ד"ר חיים כצבמן
מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
מצאו אותנו בפייסבוק:
צרידות הינה תופעה שכיחה בקרב כל הגילאים. הסיבות לצרידות הינם מגוונות וכוללת בעיות של תנועת המיתרים, ממצאים שפירים על גבי המיתר ואף גידולים ממאירים. ובשל כך צרידות מתמשכת ובעיקר אצל אדם מעשן מחייבת בדיקת רופא א.א.ג (אף-אוזן-גרון).
כאבים באזור שלפוחית השתן יכולים לקרות כתוצאה מסיבות רבות כגון, דלקת חיידקית כרונית, גידול ממאיר בשלפוחית, אבנים בשלפוחית השתן או דלקת כרונית לא חיידקית, וכל סיבה דורשת טיפול והתייחסות שונה. לכל הסובל\ת מכאבים בשלפוחית השתן יש צורך לעבור בירור אורולוגי מקיף הכולל, בדיקות שתן, בדיקות הדמיה, ציסטוסקופיה (הסתכלות ישרה לתוך שלפוחית השתן ע"י מכשיר אופטי) ובדיקה אורודינמית. לפי הממצאים מותאם טיפול נכון לכל חולה ע"י המומחה המתאים.
הגישה הזעיר-פולשנית היא גישה מתקדמת בכל עולם הרפואה וכך גם ברפואת השיניים. היא מבוססת על כמה עקרונות יסוד: טיפול מינימאלי בלי לפגוע בחומר שן בריא, והתערבות נקודתית עם מכשיר הגדלה שנותן ראות מצוינת ודיוק בפרטים הקטנים. באמצעות גישה זו נמנעים מטיפולי יתר בלי צורך, ולכן משפרים את הישרדות השיניים הטבעיות לשנים רבות. בד בבד, המטופל חוסך כסף רב כי הוא אינו מגיע לטיפולים מורכבים ויקרים וכי אין טיפולים חוזרים. אחד המכשירים המרכזיים בגישה זעיר פולשנית הוא המיקרוסקופ הטיפולי בעל טווחי הגדלה שונים ותאורת לד חזקה, המאפשר שליטה מלאה, עבודה מדויקת, ראות אופטימאלית, ומכאן מניעה של כשלון הטיפול. כמו כן, עם המיקרוסקופ ניתן להציל שיניים ובכך למנוע פגישות נוספות אצל הרופא ולחסוך זמן וכסף.
עד לפני מספר שנים לא יכלו חולים סיסטמיים לעבור השתלות שיניים ביום אחד, מאחר ומחלתם לא אפשרה להם לעבור ניתוחים מורכבים של השתלות עצם. לכן, היה עליהם להסתפק בתותבות. מדובר בין היתר בחולי סוכרת, מחלות לב וכדומה. ואולם, שיטת ה- ALL-ON 4/6 שמבוצעת כיום במרכזים רפואיים מובילים מאפשרת גם להם ליהנות מהשתלות אלו. יתר על כן, על פי מחקרים רפואיים זוהי שיטת טיפול בעלת שיעור הצלחה המתקרב ל- 100%, עם מעט מאוד תופעות לוואי וכאבים, מלבד נפיחות קלה, ולעיתים יש צורך לקחת משככי כאבים בימים שלאחר הניתוח.
ויסות חושי היא הדרך בה בני אדם קולטים מידע מהסביבה והגוף מעביר אותו אל המוח, אותו המקום בו אנחנו מעבדים את המידע, מפרשים אותו ומגיבים בהתאם לאופן בו המוח שלנו והגוף שלנו הצליחו לעבד אותו. תהליך זה מכונה "עיבוד סנסורי", זהו תהליך בו מערכת העצבים המרכזית, שקולטת מידע מגירויים חיצוניים ופנימיים - גורמת לאדם להגיב ולהתנהג בהתאם.
ויסות חושי הוא חלק מאותו תהליך של עיבוד מידע, הוא מתקשר באופן ישיר לעוצמה שבני האדם חשים בגירוי ולתגובה שלהם. כאשר קיימת הפרעה בויסות החושי, האדם עלול לא להגיב בהתאם למתרחש, הוא יכול להגיב באופן קיצוני, חסר פרופורציה, בלתי נשלט ויהיה קשה להרגיע אותו.
מערכת הויסות החושי מורכבת ממערכות החישה הקיימות בגוף האדם: מערכת הראיה, מערכת השמיעה, מערכת הטעם והריח ומערכת המגע (המחולקת למגע קל, מגע עמוק, תנועה ושיווי משקל).
כאשר קיימת הפרעה בויסות החושי, המוח לא מצליח לעבד כראוי את המידע שמתקבל על ידי אחת ממערכות החישה ולכן התגובה שלו בהתאם - לא מותאמת ונראית לסביבה החיצונית לא מובנת ולא הגיונית.
קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.
התפתחות קוצר ראייה
קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.
שכיחות קוצר ראייה
קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.
השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.
קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.
סיבוכי קוצר ראייה
קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.
סיבות לקוצר ראייה
תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.
כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:
1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.
2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).
3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.
הדרכים לעצור את קוצר הראייה
בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.
מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.
בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.
אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.
אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?
טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).
מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.
COMET - פריצת דרך משמעותית
מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.
הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.
ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ
נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט
המחלה קשה לזיהוי בשלביה המוקדמים, והטיפול במחלה הולך יד ביד עם הטיפול בסוכרת עצמה. לכן, מומלץ לחולי סוכרת לערוך בדיקת עיניים מקיפה לפחות אחת לשנה. טיפול מוקדם ברטינופתיה סוכרתית יכול להציל את הראייה. על חולי סוכרת סוג 1 מעל גיל עשר לערוך בדיקת עיניים מלאה כל שלוש-חמש שנים. חולי סוכרת סוג 2 צריכים לעבור את הבדיקה אחת לשנה. לנשים סוכרתיות הרוצות להיכנס להיריון מומלץ לעבור את הבדיקה לפני ההיריון ובמהלך הטרימסטר השני ועליהן להישאר במעקב במשך ההיריון כולו.
עוד על המחלה ניתן לקרוא באתר של איתי שרף >>>
על כל מטופל לוודא שהנחיות הרופא והוראותיו אכן הובנו כהלכה. לשם כך אין להסס לשאול כל שאלה הנראית רלוונטית ולהעלות כל חשש סביר. אין להתבייש לבקש מן הרופא לחזור על דבריו בקול רם יותר או בשפה ברורה יותר בכל מצב שבו יש חשש לאי-הבנה כלשהי. כדאי לרשום את הדברים אם יש חשש שיישכחו, ולוודא שהרופא מאשר כי אכן הם הובנו כראוי. כמו כן, אין להסס לטלפן למרפאה בכל עת אם נשכח פרט זה או אחר או אם עולה ספק בעניין כלשהו הטעון הבהרה.
לא רצוי להמתין עם פנייה לטיפול עד שיחסיכם מגיעים למשבר. העת הנכונה לפנות לטיפול זוגי היא כאשר ברור שחסרים לכם כישורים לניהול קונפליקטים, לדבר על עניינים ולפתור בעיות בצורה משביעת רצון. בנוסף, מומלץ לפנות לטיפול אם ישנו חוסר סיפוק מתמשך בתחום חיים שאתם מחשיבים אותו כמהותי לזוגיות. למשל, אם ישנה בעיה בתקשורת, באינטימיות, בקרבה הרגשית או ביחסי האישות. מעבר לכך, כדאי לפנות לטיפול אם אינכם מצליחים לשתף פעולה, ואם לפחות אחד משניכם מראה סימפטומים הקשורים לזוגיות בצורה ישירה או עקיפה. למשל, אם יש ירידה בערך העצמי, כישלונות בעבודה, דיכאון, חרדה, אי אמון ועקב בגידה.
בימינו ישנה עלייה במודעות של מטופלות בסרטן הרחם ושל רופאיהן לטיפולי שימור פריון. מדובר בין היתר בתכנון התערבות עם פגיעה מינימאלית בשחלות וברחם, הקפאת עוברים וביציות, ובמקרים מסוימים גם הקפאת רקמת שחלה. בעשור האחרון חל שינוי מהותי במחשבה על הארכת חיים בחולות, וכתוצאה מהתקדמות הרפואה ומהארכת החיים התחום של איכות החיים בכלל והפוריות בפרט תופס מקום נכבד. בתוך כך, היכן שיש מרפאה ייעודית כמו בבית החולים שלנו ("כרמל") ישנה מודעות גבוהה עוד יותר. למעשה, כיום אין כמעט חולה אונקולוגית שעומדת לעבור טיפול עם פוטנציאל הרסני, שלא תגיע לפחות לייעוץ המרפאה לשימור פריון. היא מקבלת מאיתנו את כל המידע הדרוש כדי שתוכל לבחור מה מתאים לה. מדובר בסוגיה משמעותית ביותר, וחשוב שנשים ידעו שהאפשרות פתוחה בפניהן.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית