פרופ' גיל ליבוביץ' הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ובכיר באגף הפנימי - השירות לאנדוקרינולוגיה בביה"ח הדסה. בוגר למודי רפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים שם גם ערך את התמחותו באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית. משמש כמרצה ומכהן כראש המחקר לסוכרת מטעם האוניברסיטה העברית. על שלל תחומי מומחיותו אפשר לכלול בין היתר בעיות סוכרת, גידולים נוירואנדוקריניים, מחלות יותרת המוח ובלוטת התריס. מקבל מטופלים במרפאת המושבה בירושלים ואף משמש כנותן חוות דעת לנושאים הקשורים לתחומו.
פרופ' עמוס תורן הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה בילדים ומנהל המערך להמטו-אונקולוגיה בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר גבריאלה ליברמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לרפואה פנימית והשמנת יתר, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובעלת התמחות ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה אותם ערכה באוניברסיטת בן גוריון ובביה"ח שיבא. מקבלת מטופלים במרפאת גסטרומד בתל אביב ובקליניקה פרטית ברמת החייל.
ד"ר אביגדור אברהם הינו מומחה להמטולוגיה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' משה פיליפ הינו אנדוקרינולוג מומחה באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שניידר. בוגר אוניברסיטת בן גוריון ובעל התמחות באנדוקרינולוגיה ילדים אותה ערך בארה"ב. נוסף על ניסיונו הקליני הרב משמש פרופ' פיליפ כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואחראי בין היתר על פרסום מאמרים רפואיים הקשורים לתחומי מומחיותו בין היתר בסוכרת נעורים, בעיות אנדוקריניות שונות עיכובים בגדילה ועוד.
פרופ' אוריאל זליגסון הינו מומחה להמטולוגיה והחל משנת 2002 מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בשיבא. בוגר בביה"ס לרפואה הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. בין יתר תפקידיו וניסיונו האישי הרב שימש גם כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא והקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה אשר שם שימש כהמטולוג בכיר.
ד"ר אהרון לובצקי הינו מומחה להמטולוגיה, רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה ומנהל היחידה לקרישת דם. בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרופאה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אוריאל מרטינוביץ הינו מומחה להמטולוגיה המופיליה וקרישת דם ורופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת תל-אביב, מומחה בהמטולוגיה אונקולוגית בביה"ח שיבא בתל-השומר ובביה"ח קינגס קולג' בלונדון בנושא המופיליה וקרישת הדם.
פרופ' הילה קנובלר הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת המרפאה למטבוליזם וסוכרת במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית וביה"ס לרפואה הדסה ואת התמחותה ערכה בניו יורק. לוקחת חלק פעיל בחברה למניעת טרשת עורקים ובפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
פרופ' איתמר רז הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח הדסה בירושלים. ערך לימודי רוקחות ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כנשיא האגודה לסוכרת ועומד בראש המועצה הלאומית לסוכרת. כמומחה לסוכרת ערך מחקרים בינלאומיים רבים המקיפים את התחלואה על שלל היבטייה הקליניים ובנוסף מוביל פתרונות למניעתה.
פרופ' שחאדה נעים הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל מחלקת ילדים א' והמרפאה לסוכרת והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בביה"ח רמב"ם. בוגר לימודי רפואה מטעם הטכניון ואת התמחותו ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ערך בקריה הרפואית רמב"ם ובארה"ב. ערך מחקרים רבים בתחום הסוכרת ומתעסק תדיר בחידושים טכנולוגיים הנוגעים לתחום זה במטרה לשפר ולייעל את אופן גילוי המחלה וההתמודדות עימה. מכהן כראש האגודה לסוכרת בישראל.
פרופ' נפתלי שטרן הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח איכילוב. את לימודי הרפואה ערך באוניברסיטת תל אביב שלאחרייהם המשיך להתמחות ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בביה"ח תל השומר ובארה"ב. בעל ניסיון אקדמי וקליני רחב ובין היתר משמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומשתייך כחבר באיגודים רפואיים רבים בין היתר בחברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ובחברה האמריקאית ליתר לחץ דם.
פרופ' אילן שמעון הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בביה"ח בילינסון. בוגר לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית ואת התמחותו ערך במרכז הרפואי תל השומר. בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב וכחלק מפועלו הענף בתחום ערך מאמרים רפואיים רבים בעלי חשיבות מרובה בעולם הרפואי ובעברו אף שימש כחבר האגודה האירופאית לנוירואנדוקרינולוגיה.
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
תזונה נכונה, שינה מספקת, פעילות גופנית סדירה מאפשרים לילד גדילה תקינה.
פרופ' אילנה דואק מסבירה:
לפני תחילתה של עונת הסתיו והחורף ולפני הופעת מחלת דלקות אוזניים וגרון כמו גם מחלת שפעת על סיבוכיה שעלולים לגרום אף למוות רצוי לא להזניח את האוזן והגרון שכן זיהוי ואבחון נכון של בעיות אף מאפשרים טיפול יעיל יותר במחלות החורף.
עם בוא החורף חלה עליה ניכרת בתחלואה בקרב כלל הציבור ילדים ומבוגרים כאחד. עיקר התחלואה מתבטאת בשיעול, הצטננות, נזלת כאבי גרון וכן חום וכאבי שרירים.
מרבית מחלות החורף נגרמות ע"י נגיפים אשר תוקפים את מערכות הנשימה העליונות כגון אף ,פה, לוע וגרון. הנגיפים עוברים ע"י פיזור של חלקיקי רוק זעירים המכילים את הנגיף ע"י שיעול, התעטשות ודיבור. בחורף בעיית ההדבקה מחמירה מכיוון ששוהים במקומות סגורים ולא מאווררים בקרבת חולים ילדים ובוגרים כאחד. ישנה חשיבות גדולה באבחון מוקדם של התסמינים ובמתן טיפול תוך 24-48 שעות. למרות הטיפול היעיל אנו עדים מידי שנה למקרים קשים של שפעת ובתמותה כתוצאה מסיבוכי המחלה בעיקר בקרב אוכלוסיות הסיכון. לכן יש צורך במניעת הדבקות אך בראש ובראשונה במתן חיסון לאוכלוסיות בעלות סיכון גבוה כאמור.
מחלות ויראליות לא תמיד מעידות על בעיה הקשורה ברפואת אף אוזן גרון, ברוב המקרים ניתן לטפל שמרנית, להקפיד על שתייה מוגברת, מנוחה בבית, נוגדני כאבים, ושטיפות אף במי מלח. אין צורך אמיתי בקביעת תור לרופא אא"ג, ואף יש להימנע מכך. אולם, אכן יש לצמצם את המגע עם אנשים אחרים על מנת למנוע את פיזור המחלה הויראלית ולחכות שהיא תעבור. במידה ולאחר כשבוע עד 10 ימים אין שיפור במצב, יש לחוש לקבוע תור לרופא אא"ג. בנוסף, חשוב לציין, בשבוע הראשון לא מומלץ וכן כדאי להימנע מטיפולים אנטיביוטיים מיותרים. כמו כן יש לציין שכאבי ראש בימים הראשונים של המחלה הויראלית (נזלת) אינם מעידים על סינוסיטיס.
יש לפנות ליעוץ קרדיולוגי ברגע שיש כאב בחזה שחוזר על עצמו או כאב שמרמז יותר על התקף לב (ממושך, למעל 15 דקות) או לאחר אירוע אחד מהזכורים בטיפ הסמוך כשיש סיפור משפחתי של מחלת לב סכמית. כמו כן מומלץ כי כל גבר מעל גיל 40 וכל אישה מעל גיל 50 הסובלים ממחלות שתורמות להתפתחות טרשת העורקים, לפנות לקרדיולוג, המחלות שיכולות לתרום להתפתחות המחלה הינם: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סכרת, עודף משקל, עישון וסיפור משפחתי - גנטיקה.
דלקת מפרקים מוקדמת הינה תופעה שאינה שכיחה ומופיעה בכל הגילאים, כדאי לחשוד (ולחשוש) בכך כשיש כאבים במספר מפרקים, כשהכאב בעיקר במנוחה, ומוקל ע" תנועות, וכשיש קישיון בוקר ממושך למספר שעות, וביחד עם הכאבים מופיעה נפיחות במפרקים, במקרים אלו כדאי ויש לפנות לרופא המשפחה ולראומטולוג בהקדם על מנת להתחיל טיפול מוקדם ומונעה ככל האפשר אשר הינו מהווה השפעה עיקרית על כל מהלך המחלה.
כיום מציעה רפואת השיניים סוגים שונים של כתרים המשתנים במאפייניהם, איכויותיהם וכן בעלויותיהם. בפגישה במרפאה יציג הרופא בפני המטופל את האפשרויות השונות, בדגש על הפן האסטטי ועל עניין העלויות. ראוי לציין כי קיימת חשיבות רבה לניסיונו של רופא השיניים בעבודה עם כתרים, מפני שיש להוריד במדויק את חומר השן, להשיג תוצאות אסטטיות מושלמות ולמנוע בעיה תפקודית והיווצרות של מחלות חניכיים ועששת. על כן, חשוב לפנות למרפאה שיש בה את כל סוגי הכתרים, עם ציוד איכותי וחומרים מעולים, לרבות מכשור לצילום ולייצור דיגיטלי. כמו כן, חשוב שהמרפאה תעבוד עם טכנאי שיניים בדרגת אומן ובעל ניסיון רב, ואם הטכנאי עובד במרפאה עצמה זהו יתרון המזרז את התהליך עבור המטופל.
עדיף להתחסן נגד פפילומה עוד לפני שנחשפים לנגיף, ומאחר שהוא מועבר בעיקר בזמן יחסי מין כדאי להתחסן לפני שנשים מתחילות לקיים יחסים. יחד עם זאת, בישראל אפשר לקבל חיסון פפילומה עד גיל 45 והדבר בהחלט מומלץ גם בגילאים מבוגרים יותר. קחו בחשבון שאי אפשר להסתמך אך ורק על החיסון, ולכן המשיכו להגיע לבדיקות סקר תקופתיות. לבסוף,, זכרו ששימוש באמצעי הגנה מכאניים וקיום יחסי מין עם בן זוג קבוע מקטינים את סיכויי ההידבקות.
קודם כל, חשוב להבין שלא כל שן בינה צריכה עקירה, וייתכן מאוד שאפשר יהיה להימנע מהטיפול. יחד עם זאת, לפעמים באמת צריך לעקור את השן ולשם כך חשוב לפנות תחילה אל מומחה לכירורגיית פה ולסת אשר ייתן לכם ייעוץ. מדובר במומחה שמבצע את כל הבדיקות ועובר על הצילומים, וביחד איתכם יבחר את דרך הטיפול הטובה, הבטוחה והנוחה ביותר. חשוב לזכור כי עקירת שן בינה הינה מורכבת הרבה יותר מעקירות רגילות, וגם יש בה סכנה לפגיעה עצבית. על כן, מומלץ מאוד לפנות אל מומחה לכירורגיית פה ולסת לקבלת ייעוץ, ולמעשה כדאי שהמומחה בעצמו גם יהיה מי שיבצע את עקירה כדי למנוע סיבוכים ונזקים חמורים.
טיפול שורש ישן יכול לגרום לשן לשנות את צבעה. שן בודדת שצבעה כהה, פוגעת במראה החיוך כולו. שן כזו ניתן להלבין באמצעות הלבנת שיניים פנימית. שיטות ההלבנה הרגילות אינן אפקטיביות במקרה כזה. הלבנת שיניים פנימית מבוצעת ע"י רופא השיניים, ע"י פינוי חלק מחומר המילוי בכותרת השן ומילויה בחומר הלבנה למשך כשבוע. להבדיל משיטות הלבנת השיניים הרגילות, כאן מבוצעת ההלבנה בתוך חלל השן ולא בצידה החיצוני. במצבים בהם לא ניתן להלבין את השן בעזרת הלבנה פנימית, ניתן להלבין את השן בעזרת ציפוי חרסינה דק. לקריאה נוספת על הלבנת שן צהובה או כהה - לחץ כאן.
ציפורן חודרנית הינה תופעה שכיחה יחסית, ומתבטאת בכאבים, דלקת ונפיחות סביב ציפורן הבוהן כתוצאה מגזירה לא נכנה של הציפורן שגורמת לציפורן להתחדד ולגדול לתוך הרקמה הרכה ולגרום לדלקת ועוד. הטיפול בתופעה הינו שמרני או ניתוחי, ההחלטה על סוג טיפול מתקבלת לפי המצב הספציפי של החולה. כדי להימנע מציפורן חודרנית יש לגזור את הציפורן בקו ישר ואת החלק שנראה לעין בלבד מבלי לעגל את הפינות שאז יש חשש לכניסה תוך עורית לאחר הגדילה של חלק הציפורן שנמצא מתחת לעור (שכתוצאה מכך נוצר שפיץ פנימי היכן שנגזרת הציפורן בחלקה שלא נראה לעין ומצוי מתחת לעור).
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית