ד"ר חוליו ויינשטיין הינו מומחה לרפואה פנימית וסוכרת ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח וולפסון חולון. את לימודי הרפואה ערך באיטליה ולאחר מכן המשיך להתמחות ברפואה פנימית בביה"ח וולפסון. עומד בראש האגודה הישראלית לסוכרת וממקימי מרפאת סוכרת בוולפסון. כחלק משירותו משמש כרופא יועץ למתן חוות דעת שנייה לעניין סוכרת כשמאחוריו מאמרים רפואיים רבים העוסקים בחקר תחלואה זאת וטיפולה.
פרופ' יאיר ליאל הינו אנדוקרינולוג מומחה לרפואה פנימית ומנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי סורוקה. את לימודי הרפואה ערך פרופ' ליאל באוניברסיטה העברית והדסה בירושלים כשלאחרייהם המשיך להתמחות בביה"ח מאיר ובביה"ח סורוקה. מטפל במגוון בעיות אנדוקריניות הכוללים בין היתר בעיות בבלוטת המגן, מחלות יותרת המוח, מחלות יותרת הכליה, אוסטאופורוזיס, הפרעות שונות בסידן ועוד. חבר באגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה.
ד"ר יורם ניומן הינו מומחה לאונקולוגיה ילדים, סגן מנהל המערך להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל המערך האמבולטורי בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים. בעל תחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטו-אונקולוגיה ילדים והמטולוגיה מבוגרים.
פרופ' גידי רכבי הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן. בעל תחומי התחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטולוגיה והמטו-אונקולוגיה בילדים.
פרופ' גיל ליבוביץ' הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ובכיר באגף הפנימי - השירות לאנדוקרינולוגיה בביה"ח הדסה. בוגר למודי רפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים שם גם ערך את התמחותו באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית. משמש כמרצה ומכהן כראש המחקר לסוכרת מטעם האוניברסיטה העברית. על שלל תחומי מומחיותו אפשר לכלול בין היתר בעיות סוכרת, גידולים נוירואנדוקריניים, מחלות יותרת המוח ובלוטת התריס. מקבל מטופלים במרפאת המושבה בירושלים ואף משמש כנותן חוות דעת לנושאים הקשורים לתחומו.
פרופ' עמוס תורן הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה בילדים ומנהל המערך להמטו-אונקולוגיה בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר גבריאלה ליברמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לרפואה פנימית והשמנת יתר, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובעלת התמחות ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה אותם ערכה באוניברסיטת בן גוריון ובביה"ח שיבא. מקבלת מטופלים במרפאת גסטרומד בתל אביב ובקליניקה פרטית ברמת החייל.
ד"ר אביגדור אברהם הינו מומחה להמטולוגיה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' משה פיליפ הינו אנדוקרינולוג מומחה באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שניידר. בוגר אוניברסיטת בן גוריון ובעל התמחות באנדוקרינולוגיה ילדים אותה ערך בארה"ב. נוסף על ניסיונו הקליני הרב משמש פרופ' פיליפ כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואחראי בין היתר על פרסום מאמרים רפואיים הקשורים לתחומי מומחיותו בין היתר בסוכרת נעורים, בעיות אנדוקריניות שונות עיכובים בגדילה ועוד.
פרופ' אוריאל זליגסון הינו מומחה להמטולוגיה והחל משנת 2002 מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בשיבא. בוגר בביה"ס לרפואה הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. בין יתר תפקידיו וניסיונו האישי הרב שימש גם כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא והקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה אשר שם שימש כהמטולוג בכיר.
ד"ר אהרון לובצקי הינו מומחה להמטולוגיה, רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה ומנהל היחידה לקרישת דם. בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרופאה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אוריאל מרטינוביץ הינו מומחה להמטולוגיה המופיליה וקרישת דם ורופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת תל-אביב, מומחה בהמטולוגיה אונקולוגית בביה"ח שיבא בתל-השומר ובביה"ח קינגס קולג' בלונדון בנושא המופיליה וקרישת הדם.
פרופ' הילה קנובלר הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת המרפאה למטבוליזם וסוכרת במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית וביה"ס לרפואה הדסה ואת התמחותה ערכה בניו יורק. לוקחת חלק פעיל בחברה למניעת טרשת עורקים ובפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
פרופ' איתמר רז הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח הדסה בירושלים. ערך לימודי רוקחות ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כנשיא האגודה לסוכרת ועומד בראש המועצה הלאומית לסוכרת. כמומחה לסוכרת ערך מחקרים בינלאומיים רבים המקיפים את התחלואה על שלל היבטייה הקליניים ובנוסף מוביל פתרונות למניעתה.
פרופ' שחאדה נעים הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל מחלקת ילדים א' והמרפאה לסוכרת והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בביה"ח רמב"ם. בוגר לימודי רפואה מטעם הטכניון ואת התמחותו ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ערך בקריה הרפואית רמב"ם ובארה"ב. ערך מחקרים רבים בתחום הסוכרת ומתעסק תדיר בחידושים טכנולוגיים הנוגעים לתחום זה במטרה לשפר ולייעל את אופן גילוי המחלה וההתמודדות עימה. מכהן כראש האגודה לסוכרת בישראל.
פרופ' נפתלי שטרן הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח איכילוב. את לימודי הרפואה ערך באוניברסיטת תל אביב שלאחרייהם המשיך להתמחות ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בביה"ח תל השומר ובארה"ב. בעל ניסיון אקדמי וקליני רחב ובין היתר משמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומשתייך כחבר באיגודים רפואיים רבים בין היתר בחברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ובחברה האמריקאית ליתר לחץ דם.
פרופ' אילן שמעון הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בביה"ח בילינסון. בוגר לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית ואת התמחותו ערך במרכז הרפואי תל השומר. בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב וכחלק מפועלו הענף בתחום ערך מאמרים רפואיים רבים בעלי חשיבות מרובה בעולם הרפואי ובעברו אף שימש כחבר האגודה האירופאית לנוירואנדוקרינולוגיה.
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
צהבת ביילודים יכולה להיות פיזיולוגית - טבעית או להתפתח לכדי צהבת פתולוגית. מבחינת ההלכה, הדעה הראשונה היא שצהבת פיזיולוגית דוחה את ברית המילה אם צבע התינוק צהוב, וללא קשר לרמת הבילירובין בדמו. דעה שנייה אומרת שמה שקובע הוא ערך הבילירובין, כאשר מרבית המוהלים מקיימים בריתות אם הרמה היא עד 12.5 מ"ג ל- 100 מ"ל דם, וכשהבילירובין לא מצוי במגמת עלייה. במקרים מסוימים, למרות שהצהבת כבר נמצאת ברמה הרצויה עדיין צריך להמתין שבע יממות עד לביצוע הברית. כך למשל, יש הסבורים כי הדחייה נדרשת אם רמת הבילירובין הגיעה ל- 15 מ"ג, אחרים ש- 18 מ"ג או 20 מ"ג , וישנה גם דעה האומרת שדחייה של 7 יממות נדרשת רק אם הוחלט על החלפת כל הדם בגוף התינוק. כזכור, צהבת ביילודים יכולה להיות גם פתולוגית, ובמקרה זה קובעת ההלכה שמיום שהתינוק מבריא מהצהבת סופרים שבע יממות, ואז מבצעים את הברית.
בזמן האחרון נכנס לשימוש מכשיר חדש על טכנולוגיית פלזמה שאיתו אפשר לטפל במגוון רחב של בעיות אסתטיות סביב העיניים, ללא ניתוח. מדובר למשל בשיפור של קמטים וקמטוטים באזור הפנים והעיניים, עודפי עור וצניחה של העפעפיים. זהו טיפול בטוח שנעשה תחת הרדמה מקומית, כאשר העבודה עם המכשיר משתנה בהתאם לסוג הטיפול. ניתן להשיג עימו מספר יתרונות חשובים ובראשם העובדה שאין צורך בניתוח, למשל במקרים קלים עד בינוניים של צניחת עפעפיים. זוהי שיטה מהירה ופשוטה יחסית שאפשר לעשות אותה במרפאה, עם החלמה מהירה מאוד וכמעט מיידית, ומעט מאוד תופעות לוואי - אם בכלל. עוד יתרון של הטיפול עם מכשיר הפלזמה הוא שהמכשיר מתאים לכל הצבעים וגווני העור, הטיפול אפשרי לכל עונות השנה, אפשר לעשות אותו כמה פעמים, והתוצאות די מיידיות וטובות מאוד.
עדיף להתחסן נגד פפילומה עוד לפני שנחשפים לנגיף, ומאחר שהוא מועבר בעיקר בזמן יחסי מין כדאי להתחסן לפני שנשים מתחילות לקיים יחסים. יחד עם זאת, בישראל אפשר לקבל חיסון פפילומה עד גיל 45 והדבר בהחלט מומלץ גם בגילאים מבוגרים יותר. קחו בחשבון שאי אפשר להסתמך אך ורק על החיסון, ולכן המשיכו להגיע לבדיקות סקר תקופתיות. לבסוף,, זכרו ששימוש באמצעי הגנה מכאניים וקיום יחסי מין עם בן זוג קבוע מקטינים את סיכויי ההידבקות.
למעשה כל אדם בכל גיל כשישנה פגיעה משמעותית של המפרק, הן של מפרק הברך והן של מפרק הירך עם עדות באמצעי הדימות למחלה ניוונית קשה ועם פגיעה קלינית באיכות חייו של החולה ולאחר ניסיון ממושך (כשנה) של טיפול שמרני ללא תוצאות משביעות רצון מצד המטופל, יכול וצריך החולה לבצע את הניתוח להחלפת המפרק. אולם, יש לקחת בחשבון שני אספקטים: האחד, המחלה הניוונית לא מתרפא מעצמה לעולם, מאידך גיסא האספקט השני, גילו המבוגר של החולה, הוא מהווה פקטור חשוב מאחר שבדר"כ ככל שהחולה מתבגר מצב בריאותו פחות טוב ואז הניתוח נהפך לקשה יותר מסוכן יותר עם תוצאות ניתוחיות פחות טובות ולכן העיתוי של הניתוח מאוד חשוב (והינו חלק ניכר מהשיקולים).
כאבים בחזה הינה תופעה שכיחה, שלעתים קשורה במחלות לבביות, בין אם זה מחלת לב כלילית או מסתמית או התרחבות יתר של אבי העורקים או קרע של אבי העורקים, ובחלק אחרים מהמקרים מתבטאת בכאבים שיכולים להיות מוקרנים מהבטן כמו דלקת כיס מרה או מחלה פפטית וכולי. כאב שקשור להתקף לב הוא כאב שנמשך כרבע שעה לפחות, עם הרגשת לחץ בקדמת החזה או צרבה בקדמת החזה ולעתים אף מוקרן ללסת או לכתפיים או לידיים ולעתים מלווה בהזעה ובבחילות. עוד, כאב שמקורו בתעוקת חזה לרוב כאב שנמשך 3-5 דקות וחולף ספונטנית או לאחר נטילת תרופה ייעודית.
אם נשאל את ההורים של מי האחריות המרכזית לחינוך הילדים, רובם ישיבו שעל ההורים. ואולם, כיום חלק גדול מהמשפחות פרודות ואצל מרבית הזוגות הצעירים שני בני הזוג עובדים, ולכן כמעט בלתי אפשרי למצוא זמן לחינוך הילדים. כעת עולה ביתר שאת המושג של "זמן איכות" שהומצא כדי לחפות על רגשות האשמה ובתור "פתרון" לבעיה של חוסר הזמן. הבעיה היא, שבלי זמן כמות אין זמן איכות. על כן, למרות הקשיים והתביעות של משפחה מתפקדת בעידן המודרני יש לשאול מהו החזון, לאן שואפים להגיע ואיך אתם רואים את עצמכם כהורים, הזוג וכיחידים. הפסיקו להאשים את החברה התובענית ואת החיים המודרניים, הפסיקו לתפוס את עצמכם כקורבנות וקחו את החיים בידיים. אמנם הדבר כרוך בוויתורים מסוימים ויהיה צורך לשנות כיוון, אבל הדבר בהחלט אפשרי - כל אחד לפי יכולתו ורצונו.
ההחלטה על ניתוח החלפה של מפרק הברך תלויה במצבו התפקודי של המטופל, דהיינו, עד כמה מוגבל תפקודו היומיומי. על כן, אם ישנה רק שחיקה של מפרק הברך בלי פגיעה תפקודית, לא מבצעים את הניתוח. למעשה, החלטה על ניתוח זה מתקבלת רק בתור מוצא אחרון, אחרי שהטיפולים שאינם ניתוחיים לא הועילו. בניתוח עצמו מחליפים את הסחוס הפגום עם מתכת בעלת עיצוב של הסחוס שמורידים. בהתחלה משייף המנתח שאריות של סחוס מעצמות הברך, מיישר את העצם בצורה שהמתכת תתאים באופן מושלם ותדמה את הסחוס, ובין העצם למתכת מלביש פלסטיק שגם הוא מותאם בצורתו לברך. יש לציין שמדובר בניתוח בעל שיעור הצלחה גבוה מאוד של כ- 95%, כשאת ההצלחה אומדים לפי קריטריונים כמו רמת הכאבים, הניידות והשיבה לתפקוד יומיומי.
ישנן בעיות, תחלואות ותופעות רבות הקשורות ברשתית, ולכן להתאמת הטיפול הנכון יש לפנות אל מומחים בתחום, כמו למשל במרכז "מעיין". ניתן להביא כדוגמא מקרים של ניוון רשתית יבש בהם נוהגים לטפל בעזרת ויטמינים מיוחדים, לעומת מקרים של מחלות וניוון רשתית רטוב בהם נעזרים בזריקות אווסטין המונעות צמיחה של כלי דם והופעה של בצקות ברשתית. כמו כן, ישנם ניתוחים למחלות או להיפרדות רשתית שבמהלכם מסירים את הזגוגית שמושכת את הרשתית, כדי שניתן יהיה להצמידה אל מקומה בדופן העין. מעבר לכך, קיימות תרופות שונות שאותן יש להתאים במדויק לבעיה, ולכן כה חשובה הפנייה למומחה.
רפואת השיניים היא אחד מענפי הרפואה המתפתחים ביותר, ובכל שנה נכנסים אליו פיתוחים חדשים הניכרים בטיפולים יותר נוחים ובטוחים. בנוסף, יש באפשרות הרופאים לספק תוצאות נאות הרבה יותר מהבחינה האסתטית, בין אם מדובר בטיפולים משמרים, בתהליכים של שיקום הפה, או בטיפולים בעלי מטרות אסתטיות בלבד. על מנת להשיג חיוך יפה לצד שיניים בריאות ומתפקדות נוהגים להשתמש בקשת רחבה של אמצעים, כמו למשל כתרי זירקוניה וחרסינה, חזיתות חרסינה, סתימות לבנות והלבנות שיניים. כך למשל, בתהליך של שיקום הפה יוצאים לבסוף עם שיניים מתפקדות היטב, וכן עם שיניים נאות שהינן לבנות, שלמות וסימטריות, בהתאם לצרכים ולרצונות של המטופל.
מסכים בכלל ומסכי מחשב בפרט גורמים לעין למאמץ-יתר, בין השאר עקב השארתה פתוחה במשך זמן רב מהרגיל. לפיכך, שהייה ממושכת מול מסך מחשב היא גורם סיכון נוסף למחלת העין היבשה. כך גם שהייה בחדר שבו המזגן מפחית את אחוזי הלחות באוויר ויוצר תנאי יובש ורוח מול העיניים, דבר הגורם ליובש נוסף. אכן, בעולם המודרני קשה להימנע מן השהייה מול מסך המחשב, והשימוש במזגן הוא בבחינת הכרח באקלים החם והלח המאפיין את אזורנו. אך ניתן למתן את השפעת המסך ותנאי היובש על עינינו הודות לאמצעי פשוט, טבעי וזמין: מצמוץ יזום מדי פעם. זאת, כדי להרטיב את העין בחזרה ולהגן על תאי הקרנית מנזק מצטבר העלול לדרדר את מחלת העין היבשה. אז אל תשכחו למצמץ!
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית