עמוד 4

אני ואישתי התגרשנו לפני 3 שנים היה לנו 4 ילדים אז בזמנו הם היו בגילאים הגדולה בת 10 והפרש של שנתיים ושנה וחצי בין כל אחת ביניהם, בהתחלה היו לנו הרבה קשים בינינו וחוסר תיאום נוראי דבר שגרם גם לפגיעה אצל הילדים היא רצתה שהם יהיו אצלה בהתחלה ואחר כך היא לא יכלה לעמוד בזה והיא השאירה אותם תקופה אצל סבתא שלהם היית תקופה שהיא אמרה שהיא לא מוכנה שאני יראה את הילדים אבל הייתי מתקשר ועד שהגענו להסדר שאני יכול לבוא אליהם מדי פעם בקיצור באמת היית לנו תקופה לא טובה בכלל בהתחלה, היוםפ הבית דין כבר סידר את כל הפינות ויישר פינות והיא כבר מכירה מישהו וגם אני מכיר מישהי אז בנתיים כל אחד חי את החיים שלו, אבל - ופה בעיקר אני מאוד חשוב לי שהילדים לא יפגעו!!! לא רגשית ולא פיזית, אני אפילו שאיתי יצרה במן נתק ביני לילדים אני ללא מוכן שהם יגדלו ולא יקבלו מאבא שלהם ולא יכירו אותו ולא יהיו איתו, גם אני בעצמי בדיילמה לגבי המישהי שאני מכיר אם בכלל לקחת איתה צעד רציני של משפחה וזה או שלא בגלל הילדים, כי אם עכשיו נתחתן ואז אני יהיה עסוק איתה ומה עם הילדים שלי? אני לא יודע בדיוק גם מה היחס שאישתי נותנת לילדים - הרי היית תקופה שהם היו אצל אמא שלה סבתא שלהם והיא בכלל היית בחו"ל ועסוקה בעניינים שלה, ועכשיו היא מכירה עוד מישהו ורוצה להתחתן איתו ומה יהיה על הילדים?
בראשית אני רוצה לדעת מה החוק אומר לגבי מצב כזה איפה הילדים יכולים להיות ומאיזה גיל הם כבר יכולים לבקש ולקבוע לאצלם אצל מי הם יכולים להיות?
וגם מה את באופן כללי לא קשור למה שהחוק אומר אלא כאחת שמבינה את תוכן המשפחה ואת מכירה מצבים כאלו אני בטוח בזה, מה את ממליצה לנו לעשות כרגע?
חשוב לי מאוד לשמוע דעה של מישהי שמבינה בעניינים האלו ולכן חיפשתי ומצאתי אותך גם קראתי את התשובות שלך וממש ניכר שאת אחת שיודעת כמו שאומרים.

שלום רעואל, ניכר שהילדים וטובתם חשובים לך וטוב שאתה שוקל ומתלבט באשר לצעדים המשפחתיים ולמשמעותם גם בעיניי הילדים. אינני משפטנית ולמרות שאני פוגשת את הסוגיות האלה גם מההיבט המשפטי, אשאיר את הסוגיות החוקיות בידי מי שאמון על הדברים האלה ואתייחס בתשובתי רק להיבטים המשפחתיים-רגשיים. ילדים ערים, כמובן, לכל שינוי במשפחה והם מושפעים ומגיבים לכניסתו של גורם חדש אליה. בשל כך אומר באופן חד משמעי שעד שאינך יודע מה הן הכוונות שלך באשר לאישה שאיתך עכשיו, לא נכון יהיה להכניס אותה כגורם למשפחה. רק כשתחליטו שאתם רוצים לבנות את הקשר לטווח ארוך ויציב, נכון יהיה לערוך שינוי מבני במשפחה שכולל את הילדים. למשפחות של נישואין או קשרים שניים אחרי גירושין או אחרי אירועים שבהם משלבים גורמים נוספים כחלק אינטגרלי מהמשפחה המקורית אנחנו קוראים "משפחות משולבות". השילוב הזה הוא, בדרך כלל, מורכב ומצריך תשומת לב מיוחדת שנועדה "להציב" כל אחד מהנפשות במערך המשפחתי החדש במקומה ובתפקידה. חשוב לעשות הכנה ועבודה שבאמצעותה מוסבר לילדים "מקומה", תפקידה ומשמעותה של הדמות החדשה שמצטרפת למשפחה. אם האישה/גבר שמשתלבים באים עם ילדים משלהם, יש מורכבות נוספת לדברים. הילדים צריכים סיוע בהגדרת הקשר עם הדמויות החדשות והבנת הקשר שלהם עם הדמויות הקודמות (אימא לדוגמא) לאור השינוי. בקיצור, כרגיל הדברים הם מורכבים ועדינים ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שינחה בביצוע ההכנות, הצעדים שבחיבור ויאפשר לאב/אם להיות דמות תומכת ויציבה גם בתוך השינוי הנוסף שבא עכשיו על המשפחה. אנחנו פוגשים בקליניקה יותר ויותר משפחות משולבות שמגיעות אחרי שהילדים לא הצליחו להפנים את השינוי בצורה טובה והבית הפך לזירה של מתחים שמערערים את הקשרים בין ההורה לילדים וגם את הזוגיות החדשה. ניתן, כאמור, למזער ואף למנוע את הקושי באמצעות הסתייעות במטפל משפחתי מיומן שעשוי לסייע למשפחה להיבנות ולהיתרם מכניסתן של דמויות חדשות ונוספות אל תוך המערך המשפחתי.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני זוג גרוש כבר שנה,
בהתחלה היא ממש רבה על זה שהילדים יהיו אצלה ועכשיו היא לא רוצה,
אני אשמח שהילדים יהיו אצלי בכיף ובשמחה אבל אני מפחד שהיא תתחיל להתפך כל הזמן ומסכנים הילדים פעם אצלי פעם אצלה ואנחנו גרים די רחוק אחד מהני אני גר בצפון והיא גרה בדרום,
מה את ממליצה לעשות?

שלום ישראל,
אינני מכירה את ההיסטוריה שלכם ואת טיב הקשרים והיחסים ואף לא את המבנה המשפחתי שלכם שכולל, כמובן, גם את גיל הילדים וכו'. התשובה שלי תהיה, מטבע הדברים, כללית ועם זאת נדמה לי שהיא מצביעה על העניין החשוב ביותר בהתבוננות בסוג עניינים כמו זה שאתה מעלה. טבעם של יחסים של אחרי ובזמן תהליך הגירושין הוא שהדברים נעשים, בהרבה מקרים במיוחד בתחילת ההסתגלות למבנה של אחרי הגירושין, מתוך קשיים תקשורתיים שבאים לביטוי בחוסר תיאום בין ההורים. המשימה המרכזית היא להגיע ככל שאפשר מהר לתיאום בין ההורים כדי למנוע מהילדים קשיים נוספים על אלה שכבר מצויים בתוך התהליך של השינוי במבנה המשפחה.
המוקד שצריך לכוון את המעשים ואת הפעולות הוא טובת הילדים, גם אם הדברים כרוכים בהתייחסות נמוכה לכעסים ולתסכולים שמצויים בתקשורת בין ההורים. ההורים נדרשים להיות ממוקדים במה שנכון וטוב לילדים, חובתם לעשות כל מה שהם יכולים כדי לאפשר להם הסתגלות מהירה וטובה יותר לשינויים שחלים בחייהם ובתוך זה כמובן להגיע ליציבות ככל שניתן מהר גם בסדרי המשמורת והראייה.
בדיוק בשל כך מה שקשור לעניינים האלה נתון להחלטתו של בית המשפט. ההחלטות בעניין סידורי המשמורת והראייה נתונים לפסיקתו של בית המשפט על מנת לאפשר יציבות ולמנוע מצבים בלתי ברורים מהילדים, ככל שניתן בסיטואציות שמלוות את השנים הראשונות של הפרידה.
הצעתי הברורה והחד משמעית היא להיעזר בבית המשפט כדי למנוע תחלופות, שינויים ואי יציבות בעניינים אלה.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני חושבת שיש חוסר בתודעה על המושג - מחלות מין וזה חבל...
אם אנשים היו מודעים כמה מחלות עוברות ואיזה מחלות קשות יש שעוברות רק שעושים שטויות(נקרא לזה ככה) אז כמעט בוודאות שכל אחד ואחת היה שומר על עצמו ומבין ששום דבר לא שווה בשביל לקבל מחלת מין ח"ו.
יש אנשים שמתו בגלל הדברים האלו...
אז שכולם ידעו ששום דבר לא שווה בשביל להיות חולה - ומחלות מין זה דבר נוראי,
מה את חושבת ד"ר נברו? אני מאוד מכבדת את דעתך.

שלום קרן,
אני שמחה שהעלית את הנושא שכן אנשים באמת לא מכירים את העובדות ואת ההתפתחויות שחלו בעשורים האחרונים בנושא של מחלות מין. עצם המונח 'מחלות מין' מעורר לעיתים אצל אנשים רתיעה וחרדה. אין הרבה מילים טובות ומעודדות לומר על ההידבקות במחלות בכלל וגם לא במחלות מין ועם זאת חשוב לדעת שהרפואה והמדע עשו כיברת דרך משמעותית גם במניעה ובעיקר בטיפול במי שנדבקו. היום, אם מטפלים כנדרש בדברים, לא מתים ממחלות מין, גם לא מאיידס. היום נשאי הנגיף HIV שמטופלים באופן סדיר חיים את חייהם באופן רגיל ומלא. לא מתים היום מהנגיף ויותר מכך, מי שמטופל כנדרש והוא מאוזן באמצעות התרופות אף אינו מהווה סיכון של הדבקה. התרופות היום הפכו את מחלת האיידס למחלה כרונית בדומה למי שחי עם סכרת, מחלת לב וכד'. האיידס אינו עוד מחלה שמתים ממנה כפי שהיה בעבר.
אז חשוב להישמר שלא להידבק כי יש לנשאות ולהידבקות השלכות במישורים אחדים ועם זאת את הסטיגמה המפחידה והמרתיעה כאילו מדובר במחלה הורגת, אפשר לפנות עתה לידע והבנה שהנשאות של נגיף ה- HIV היא היום מצב שחיים איתו שנים ארוכות ומי שיודע ליצוק לחיו תוכן, משמעות וטבל את חיו בגורמים שמסייעים להתפתחות אישית ובין-אישית חי באופן מלא ורגיל. נשאות היום מחייבת נקיטת אמצעים מיוחדים אם למשל רוצים להביא ילד (שטיפת זרע למשל) ועוד התייחסויות במישורים שונים ועם זאת אפשר לחיות חיים מספקים וטובים גם עם הנשאות. ועם כל העובדות האלה, חשוב לקיים יחסי מין באופן מוגן כדי להימנע מהצורך והסיבוך שכרוך בהדבקות אפשריים ובמחלות.
תודה שהעלית את הנושא החשוב,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני קורא את המאמרים שלך ואת הכתבות הרבות שאת מפרסמת גם באתר הנפלא הזה וגם בשאר האתרים יישר כח לך על המפעל הזה שאת עושה ופועלת בו ובאמת שיהיה לך המוןןן בהצלחה בטיפול בזוגות ובזוגיות ובפרט זוגות צעירים...
כמה חבל שאחרי שמתחתנים מתחילים כל כך הרבה בעיות...
אני חושב שכל הבעיות של הזוגיות זה האגו של כל אחד כי בתכלס אם שמחים ומתפשרים על מה שיש אז מה יש לכעוס או להתעצבן או לריב? ובינינו כל הריבים שיש בין בני זוג זה על הדברים הכי מטומטמים שיש... ואחרי כמה דקות של ריב הם יכולים לשאול אחד את השני בואנה על מה רבנו בכלל???
מה שאני עדיין לא מבין מה המניע של אחד מבני הזוג לבוא למצב של בגידה?
כאילו למה? למה? מה האינטרס שיש לו או לה? מה זה נותן בסופו של דבר?...
למה שבן או בת הזוג ירצו לבגוד במי שנשבעו לו אמונים?זה ממש אבסורד.
אז מה המניע של בן או בת הזוג שיגרום להם לבוא למצב מביש כזה?
אני לא מצליח להבין את זה...
תודה לך.

אכן שאלות רבות עולות בהקשר לגורמים שמשפיעים על איכות הקשר הזוגי. החיבור הכל כך משמעותי בין שני אנשים שהגיעו מרקע אישי שעשוי לבטא הבדלים בתפיסות, בתרבויות, בעמדות ובצרכים אינו מובן מאליו והוא מחייב התבוננות שתניב מענה רגשי ואחר לכל אחד מבני הזוג. אין סוף חיבורים אפשריים של אין ספור אנשים מביא להבנה שבכל זוגיות מתקיים מפגש צרכים אנושי ייחודי. הצרכים של כל אחד מבני הזוג, ושל הזוגיות, משתנים עם השנים ועם ההתפתחות האישית והזוגית. לעיתים נמצא שנדרש דיוק שיביא למענה נכון יותר של בן הזוג לצרכים של השני. פעמים רבות אנחנו מוצאים שאנשים לא ממש ברורים בהזמנה של השני להכיר את הצרכים של עצמם אם משום שהם עצמם לא עמדו עליהם באופן ברור ואם משום שהתקשורת בין בני הזוג לא יצרה את האפשרות לשיח מזין בעניינים האלה. בעיקר מהסיבות האלה, ומסיבות אישיות אחרות של כל אחד מבני הזוג, אנחנו רואים בקליניקה שמתפתחים רומנים מחוץ למערכת הזוגית. טיפול מקצועי עשוי לסייע לבני הזוג לאתר את נקודות ההשקה להם הם זקוקים ואת הצרכים הרגשיים והאחרים שלהם הם מבקשים שבן הזוג ייענה. ההיענות ההדדית הטובה מייצרת זוגיות שיש בה ייחוד ותחושה של "ביחד" ושל שיתוף ומענים בין אישיים טובים. לעיתים כדאי לעשות זאת באמצעות איש מקצוע עוד בטרם מתפתח הצורך בפרשייה שמחוץ לזוגיות ולעיתים מגיעים זוגות גם אחרי משבר של פרשייה שכזו כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר שתיתן מענה נוגע ורגיש של אהבה, חום, קבלה וביטחון.
לסיכום, אנחנו רואים בפרשיות כאלה, לא אחת, ביטוי לצרכים שלא קבלו מענה וקריאה של צורך ביחסים חמים ורגשיים שבסיוע איש מקצוע מיומן יכולים לשוב ולקבל מענה בתוך הזוגיות.
שלך,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

נמאס לי מהחיים, איך היא עזבה אותי ככה, אין לך מושג כמה נתתי לה, כמ השקעתי בה, יום ולילה חשבתי רק עליה,כמה דברים קניתי לה, יום אחד היא קמה ועוזבת בלי להגיד לי כלום הולכת,משאירה הודעה אני לא חוזרת, בסוף קולט שהיא בוגדת, אני לא מוכן לשתוק, אותה אני רוצה, יגעתי כל כך הרבה, נשבעתי שאני לא בוגד, אבל בסתר היא הלכה עם אחר, הלב שלי נשבר ואין תרופה והא היא הגורם למחלה
מרוב יאוש ושבר התלחתי לכתוב את המלל בשיר וזמר.
זה ממש לא בצחוק זה סיור של גבר שנפל קורבן לשבר.
את עצתך אשמח לשמוע ואולי גם לנתור ושמור,
תודה רבה

ליבי אתך. השבר והאכזבה גדולים ואתה מצליח להעביר אותם, גם אם במקצת, באמצעות המילים שאתה כותב. זכית שאתה יודע לאהוב ושאתה יודע את חוויית האהבה גם אם זו מאכזבת בשלב הזה. כאב האכזבה, הפרידה והלבד הוא לעיתים ממש קשה ועם זאת הוא מלמד אותנו עד כמה אנחנו רוצים להיות בזוגיות שהיא כנה, אינטימית וקרובה. רקימת היחסים הקרובה שבהם שני בני הזוג מרגישים שהם מצליחים להתפתח, לגדול ולהיות ניזונים ממנה אינה תמיד מעשה פשוט. בתוך הקושי, ועם הכאב והאכזבה אנחנו מצליחים, לא אחת, ללמוד על עצמנו ועל מי שהיה בן הזוג שלנו. אנחנו נעשים ערים לדברים שלא הבחנו בהם בתוך ההתרחשות הזוגית. הפרידה מזמנת לנו לעיתים קרובות אפשרות להתבונן על מה שאנחנו צריכים בזוגיות ועל האופן שבו אנחנו רוקמים את היחסים כך שיתנו מענה לצרכים האלה.
בקליניקה אנחנו רואים הרבה פעמים שבני זוג מגלים, לעיתים באיחור מה ואפילו אחרי כמה שנים, שהיו שדות ונושאים שבהם לא השכלנו לתת מענה מדוייק מספיק לבן הזוג ושהיא או הוא לא נתנו מענה נדרש למה שאנחנו היינו זקוקים לו ולכן, בין השאר, לא הצלחנו לרקום מערכת עם אינטימיות, קרבה ואמון במידה הנדרשת לנו.
ישנם זוגות שמצליחים ללמוד לאורך השנים, אם מתוך ההתנסות הזוגית שלהם ואם מתוך אירועים שהיו לבני הזוג בנפרד בהיסטוריה האישית (כמו למשל פרידה שאתה חווה עכשיו), מה הם הנושאים החשובים שאותם הם רוצים להעצים בזוגיות וישנם זוגות שמצליחים לאתר את הפערים ואת המקומות המאתגרים שמחייבים סיוע של איש מקצוע כדי לרקום את הזוגיות המאימה להם.
השיעור שאותו אנחנו מצליחים ללמוד מאירועים בחיינו, גם הלא נעימים, גם הכואבים, לצד הרצון והכמיהה להיות בזוגיות טובה (כמו שאני שומעת במילים שאתה מביא), הם "המנועים" שמכוונים לאפשרות שלנו להשתפר ולצמוח ולרקום זוגיות טובה יותר בהמשך.
אתך בכאב ובתקווה לזוגיות טובה יותר,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אנחנו מכירים כבר שלוש שנים, חברים טובים מאוד, אני מפנק אותה כל הזמן, ואנחנו בקשר מאוד חזק, בכל פעם שאני מדבר איתה על חתונה היא לא מעוניינת והיא אומרת לי מה אתה לחוץ עוד מעט,אני כבר נמאס לי ככה כל פעם איך שהיא מורחת אותי ואני רוצה להשים לזה סוף כי או שהיא באמת רוצה להיות בקשר או שלא כאילו אני לא מבין אותה מה הבעיה שלה פתאום? כבר מכירים הרבה זמן וכבר חברים כל כך הרבה זמן למה לא להתחתן כמו שצריך וזהו?
אני קצת בדילמה ואני גם לא רוצה לאבד אותה כי היא חשובה ויקרה לי מה לעשות?

הבדלים בעמדות וברצונות בין בני זוג הם דבר שמתקיים בשגרה מטבע העובדה שמדובר בשני אנשים שונים עם רצונות ותפיסות וצרכים שונים. זוהי מהותה של הזוגיות. הנושא המעניין שנמצא במוקד השאלה שלך קשור בתקשורת שמתקיימת בין בני הזוג. איך ועד כמה מדברים בני הזוג על ההבדלים בתפיסות, בצרכים ובעמדות שלהם. איך בני הזוג מלבנים הבדלים ופערים שמתקיימים, כאמור בהכרח, בין שני אנשים. נדמה שיש משהו שאינך מבין לגבי העמדה של בת זוגך וכך נדמה שהיא לא מבינה משהו לגבי הצורך שלך להינשא. אינכם מצליחים להגיע לכדי שיחה שתגשר על הפערים שתאפשר להבין את הצורך שמצוי בבסיס עמדתו של כל אחד מכם.
המיומנות של התקשורת שמגשרת על "העולמות" השונים של בני הזוג צריכה לפעמים סיוע. את המיומנות הזו ניתן לשכלל ולרכוש כדי להביא את השיח הזוגי והדינמיקה שמתקיימת בין בני הזוג לרמה של שיתוף, הבנה ואמפתיה על ידי הסתייעות (לא ממושכת) באיש מקצוע מיומן. אם אינכם מצליחים ללבן את הסוגייה, אם אתם חשים שהפערים נשארים מבלי שאתם מבינים את הצרכים של השני ובמיוחד אם אתם חשים שאינכם מקבלים ונותנים את המענה שדרוש לבן הזוג, כדאי להסתיע בתיווך של מטפל זוגי ומשפחתי שיקנה לכם דרכים של תקשורת שיוצרת שיתוף וחיבור, הבנה והתקדמות זוגית.
המשך מוצלח!

