותולה זאת בטעות בכל מיני דפוסי התנהגות שלו ועקב כך מפתח הוא דפוס התנהגות מניעתי ועושה כל מאמץ כדי להימנע ממה שלדעתו עשוי לגרום להתקף חרדה נוסף. במצב זה עלול "עיבודו" של התקף החרדה לגרום ליצירתם ולהתפתחותם של דפוס התנהגות מניעתי והפרעת חרדה. למשל, החלטה להימנע לחלוטין מן הפעילות שבמהלכה התרחש התקף החרדה, וזאת מתוך מחשבה מוטעית כי אותה פעילות היא שגרמה להתקף החרדה וכי הימנעות ממנה תמנע התקפי חרדה. יש לציין כי הפרעות החרדה מתאפיינות ברגישות מופרזת לתופעות הפיזיולוגיות השונות המאפיינות התקף חרדה ובנטייה לראות בכל הזעת-יתר קלה אינדיקציה לאירוע לב הממשמש ובא.
אפשר (ואף כדאי מאוד) לבדוק את הדבר באמצעות טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי, ובפרט כאשר יש בהתקפי החרדה או בהפרעות החרדה כדי לשבש את שגרת החיים התקינה והרגילה של האדם הסובל מן התופעות האמורות.
כל פסיכולוג זמין יכול להעניק טיפול פסיכולוגי כנגד התופעה של התקפי חרדה. גם טיפולים רפואיים משלימים יכולים בהחלט לסייע.
מוקדי האחיות של כל קופות החולים מעניקים עצות ועזרה בסיטואציות של דוחק מבחינה רפואית. מענה טלפוני במצבי מצוקה נפשית אפשר לקבל באמצעות קו החירום של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון 1201 (בכל הארץ). הפניות לבירורים ולטיפולים, עצות ועזרה בסיטואציות מורכבות של מצוקה נפשית אפשר לקבל בחדרי המיון של המרכזים לבריאות הנפש, ואם מדובר בסיטואציה קיצונית המצריכה טיפול במצבי טראומה ובשאר מצבים שהטיפול בהם אינו סובל דיחוי, אפשר לפנות לחדר המיון בכל בית חולים.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית