בכל עין ישנה עדשה שקופה שמרכזת על הרשתית את קרני האור, כך שתיווצר תמונה ברורה. ואולם, כאשר העדשה הטבעית נעשית עכורה מתקבל מצב שנקרא "ירוד" או "קטרקט", כלומר הפרעה בהעברת קרני האור, ומכאן ירידה וטשטוש בראיה. יש לציין כי קטרקט איננה מחלה אלא תהליך טבעי של הזדקנות העדשה, והוא קיים בשכיחות גבוהה בגילאי שישים ומעלה. יחד עם זאת, ישנם גורמים נוספים לקטרקט כמו חבלות, טיפולים תרופתיים, מחלות כללית ומומים מולדים.
את הקטרקט אפשר לגלות בבדיקה שגרתית אצל רופאי העיניים, ואת הניתוח מומלץ לעבור כשקיימת ירידה באיכות הראייה שמפריעה לתפקוד היום יומי, או עליה בתדירות בה מחליפים המספר במשקפיים. חשוב להדגיש כי אין זה מומלץ להמתין עד למצב בו העין כבר לא רואה, כי במקרים אלו מדובר בניתוחים יותר מסובכים וההתאוששות מהם קשה וארוכה יותר.
כן. מי שעומד לעבור ניתוח קטרקט מגיע לבדיקה אצל רופא עיניים, הכוללת בין היתר הרחבת אישונים. פעולה זו גורמת לטשטוש הראיה לכמה שעות ולכן צריך להגיע לבדיקה עם מלווה. בזמן הבדיקה נבדקת חומרת הקטרקט ואם ישנן מחלות עיניים נוספות שעשויות להשפיע על הירידה באיכות הראיה, וזאת כדי לאמוד את השיפור האפשרי לאחר הניתוח. הבדיקה כוללת אבחון מצבים העשויים להוביל לסיבוכים במהלך הניתוח או אחריו. מלבד זאת, הרופא מבצע מדידות שונות כגון: אורך גלגל העין וקמירות הקרנית, על מנת לחשב את מספר העדשה המלאכותית שתושתל בניתוח עצמו. ניתן להבין כי זוהי בדיקה מעמיקה העשויה להימשך מספר שעות, ויש להיערך בהתאם. בנוסף לכך, לפני הניתוח, יש להשלים בדיקות כלליות (בדיקות דם וא.ק.ג.), ובמרבית המקרים לא יתבקש המטופל להפסיק נטילת תרופות קבועות.
את ניתוח הקטרקט מבצעים רופאי עיניים מומחים בתנאים סטריליים, בדרך כלל תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. במהלך הניתוח מפוררים ושואבים עם מכשיר על קולי את החלק העכור בעדשה הטבעית, ובמקומו מוזרקת עדשה מלאכותית חדשה. יש לציין כי זוהי שיטה חדשנית לעומת הישנה, בה הוציאו את העדשה במלואה דרך חתך גדול שנעשה בקרנית.
ישנם מספר סוגים ויצרנים של עדשות, כולן איכותיות מאוד מבחינת החומר מהן הן עשויות ובעלות יתרונות וחסרונות אופייניים. מרבית העדשות הן חד מוקדיות ואפשר לכוון אותן, כך שהמנותח יוכל לראות למרחק מבלי שיזדקק למשקפיים, ויוכל להיעזר במשקפי קריאה או להיפך. לעומת זאת, ישנן עדשות פרימיום מיוחדות המסוגלות בחלקן לתקן צילינדר, ובחלקן לספק ראיה מספיק טובה לכל הטווחים ובכך לבטל את הצורך במשקפיים לקרוב ולרחוק. הראשונות מכונות עדשות טוריות והשניות מולטיפוקליות. את הבחירה בעדשות הפרימיום מבצעים על פי מצבו של המטופל לאור בדיקות נוספות, ולאחר תיאום ציפיות בין הרופא למטופל.
ראשית, חשוב לציין שמדובר בניתוח שאינו כואב, מאחר שהעין מצויה תחת הרדמה והמנותח רק מרגיש את הנגיעות מסביבה על הלחי, העפעפיים והמצח. יחד עם זאת, לעיתים רחוקות עשויים מטופלים לחוש לחץ בעין בעת הניתוח. עוד ראוי לציין כי שיעורי ההצלחה בניתוחים אלו גבוהים מאוד, כשבתשעים ושמונה אחוזים מהמקרים הרגילים משיגים שיפור בראיה. ואולם, בדומה לכל ניתוח אחר, גם כאן ישנם סיבוכים אפשריים כמו דימום, זיהום, נזקים לרשתית או לקרנית, ובעיות בעדשה, שמופיעים בפחות מחמישה אחוזים מהמקרים. לבסוף, יש לזכור שלמרות שמדובר בניתוח מוצלח עשויים להשיג שיפור חלקי בלבד, למשל אם המטופל סובל ממחלות עיניים נוספות, שמשפיעות בפני עצמן על איכות הראיה.
תקופת ההתאוששות קצרה ומהירה יחסית, ובמרבית המקרים כבר בשבוע הראשון ירגיש המטופל שיפור בראיה. את ההליך אנו מבצעים בתנאים אמבולטוריים, כאשר המטופל משתחרר לביתו, עם תום הניתוח, ללא תחבושות ומתחיל מיידית בטיפול בטיפות לעין שנותחה. בדרך כלל, ביום למחרת הניתוח, יבוצעו בדיקות מעקב ובהמשך גם שבוע וחודש אחריו. יש לציין כי בתקופה הראשונה, כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח, אין להרטיב את העין המנותחת וקיימת מניעה ממאמץ גופני. כמו כן, אחרי כחודש רצוי לגשת לאופטומטריסט לצורך התאמה של משקפיים.
כאמור, מדובר בניתוח בעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד, כשבתשעים ושמונה אחוזים מהמקרים קיים שיפור בראיה. בהמשך, הצורך במשקפיים יהיה תלוי בסוג העדשה המלאכותית שהושתלה, כלומר פרימיום או חד מוקדית. יש להדגיש כי אי אפשר להבטיח לגמרי שהמנותח לא יזדקק למשקפיים, וזאת גם אם העדשה שהושתלה היא מולטיפוקלית. בנוסף, איכות הראיה שאחרי הניתוח תהיה תלויה במחלות אחרות של הגוף והעין, ובדיוק לשם כך אנו מבצעים לפני הניתוח בדיקות מעמיקות ומיידעים את המטופלים לגבי שיעור ההצלחה במקרים דומים.
ד"ר סרג'יו סוצ'אה הוא מנתח קטרקט בכיר ומומחה לרפואת עיניים, אחראי על תחום הקטרקט והטראומה במקטע העין הקדמי בביה"ח רמב"ם, וכן כרופא בכיר במרכז רפואי מעין בחיפה. שאלות בנושא ניתן להפנות לד"ר סוצ'אה גם בפורום ניתוח קטרקט בפורטל.