עמוד 4

שלום להורים הטריים,
יפה בעיניי מאוד שהורים שואלים עצמם שאלות באשר לחינוך המתאים למשפחה ולילדים שלהם. דרך החינוך של הילדים משתנה עם התבגרותו וגדילתו של הילד וצריך שהחינוך יהיה מתואם בין שני ההורים. סוגיות של חינוך, סמכות ומנהיגות הורית הולכות ונעשות מורכבות יותר ויותר ויש לתת עליהן הדעת. כמובן שאת מוזמנת להתקשר למכון 'שינוי' לבירור באשר לסדנאות שמתקיימות מעת לעת בדברים האלה ואף לקביעת פגישת יעוץ שתסייע לכם לענות, קודם כל באופן זוגי, לשאלות באשר לינוך הילד/ים. להתראות,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

יש לי 3 בנים, הגדול בן 9 השני בן 7 והשלישי בן 5. הם כל הזמן רבים , צועקים ומרביצים אחד לשני וזה מוציא אותי מדעתי. אני ובעלי עובדים מאוד קשה וזה עוד יותר קשה להגיע הביתה לבאלגן של הילדים. ניסיתי להעניש אותם. ניסיתי לצ'פר אותם על התנהגות טובה וגם להסביר להם. אבל זה לא עוזר.

רציתי לשאול מה אפשר לעשות. מאוד הייתי רוצה שהם יהיו חברים טובים אבל זה לא הולך....

גלית יקרה -
אולי שלושת הילדים שלכם מגיבים לעובדה ששני הוריהם עובדים מאוד קשה ואין להם מספיק זמן או סבלנות ללמד אותם איך משתפים פעולה למרות הפרשי הגילאים, ע"י משחקים משותפים, זמן בנפרד לכל ילד והתייחסות לצרכים השונים של כל ילד ע"פ גילו. היכולת הקוגניטיבית (שכלית) והרגשית של ילד בן 5 שונה לחלוטין מזו של ילד בן 7 או 9. יחד עם זאת, ילדים בני 7 או 9 ייתקשו להבין את ההבדלים האלה ולפעול על פיהם. כנ"ל לגביי ההבדלים בין גיל 7 ל 9. להורים יש נטייה תכופה בהתנהגותם למזער את ההבדלים הללו או לדרוש הבנה מהילדים היותר גדולים שאיננה מתאימה ליכולתם. פעמים רבות זו ההתנהגות ההורית, שדווקא מתוך הניסיונות לפתרונות מגבירה את תחושת התחרות והתסכול אצל הילדים ועל כן גם את המריבות.
לפעמים הרצון ההורי שהילדים יהיו חברים טובים בהפרשי הגילאים האלה הוא הבעיה. הם רק צריכים ללמוד להסתדר יותר טוב, הם לא צריכים ולא יכולים להיות חברים. כאשר יגדלו הסיפור יהיה אחר אם תשכילו להפחית את המריבות עכשיו.
בנוסף לכך יש להבין מי נשאר עם הילדים בזמן שאתם בעבודה. לעתים אותה דמות מטפלת היא גם הדמות שמתוך חוסר ידע ו/או ניסיון או כוונות טובות אך מעשים שגויים תורמת או אף מגבירה את הקושי בתגובותיה.
אני מזמינה אותך ואת בעלך לשיחת התייעצות חד-פעמית במרכז להורות של "מכון שינוי" שם מומחית תקבל את כל התמונה ותוכל לייעץ לכם טוב יותר.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום גלית,
בהרבה מקרים אנחנו פוגשים מצבים בהם, באופן שאינו ברור להורים, מתקיים מתח ויש מריבות בין האחים אף שלכאורה אין להם סיבה להתנהג כך. האמת היא שיש לטפל בדברים לא רק בגלל הקושי שהדבר גורם לילדים עצמם ולכל האווירה המתוחה בבית, אלא גם משום שהדברים עלולים להיות דפוס התנהגות של הילדים שילווה אותם גם בבגרותם. היחסים של האחים הם יחסים משמעותיים יותר מאשר רבים נותנים לכך את המשקל הראוי. אלה הם היחסים הראשונים בהם מתנסים ילדים באינטראקציות בין אישיות ובמצבים שבהם עליהם להתייחס לצרכיםשל האחר. זוהי גם הזירה הראשונית בה הם לומדים על עצמם בתוך יחסים עם אחרים הקרובים להם בגילם. בקיצור, אלה הם יחסים משמעותיים שעשויים להיות דגם לחברות ולקרבה וחשוב להסדיר ולוודא שהם טובים, חמים וקרובים.
בהרבה מקרים ישאל עצמו איש המקצוע מדוע על הילדים לריב בבית הזה, על מה בעצם הם מרגישים, גם ללא ידיעה ברורה, שיש לריב במערכת המשפחתית הזו. התשובה לא פשוטה ולא נראית לעין באופן גלוי למי שאינו מיומן בכך. איש מקצוע יוכל, במקרים רבים, להסב את תשומת לב ההורים לדברים שההורים עלולים לא להיות ערים להם. הגם שהמחוייבות של ההורים והרצון והנתינה הם גבוהים, ישנם, לעיתים קרובות, ממדים קלים ועדינים שיש לתת להם מענה ברור כדי להרגיע את המצב.
סיכומו של עניין הוא שיש להתייעץ ולהגיע לאיש מקצוע שיראה את המשפחה כולה בהתנהלות בין כולם כדי לשיוכל להדריך אתכם איך לתקן את המצב ואיך להגיע לרגיעה בבית וילחסים קרובים וטובים.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

לילד שלי יש התקפי זעם.
אני לא יכולה לשים את באמצע מתי זה קורה לו בדיוק ומה גורם לו לזה.
איך מתמודדים עם התקפי זעם של ילדים?

שלום סוניה,
אנא ראי התשובה שכתבתי לשושי ששאלה על התקפי זעם של ילד בן 10

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

בן 24 זה גם אפשרי להתייעץ?

בכל גיל אפשר ונכון להתייעץ אם מרגישים שאין מענה מתאים לסוגייה שמטרידה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

הבן שלי בן 10 ילד טוב בדרך כלל וחרוץ קל נורא להתאהב בו יודע מה הגבולות ומדבר ומשתף, יש לי בעיה מידי פעם(שבוע שבועיים) התקפי זעם בבית ובבית ספר זה בכי, צעקות קללות על כל דבר וקשה ממש להתקרב אליו צועק על ילדים מרביץ, קשה נורא להתקרב ולנסות אפילו לחבק,
וגם בנושאים שהוא מעריץ כמו כדורגל, הוא יכול כל היום לדבר על כדורגל לראות כל היום תוצאות, לראות ערוצי ספורט , במחשב וגם לשחק (אני גרושה ) והילד יותר כייף לו להיות אצל אבא שלו כי האבא משתף פעולה וכל היום מדבר איתו על כדורגל גם אני מסכימה אבל נותנת גבולות ומפסיקה ומגבילה ונותנת אך לא יותר מידי.
יש לי שני שאלות1. מה עושים שהילד מקבל התקפ זעם האם צריך להעניש ? איך פועלים?
ולהגבי האובססיה מה לעשות לתת גבולות לתת לו כן לראות יותר מידי משחקים לתת גבולות
אני חסרת אונים וממש לא יודעת איך לפעול
אשמח להצעתכם

לא אחת אנחנו נדרשים להתייחס לסוגיות שמעלים הורים כשהילד מתפרץ "ומדבר" במעשים. אני מעדיפה לדבר על כללים ולא על גבולות. בית ומשפחה צריכים להיות בעלי כללים ברורים של מה אפשר ומותר לעשות בבית ומה לא. הכללים של איך מתנהגים במשפחה מונהגים באופן ברור על ידי ההורים. המפתח אינו בהגבלות ובעונשים אלא באפשרות לדבר עם הילד ולאפשר לו לדבר ולהביע את מה שהוא חש, את מה שהוא חש, גם אם לא במודע לגמרי, שלא ניתן לדבר איתו עם ההורים ועם שאר חברי המשפחה. ההתנהגויות האלה, בהרבה מקרים, מקורן בתחושה של חוסר אפשרות להביע רגשות ומחשבות ושאין מי שמקשיב באופן מלא למה שהילד רוצה וצריך להביע.
הרבה פעמים, בשלב הזה של ההתפרצויות, צריך להיעזר תחילה באיש מקצוע כדי לעמוד על הדקויות של ההקשבה ושל הצרכים של בני המשפחה כדי לתת להם מענה נכון ומתאים ומשם המשפחה לומדת להתנהל בצורה מותאמת רגשית בהמשך. ממליצה לפנות לגורם מקצועי שיידע להנכיח את מה שהילד זקוק לו בתקשורת הבין אישית במשפחה וללמד את כולכם להתנהל ממקום מדוייק יותר ולא בעיקר מתוך הגבלות שרק מגבירות את התסכול והתגובות של הילד.
אגב, לא הייתי ממהרת לכנות דברים בתגיות כמו "אובססיות" והייתי ממליצה לכם להיעזר בצד שלישי, אפילו בגורמים של בית הספר שעשויים לעיתים להיות כאן מתאימים, כדי להדק את התאום ההורי בין האב לאם.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לאחרונה
גיליתי שאישתי מנהלת רומן בעבודה כולל הודעות וכו . כשגילתי היא לקח אחריות סיפרה לי את האמת שבגלל הילדים ומתחים בבית השעמום בעבודה גרמו לה אבל היא עדין אוהבת אותי מאוד מאוד
יש לציין שהבחור יזם והיא נגרר אחריו ככה היא טוענת
היא מציינת שיש לה הקלה שגיליתי ושהיא תעשה הכל לשיקום היחסים.
אני מרגיש פגוע וחסר ביטחון בה

הפגיעה מובנת מאליה ותחושת הבטחון שעתה איננה גם היא חלק מובן מגילוי של יחסים שמנהלים בן/בת זוג מחוץ לזוגיות. עם זאת נראה שהיחסים ביניכם מספיק כנים כדי להחזיק שיחה על הדברים שיכולה להיות התחלה של רקימת זוגיות שמצליחה לתת מענה לצרכים של שניכם. אתה גם אומר שאישתך רוצה רוצה להתגייס לשיקום היחסים.
יש לתת מקום ולהקשיב לדברים שהיא אומרת כשהיא מתארת חיים שיש בהם מידה גדולה של שיעמון ומטלות שיגרתיות שלא משאירים מקום להזנה ולהתפתחות אישית. אחד המפתחות המרכזיים בזוגיות הוא האפשרות להתפתח מתוך תשוקה ועניין שניזונים מהקשר הזוגי. מציעה באופן חד משמעי שתפנו לטיפול זוגי כדי למצוא את נקודות העניין וההדדיים שבו האחד מאפשר לשניה והפוך לגדול ולהתפתח לתוך המערכת הזוגית.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום רב

מזה זמן רקוב אני חשה שאין לי טיפת סבלנות או כח לילדים שלי (5,8).
תחושת מיאוס, וייאוש וחוסר רצון להיות איתם.
גם לאחר סדנה הורית, לא מרגישה בכלל שבא לי לנסות ליישם מה שהמליצו. פשוט מחכה שיעבור היום.

אני רוצה לפנות לייעוץ אישי, שיוציא אותי מהמצב הנוכחי, אך לא יודעת לאיזה גורם לפנות.
האם פסיכולוג? האם יועץ משפחתי?
אשמח להכוונה

תודה

במקרה הזה אני ממליצה שלא לפנות ליועץ למשפחתי. פסיכולוג שהתמחה בטיפול משפחתי או פסיכותרפיסט מוסמך שהתמחה

בטיפול זוגי ומשפחתי עשויים לעזור. מהמעט שאת מתארת נראה שאת בתחושה של חוסר אנרגיות ושיש מקום להתבונן בדברים

גם ברמה האישית וגם ברמה הזוגית.
לסיכום, ברור שהסתייעות באיש מקצוע עשויה לסייע לשינוי המצב האישי, הזוגי והמשפחתי.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

נשואים 40 שנה , 4 ילדים, לא מקיימים יחסי מין 20 שנה, אישתי קלטה עכשיו כי אני נמשך לגברים למרות שכבר "תפסה" אותי מבקר באתרי גייז לפני שנים. היא במשבר ובדיכאון , אני אוהב אותה וקשה לי לראות אותה סובלת. שנינו בוכים .... מה עושים?

שלום רמי,
שניכם מצויים במצוקה ונראה שלשניכם אכפת מהשני ואתם אוהבים וקשורים זה לזה. מהמקום הזה אפשר שעם הקושי של הגילוי של המשיכה המינית שלך לגברים תמשיכו בדרך חברית שמבינה את המורכבות של החיים ומכבדת את הרגשות של שניכם. גם זו של אישתך שמרגישה עתה שנשאת סוד שלא הייתה שותפה לו עד עתה וגם המחשבות והספקות שבה באשר לעתיד. גם זו שלך שמצד אחד עשויה להיות בעלת מאפיינים של הקלה כשהסוד נחשף ויחד עם זאת רגשות האשמה שמתלווים, לא אחת, לגילויים כאלה בזוגיות. כן קיים הקושי המובנה שהוא התוצאה של העמדות בחלקים של החברה שלנו כלפי הומואים. לעיתים קיים גם הקושי של שאר בני המשפחה והספק באשר ליכולת שלהם להכיל את העובדה שאבא שלהם היה צריך להסתיר במשך שנים רבות את המשיכה כלפי גברים. כל אלה, לצד האיכפתיות והדאגה ההדדית שלכם מצביעים באופן ברור על הצורך בטיפול זוגי/משפחתי מקצועי וטוב שיסייע למשפחה ולזוגיות להכיל את המידע ולאפשר חיים שהם ללא אשמה, ללא טינה, מתוך כבוד לצרכים של כל אחד מבני הזוג.
בהרבה הערכה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

לצערי מרוב הגירושים שאני שומעת
כל היום קשה לי
לחשוב על חתונה
אני בת 24
האם זה נכון לחשוב ככה
אני כמעט ולא שומעת על אנשים שמתחילים לשמור על זוגיות בשנים האחרונות מה הסוד לשמירת על זוגיות

אכן אנחנו רואים בעשורים האחרונים יותר זוגות שמתגרשים ועדיין רוב הזוגות לא מתגרשים ורובם מקימים משפחות וחיים חיים עם משמעות, קירבה, איכפתיות ואפילו אהבה. אין סוד אחד ששמסביר ומפענח את הקשר הזוגי שכן אנשים מגיעים לזוגיות מתוך תרבויות, תפיסות, עמדות ובעיקר צרכים שונים. כל אחד מגיע לקשר הזוגי עם הצרכים שלו, והאתגר הוא באופן שבו ניתן מתן המענה לצרכים ההדדיים. בשביל שזה יקרה בצורה טובה צריך כל אחד להכיר בצרכים שלו, מה חשוב לו, מה יוצר בו תחושת אמון, ביטחון ומשמעות. בעיקר מתוך המקום הזה נכון לבחור את בן/בת הזוג ובמעלה הדרך להיות ערים לשינויים בצרכים שלנו ושל בן הזוג שהם תוצאת השלבים השונים שבהם אנחנו נמצאים בחיים. עבודה נכונה, עצמית או באמצעות גורם מקצועי חיצוני, עשויים לסייע בשמירה על זוגיות טובה.
בהצלחה!

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום נוגה
יש לנו ילד בן 16
והוא פשוט עושה הפוך ממה שאנחנו אומרים לו
ונהופכו אנחנו מתנהגים אליו יפה וקונים ומביאים לו הכל
אולי בגלל זה הוא מתנהג ככה אולי פשוט צריך לעשות לו גבולות הבעיה שאנחנו חוששים שהוא לא יעשה דברים יותר גרועים מה דעתך בנושא

שלום להורים,
התנהלות כזו עלולה במקרים לא מעטים להכניס את כל הבית ואת כל בני המשפחה לחוסר שקט ולתחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון. נערים וילדים זקוקים כמובן לתחושת של סמכות שמוקרנת מההורים ועם זאת, ברוב הפעמים מהסוג שאת מתארת לא מדובר דווקא בסוגייה של גבולות אלא של מענים אחרים ביחסים הבינאישיים. הדברים מביאים לעיתים לקושי זוגי והורי שמשפיע שוב על כולם. אני מניחה שהדברים שאת מציינת מצויים ביחסים שלכם עם הבן כבר זמן והם אינם חדשים. ייתכן , עם זאת, שהסימנים והתופעות חמורים יותר ככל שהילד מתבגר והוא מצוי בשלבים של התפתחות והתבגרות. הדברים האלה מסמנים, על פי רוב, קושי משני הצדדים ובעיקר, במקרה כמו זה שאת מתארת, מצד הבן. אינני יודעת מה הוא סדר הלידה ואם יש עוד אחים ומה הם היחסים בין ההורים, בקיצור אינני מכירה את המערך המשפחתי שלכם. הדברים האלה הם בעלי השפעה על ההתנהגות של כל בני המשפחה ועל ההרגשה שלהם. חשוב לדעת ולהבין מה חושב הילד ומה הוא מרגיש ומה מביא אותו למה שאנחנו מכנים acting out שבו הילדים (גם מבוגרים לעיתים), מבטאים במעשים את מה שהם חשים שלא ניתן לומר במילים. בקיצור, טוב שאתם מבינים שהפתרון למצב המתסכל והמכעיס שלא מאפשר, פעמים רבות, תחושה טובה של בית, אינו בשליטתכם ושיש לפנות לגורם חיצוני שייסייע לכם לשנות משהו בהתנהלות, כך שתוכלו לשוב לתחושת המשפחה והביטחון שכל בני המשפחה זקוקים לה. חשוב שתיפנו לטיפול משפחתי כדי לעמוד נכון על הדברים, על הסיבות והגורמים ועל הדרכים לךשינוי המצב ככל שאפר מהר.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

ממש תודה לך על התשובה הארוכה והמחזקת הזאת
בכללי הוא לא רוצה לללכת ליועץ
מנסים לדבר איתו
ונכון זאת בעיה של שנים

שלום ד"ר נגה
אנחנו זוג נשוי 24 שנים, 3 ילדים בוגרים מעל 18. בן זוגי במהלך 20 שנה גילה לי אהבה אפילו יתרה ממש הערצה. התחתנו כשאני אוהבת אותו אבל הוא פי שתיים אוהב. התחתנתי עם החבר הכי טוב שלי, הגב, המשענת, איתו אפשר לדבר על הכל, לסמוך עליו בעיניים עצומות, זה שמתקשר להתעניין בשלומי מספר פעמים ביום שמגלה לי אהבה בכל רגע בכל צעד. ברגעי משבר לא נותן לי להישבר יותר מחצי שעה ומעמיד אותי על הרגליים מרגיע ותומך.
במהלך נישואינו עברנו קשיים כלכליים חמורים במהלך 10 שנים, אבל עם זוגיות כזאת שום דבר לא יכל לשבור אותנו, הצעתי למכור הכל ולהתחיל מחדש, בשמחה, לא אכפת לי לעבור מוילה לחדר וחצי. עשיתי את החדר וחצי האלו ממלכה עבורנו ועבור 3 הילדים שלא חשו במשבר. הייתי הכח המוביל כדי שבעלי לא יתייאש ובתוך 10 שנים לא קלות אבל עם זוגיות יציבה ומוסר עבודה של בעלי ושלי (מידי פעם משברים קטנים וחולפים) הצלחנו לחזור ליציבות כלכלית ואף לבנות בית חדש.
כיום במשך 4 שנים בערך, כשאנחנו על הגל הטוב ביותר, משפחה לתפארת, בית יפייפה, ללא שום חוב, להיפך התחלנו לחסוך. שנינו עובדים ומושא גאוותם של האוהבים אותנו..
אבל הגבר שלי השתנה, התהפך.
הוא כרגיל בגלל העבודה חוזר כל יום בערך 8-9 בלילה הביתה (אני חוזרת ב5) לא מתקשר כל היום לשאול מה נשמע (רק אם יש משהו דחוף).. ההתעניינות פחתה.
בכל משבר מריבה קטנה בגלל שטות קטנה. הוא שותק, ננעל, אני לא יודעת איך לגשת אליו וגם לא מכירה את זה. תמיד הוא היה היוזם , בשעת כעס לא היה מרפה עד שלא הייתי עולה לישון רגועה. השתיקות ביננו יכולות להימשך שבועיים שלושה. במיטה הוא מסתובב לצד השני כאילו שאני לא שם. הפגיעה עצומה. אני מרגישה כאילו הכו אותי בכל הגוף והנשמה. לא מצליחה לתפקד. כך עד שלילה אחד הוא מתפייס איתי במיטה ואני נשארת עם המועקה. דיברתי איתו המון על כך, כמה זה מכאיב לי, אני מעדיפה ריב גדול צעקות (שאין לנו ממש) על פני שתיקות כאלה. התחננתי שזה לא יחזור על עצמו. והוא הראה רושם שהוא מבין אבל זה תמיד חוזר על עצמו.
בפעם האחרונה הוא בכלל יצא מהחדר וישן במשך שבועות שלמים בחדר הפנוי בבית. הוא סוגר את הדלת וישן שם. מדבר איתי כאילו הכל בסדר רק על מה שצריך וזהו. אני מרגישה מאד בודדה הוא בטח יודע זאת כי בעבר הסברתי לו השלכות של השתיקות עלי.
בפעם האחרונה ששאלתי אותו למה הוא הסלים את השתיקות ועכשיו הוא ישן בחדר אחר ולמה הוא עושה את זה הוא ענה לי במשפטים:
"לא שונא אותך ולא כלום.
פשוט נמאס לי, אין לי סבלנות אליך יותר, נגמר לי, לא בא לי יותר,
אני רוצה שתעזבי אותי, שתעזבי אותי בשקט שלי.
זה לא את , זה אני . תביני אותי וזהו.
יש לי לחץ בראש לא בא לי על כלום , לא יכול לשמוע אותך.
אני מעדיף ככה יותר טוב לי.
איבדתי לגמרי את הסבלנות שלי אליך.
שכל אחד יהיה בחדר שלו בלי ברוגז בלי כלום, כל אחד שיחיה את החיים שלו ותעזבי אותי בשקט.
אין לי בעייה לעזוב את הבית או שאת תעזבי , מה שבא לך אני מוכן הכל.
אם לא מתאים לך כך עדיף שניפרד, אני רוצה להיפרד".
(כשאמרתי לו שכולם אומרים שאנחנו אחלה זוג שיש לנו זוגיות יפה) אני לא חושב שיש לנו זוגיות יפה.
אני לא מרגיש אליך כלום לא שונא ולא אוהב, בתור בנאדם אכפת לי ממך.
אני מעדיף להיות לבד וזהו פה או מחוץ לבית.
מעדיף שניפרד"
אבל באותו לילה אחרי שאמר לי כל זאת, הייתי המומה. ניסתי פעם אחת להיות היוזמת , לעשות צעד הקשתי בדלת הסגורה הזאת, הוא שאל מה, אמרתי לו שקשה לי כך. עם כל מה ששמעתי. עם זה שהוא סוגר עליו את הדלת מפני. הוא חיבק אותי ואיכשהו הוביל אותי לחדר השינה המשותף. שם הוא ליטף המון ביקש שארגע ואשן, הראה אהבה (לא ממש במילים). לא הצלחתי לשכב עמו כי המילים הדהדו לי בראש וזה היה כאילו שפכו עלי דלי של מי קרח.
אני מבולבלת. מצד אחד אוהבת אותו ומעוניינת בגבר שאהב אותי במילים, חיזר אחרי, לא התעלם , הראה זאת. שהיה לו סבלנות אלי, זה מה שמשך אותי כל כך אליו.
מצד שני אין לי את זה, אני חוששת לדבר, שוקלת מילים, שלא יכנס שוב לשתיקות. כשהוא עוזב את החדר גם אי אפשר להתפייס. זה משהו הזוי. מה עושים? אני מרגישה כל כך בודדה, עצובה , חסרת ביטחון בגבר שלי, רוצה אותו אבל נזכרת שלמעשה הוא לא אכפת לו אם כן או לא . . אני אודה לאיזו עצה.
אני חייבת לציין שאני טיפוס חם , אוהב, אמא נפלאה לשלושה ילדים מהממים, ערכיים, קרביים בצבא, נראית טוב, מקבלת המון מחמאות מהסביבה (וגם בעלי) ביישנית מעט לא מפלרטטת, נאמנה לבית, לא יוצאת הרבה עם חברות, תמיד מעדיפה את הבעל, עובדת במשרה מלאה, לא בזבזנית, הבית קודם לכל, מטפלת בכל דבר בבית, אשת חיל כן. כן. מידי פעם מתעצבנת כשיש על מה ומרימה את הכל בעצבים ממש כמו כל אדם נורמלי, נרגעת בשתי מילים. ממש כמו כל אדם רגיל. אין לנו מריבות וצעקות מיוחדות בבית. אבל השתיקות - לא מאחלת לאוייבים שלי . ממש בא לי למות.

התיאור שאת מעלה מביע את העצב, הקושי ואת התסכול בשל היחסים הזוגיים שלכם וטוב את עושה כשאת מבינה שבמקרה שלכם נכון במיוחד לפנות לגורם חיצוני על מנת להבין את התהליכים והשינויים במשפחה ובזוגיות שלכם. מהדברים עולה שהמשפחה חוותה מה שאנחנו קוראים "מעברים" משמעותיים שבאופן נורמלי השפיעו ושינו את מערכת היחסים הזוגית. מעגלי החיים והאירועים, במיוחד היותר דרמטיים, משפיעים ומשנים את הדינמיקה הזוגית. לעתים זוגות זקוקים לסיוע חיצוני ומקצועי כדי לצלוח את המעברים האלה בצורה טובה. עתה נראה שהמענים שכל אחד מבני הזוג זקוק לו, הצרכים הרגשיים של כל אחד מכם, השתנו מעט ויש להבין את הצרכים החדשים של שניכם ולראות עד כמה תוכלו, באמצעות סיוע מקצועי, להתחבר שוב מהמקומות המתאימים לשלב בו אתם נמצאים היום. אנחנו, במכון 'שינוי' פוגשים לא אחת משברים זוגיים על רקע שינויים בתנאים ובנסיבות. הם נפוצים ועם זאת לא מעט זוגות מצליחים, גם אחרי התרחקות, לחזור ולגלות את הנתיבים אל ליבם של בני או בנות הזוג.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

מה עושים כאשר ילד שואל אותך - אמא מאיפה ילדים באים?
ולמה בכלל השאלה הזאת מגיעה להם לראש?
אני מנסה לחשוב מה לענות לו כי בסך הכל הוא ילד והוא רק בגיל 10 במוקדם או במאוחר יותר הוא יגדל ויבין לבד איך החיים מתנהלים ואני לא יודעת איך הכי נכון להתנהג עם הילד במקרים האלו.
ואם זה ילדה זה משנה בכלל לגבי מהות השאלה?
מה את חושבת איך צריך לדבר עם ילדים על העניין הזה האם באופן פתוח או בצורה חכמה ופחות פתוחה?
והאם זה נכון שילדים שגדלו על בסיס שלא ידעו כלום - אז יהיה להם יותר נטייה להיות הומואים כשהם גדלים?
אני מפוקפקת לגמרי בכל השאלות ולא יודעת איזה תשובות להגיד לילדים...

השאלה הקיומית והמרכזית בחיינו עולה בראשם של ילדים אינטילגנטים וסקרנים. שאלות כאלה, בגיל הזה, טוב שתהיינה מופנות אל ההורים גם אם הם מוצאים עצמם נבוכים ומבולבלים. עבור ילדים, ההורים היא הכתובת הטובה והבטוחה ביותר לתשובה לשאלות שקשורות ליחסים בין אישיים ולמיניות. המבוכה היא של ההורים וככל שישכילו להתייחס לענין בטבעיות ובפחות חרדה, יצליחו להעביר לילדים את התפיסה וההבנה שיחסי מין בין אנשים מבוגרים הם מקור לטוב וביטוי לקירבה ולאהבה. החרדה והחשש, והאמירה המתחמקת מטשטשים את הטהור והיפה שיש באינטימיות ובקירבה הגופנית הבריאה. כל אלה צריכים להיות בשפה ובפרטים שתואמים את גיל הילד.
ילדים נחשפים בעידן התקשורת הפתוחה והזמינה, שלא לומר פרוצה, לתכנים מסוגים רבים כולל אלה שעוסקים בנושא המיני. היום ילדים מתפתחים ויודעים בנושא מוקדם יותר ממה שהכרנו בעבר וטוב ונכון שההורים יספקו את המידע המותאם לילדים כששאלות כאלה עולות.
התשובה צריכה להיות על פי גיל הילד ועל פי ההבנה של ההורה של מה בעצם הוא שואל, מה בעצם הוא רוצה לדעת ובסך הכל היא תבטא את העובדה שאנשים מבוגרים אוהבים אחד את השני גם באופן גופני ושהגבר המבוגר מייצר בשק האשכים זרעים שאותם הוא מעביר במגע פיזי באמצעות אבר המין לאבר המין של האישה. הזרעונים האלה, עם הביצית המופרית, מתפתחים להיות עובר ותינוק שנולד אחרי 9 חודשים. ישנה סיפרות רבה שמאפשרת להורים להכיר טקסטים ותמונות מותאמות לגילאים השונים שמקלים את ההסברים. כדאי לראות כמה מקורות כאלה לפני השיחה כדי לעמוד על הניסוחים של השאלות והתשובות המתאימים.
אין כל קשר בין נטייה מינית ובין ידע ודיבור על יחסי מין ועל קרבה ואינטימיות. עניין התפתחות הנטייה המינית מצוי במישורים אחרים לגמרי ואינו מושפע, כאמור, מדיבור או ידע.
לסיכום, טוב שתגיעי לשיחה על הדברים כשאת חשה פחות מבוכה ופחות חרדה ואחרי שיש בראשך, לאחר עיון במספר מקורות, תמונה של המסרים שאת רוצה להעביר לילד.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

האם היום יש אהבה ממבט ראשון?
למה תמיד היא נגמרת באכזבה?
מה לעשות בכדאי להשיג את אותה אהבה אפילו שהיא לא רוצה אחרי כמה זמן?

שלום נעמה,
אינני יודעת בת כמה את. נדמה לי שיש לגיל משמעות מיוחדת לעניין השאלה הזו. לגופו של עניין, יש אהבות מכל הסוגים, כל הצורות, כל האופנים, כולל אהבה ממבט ראשון.
לא תמיד האהבות נגמרות באכזבה. השאלה הרלוונטית יותר היא אולי, מה צריך לעשות כדי שהאהבה תימשך. מה צריך ואפשר לעשות כדי שהאהבה, גם אם אינה נמשכת לעד, וגם אם היא משתנה בשל מה שאנחנו מכנים "מעגלי החיים" שהם תוצאת השינויים שבני הזוג עוברים, המשפחה והאתגרים של החיים, תהיה מפרה, טובה, מזינה, מנחמת ומגדלת. לכן השאלה האחרונה שלך נראית שאלה בכיוון שעשוי להביא לך את התחושות והמקומות והחוויות שאותן את רוצה שיהיו בחייך. מה עושים ומה צריך לעשות כדי להפיח באהבה וביחסים הזוגיים שוב את הרומנטיקה והאהבה גם אחרי זמן וגם אם נראה שהיא היגיע לנקודות בהן היא נראית כבויה.
ובאמת, לא אחת אנחנו מוצאים שהיחסים הזוגיים מצויים במקום מעט כבוי, מרוחק וחסר שמחה. לעיתים נדרשת התערבות והסתייעות במטפל זוגי כדי לעורר שוב את התשוקה, החיות והשמחה שהייתה בין בני הזוג.
בהצלחה ובאיחולים לתחושות של אהבה, עונג ושמחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

קוראים לי אורן ואני נשוי כבר כ8 שנים ויש לי שני ילדים. כבר הרבה זמן שאשתי מתלוננת שאני לא מראה לה מספיק אינטימיות בחיי היום יום( הכוונה לא ליחסי מין).לדוגמא לא נוגע מחבק, קורא לה בשמות חיבה, מחמיא לה, מביא לה פרחים וכו'.

בעקבות כך ניסיתי לשנות את ההתנהגות שלי אבל בדרך כלל זה מחזיק יומיים שלושה ואז זה חוזר לגישה רגילה. אני מרגיש כאילו יש לי איזה מחסום רגשי/ נפשי.(אולי בגל שגדלתי בקיבוץ?) ולדעתי הבעיה קיימת גם אצל אשתי ולא רק אצלי. כמו כן זה מפריע לה הרבה יותר משזה מפריע לי,
האם יש לך בבקשה עצות לתת לנו בשביל להגיע לרמה טובה של אינטימיות ביחסים שלנו?

תודה מראש

תודה על פנייתך והעלאת סוגיה רווחת מאוד בין בני זוג. וטוב אתה עושה בלחפש עצה בנושא. לצערי, בלי להכירך/להכירכם קצת קשה לייעץ בנושא זה. כדאי לברר מהו המחסום שאתה מרגיש. ובטיפול/ ייעוץ זוגי לומדים גם איך לקבל את העובדה שלשני בני הזוג סגנונות אישיים שונים ולומדים להכיר את גילויי החיבה שהשני נוטה להיות "עוור" להם ולהחמיצם כי לא למד או לא מוכן לראותם ולקבלם כגילויי חיבה על אף היותם בסגנון אחר. לא תמיד בן/ בת הזוג המבקשים את גילויי החיבה האלה יודעים לחזק אותם כאשר הם שם ולפעמים אף להפך.

מאוד ממליצה להשתתף באחת הסדנאות המיוחדות לזוגות הניתנות במקומות רבים בארץ. אצלינו ניתנת סדנת "אימאגו" לזוגות העוסקת רבות גם בנושא הזה ובכלל מעשיר מאוד את הזוגיות. בינתיים , דברו ביניכם על הסגנונות השונים שלכם אותם למדתם בבית ואיך להוקיר אותם בשביל מה שהם במקום לבטל אותם.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

היי

אזה דברים את ממליצה לזוג צעיר לעשות ביחד לשפר את היחסים שיש ביניהם?


בתכלס הבעל אמור להיות מרגש מהאישה או שהאישה צריכה להפתיע את הבעל?

יש לנו עוד מעט יום נישואין 8 ואני לא יודעת אם להזכיר לו או שלא מה את חושבת שאני צריכה לעשות?

היית לנו תקופה לא קלה בנישואין בשנה האחרונה ובעלי עבר גם טראומות לא פשוטות - אמא שלו נפטרה וזה ממש שבר אותו הוא היה מאוד מחובר אליה.

אני קצת מבולבלת איך לעשות את הדברים מה את חושבת שנכון?

אולי אני יוותר על זה וזהו?

?

יפה בעיניי שאת מקדישה מחשבה לדברים שעשויים להכניס אור ליחסים שלכם במיוחד מפני שאני מבינה שאתם חווים תקופה לא קלה ולא פשוטה. את גם רואה את הקושי שחווה בעלך בתקופה הזו ונראה שאת רוצה להיות שם בשבילו כדי שיוכל לחוש כוח בזוגיות שלכם. בדיוק אלה הם הדברים שכדאי וחשוב לעשות בזוגיות - להראות לבן הזוג שאנחנו רואים איפה הוא נמצא, מה הוא חווה ומה קשה לו ובמיוחד למה הוא זקוק. נדמה לי שהמתנה הטובה ביותר לו, לך ולזוגיות תהייה אם תצליחי להבין מה הוא הדבר שלו זקוק עכשיו בן זוגך. מה ישמח אותו ומה יסמן לו שאשתו חושבת עליו, רוצה להיות בשבילו לעזר למיכה ושהוא יכול לחוש שיש לו חברה אמיתית בזוגיות. אם תצליחי להעביר את המסר הזה אני בטוחה שהדברים יחזרו אליך מייד וגם את תחושי שאת מצליחה לקרב אותו אליך ומצליחה להיות משמעותית וחשובה לו ושהזוגיות משמשת לכם מקור לתמיכה, לכוח ולרגשות של איכפתיות ואהבה.
שלך,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אין לי כח כל פעם לשמוע ממנה תירוץ אחר, כל ערב מתקשר אליה איפה את? אני אצל חברות, כל יום חברות?? חוזרת לי ב2 בלילה קמה ב12 בצהריים במקרה הטוב, די אין לי כח לאישה כזאת מה היא משוגעת? איפה את הולכת בלילות? אני חושב שהיא הולכת עם עוד גברים ואני עוד שנייה מתפוצץ עליה ואני מפחד שזה לא יגמר בצורה רעה, רעה מאוד... אני רוצה לסיים איתה כמה שיותר מהר אני לא יכול לראות אותה כבר, יש לנו שתי ילדים בן ובת אני לא מוכן שהיא תיגדל אותם ותחנך אותם בדרך שלה המגעילה, איך אני גומר את התהליך כמה שיותר מהר???

שלום סמו,
אם אתה רוצה לסיים את היחסים במהירות, כפי שאתה כותב, עליך לפנות לעורך דין. בכל מקרה אם אתה חושב שיש חשש שלא תוכל לנהל עצמך באופן אחראי אני מציעה שתיגש מייד לאיש מקצוע (רופא, מטפל) כדי להבטיח שאתה שולט בעצמך. הרי דווקא בגלל שיש לכם ילדים לא תרצה לפגוע בהם על ידי מעשה לא אחראי. בכלל, הפתרון של "להתפוצץ" הוא לא פתרון והוא רק עלול להזיק והוא בוודאי לא יביא להפסקת המצב המסובך, אלא יסבך אותו עוד יותר ולתקופה ארוכה מאוד. אז אם לא החלטת, אני מציעה שתפנה לאיש מקצוע (מטפל זוגי), ואם כן החלטת אני מציעה שתפנה לעורך דין כדי להתחיל תהליך גירושין.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני ואישתי התגרשנו לפני 3 שנים היה לנו 4 ילדים אז בזמנו הם היו בגילאים הגדולה בת 10 והפרש של שנתיים ושנה וחצי בין כל אחת ביניהם, בהתחלה היו לנו הרבה קשים בינינו וחוסר תיאום נוראי דבר שגרם גם לפגיעה אצל הילדים היא רצתה שהם יהיו אצלה בהתחלה ואחר כך היא לא יכלה לעמוד בזה והיא השאירה אותם תקופה אצל סבתא שלהם היית תקופה שהיא אמרה שהיא לא מוכנה שאני יראה את הילדים אבל הייתי מתקשר ועד שהגענו להסדר שאני יכול לבוא אליהם מדי פעם בקיצור באמת היית לנו תקופה לא טובה בכלל בהתחלה, היוםפ הבית דין כבר סידר את כל הפינות ויישר פינות והיא כבר מכירה מישהו וגם אני מכיר מישהי אז בנתיים כל אחד חי את החיים שלו, אבל - ופה בעיקר אני מאוד חשוב לי שהילדים לא יפגעו!!! לא רגשית ולא פיזית, אני אפילו שאיתי יצרה במן נתק ביני לילדים אני ללא מוכן שהם יגדלו ולא יקבלו מאבא שלהם ולא יכירו אותו ולא יהיו איתו, גם אני בעצמי בדיילמה לגבי המישהי שאני מכיר אם בכלל לקחת איתה צעד רציני של משפחה וזה או שלא בגלל הילדים, כי אם עכשיו נתחתן ואז אני יהיה עסוק איתה ומה עם הילדים שלי? אני לא יודע בדיוק גם מה היחס שאישתי נותנת לילדים - הרי היית תקופה שהם היו אצל אמא שלה סבתא שלהם והיא בכלל היית בחו"ל ועסוקה בעניינים שלה, ועכשיו היא מכירה עוד מישהו ורוצה להתחתן איתו ומה יהיה על הילדים?
בראשית אני רוצה לדעת מה החוק אומר לגבי מצב כזה איפה הילדים יכולים להיות ומאיזה גיל הם כבר יכולים לבקש ולקבוע לאצלם אצל מי הם יכולים להיות?
וגם מה את באופן כללי לא קשור למה שהחוק אומר אלא כאחת שמבינה את תוכן המשפחה ואת מכירה מצבים כאלו אני בטוח בזה, מה את ממליצה לנו לעשות כרגע?
חשוב לי מאוד לשמוע דעה של מישהי שמבינה בעניינים האלו ולכן חיפשתי ומצאתי אותך גם קראתי את התשובות שלך וממש ניכר שאת אחת שיודעת כמו שאומרים.

שלום רעואל, ניכר שהילדים וטובתם חשובים לך וטוב שאתה שוקל ומתלבט באשר לצעדים המשפחתיים ולמשמעותם גם בעיניי הילדים. אינני משפטנית ולמרות שאני פוגשת את הסוגיות האלה גם מההיבט המשפטי, אשאיר את הסוגיות החוקיות בידי מי שאמון על הדברים האלה ואתייחס בתשובתי רק להיבטים המשפחתיים-רגשיים. ילדים ערים, כמובן, לכל שינוי במשפחה והם מושפעים ומגיבים לכניסתו של גורם חדש אליה. בשל כך אומר באופן חד משמעי שעד שאינך יודע מה הן הכוונות שלך באשר לאישה שאיתך עכשיו, לא נכון יהיה להכניס אותה כגורם למשפחה. רק כשתחליטו שאתם רוצים לבנות את הקשר לטווח ארוך ויציב, נכון יהיה לערוך שינוי מבני במשפחה שכולל את הילדים. למשפחות של נישואין או קשרים שניים אחרי גירושין או אחרי אירועים שבהם משלבים גורמים נוספים כחלק אינטגרלי מהמשפחה המקורית אנחנו קוראים "משפחות משולבות". השילוב הזה הוא, בדרך כלל, מורכב ומצריך תשומת לב מיוחדת שנועדה "להציב" כל אחד מהנפשות במערך המשפחתי החדש במקומה ובתפקידה. חשוב לעשות הכנה ועבודה שבאמצעותה מוסבר לילדים "מקומה", תפקידה ומשמעותה של הדמות החדשה שמצטרפת למשפחה. אם האישה/גבר שמשתלבים באים עם ילדים משלהם, יש מורכבות נוספת לדברים. הילדים צריכים סיוע בהגדרת הקשר עם הדמויות החדשות והבנת הקשר שלהם עם הדמויות הקודמות (אימא לדוגמא) לאור השינוי. בקיצור, כרגיל הדברים הם מורכבים ועדינים ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שינחה בביצוע ההכנות, הצעדים שבחיבור ויאפשר לאב/אם להיות דמות תומכת ויציבה גם בתוך השינוי הנוסף שבא עכשיו על המשפחה. אנחנו פוגשים בקליניקה יותר ויותר משפחות משולבות שמגיעות אחרי שהילדים לא הצליחו להפנים את השינוי בצורה טובה והבית הפך לזירה של מתחים שמערערים את הקשרים בין ההורה לילדים וגם את הזוגיות החדשה. ניתן, כאמור, למזער ואף למנוע את הקושי באמצעות הסתייעות במטפל משפחתי מיומן שעשוי לסייע למשפחה להיבנות ולהיתרם מכניסתן של דמויות חדשות ונוספות אל תוך המערך המשפחתי.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני זוג גרוש כבר שנה,
בהתחלה היא ממש רבה על זה שהילדים יהיו אצלה ועכשיו היא לא רוצה,
אני אשמח שהילדים יהיו אצלי בכיף ובשמחה אבל אני מפחד שהיא תתחיל להתפך כל הזמן ומסכנים הילדים פעם אצלי פעם אצלה ואנחנו גרים די רחוק אחד מהני אני גר בצפון והיא גרה בדרום,
מה את ממליצה לעשות?

שלום ישראל,
אינני מכירה את ההיסטוריה שלכם ואת טיב הקשרים והיחסים ואף לא את המבנה המשפחתי שלכם שכולל, כמובן, גם את גיל הילדים וכו'. התשובה שלי תהיה, מטבע הדברים, כללית ועם זאת נדמה לי שהיא מצביעה על העניין החשוב ביותר בהתבוננות בסוג עניינים כמו זה שאתה מעלה. טבעם של יחסים של אחרי ובזמן תהליך הגירושין הוא שהדברים נעשים, בהרבה מקרים במיוחד בתחילת ההסתגלות למבנה של אחרי הגירושין, מתוך קשיים תקשורתיים שבאים לביטוי בחוסר תיאום בין ההורים. המשימה המרכזית היא להגיע ככל שאפשר מהר לתיאום בין ההורים כדי למנוע מהילדים קשיים נוספים על אלה שכבר מצויים בתוך התהליך של השינוי במבנה המשפחה.
המוקד שצריך לכוון את המעשים ואת הפעולות הוא טובת הילדים, גם אם הדברים כרוכים בהתייחסות נמוכה לכעסים ולתסכולים שמצויים בתקשורת בין ההורים. ההורים נדרשים להיות ממוקדים במה שנכון וטוב לילדים, חובתם לעשות כל מה שהם יכולים כדי לאפשר להם הסתגלות מהירה וטובה יותר לשינויים שחלים בחייהם ובתוך זה כמובן להגיע ליציבות ככל שניתן מהר גם בסדרי המשמורת והראייה.
בדיוק בשל כך מה שקשור לעניינים האלה נתון להחלטתו של בית המשפט. ההחלטות בעניין סידורי המשמורת והראייה נתונים לפסיקתו של בית המשפט על מנת לאפשר יציבות ולמנוע מצבים בלתי ברורים מהילדים, ככל שניתן בסיטואציות שמלוות את השנים הראשונות של הפרידה.
הצעתי הברורה והחד משמעית היא להיעזר בבית המשפט כדי למנוע תחלופות, שינויים ואי יציבות בעניינים אלה.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני חושבת שיש חוסר בתודעה על המושג - מחלות מין וזה חבל...
אם אנשים היו מודעים כמה מחלות עוברות ואיזה מחלות קשות יש שעוברות רק שעושים שטויות(נקרא לזה ככה) אז כמעט בוודאות שכל אחד ואחת היה שומר על עצמו ומבין ששום דבר לא שווה בשביל לקבל מחלת מין ח"ו.
יש אנשים שמתו בגלל הדברים האלו...
אז שכולם ידעו ששום דבר לא שווה בשביל להיות חולה - ומחלות מין זה דבר נוראי,
מה את חושבת ד"ר נברו? אני מאוד מכבדת את דעתך.

שלום קרן,
אני שמחה שהעלית את הנושא שכן אנשים באמת לא מכירים את העובדות ואת ההתפתחויות שחלו בעשורים האחרונים בנושא של מחלות מין. עצם המונח 'מחלות מין' מעורר לעיתים אצל אנשים רתיעה וחרדה. אין הרבה מילים טובות ומעודדות לומר על ההידבקות במחלות בכלל וגם לא במחלות מין ועם זאת חשוב לדעת שהרפואה והמדע עשו כיברת דרך משמעותית גם במניעה ובעיקר בטיפול במי שנדבקו. היום, אם מטפלים כנדרש בדברים, לא מתים ממחלות מין, גם לא מאיידס. היום נשאי הנגיף HIV שמטופלים באופן סדיר חיים את חייהם באופן רגיל ומלא. לא מתים היום מהנגיף ויותר מכך, מי שמטופל כנדרש והוא מאוזן באמצעות התרופות אף אינו מהווה סיכון של הדבקה. התרופות היום הפכו את מחלת האיידס למחלה כרונית בדומה למי שחי עם סכרת, מחלת לב וכד'. האיידס אינו עוד מחלה שמתים ממנה כפי שהיה בעבר.
אז חשוב להישמר שלא להידבק כי יש לנשאות ולהידבקות השלכות במישורים אחדים ועם זאת את הסטיגמה המפחידה והמרתיעה כאילו מדובר במחלה הורגת, אפשר לפנות עתה לידע והבנה שהנשאות של נגיף ה- HIV היא היום מצב שחיים איתו שנים ארוכות ומי שיודע ליצוק לחיו תוכן, משמעות וטבל את חיו בגורמים שמסייעים להתפתחות אישית ובין-אישית חי באופן מלא ורגיל. נשאות היום מחייבת נקיטת אמצעים מיוחדים אם למשל רוצים להביא ילד (שטיפת זרע למשל) ועוד התייחסויות במישורים שונים ועם זאת אפשר לחיות חיים מספקים וטובים גם עם הנשאות. ועם כל העובדות האלה, חשוב לקיים יחסי מין באופן מוגן כדי להימנע מהצורך והסיבוך שכרוך בהדבקות אפשריים ובמחלות.
תודה שהעלית את הנושא החשוב,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני קורא את המאמרים שלך ואת הכתבות הרבות שאת מפרסמת גם באתר הנפלא הזה וגם בשאר האתרים יישר כח לך על המפעל הזה שאת עושה ופועלת בו ובאמת שיהיה לך המוןןן בהצלחה בטיפול בזוגות ובזוגיות ובפרט זוגות צעירים...
כמה חבל שאחרי שמתחתנים מתחילים כל כך הרבה בעיות...
אני חושב שכל הבעיות של הזוגיות זה האגו של כל אחד כי בתכלס אם שמחים ומתפשרים על מה שיש אז מה יש לכעוס או להתעצבן או לריב? ובינינו כל הריבים שיש בין בני זוג זה על הדברים הכי מטומטמים שיש... ואחרי כמה דקות של ריב הם יכולים לשאול אחד את השני בואנה על מה רבנו בכלל???
מה שאני עדיין לא מבין מה המניע של אחד מבני הזוג לבוא למצב של בגידה?
כאילו למה? למה? מה האינטרס שיש לו או לה? מה זה נותן בסופו של דבר?...
למה שבן או בת הזוג ירצו לבגוד במי שנשבעו לו אמונים?זה ממש אבסורד.
אז מה המניע של בן או בת הזוג שיגרום להם לבוא למצב מביש כזה?
אני לא מצליח להבין את זה...
תודה לך.

אכן שאלות רבות עולות בהקשר לגורמים שמשפיעים על איכות הקשר הזוגי. החיבור הכל כך משמעותי בין שני אנשים שהגיעו מרקע אישי שעשוי לבטא הבדלים בתפיסות, בתרבויות, בעמדות ובצרכים אינו מובן מאליו והוא מחייב התבוננות שתניב מענה רגשי ואחר לכל אחד מבני הזוג. אין סוף חיבורים אפשריים של אין ספור אנשים מביא להבנה שבכל זוגיות מתקיים מפגש צרכים אנושי ייחודי. הצרכים של כל אחד מבני הזוג, ושל הזוגיות, משתנים עם השנים ועם ההתפתחות האישית והזוגית. לעיתים נמצא שנדרש דיוק שיביא למענה נכון יותר של בן הזוג לצרכים של השני. פעמים רבות אנחנו מוצאים שאנשים לא ממש ברורים בהזמנה של השני להכיר את הצרכים של עצמם אם משום שהם עצמם לא עמדו עליהם באופן ברור ואם משום שהתקשורת בין בני הזוג לא יצרה את האפשרות לשיח מזין בעניינים האלה. בעיקר מהסיבות האלה, ומסיבות אישיות אחרות של כל אחד מבני הזוג, אנחנו רואים בקליניקה שמתפתחים רומנים מחוץ למערכת הזוגית. טיפול מקצועי עשוי לסייע לבני הזוג לאתר את נקודות ההשקה להם הם זקוקים ואת הצרכים הרגשיים והאחרים שלהם הם מבקשים שבן הזוג ייענה. ההיענות ההדדית הטובה מייצרת זוגיות שיש בה ייחוד ותחושה של "ביחד" ושל שיתוף ומענים בין אישיים טובים. לעיתים כדאי לעשות זאת באמצעות איש מקצוע עוד בטרם מתפתח הצורך בפרשייה שמחוץ לזוגיות ולעיתים מגיעים זוגות גם אחרי משבר של פרשייה שכזו כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר שתיתן מענה נוגע ורגיש של אהבה, חום, קבלה וביטחון.
לסיכום, אנחנו רואים בפרשיות כאלה, לא אחת, ביטוי לצרכים שלא קבלו מענה וקריאה של צורך ביחסים חמים ורגשיים שבסיוע איש מקצוע מיומן יכולים לשוב ולקבל מענה בתוך הזוגיות.
שלך,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

נמאס לי מהחיים, איך היא עזבה אותי ככה, אין לך מושג כמה נתתי לה, כמ השקעתי בה, יום ולילה חשבתי רק עליה,כמה דברים קניתי לה, יום אחד היא קמה ועוזבת בלי להגיד לי כלום הולכת,משאירה הודעה אני לא חוזרת, בסוף קולט שהיא בוגדת, אני לא מוכן לשתוק, אותה אני רוצה, יגעתי כל כך הרבה, נשבעתי שאני לא בוגד, אבל בסתר היא הלכה עם אחר, הלב שלי נשבר ואין תרופה והא היא הגורם למחלה
מרוב יאוש ושבר התלחתי לכתוב את המלל בשיר וזמר.
זה ממש לא בצחוק זה סיור של גבר שנפל קורבן לשבר.
את עצתך אשמח לשמוע ואולי גם לנתור ושמור,
תודה רבה

ליבי אתך. השבר והאכזבה גדולים ואתה מצליח להעביר אותם, גם אם במקצת, באמצעות המילים שאתה כותב. זכית שאתה יודע לאהוב ושאתה יודע את חוויית האהבה גם אם זו מאכזבת בשלב הזה. כאב האכזבה, הפרידה והלבד הוא לעיתים ממש קשה ועם זאת הוא מלמד אותנו עד כמה אנחנו רוצים להיות בזוגיות שהיא כנה, אינטימית וקרובה. רקימת היחסים הקרובה שבהם שני בני הזוג מרגישים שהם מצליחים להתפתח, לגדול ולהיות ניזונים ממנה אינה תמיד מעשה פשוט. בתוך הקושי, ועם הכאב והאכזבה אנחנו מצליחים, לא אחת, ללמוד על עצמנו ועל מי שהיה בן הזוג שלנו. אנחנו נעשים ערים לדברים שלא הבחנו בהם בתוך ההתרחשות הזוגית. הפרידה מזמנת לנו לעיתים קרובות אפשרות להתבונן על מה שאנחנו צריכים בזוגיות ועל האופן שבו אנחנו רוקמים את היחסים כך שיתנו מענה לצרכים האלה.
בקליניקה אנחנו רואים הרבה פעמים שבני זוג מגלים, לעיתים באיחור מה ואפילו אחרי כמה שנים, שהיו שדות ונושאים שבהם לא השכלנו לתת מענה מדוייק מספיק לבן הזוג ושהיא או הוא לא נתנו מענה נדרש למה שאנחנו היינו זקוקים לו ולכן, בין השאר, לא הצלחנו לרקום מערכת עם אינטימיות, קרבה ואמון במידה הנדרשת לנו.
ישנם זוגות שמצליחים ללמוד לאורך השנים, אם מתוך ההתנסות הזוגית שלהם ואם מתוך אירועים שהיו לבני הזוג בנפרד בהיסטוריה האישית (כמו למשל פרידה שאתה חווה עכשיו), מה הם הנושאים החשובים שאותם הם רוצים להעצים בזוגיות וישנם זוגות שמצליחים לאתר את הפערים ואת המקומות המאתגרים שמחייבים סיוע של איש מקצוע כדי לרקום את הזוגיות המאימה להם.
השיעור שאותו אנחנו מצליחים ללמוד מאירועים בחיינו, גם הלא נעימים, גם הכואבים, לצד הרצון והכמיהה להיות בזוגיות טובה (כמו שאני שומעת במילים שאתה מביא), הם "המנועים" שמכוונים לאפשרות שלנו להשתפר ולצמוח ולרקום זוגיות טובה יותר בהמשך.
אתך בכאב ובתקווה לזוגיות טובה יותר,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אנחנו מכירים כבר שלוש שנים, חברים טובים מאוד, אני מפנק אותה כל הזמן, ואנחנו בקשר מאוד חזק, בכל פעם שאני מדבר איתה על חתונה היא לא מעוניינת והיא אומרת לי מה אתה לחוץ עוד מעט,אני כבר נמאס לי ככה כל פעם איך שהיא מורחת אותי ואני רוצה להשים לזה סוף כי או שהיא באמת רוצה להיות בקשר או שלא כאילו אני לא מבין אותה מה הבעיה שלה פתאום? כבר מכירים הרבה זמן וכבר חברים כל כך הרבה זמן למה לא להתחתן כמו שצריך וזהו?
אני קצת בדילמה ואני גם לא רוצה לאבד אותה כי היא חשובה ויקרה לי מה לעשות?

הבדלים בעמדות וברצונות בין בני זוג הם דבר שמתקיים בשגרה מטבע העובדה שמדובר בשני אנשים שונים עם רצונות ותפיסות וצרכים שונים. זוהי מהותה של הזוגיות. הנושא המעניין שנמצא במוקד השאלה שלך קשור בתקשורת שמתקיימת בין בני הזוג. איך ועד כמה מדברים בני הזוג על ההבדלים בתפיסות, בצרכים ובעמדות שלהם. איך בני הזוג מלבנים הבדלים ופערים שמתקיימים, כאמור בהכרח, בין שני אנשים. נדמה שיש משהו שאינך מבין לגבי העמדה של בת זוגך וכך נדמה שהיא לא מבינה משהו לגבי הצורך שלך להינשא. אינכם מצליחים להגיע לכדי שיחה שתגשר על הפערים שתאפשר להבין את הצורך שמצוי בבסיס עמדתו של כל אחד מכם.
המיומנות של התקשורת שמגשרת על "העולמות" השונים של בני הזוג צריכה לפעמים סיוע. את המיומנות הזו ניתן לשכלל ולרכוש כדי להביא את השיח הזוגי והדינמיקה שמתקיימת בין בני הזוג לרמה של שיתוף, הבנה ואמפתיה על ידי הסתייעות (לא ממושכת) באיש מקצוע מיומן. אם אינכם מצליחים ללבן את הסוגייה, אם אתם חשים שהפערים נשארים מבלי שאתם מבינים את הצרכים של השני ובמיוחד אם אתם חשים שאינכם מקבלים ונותנים את המענה שדרוש לבן הזוג, כדאי להסתיע בתיווך של מטפל זוגי ומשפחתי שיקנה לכם דרכים של תקשורת שיוצרת שיתוף וחיבור, הבנה והתקדמות זוגית.
המשך מוצלח!

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]