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אנחנו שומעים כל מיני סיפורים מזעזעים על מקרים שממש מסמרים את נאוזן ואת האדם, לאחרונה שמעתי שהיית איזה מישהו ילדה דווקא שהיא היית גרה עם אמא שלה ופתאום איזה יום אחד היא קמה ופשוט החליטה לנסות להתנקש באמא שלה ולנסות להרוג אותה-איך יתכן דבר כזה?
יש לזה הסבר אפשרי כל שהוא? להגיע לכזה מצב זה ממש מחריד ואתי.
וזה קרה כאן בארץ זה לא מקרה שקרה בחו"ל, אני מאוד מפחדת ואני ממש קיבלת על עצמי שמקרים כאלו לא יהיו ולא ישמעו אצלנו בבית או במשפחה.
איך בעצם הורים שמגדלים את הילד מאז שהוא נולד מגיעים למצב מחפיש שכזה? ומה באמת צריך לעשות בכדאי לתת לילדים את התחושה של לדעת להוכיר ולהעריך את ההורים?
אני לא מדברת על דבר כזהב גרוע כמו מה שכבתי לפני כן, אלא על זה שהילדים צריכים לדעת לכבד את ההורים.
אני הייתי מתביישת לדבר ליד אמא שלי, והיום... אני אומרת משהו והילדים מתווכחים איתי עוד.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות, וזה גם לא קל כל כך כי הילדים קצת גדולים כולם מעל גיל 13

שלום יעל,
אכן מקרה מזעזע ולשמחתנו הוא ממש נדיר. הסוגייה שאת מעלה עוסקת למעשה במה שנקרא "סמכות הורית". לעיתים נדמה שבימינו הופכת הסמכות ההורית, בעיני רבים, לשאלה מורכבת עד כדי כך שיש הורים שחשים מעט חסרי אונים בהקשר הזה. האמת היא שגם היום נדרשים ההורים, לטובת הילדים, לטובת עצמם ולטובת תפקודו של התא המשפחתי, לעמדה שבה יש בידיהם משאבים, עמדה וסמכות שבאמצעותם הם מצליחים לנהל את הכללים בבית והנחיל לילדים ערכים, עקרונות וכלים להתמודדות עם העולם המורכב. חובתם של ההורים היא להבטיח שמעמדם במשפחה הוא כזה שיש בו סמכות מתוך כבוד, הערכה ואהבה. לעיתים אנחנו חשים שהדברים לא מצויים במקום הזה כפי שהיינו רוצים. לעיתים אנחנו עלולים לחוש מוחלשים ולא משפיעים מספיק. במקרים כאלה חשוב להתייעץ עם איש מקצוע כדי להשיב את הביטחון לילדים ולהורים. חשוב להבין שהצורך בסמכות והצורך בביטחון שנובע ממעמדם של ההורים הוא קריטי להתפתחות התקינה של הילדים. אין להתפשר על העמדה הזו שתבוא, כאמור, ממקום של כבוד והערכה, לא מתוך פחד.
דווקא היום, כשנראה לעיתים שהכללים מטושטשים, על ההורים לאמץ עמדות של ערך כשהם מצליחים "להנהיג" את המשפחה. על כן, אם מתערערת תחושת המנהיגות, חשוב להבין מה עשוי להשיב את הדברים אל מקומם הנכון גם באמצעות התייעצות עם איש מקצוע.
בברכה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

בזמן האחרון אני מרגיש שהקשר ביני לבין אישתי נעלם לגמרי שנינו עובדים וכל אחד פתאום חי בחיים שלו והיא לא מעוניינת לדעת מה קורה איתי אוין לה כח אליי והיא עסוקה על הזמן בעניינים שלה היא לא עושה את מה שהיא היית עושה בשיבילי פעם ואני קצת מתוסבך ולא יודע איך להסביר לה מה אני מרגיש עם כל זה תוכלי לעזור לי איך לגשת אליה ואיך לדבר איתה?

שלום אורי,
האמת שחסרה לי אינפורמציה רבה באשר למשפחה ולזוגיות שלכם כדי שאוכל לתת תשובה יותר שלימה. אני לא יודעת כמה זמן אתם ביחד, האם יש לכם ילדים? האם שניכם עובדים מחוץ לבית ועוד עניינים רלוונטיים. עם זאת אני יכולה לומר שהעידן של החיים המודרניים הוא תובעני ואנחנו מוצאים הרבה זוגות שבהם כל אחד מבני הזוג טרוד בעניינים שלו בעבודה ובמטלות הבית ולא אחת אנחנו רואים ירידה של ההתעניינות והאנרגיה הזוגית. לכאן יש להוסיף ממדים של מה שאנחנו קוראים "מעגלי החיים" שבהם הצרכים של בני הזוג משתנים ועם השנים כל אחד מבני הזוג זקוק לדברים מעט שונים ובדרך מעט שונה. זוגות יודעים לעיתים לעשות את ההתאמה ואת ההשתנות שנדרשת כלפי כל אחד מבני הזוג ועם זאת, לעיתים קרובות, אנחנו רואים שנדרש סיוע של איש מקצוע כדי לאתר ולהצית מחדש את נקודות הקשר והאנרגיה שהזינו פעם את האהבה ואת הקשר הזוגי. בסיוע של איש המקצוע תוכלו לאתר שוב את הנקודות בהן אתם מזינים אחד את השנייה בתחושות של אכפתיות, אהבה וקשר.
החיים מזמנים לנו, לא פעם, אתגרים לא פשוטים והם בעיקר גורמים לנו שינויים ולבנות ובני זוגנו. אנחנו נדרשים, בזוגיות הנכונה, להתפתחות מותאמת לשינויים האלה. לעיתים התערבות וסיוע בזוגיות באמצעות מטפל זוגי טוב, עשויים חולל את השינוי הנדרש תוך זמן קצר.
שלך,
נגה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אנו ביחד 4 שנים
יש לנו 3 ילדים
אני עובד במפעל
היא עובדת במזכירות
החשבון שלנו ביחד
צריכה עוד פרטים?
ותודה לך על התשובה אפילו שלא אמרתי לך חלק מהפרטים נתת לי מענה מעולה ואני לקחתי את התשובה שלך ברצינות רבה.
תודה לך.

תודה אורי על השלמת הפרטים שערכת ועפ זאת יש לזכור שתמונה שלימה יותר מתקבלת, כמובן, בשיחה של איש המקצוע עם בני הזוג. יחסים בין אישיים, ובמיוחד הזוגיים והמשפחתיים, הם בעלי מורכבות שאותה מאבחן וממפה איש מקצוע במהלך פגישות עם בני המשפחה. אז ניתן לעמוד על הרבדים והממדים הבין אישיים של המשפחה. המסגרת שניתנת כאן באתר האינטרנט אינה יכולה, כמובן, להחליף עבודה מערכתית עם בני הזוג. אני מציעה שתפנו לסיוע של איש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי כדי לבחון את הסוגיות החשובות שאתה מעלה. אני מניחה שעבודה נכונה, בסיוע של איש מקצוע ,תעמוד על הנקודות שציינתי כמרכזיות ביחסים הזוגיים.
כל טוב,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

גברת נגה מהתשובות שלך ניכר שאת אישה מיוחדת ויקרה, תראי אני לא יודע איך להציג לך בכמה שורות תקופה ארוכה שעברתי בשנה האחרונה מהרבה דברים לא נעימים שסבלתי בעיקר בעקבות האישה והילדים וכל הבית פשוט נשבר ונהרס, הכל התחיל מריב קטן בבית והגיע לבגידות וצילומים ואיומים וצעקות קללות ומפה הדרך לתהום לא היית רחוקה... אני חייב לשאול אותך שאלה אחת - איך את יכולה לעזור לזוג שנפרד אחד מהשני בצורה לא נעימה , איך בני זוג שאחד פגע - בגד - בגידה אין דבר יותר כואב ופוגע מזה איך הם יכולים לחזור להיות ביחד??? זה דבר שאני לא מצליח להבין...
יש לך הסבר לזה? יש נשים שרוצות שזה מה שיקרה כי אחר כך הם יוצאות מרווחות מזה...
אז למה לעבוד לקום בבוקר לתת את הנשמה שלי למישהי שבכלל רוצה מישהו אחר...

שלום בוזגלו,
מהדברים שכתבת עולה הכאב והתסכול שמתלווה לשבר של פירוק הזוגיות במיוחד כשיש ילדים. אתה מעלה כמה סוגיות חשובות שנוגעות למקרים המורכבים שבהם הזוגיות עולה על שירטון במיוחד כשיש ברקע סיפור של בגידה. האמון בין בני הזוג נפגע ונשאלת השאלה האם ואיך ניתן לגשר על תחושות הפגיעה והבגידה. זוגות עלולים להגיע לקונפליקטים חריפים שמערבים, פעמים רבות, את כל חברי המשפחה. הקושי הוא, כמובן, להמשיך אל השלב הבא עם העלבונות ועם הפגיעה ועם העמדות החדשות של כל אחד מבני הזוג שחשים שהחלומות והתקוות והשיתוף ועוד דברים רבים התנפצו והפכו לכואבים ומכאיבים.
לא מעט זוגות מגיעים לטיפול במיוחד כשיש להם ילדים משותפים, גם אחרי התהום שנפערה ביניהם בעקבות השבר, מתוך הכרה של המשותף להם ושל האינטרסים והמטרות של שניהם בהמשך חייהם. מטפל מיומן עשוי לסייע לבני הזוג להתבונן באירועים מתוך הבנת ההקשר בו הם התרחשו ואיתור עוגנים משותפים ומותאמים לשלב זה של חייהם. בעבודה נכונה עשויה פרידה להיתפס לא כפירוק של התא המשפחתי אלא של שינוי של המבנה שלו שכן דמויות חשובות ויקרות לשני הצדדים כמו הילדים, נותרות כחלק מהסיפור הזה ובני הזוג משמשים הורים בתפקיד מלא גם במבנה החדש.
יש, אם כן, אפשרות שבה שני בני הזוג נרתמים לעבודה על הזוגיות ולשיקומה גם אחרי משבר קשה. יש, כאמור, אפשרות נוספת שבה בני הזוג נפרדים והאתגר הזוגי הוא בשימור ובטיפוח משותף של הסוגיות שנותרות בשדה הבין אישי. המטפל הזוגי עשוי לסייע לבני הזוג לצאת ממעגל הקונפליקט אל שלב אחר שבו הזוגיות המחודשת, או זו הנפרדת, מסוגלת לאתגרים שמציבים החיים שלאחר המשבר.
בהצלחה!

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

תודה לך על התשובה הארוכה ועל הזמן שהקדשת לכתוב לי אותה, תראי אני מבין את מה שאת אומרת אבל אני לא יכול להסתכל לה הפרצוף שלה בכלל... אני מקווה שאני יצליח להתגבר ובאמת הילדים זה יותר חשוב מהכל אז אני יוותר על כל תחשובות המועקה והסבל ויתן את החשיבה על הדברים החשובים באמת שזה הילדים כמו שאמרת בבעצמך.
תודה לך!

עקב משבר מסויים שעברתי פניתי לפסיכיאטר הוא נתן לי כדורים כאלו בצבע סגול מאז שלקחתי אותם הרגשתי הרבה יותר טוב,אבל אני מפחד לגלות לאישתי את כל העניין שאני לוקח כדורים וזה...

היא אומרת שהיא מרגישה שאני קצת השתנתי בתקופה האחרונה,יכול להיות שהכדורים משפיעים על המח או פוגעים בו?

מה אני יעשה עם אישתי לספר לה או לא לספר לה אני לא יודע מה לעשות????

אינני מכירה את היחסים ביניכם וכמובן שאת השאלה בדבר ההשפעה שיש לכדורים כאלה ואחרים יש להפנות לפסיכיאטר. לכולנו יש סודות אישיים. יש לנו סודות מבני הזוג, מהמשפחה ומהמשפחה המורחבת ומאחרים. אלה שומרים עלינו לא אחת והם חלק מחיינו. עם זאת סודות יוצרים לעיתים חייץ מפני קירבה ושיתוף. אתה אומר שאישתך רואה את השינוי בך ובהתנהגות שלך ומאחר שאיני מכירה אתכם אינני יודעת לומר מהי הדרך הנכונה עבורכם לעבודה על הידוק הקשר וחידוש הקירבה ביניכם. זוהי העבודה שנדרשת ושאותה אנחנו עושים בטיפול הזוגי. חידוש הקרבה ועמעום תחושות של בדידות ושל נפרדות בתוך הזוגיות. לא אחת נמצא שהשנים ואירועי החיים, התיסכולים, הכעסים והאכזבות מביאים את בני הזוג לתחושת ריחוק וניכור שבה כל אחד מצוי בתחושתו בעולמו שלו ללא שיתוף ותמיכה הדדית. את אלה ניתן פעמים רבות לשנות באמצעות הטיפול הזוגי המתאים והמקצועי. דווקא מצבים שבהם מצויה חוויה של אנרגיות נמוכות, של תחושות מחלישות, כדאי וחשוב לגייס את הפוטנציאל שיש בזוגיות כדי לחזור לתחושות של מסוגלות ושיתוף אל מול האתגרים.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

היה לי חבר מאוד קרוב ממש היינו אחים וישן אצי אני יושן אצלו הולכים ביחד לכל מקום,אבל לפני איזה חודש רבנו ומאז אנחנו לא מדברים ולא בקשר בכלל הריב שלנו היה בגלל שאני יצרתי אותו בגלל שהידודות שלנו הגיע למקומות יותר מדי רחוקים ואני לא רציתי את זה מה גם שהרגשתי קצת מנוצל ולא היה לי נח עם זה,אבל אני מצטער על זה ואני רוצה להשלים איתו אבל עכשיו אני לא יודע איך לעשות את זה וזה סתם מכניס אותי לדיכאון מה אני יכול לעשות?

זכה חברך בך כחבר רגיש ואכפתי. מצבים בין אישיים קרובים שבהם מעורב גם רגש בעוצמות כאלה ואחרות מזמנים לא אחת אתגרים של גבולות בתוכם. קרבה יכולה להתקיים בתוך מסגרת בטוחה כשיש לה כללים וגבולות. התחושה שבה כל אחד מהצדדים מכיר בצורך ובגבול של השני היא שמאפשרת תנועה חברית קרובה שאינה מחייבת הישמרות בכל עת. התחושה של השחרור מהצורך להישמר היא שמאפשרת את הקרבה ואת "הזרימה" הבין אישית. יתכן שמה שחברך צריך ממך עתה הוא ההכרה וההבנה שלך את הצרכים שלו, את התחושה שאתה מכבד את מה שהוא רוצה וצריך בקשר שלכם. נדמה שאם יחוש שאתה מבין ומכבד את הצרכים שלו ויחד עם זה מבהיר את מה שאתה רוצה וצריך מהקשר אתו, ללא תחושה של חציית גבולות מצידו שמביאה, בין השאר, לתחושת ניצול. אלה עשויים לסלול את הדרך לידידות קרובה במעגל החדש שלכם.
לצד זאת, יתכן כמובן שהוא לא יעתר לניסיון ההתקרבות המחודש שלך ויתכן גם שתחליט שאינך מוצא כרגע דרך לחידוש הידידות הקרובה וכל מקרה נראה שיש כאן בכל מקרה "שיעור" עבורך באשר לאופן המותאם יותר שבו תרקום יחסים קרובים בעתיד.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני בודקת כל מיני אפשרויות לשיפור התקשורת בתוך המשפחה, כשזו אצלנו בלתי אפשרית בעקבות ריבים בלתי פוסקים בין הילדים וחוסר קבלת מרות ובעיות משמעת. בנוסף לטיפול משפחתי שזה ברור לנו שנצטרך ורציתי לקבל הכוונה לגבי איתור מטפל משפחתי מומלץ, מישהי מהעבודה הציעה לי גם לקנות ערכה של קלפים טיפוליים מהסוג הזה http://www.shoshmaozarie.co.il/therapeutic-cards/ שמיועדים לשימוש קבוצתי ומתאימים גם לצורך שאנימעלה- לתקשורת פנים משפחתית. ברור לי שזה לא טיפול אלא כלי אחד אבל האם מישהו כאן מכיר שימוש בקלפים טיפוליים? האם ניתן לקבל התרשמות???

חשוב שמטפל משפחתי יהיה בעל הכשרה מתאימה והתמחות בטיפול משפחתי. ההתאמה הנוספת היא במישור הבין אישי שבו יש מקום כמובן לקשר שנוצר עם המטפל, מעבר לעניין ההכשרה והמסגרת בה הוא עובד כמו מכון או מוסד אחר שאליו הוא קשור. לעניין העבודה עם הקלפים - הם באמת עשויים להיות כלי יעיל לתקשורת שהיא בעלת ממדים רגשיים. מטפלים ואנשי מקצוע עושים לא אחת שימוש בכלי הזה בקרב מי שאינם מורגלים בשיח הרגשי, גם עם ילדים בגילים שלפני גיל ההתבגרות הכלי עשוי להיות טוב לפיתוח תקשורת שאינה זו השגרתית-תפקודית. הורים, תחת הנחייה מתאימה, עשויים גם לעשות שימוש יעיל בקלפים בשיח התוך משפחתי.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לך נגה היקרה אני זקוקה לעזרתך! אחותי היקרה בת 23 לא הלך לה כלום בחיים לא מצאה בעל לא הסתדרה בלימודים התדרדרה לסמים ולאלכוהול ולכל מיני בעיות בחיים קשות מאוד, היא ממש על סף יאוש והיא כולה בת 23 היא רוצה להתאבד והיא רק מחכה לזמן הזה שהיא תמות כבר אני ממש תופסת אותה ומדברת איתה ומנסה להחזיר אותה לטלם אבל זה בלתי אפשרי... לצערי כבר אין לי כל כך כוחות להמשיך עם זה לכן אני פונה אליך ושואלת יש לך את האצעים לשקם אדם כמו אחותי?
כמובן שמעבר לכל מה שעבר עליה בחיים היא ילדה טובה וכל התדרדרות הקשה שלה קרתה רק לאחורנה בשנתיים האחרונות בגלל שחבר שלה בגד בה וזה ממש כבר הרס לה את החיים ומפה התהום נפערה בלי גבול.
נגה אנא ממך תעזרי לי...
תודה רבה לך מחכה לתשובה רוב תודות

שלום רינת,
במצבים כאלה יש לאנשים הקרובים תפקיד משמעותי ביותר ויפה בעיניי שאת נרתמת לראות את מצוקתה של אחותך ולסייע לה. במצבי מסוכנות יש לפנות לרופא מומחה כדי שיאבחן את וכדי שיוכל להמליץ ולקבוע טיפול שיקטין באופן מיידי את מידת המסוכנות. במקרים של התמכרות כמו לסמים ולאלכוהול יש להסתייע גם בגורמים מקצועיים שמתמחים בעבודה עם מתמכרים. גם פסיכיאטר ישלב, לאחר הקטנת המסוכנות, שיחות שעשויות לאפשר לאחותך בירור ואולי יציאה מתחושות של דיכאון ומתחושות של חוסר מוצא. שיחות עם איש מקצוע שמתמחה בעבודה עם מצבי דיכאון מצליחות, פעמים רבות, להצית שוב תקווה שהתעמעמה.
לא אחת אנחנו פוגשים ומכירים מקרים של דיכאון ושל התמכרות שבסיוע של מומחים ושל אנשי משפחה קרובים הצליחו להשתקם ולעלות שוב על דרך פרודוקטיבית של בנייה ושל מסוגלות.
אחותך זקוקה לאכפתיות ולדאגה שאת מראה כדי שתוכלי לסייע לה לפגוש קודם כל רופא מומחה שיעריך את מידת המסוכנות. האהבה והדאגה שלך יכולים להיות אחד המנועים שיניעו אותה לשתף אתך פעולה גם כשהיא חשה חלשה.
בהערכה רבה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לך אני בת 28 עובדת בעבודה כבר 5 שנים לפני חצי שנה הביאו מנהלת חדשה ואני לא מסתדרת איתה בכלל,אני הסתדרתי יפה מאוד עם המנהל הקודמת והיא מאוד אהבה אותי היינו חברות מאוד טובות,אבל המנהלת החדשה אני מרגישה כאילו מישהו מדליק אותה עליי שהיא תתעצבן עליי כאילו זה בכוונה אני לא יודעת מה לעשות...לעזוב את העבודה זה ממש לא בא בחשבון כי אני עובדת כאן כבר 5 שנים ויש לי ילדים בבית ואני לא יכולה לאפשר לעצמי לנטוש את העבודה עכשיו ובפרט כי אין לי כרגע עבודה אחרת...
אני נורא עצובה מכל העניין ולא ייודעת מה עליי לעשות ואיך לסדר את העניינים,אני לא יודעת אם השאלה הזו קשורה לפורום אבל ככל הנראה לי שאת אישה מאוד חכמה ואני אשמח אם תהיה לך עצה לתת לי.תודה רבה

תודה נופר על הדברים. לעתים אין הדברים שאנשים אחרים חשים כלפנו קשורים אלינו או למה שאנחנו עושים. אלה עשויים להיות דברים של השני, שהם לגמרי שלו. עם זאת אנחנו מוצאים שהדברים משפיעים כמובן על הקשר ועל היחסים הבין אישיים אתנו. עמדה שמסייעת בעניין היא העמדה שבה אנחנו מבינים שיש לנו כאן הזדמנות "לשיעור" על עצמנו ועל ההתנהלות שלנו עם האחרים. האתגר הוא כמובן בהפיכת המצב לכזה שבו נתמקם בתודעתו של האחר במיקום אחר ובתפקיד אחר.
נדמה שאם תוכלי להבין, על ידי שיחה או תקשורת בין אישית כלשהי, מה היא רואה בך, מה את מעוררת בה ומאיפה הדברים האלה, תוכלי לתת מענה יותר מדוייק ויותר נכון למצב. אם תדעי מה היא רואה בך "שמדליק" אותה, תוכלי לדעת מה היא צריכה ממך כדי שהיא תוכל לראות גם צדדים אחרים שבך. זהו לעתים אתגר לא פשוט - להפוך את הדברים מתוך עמדה של מי שמבין מה קורה ומה הצרכים של השני ולעשות בדברים שימוש שישרת את מה שאנחנו רוצים, שישרת את המטרות שלנו.
בהצלחה באתגר!

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

בשנה האחרונה הילד שלי עבר כבר 5 בתי ספר בשום בית ספר הוא השתלב,כיום הוא רק בן 11 והדבר הזה כבר הרבה זמן זה קרה לו גם לפני שנה ושנתיים,אפילו עברו דירה בשנה האחורנה ועדיין גם כאן הוא לא מסתדר,הוא ילד נורא עדין והוא מאוד סגור כזה לא אחד שנפתח עם כל אחד הוא כזה... אנחנו מאוד מודאגים מכל העניין ואנחנו לא רוצים שהילד יהיה כל הזמן עם תחושה של אני לא רצוי כאן ולא רצוי שם ולא רצוי בשום מקום וכל מיני דיבורים כאלו שהוא לפעמים אומר מתוך זה שהוא עובר הרבה משברים,מה גם שיש לו חרדות ממורים בגלל שפעם אחת היה איזה מורה שצעק עליו ממש על משהו שהוא בכלל לא היה אשם בו והוא נורא נפגע ממנו ומאז יש לו חרדות ממורים אני מנסה להסביר לו ולדבר איתו שזה כלום וזה חלק מהחיים וכוןללם עוברים את זה וגם אני עברתי את זה אבל זה לא כל כך עוזר לפני חודש כבר נשברתי וחשבתי ללכת לפסיכיאטר אבל אני מפחדת כי אני לא מעוניינת שהילד יתחיל לקחת כל מיני כדורים אני יודעת שהכדורים עוזרים אבל גם דופקים את המח באיזה שהוא מקום...
אני אשמח מאוד אם תוכלי לעזור לי בעניין כי הילד שלי זה כל החיים שלי...
בתקווה עמוקה להבנה תודה לך רונית.

שלום רונית,
הרגישות והאכפתיות שלך למה שקורה עם הילד, לתחושות שלו ולמה שהוא זקוק לו מרשימים והם שעשויים להיות המפתח הראשון לשינוי שהוא ואתם זקוקים לו. מהדברים עולה התמונה שהילד לא מצליח לחוש בטוח מספיק בסביבה היום יומית שלו ושלעתים הוא חש רמות גבוהות של חרדה מול דמויות שהיינו רוצים שיהיו מקור לכוח ולבטחון עבורו.
אני מבינה שמדובר בילד רגיש וטוב שיחוש שי לו מישהו קרוב כמו אימו כדי לחלוק רגשות ומחשבות במיוחד כשמדובר בילד מופנם. נדמה שנדרשת התערבות ויעוץ של איש מקצוע כדי לסייע לכם לנווט בבטחה את הדברים אל מקומות של העצמה וביטחון. גם הסוגיה של נטילת כדורים מחייבת היוועצות באיש מקצוע שיפגוש אתכם ואת הילד. אנחנו מכירים אצלנו מקרים רבים שבסיטואציות כאלה הטיפול המשפחתי מסייע למשפחה ולילדים להתמקם בעמדות של תחושת כוח ומסוגלות, בתחושה שמביאה אותם למיקום חברתי ומשפחתי אחר.
בהצלחה!

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני נשאוי כבר 10 שנים ווואלה אני יגיד לך את האמת לא חשבתי שאני אי פעם אחרי תקופת נישואין כזאת ארוכה יצטרך לפנות לעזרה או לייעוץ אבל החיים קשים מאשר אנחנו מתארים אותם,ואכן לכל אחד יש צורך לפנות ולדבר ואני מקווה שאני פונה לאדם הנכון,יש לי 5 ילדים 3 בנים ו2 בנות,ולם בגילאי0 6-10 ילדים טובים כפרה עליהם הם החיים שלי,אבל אני צריך להתמודד עם הרבה דברים שאני לא מכיר ולא חשבתי עליהם,הילדה באה כל וימיים עםצ בקשה אחרת לפלאפון חדש כי לחברה שלה יש פלאפון יותר טוב "משלה",הילדים רבים בבית ל היום-האח הגדול דורש את כבודו ובצדק אבל האחים הקטנים לא פריירים ומשגעים אותו כל הזמן,פתאום יום שביתה בבית הילדים לא הולכים לבית ספר כולם מחליטים ונשארים בבית,וואלה אישתי משתגעת ואני לא יודע מה לעשות גם עם אישתי וגם עם הילדים,אתם נותנים עזרה גם למשפחות עם ילדים?ובכלל מה אתה אומרת על מה שהצגתי לפנייך?

ההתמודדות במשפחה לא פשוטה, במיוחד כאשר יש צורך לתת מענה לצרכים השונים של ילדים שונים וכאשר יש לתת מענה לכל ילד בנפרד. אנחנו מאד אוהבים את ילדינו, רוצים בטובתם ורוצים שירגישו טוב גם ביחס לילדים אחרים - הן במשפחה והן מחוצה לה - אולם אנחנו גם צריכים לדעת לפעמים להגיד "לא" לילדים שלנו. לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו עושים להם טוב בזה שנותנים להם את כל מה שהם רוצים אולם בדרך כלל התוצאה היא הפוכה. בתוך משפחה לכל ילד את הצרכים שלו הנובעים הן ממקומו במשפחה והן מהאישיות שלו. כאשר יש קנאה בין ילדים, מומלץ, בין היתר, לנסות לעשות קצת זמן לכל ילד בנפרד על מנת לתת לו תשומת לב יחידנית. יש האומרים כי אין ילדים בעייתיים...כאשר ילד מתנהג בצורה בעייתית על ההורה לבחון את האופן שבו הוא מתייחס לילד על מנת למצוא את הדרך הכי מתאימה לילד הזה, דרך אשר לרוב תהיה שונה מזו אשר מתאימה לילד אחר.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

מה אפשר לעשות עם הדבר הזה?
הילד שלי פשוט גמור רגשית!!!
אני בדיכאון רק מלראות אותו ככה!!!
יש מכון בדרום הארץ שיכול לעזור במצב כאלו?
ובכלל מה אפשר לעשות כ"טיפול ראשוני" לשיימניג?

שיימינג ברשת הפך לאחרונה לתופעה קשה ביותר בה מתמודדים מבוגרים וילדים כאחד. אין כל ספק כי הכוח של המילה הכתובה חזקה ביותר ואף נאמר כי "העט חזק יותר מהחרב". עבור ילד אשר עבר שיימינג ברשת, חשוב כי ההורים יעודדו אותו וילמדו לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה. זה שמישהו אמר משהו לא אומר בהכרח כי הדברים אמיתיים. זאת ועוד, על הילד להבין כי גם אם מישהו מציק לו בנקודה אחת, אין בכך לבטל את כל הדברים האחרים הנמצאים אצלו שהם טובים. היות ומדובר, בין היתר, בבעיה חינוכית, מומלץ גם לפנות לבית הספר על מנת שגם שם ינקטו אמצעים חינוכיים מול הילדים. כמובן, תמיד טוב כי הורים ישגיחו על השימוש ברשת של ילדיהם על מנת לוודא כי אין הילדים חשופים לתכנים מזיקים או לדמויות מפוקפקות.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

מה כבר אפשר לעשות שהילדים מגיעים לגיל 17 18 והם כבר אדונים לעצמם ואי אפשר לדבר איתם ובטח ובטח שלא ל"כפות" עליהם או לשתף אותם במה שבאמת היינו רוצים מהם,אני יודע שהכל מתחיל כבר מלפני שנים,אבל תכלס מה אני יכול לעשות היום שהילדים כבר גדולים ועוד מעט עוזבים את הקן ואני מרגיש שמשהו נורא לא בסדר בצורה שהם גדלו ובדרך שהם החליטו להשים לעצמם שזה הנתיב,ואני מרגיש ויודע שזה לא הנתיב הנכון וזה ממש "אוכל אותי" לאט לאט,אני ואישתי נפרדנו מזמן שהיו לנו שלושה ילדים כל אחד הלך לחיים שלו,אני הייתי בקשר יומיומי איתם אבל זה לא כל כך עזר,הם ילדים טובים אבל פשוט כואב לי לראות שהם בחרו את הדרך שלהם ככה.
מה את ממליצה לי לעשות?

שלום אורן, הקושי שאתה חווה עולה מהאופן בו אתה מציג את הסוגיה של התפתחות הילדים והעמדה העצמאית שלהם כשהם הופכים לאנשים בוגרים. ברור שתשובה שמתייחסת למשפחה שלך באופן ספציפי יכולה להינתן רק לאחר הכרות עם בני המשפחה ועם "הסיפור המשפחתי" המיוחד לכם. השינויים וההתפתחות של הילדים מעמידים, לא אחת, את ההורים בדילמה של איך נכון לרקום ולשמור יחסים משפחתיים מותאמים. מה כל אחד מבני המשפחה צריך מהאחרים עכשיו ואיך נכון להמשיך ולשמור על המסגרת המשפחתית בתוך גבולות ויחסים משתנים. המשפחה משתנה והצרכים משתנים והתפקידים משתנים ובמקרים רבים אנחנו מוצאים שהורים מתקשים לראות שדווקא ההתבגרות והיכולת לבחור דרך עצמאית היא פרי טוב ויפה לחינוך ולהשקעה ההורית. הילדים שגדלים ומסוגלים לבחור את דרכם ולפעול בה, גם אם אינה בדיוק זו שחלמנו עליה, הם עדות לחינוך לעצמאות, לבגרות עם יכולת ועם כיוון. ההורים נדרשים להבחין עתה בנקודות החיבור וההשקה והתמיכה שבאמצעותם ישמרו על מקומם כהורים וכעוגנים במשפחה גם אם הילדים מתווים לעצמם דרך שהיא שונה משלהם. את הדברים האלה אנחנו מסייעים להורים לאתר בעבודה משפחתית באמצעות המטפל המשפחתי.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

לעבוד במקום וגם להיות במריבה עם חברים ועמיתים לעבודה זה ממש לא קל,יש לי בעבודה הרבה חברים אבל גם יש עוד הרבה אנשים,ברור לך שבעבודה כמו בכל מקום בחיים יש אנשים שאני כאדם עם אופי מסויים אז אני יתחבר לאנשים מסויימים ועם אנשים מסויימים לא כל כך,אז אצלי בעבודה אני חבר כמעט של כולם אבל יש כמה עובדים שממש פשוט זה הגיע למצב שהם מציקים לי ומפריעים לי בעבודה...זה נסבל אבל תביני שזה לא נח לי בכלל...,אני לא יודע איך לסדר את הבעיה הזאת אבל זה נורא חשוב לי לא להתווכח עם אף אחד וגם בגלל שזה הרבה פעמים מגיע למקומות לא טובים אז אני לא יודע איך לסיים עם המשבר הזה....זה גם נורא משפיע לי על המצב רוח כי אני בנאדם כזה...
אשמח לייעוץ מקצועי ממך

שלום גדליה. אנחנו מצויים שעות רבות ביממה במקום העבודה והעבודה היא לא רק מקום של תפקוד פונקציונלי, היא, כפי שאתה מציין, גם מקום חברתי שמשפיע על מצב הרוח שלנו. חשוב על כן לעשות וליצור ככל שניתן מקום שהוא נעים, תומך ומעשיר. חברויות של ממש עשויות להיות, כמובן, מנוף חשוב לתחושה הטובה שלנו. אינני מכירה אותך ואת "הסיפור" שלך ועל כן אינני חשובת שאני יכולה להתייחס אליך באופן ספציפי. כן אני יכולה לומר שניתן בפגישות אישיות לעמוד על הצרכים החברתיים שלך ומה היית רוצה שיהיה ולהתבונן בדרך שבה אתה יכול לממש את הדברים במידה כזו או אחרת. הפגישות האישיות בהקשר הזה עשויות לסייע בהבנת הדפוסים הבין אישיים ומה היית רוצה שיהיה בינך לבין אנשים אחרים. איך ליצור קשר שהוא נעים וטוב לך ואיך למנוע מעצמך מפגשים שאתה לא מעוניין שיתרחשו. מפגשים אישיים עשויים ללמד אותנו על הדרך בה הדברים מתרחשים וכיצד הם מתנהלים מההיבט של מה מזין אותם ומה יכול לפעול לטובתנו. מציעה לך להיות קשוב למה שאתה צריך ורוצה ולראות במצב הזדמנות להתבוננות ולעשייה שעשויה לשנות את הדברים בהמשך. בהצלחה.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

היה לי חבר קרוב כמו אח היינו חברים ממש טובים,לפני חודש הוא התאבד,מאז אני לא אוכל לא יושן לא מצליח לעבוד ואני ממש בדיכאון,אני לא מבין למה הוא עשה לי את זה?
לא היה חסר לו כלום,כל יום היינו יושבים ביחד ומדברים,הולכים לטיולים ביחד עם המשפחות,אם הוא היה צריך עזרה ישר הייתי עוזר,דיברנו באותו יום שהוא התאבד!!!,אני לא מבין למה הוא עשה את הצעד האל חזור הזה,אבל אני לא מצליח למצוא מרגוע לנפשי,יש תרופות להקלה על בעוית נפשיות כאלו?האם פגישה טיפולית אכן תךעזור לי,אין לי כח סתם לנסות תביני אותי...

האבל שלך על אבדן החבר הקרוב בצורה זו מובן. צא מהנחה שהוא לא "עשה לך את זה". להתאבדות יש סיבות רבות וחלקן הגדול נסתרות מהעין. כדאי להתנחם בכך שלפחות היית לו חבר טוב ונאמן שידע גם להנעים את חייו. הכעס שלך מובן וגם החסר. אל תחפש כרגע מרגוע, הוא יגיע עם הזמן וההבנה. כעשיו כנראה הזמן להתאבל. בכל מקרה, ברור שעזרה נפשית יכולה להיות טובה מאד בזמן הזה ולפעמים נדרשות רק שיחות מועטות או אפילו שיחה אחת להבין ולתת תמיכה.
נשמח לעזור לך אצלנו במכון שינוי, או כמובן, אתה יכול לבחור את אחד מהמקומות הטובים הקיימים בצפון.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

הילד שלי בן 17 הוא נכנס לחרדות ממש קשות,הוא עבר איזה משבר בתקופה האחרונה שזה נורא שבר אותו,הוא ממש השתנה בגלל זה,אני חושבת שזה קשור לחברה שלו,אני מנסה לדבר איתו ולעודד אותו,אבל הוא בדיכאון ובחרדות...
אני כבר אובדת עצות ואני לא יכולה להמשיך לראות אותו ככה,מה אני יכולה לעשות???

התשובה למה שאת מתארת תלויה במידע נוסף שחסר - איך מתבטאים הדיכאון והחרדות שלו ומה את יודעת הל מהות המשבר הזה? אם את מודאגת אז ללא ספק רצוי ללכת להתייעצות במקום טוב. יש מס' מקומות טובים באזור הצפון (למשל חיפה והקריות) העוסקים בטיפול משפחתי וטיפול בנוער. לא תמיד הניסיון לעודד עוזר. לפעמים הוא אפילו מפריע ומכביד יותר.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]