פרופ' גידי רכבי
המטו-אונקולוגיה ילדים
פרופ' גידי רכבי הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן. בעל תחומי התחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטולוגיה והמטו-אונקולוגיה בילדים.
פרופ' גיל ליבוביץ'
אנדוקרינולוגיה, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, היפופיזה, יותרת הכליה
פרופ' גיל ליבוביץ' הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ובכיר באגף הפנימי - השירות לאנדוקרינולוגיה בביה"ח הדסה. בוגר למודי רפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים שם גם ערך את התמחותו באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית. משמש כמרצה ומכהן כראש המחקר לסוכרת מטעם האוניברסיטה העברית. על שלל תחומי מומחיותו אפשר לכלול בין היתר בעיות סוכרת, גידולים נוירואנדוקריניים, מחלות יותרת המוח ובלוטת התריס. מקבל מטופלים במרפאת המושבה בירושלים ואף משמש כנותן חוות דעת לנושאים הקשורים לתחומו.
פרופ' עמוס תורן
המטו-אונקולוגיה בילדים
פרופ' עמוס תורן הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה בילדים ומנהל המערך להמטו-אונקולוגיה בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר גבריאלה ליברמן
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, השמנת יתר
ד"ר גבריאלה ליברמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לרפואה פנימית והשמנת יתר, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובעלת התמחות ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה אותם ערכה באוניברסיטת בן גוריון ובביה"ח שיבא. מקבלת מטופלים במרפאת גסטרומד בתל אביב ובקליניקה פרטית ברמת החייל.
ד"ר אביגדור אברהם
המטולוגיה
ד"ר אביגדור אברהם הינו מומחה להמטולוגיה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' משה פיליפ
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת נעורים
פרופ' משה פיליפ הינו אנדוקרינולוג מומחה באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שניידר. בוגר אוניברסיטת בן גוריון ובעל התמחות באנדוקרינולוגיה ילדים אותה ערך בארה"ב. נוסף על ניסיונו הקליני הרב משמש פרופ' פיליפ כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואחראי בין היתר על פרסום מאמרים רפואיים הקשורים לתחומי מומחיותו בין היתר בסוכרת נעורים, בעיות אנדוקריניות שונות עיכובים בגדילה ועוד.
פרופ' אוריאל זליגסון
המטולוגיה
פרופ' אוריאל זליגסון הינו מומחה להמטולוגיה והחל משנת 2002 מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בשיבא. בוגר בביה"ס לרפואה הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. בין יתר תפקידיו וניסיונו האישי הרב שימש גם כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא והקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה אשר שם שימש כהמטולוג בכיר.
ד"ר אהרון לובצקי
המטולוגיה
ד"ר אהרון לובצקי הינו מומחה להמטולוגיה, רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה ומנהל היחידה לקרישת דם. בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרופאה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אוריאל מרטינוביץ
המטולוגיה
פרופ' אוריאל מרטינוביץ הינו מומחה להמטולוגיה המופיליה וקרישת דם ורופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת תל-אביב, מומחה בהמטולוגיה אונקולוגית בביה"ח שיבא בתל-השומר ובביה"ח קינגס קולג' בלונדון בנושא המופיליה וקרישת הדם.
פרופ' הילה קנובלר
אנדוקרינולוגיה, מטבוליזם, סוכרת, רפואה פנימית, טרשת עורקים
פרופ' הילה קנובלר הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת המרפאה למטבוליזם וסוכרת במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית וביה"ס לרפואה הדסה ואת התמחותה ערכה בניו יורק. לוקחת חלק פעיל בחברה למניעת טרשת עורקים ובפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
פרופ' איתמר רז
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת
פרופ' איתמר רז הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח הדסה בירושלים. ערך לימודי רוקחות ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כנשיא האגודה לסוכרת ועומד בראש המועצה הלאומית לסוכרת. כמומחה לסוכרת ערך מחקרים בינלאומיים רבים המקיפים את התחלואה על שלל היבטייה הקליניים ובנוסף מוביל פתרונות למניעתה.
פרופ' שחאדה נעים
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת, ילדים
פרופ' שחאדה נעים הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל מחלקת ילדים א' והמרפאה לסוכרת והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בביה"ח רמב"ם. בוגר לימודי רפואה מטעם הטכניון ואת התמחותו ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ערך בקריה הרפואית רמב"ם ובארה"ב. ערך מחקרים רבים בתחום הסוכרת ומתעסק תדיר בחידושים טכנולוגיים הנוגעים לתחום זה במטרה לשפר ולייעל את אופן גילוי המחלה וההתמודדות עימה. מכהן כראש האגודה לסוכרת בישראל.
פרופ' נפתלי שטרן
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת, לחץ דם, מטבוליזם, כלי דם
פרופ' נפתלי שטרן הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח איכילוב. את לימודי הרפואה ערך באוניברסיטת תל אביב שלאחרייהם המשיך להתמחות ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בביה"ח תל השומר ובארה"ב. בעל ניסיון אקדמי וקליני רחב ובין היתר משמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומשתייך כחבר באיגודים רפואיים רבים בין היתר בחברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ובחברה האמריקאית ליתר לחץ דם.
פרופ' אילן שמעון
פנימית, אנדוקרינולוגיה, סוכרת
פרופ' אילן שמעון הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בביה"ח בילינסון. בוגר לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית ואת התמחותו ערך במרכז הרפואי תל השומר. בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב וכחלק מפועלו הענף בתחום ערך מאמרים רפואיים רבים בעלי חשיבות מרובה בעולם הרפואי ובעברו אף שימש כחבר האגודה האירופאית לנוירואנדוקרינולוגיה.
ד"ר חיים כצבמן
מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
מצאו אותנו בפייסבוק:
חשוב להבין כי מי שמטפל בקשיים ובבעיות שהתעוררו בקשר הזוגי, חייב להיות בעל מקצוע מוסמך ומנוסה. למעשה, לא פעם נעשים נזקים לקשר עקב התערבות של מטפלים בלתי מיומנים או מוסמכים. לכן, חשוב מאוד שתבדקו אם למטפל יש תעודה המעידה על הכשרה או הסמכה מסודרת שהתקבלו לאור לימודים והתנסות מעשית במקום מוכר. כמו כן, רצוי לבדוק את ההתאמה המקצועית לטיפול בבעייתכם המסוימת, כי לא כל מטפל יודע למשל כיצד לטפל בבעיות ביחסי אישות. מעבר לכך, אם היחסים מצויים במשבר חריף, עליכם לוודא כי לבעל המקצוע יש הכשרה מתאימה להתערבות במשברים, ושהוא אמון על טיפול קצר מועד וממוקד.
פרפור עליות הינה הפרעת קצב לב לא סדירה והינה תופעה ששכיחותה עולה עם הגיל, הסיכון העיקרי בפרפור עליות הינו יצירת קרישים בעלייה, אשר יכולים לגרום לאירוע מוחי. כתלות בסיכון עבור כל מטופל ומטופל אנחנו ממליצים על נטילת נוגדי קרישה. בנוסף על כך, פרפור עליות יכול לגרום לסימפטומים כגון קוצר נשימה ובמקרים נדירים אי ספיקת לב, במצבים אלה מטפלים תחילה בטיפול תרופתי, ובשנים האחרונות בהצלחה שהולכת וגדילה ע"י טיפול פולשני, קרי, צריבה של ורידי הריאה.
נמצא במחקרים שונים שרכיב האור הכחול מפריע לרמת הורמון מלטונין תקינה בגוף, דבר הפוגע באיכות השינה וקשור למחלות שונות. ניתן לסנן את האור הכחול באמצעות עדשות משקפיים מיוחדות כמו CU BLUE או ציפויים כמו SRB בעדשות סייקו. והיכן יש לנו אור כחול? בכל מקום.. מסכי מחשב, סמרטפונים, תאורה ביתית ומה לא.
חשוב לדעת שניתן למנוע את מרבית הזיהומים בקרנית, ומכאן את פגיעות הראייה התמידיות שנובעות מהם. ראשית, על מנת שלא להגיע אל רופא העיניים ולהימנע חלילה מפגיעה ומצורך בניתוח יש להשתמש נכון בעדשות המגע. כלומר, יש לבצע ניקוי נכון שלהן, להחליף אותן בזמן ולשמור על היגיינת הידיים בזמן שמתעסקים עם העדשות - בעיקר כאשר מסירים אותן מהעיניים כשהולכים לישון. מלבד זאת, אם אתם עובדים במקומות עבודה שיש בהם סכנה לפגיעה בעיניים מחומרים כימיים או מגופים זרים כמו שבבי מתכת, חשוב מאוד להקפיד על חבישת משקפי מגן. יחד עם זאת, אם למרות ההקפדה עדיין נוצרה פגיעה כלשהי בקרנית, פנו מהר ככל האפשר לרופא העיניים כדי שיאבחן ויטפל בבעיה. ככל שתקדימו לפנות למומחה כך תמנעו סיבוכים מורכבים יותר ופגיעות בראייה לטווח הארוך.
מהסיבות היותר שכיחות לשיעול והפחות ידועות בקרב הציבור הרחב נמנית הסינוסיטיס הכרונית. כאשר השיעול נגרם כתוצאה מזליזה (נזילה) אחורית של הפרשה רירית מהסינוסים לגרון. האבחון נעשה בבדיקה עם סיב אופטי ובדר"כ גם CT של הסינוסים והטיפול הינו בהתאם לממצאים ונבחר לאחר ייעוץ רפואי ספציפי.
ידע הוא כוח! טיפול יעיל הוא טיפול המובן לך כשם שמובן הוא לנותן הטיפול. לכן חשוב להכיר את גופנו ולהבין כיצד הוא פועל, ובפרט בתחום רפואת הנשים. השתדלי תמיד להבין מהו הטיפול, לאיזה צורך הוא ניתן וכיצד ישפיע עלייך. זכותך לשאול כל שאלה ולקבל כל מידע רלוונטי. לפיכך, אל תתביישי לשאול שאלות. זכרי כי אין בנמצא שאלה מיותרת, אלא כל שאלה הינה חשובה. לפיכך, גם כאשר מדובר בבדיקה גינקולוגית שגרתית, הקפידי להכין רשימת שאלות המטרידות אותך ולהביא אותה לפגישה, כיוון שברגע האמת ייתכן שתשכחי דברים מסוימים.
העולם המודרני מציב אתגרים חדשים - רצון ללמוד, לטייל, קידום עצמי. מטרות אלו מוגשמות לא אחת בתקופה שבה פוריות האישה בשיאה. לצערנו, עוד לא הצלחנו להתאים את תקופת הפוריות הביולוגית לאותו עולם מודרני, והפוריות נמצאת בירידה עם הגיל. כבר בגיל צעיר מאוד (35) מתחילה ירידה משמעותית בפוריות, ובגיל 40 (הצעיר גם כן!) הסיכוי להרות נמוך עוד יותר. היום יש אפשרות לגשר על הפער בין תקופת הפוריות הביולוגית ובין תקופת ההגשמה העצמית, מבלי לוותר (או אף להתפשר) על כל השאיפות האישיות והמקצועיות. זאת, באמצעות הקפאת ביציות סוציאלית. גם בתחום הפוריות - הבחירה היא רק שלך!
בשנים האחרונות חלו פריצות דרך משמעותיות בתחום השתלות השיניים, ובהן השתלות שיניים הנעשות עם מחשב שפותחו על מנת להקל הרופאים, לקצר את זמן הניתוח ולשפר את הנוחות עבור המטופל. זוהי שיטה שאפשר להשוות אותה לאפליקציית WAZE מפני שהיא מדריכה את הרופא ומאפשרת לו לחדור לרוחב ולעומק שמוגדרים על ידי המחשב. השתלות שיניים ממוחשבות נעשות באמצעות סד כירורגי ממוחשב שעימו אפשר להחדיר את השתלים מבלי לבצע חתכים, לעומת השתלה רגילה שבה צריך לתכנן ולבצע את החתך כדי לספק שדה ראייה מספק ורחב, בו אפשר להבחין בכל הנדרש על מנת להחדיר את השתל. מכאן שבהשתלות שיניים ממוחשבות אין דימומים מאסיביים אלא רק דימום במקום של השתל וגם אין תפרים. הדבר מוביל לקיצור זמן הריפוי וזהו יתרון חשוב עבור המטופלים. מצד שני, לשיטה זו יש גם מספר חסרונות שאותם חשוב להכיר ולשאול אודותם את הרופא.
כתרי זירקוניה מונוליטיים שמבוצעים בטכנולוגיה דיגיטלית ממוחשבת מעניקים כמה יתרונות על פני סוגי הכתרים האחרים. מדובר בכתרים חזקים, מדויקים ויפים הפותרים בעיות שונות שיש לכתרים מסוגים אחרים, כאשר הדיוק שלהם בסמוך לחניכיים תורם לבריאות החניכיים. מעבר לכך, מדובר בתהליך יותר נוח למטופל שגם יכול לחסוך לו הרבה זמן. יחד עם זאת, כתרי זירקוניה מונוליטיים אי אפשר לבצע בשיטות הקלאסיות באופן ידני ובמעבדה, אלא רק במעבדות ממוחשבות CAM-CAD. לכן, למי שמעוניין ליהנות מהיתרונות של כתרים אלו והתהליך בכללותו, חשוב לבדוק תחילה שבאמת קיימת במרפאת השיניים מעבדת CAM-CAD ממוחשבת ושקיים ניסיון בביצוע כתרי זירקוניה מונוליטיים.
קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.
התפתחות קוצר ראייה
קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.
שכיחות קוצר ראייה
קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.
השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.
קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.
סיבוכי קוצר ראייה
קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.
סיבות לקוצר ראייה
תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.
כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:
1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.
2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).
3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.
הדרכים לעצור את קוצר הראייה
בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.
מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.
בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.
אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.
אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?
טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).
מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.
COMET - פריצת דרך משמעותית
מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.
הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.
ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ
נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית