ד"ר יונה גרינמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית וסגנית מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי איכילוב. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת ת"א ואת התמחותה בתחום האנדוקרינולוגיה ערכה ד"ר גרינמן במרכז הרפואי איכילוב. בנוסף, כחלק מהשכלתה וניסיונה האקדמי למדה פסיכולוגיה רפואית ומשמשת כמרצה לסטודנטים בביה"ח איכילוב. מקבלת מטופלים למרפאתה בצפון תל אביב ולמרפאת מאוחדת ברמת אביב.
פרופ' ירון רבינוביץ הינו מומחה למיילדות וגניקולוגיה, ממלא מקום מנהל המרכז לנשים ויולדות ע"ש יוסף בוכמן ורופא ביחידת הפריון מטעם ביה"ח "שיבא" תל השומר. בוגר לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת וינה שבאוסטריה ובעל התמחויות כגון: מיילדות וגינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה של הפריון וטיפול לא-פולשני בשרירנים של הרחם.
ד"ר דרור דיקר הינו מומחה לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית ד' והמרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בביה"ח בילינסון ובביה"ח השרון. בוגר לימודי רפואה של הטכניון ואת התמחותו ערך בביה"ח השרון. מתמחה בבעיות של עודף משקל סוכרת ויתר לחץ דם ואף ערך מחקרים שונים בתחומים אלו. משמש כראש האיגוד לרפואה פנימית בישראל. בעל קליניקה במרפאת הרצליה מדיקל סנטר.
ד"ר דוד שטוקהיים הינו מומחה לגיניקולוגיה , רופא בכיר ומנתח במחלקה הגינקולוגית ואשפוז יום גינקולוגי בביה"ח "שיבא" תל השומר. בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' רבקה דרזנר-פולק הינה אנדוקרינולגית מומחית לרפואה פנימית ומטבוליזם ורופאה בכירה בשירות לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי הדסה. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת התמחות ברפואה פנימית אותה ערכה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בעלת ניסיון קליני ואקדמי רחב הכוללים בין היתר התמחות בגריאטריה אותה ערכה בארה"ב ושירות כרופאה למטבוליזם העצם בבוסטון, ארה"ב. עוסקת במחקרים מדעים הנוגעים לתחומה ואף פירסמה מאמרים מדעיים רבים.
פרופ' אייל שיף הינו מומחה לנשים ומיילדות ומנהל המרכז לנשים ויולדות בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה אוניברסיטת ת"א ומומחה למיילדות וגניקולוגיה, רפואת האם והעובר, הריונות בסיכון גבוה וסיבוכי הריון ובעיות פריון.
ד"ר דניה הירש הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ורופאה בכירה במכון האנדוקריני בביה"ח בילינסון. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת ת"א ואת התמחותה בתחום רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ערכה במרכז הרפואי מאיר ובביה"ח בילינסון. בנוסף על ניסיונה הקליני הרחב, משמשת ד"ר הירש במספר תפקידים כגון: מרצה באקדמיה של אוניברסיטת תל אביב, חברה בארגון הסוכרת והאנדוקרינולוגיה הישראליים ופעילה במחקרים רפואיים הנוגעים לתחומי מומחיותה. מקבלת מטופלים במרפאת כללית בתל אביב ובמרפאת מכבי בהרצליה. ...
פרופ' זיו בן ארי הינה מומחית לרפואה פנימית מנהלת את המרכז למחלות כבד. בוגרת בית הספר לרפואה בטכניון ובעלת התמחות בנושאים רבים כגון: זיהום בנגיף ההפטיטיס B , C הכבד השומני, נזק לכבד מתרופות ושתיית אלכוהול מופרזת, מחלות כבד אוטואימוניות ומטבוליות, סיבוכי הכבד בהריון, גידולים שפירים של הכבד, סרטן ראשוני של הכבד, שחמת הכבד וסיבוכיה, אי ספיקת כבד חריפה, התוויות להשתלת כבד ומעקב אחר מושתלי כבד. פרופ' בן ארי מנהלת מעבדת מחקר בנושאים של הפטיטיס וירלית ואיסכמית כבד.
ד"ר אילנה הרמן-בהם הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת מחלקת פנימית ג' ומרפאת סוכרת במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע. את לימודי הרפואה ערכה בהדסה האוניברסיטה העברית בירושלים שלאחרייהם המשיכה להתמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי סורוקה ולהשתלמות באנדוקרינולוגיה בארה"ב. משמשת כמרצה באוניברסיטת בן גוריון, ומאחורייה פרסומים מדעיים רבים בתחום תחלואת הסוכרת, אשר לחולים אלו קיימת בין היתר אפשרות להגיע לפגישה עם ד"ר הרמן במרפאת "שבע עיניים" בבאר שבע.
ד"ר בלה בילוריי הינה מומחית לאונקולוגיה ומנהלת היחידה להשתלות מח עצם בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר מיכל ילון הינה מומחית לנוירו-אונקולוגיה ילדים ורופאה בכירה במרכז הרפואי שיבא. מנהלת השרות לנוירו-אונקולוגיה ילדים בשיבא.
ד"ר חוליו ויינשטיין הינו מומחה לרפואה פנימית וסוכרת ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח וולפסון חולון. את לימודי הרפואה ערך באיטליה ולאחר מכן המשיך להתמחות ברפואה פנימית בביה"ח וולפסון. עומד בראש האגודה הישראלית לסוכרת וממקימי מרפאת סוכרת בוולפסון. כחלק משירותו משמש כרופא יועץ למתן חוות דעת שנייה לעניין סוכרת כשמאחוריו מאמרים רפואיים רבים העוסקים בחקר תחלואה זאת וטיפולה.
פרופ' יאיר ליאל הינו אנדוקרינולוג מומחה לרפואה פנימית ומנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי סורוקה. את לימודי הרפואה ערך פרופ' ליאל באוניברסיטה העברית והדסה בירושלים כשלאחרייהם המשיך להתמחות בביה"ח מאיר ובביה"ח סורוקה. מטפל במגוון בעיות אנדוקריניות הכוללים בין היתר בעיות בבלוטת המגן, מחלות יותרת המוח, מחלות יותרת הכליה, אוסטאופורוזיס, הפרעות שונות בסידן ועוד. חבר באגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה.
ד"ר יורם ניומן הינו מומחה לאונקולוגיה ילדים, סגן מנהל המערך להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל המערך האמבולטורי בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים. בעל תחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטו-אונקולוגיה ילדים והמטולוגיה מבוגרים.
פרופ' גידי רכבי הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן. בעל תחומי התחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטולוגיה והמטו-אונקולוגיה בילדים.
פרופ' גיל ליבוביץ' הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ובכיר באגף הפנימי - השירות לאנדוקרינולוגיה בביה"ח הדסה. בוגר למודי רפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים שם גם ערך את התמחותו באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית. משמש כמרצה ומכהן כראש המחקר לסוכרת מטעם האוניברסיטה העברית. על שלל תחומי מומחיותו אפשר לכלול בין היתר בעיות סוכרת, גידולים נוירואנדוקריניים, מחלות יותרת המוח ובלוטת התריס. מקבל מטופלים במרפאת המושבה בירושלים ואף משמש כנותן חוות דעת לנושאים הקשורים לתחומו.
פרופ' עמוס תורן הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה בילדים ומנהל המערך להמטו-אונקולוגיה בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר גבריאלה ליברמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לרפואה פנימית והשמנת יתר, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובעלת התמחות ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה אותם ערכה באוניברסיטת בן גוריון ובביה"ח שיבא. מקבלת מטופלים במרפאת גסטרומד בתל אביב ובקליניקה פרטית ברמת החייל.
ד"ר אביגדור אברהם הינו מומחה להמטולוגיה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' משה פיליפ הינו אנדוקרינולוג מומחה באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שניידר. בוגר אוניברסיטת בן גוריון ובעל התמחות באנדוקרינולוגיה ילדים אותה ערך בארה"ב. נוסף על ניסיונו הקליני הרב משמש פרופ' פיליפ כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואחראי בין היתר על פרסום מאמרים רפואיים הקשורים לתחומי מומחיותו בין היתר בסוכרת נעורים, בעיות אנדוקריניות שונות עיכובים בגדילה ועוד.
פרופ' אוריאל זליגסון הינו מומחה להמטולוגיה והחל משנת 2002 מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בשיבא. בוגר בביה"ס לרפואה הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. בין יתר תפקידיו וניסיונו האישי הרב שימש גם כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא והקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה אשר שם שימש כהמטולוג בכיר.
ד"ר אהרון לובצקי הינו מומחה להמטולוגיה, רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה ומנהל היחידה לקרישת דם. בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרופאה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אוריאל מרטינוביץ הינו מומחה להמטולוגיה המופיליה וקרישת דם ורופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת תל-אביב, מומחה בהמטולוגיה אונקולוגית בביה"ח שיבא בתל-השומר ובביה"ח קינגס קולג' בלונדון בנושא המופיליה וקרישת הדם.
פרופ' הילה קנובלר הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת המרפאה למטבוליזם וסוכרת במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית וביה"ס לרפואה הדסה ואת התמחותה ערכה בניו יורק. לוקחת חלק פעיל בחברה למניעת טרשת עורקים ובפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
פרופ' איתמר רז הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח הדסה בירושלים. ערך לימודי רוקחות ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כנשיא האגודה לסוכרת ועומד בראש המועצה הלאומית לסוכרת. כמומחה לסוכרת ערך מחקרים בינלאומיים רבים המקיפים את התחלואה על שלל היבטייה הקליניים ובנוסף מוביל פתרונות למניעתה.
פרופ' שחאדה נעים הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל מחלקת ילדים א' והמרפאה לסוכרת והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בביה"ח רמב"ם. בוגר לימודי רפואה מטעם הטכניון ואת התמחותו ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ערך בקריה הרפואית רמב"ם ובארה"ב. ערך מחקרים רבים בתחום הסוכרת ומתעסק תדיר בחידושים טכנולוגיים הנוגעים לתחום זה במטרה לשפר ולייעל את אופן גילוי המחלה וההתמודדות עימה. מכהן כראש האגודה לסוכרת בישראל.
פרופ' נפתלי שטרן הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח איכילוב. את לימודי הרפואה ערך באוניברסיטת תל אביב שלאחרייהם המשיך להתמחות ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בביה"ח תל השומר ובארה"ב. בעל ניסיון אקדמי וקליני רחב ובין היתר משמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומשתייך כחבר באיגודים רפואיים רבים בין היתר בחברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ובחברה האמריקאית ליתר לחץ דם.
פרופ' אילן שמעון הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בביה"ח בילינסון. בוגר לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית ואת התמחותו ערך במרכז הרפואי תל השומר. בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב וכחלק מפועלו הענף בתחום ערך מאמרים רפואיים רבים בעלי חשיבות מרובה בעולם הרפואי ובעברו אף שימש כחבר האגודה האירופאית לנוירואנדוקרינולוגיה.
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
אשך טמיר הוא תופעה מפוצה למדי שמופיעה אצל 3 מכל עשרה תינוקות זכרים שנולדים בטרם המועד, ואצל 3 מכל מאה תינוקות בנים שנולדים במועד. בחלק גדול מהמקרים האשך הטמיר יורד באופן עצמוני אל המקום הרצוי עד גיל 3 עד 6 חודשים, ולכן בתינוקות בני שנה אנו רואים רק כאחד מכל מאה עם בעיה זו. יחד עם זאת, במידה שהתופעה אינה באה על פתרונה עד גיל חצי שנה יש לבצע ניתוח להורדה של האשך וקיבוע שלו בתוך שק האשכים על ידי מומחה לכירורגיית ילדים. אנו יודעים שבמידה שמצב זה לא יטופל עלולה להיפגם ההתפתחות התקינה של תאי אב באשך, ותתחיל בהדרגה ירידה של צפיפות תאי הנבט בו. את הניתוח מבצעים כאמור מומחים לכירורגיית ילדים או אורולוגים לילדים, וזאת במסגרת אשפוז יום לרבות בבתי חולים פרטיים. יחד עם זאת, אם האשכים אינם מצויים במפשעות וצריך לעשות לפרוסקופיה, יש לבצע את הניתוח באשפוז ועדיף במחלקה לכירורגיית ילדים.
למעשה כל אדם בכל גיל כשישנה פגיעה משמעותית של המפרק, הן של מפרק הברך והן של מפרק הירך עם עדות באמצעי הדימות למחלה ניוונית קשה ועם פגיעה קלינית באיכות חייו של החולה ולאחר ניסיון ממושך (כשנה) של טיפול שמרני ללא תוצאות משביעות רצון מצד המטופל, יכול וצריך החולה לבצע את הניתוח להחלפת המפרק. אולם, יש לקחת בחשבון שני אספקטים: האחד, המחלה הניוונית לא מתרפא מעצמה לעולם, מאידך גיסא האספקט השני, גילו המבוגר של החולה, הוא מהווה פקטור חשוב מאחר שבדר"כ ככל שהחולה מתבגר מצב בריאותו פחות טוב ואז הניתוח נהפך לקשה יותר מסוכן יותר עם תוצאות ניתוחיות פחות טובות ולכן העיתוי של הניתוח מאוד חשוב (והינו חלק ניכר מהשיקולים).
אי נקיטת שתן הינה תופעה שכיחה ביותר הגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים. הציבור לא תמיד מעודכן כי קיימים טיפולים חדשים ועדכניים מסוגים שונים שמטרתם לשפר ולהקל על הסובלים.
ניתוח אף מתקן מחייב מיומנות רבה, ניסיון רב ודיוק מרבי מצד המנתח לצורך תפירה של הסחוסים זה אל זה, והנחה שלהם במקום המדויק כמו בפאזל עדין. חשוב להבין כי ניתוח אף מתקן הינו מורכב וצריך ניסיון עשיר כדי לקבל תוצאה טובה. יש לציין כי לעיתים, כעבור מספר חודשים, יהיה צורך בתיקונים נוספים קטנים אך ברוב המקרים המטופל שבע רצון מהתוצאה כל עוד תיאום הציפיות מולו היה טוב והמנתח הינו מנוסה. למעשה, עקב המורכבות, מנתחים רבים המבצעים ניתוחים פלסטיים לא עושים ניתוח מתקן של האף, ונוטים להפנות אותו למי שעוסק בתחום הספציפי הזה. ההתערבות מצריכה הרבה סבלנות, יכולת טכנית ואומנותיות גבוהה, ודורשת דיוק. אמנם, רוב המטופלים יפנו אל אותו המנתח שניתח אותם בפעם הראשונה בשביל ניתוח מתקן, אבל אם גם ההתערבות הזאת לא הצליחה הם יפנו לכירורג אחר. כאמור, מומלץ לפנות למנתח אף בעל כישורים מתאימים והרבה ניסיון - הן בניתוחי אף והן בניתוחים מתקנים.
אם לילד שלך יש בעיות צמיחה, התבגרות, סוכרת, או הפרעות אחרות הקשורות להורמונים
ובלוטות המייצרות אותם, אנדוקרינולוג ילדים עשוי לטפל בילד שלך.
הורמונים הם חומרים כימיים שעלולים להשפיע על אופן שבו בחלקים אחרים של הגוף פועלים. לדוגמא, הורמונים קובעים איך ילד יגדל ויתבגר. בלוטות אנדוקריניות, כגון בלוטת יותרת המוח, משחררות הורמונים למחזור הדם. אנדוקרינולוגיה היא המדע החוקר בלוטות אלה וההשפעה של ההורמונים על תהליכים שונים בגוף. אנדוקרינולוגים ילדים מתמודדים עם הפרעות ביצור ופעילות הורמונים בכל שלבי הילדות. הכשרה מיוחדת ברפואת ילדים חשובה ככל שמתייחסים לנושאי צמיחה והתפתחות.
ישנם מחקרים חדשים בתחום הבריאות המראים שכל אחד מאיתנו יכול לתרום לבריאותו בלי מאמצים יוצאים מן הכלל. למעשה, אם מבצעים חצי שעה ביום 5 ימים בשבוע פעילות גופנית לא מאוד מאומצת, אפשר לתרום משמעותית לבריאותכם ולתוחלת החיים שלכם. מדובר אפילו בפעילות שגרתית כמו עלייה במדרגות, ניקוי וסידור הבית, הליכה לקניות או לתחנת האוטובוס, יציאה לקניות וכדומה. כל פעילות כזו מניעה את הגוף שלכם ומפעילה את מערכותיו. המחקרים מראים שאם מבצעים 5 ימים בשבוע חצי שעה של פעילות גופנית בצורה זו, ניתן למנוע חמישה אחוזים ממוות ממחלות הלב, ויותר משמונה אחוזים ממקרי המוות. אכן, זהו שינוי משמעותי לעומת התפיסה הרווחת עד כה, לפיה צריך להשקיע שעות רבות ומאמצים ניכרים כדי לשמור על הבריאות.
טיפולי פוריות הם, מעצם טיבם, "רכבת הרים" רגשית הכרוכה גם בהרבה מעלות ומורדות נפשיים. נוסף על הפן ה"ביצועי" שמצריכים הטיפולים, חשוב להיות קשובים גם לנפש, משום שההיבטים הקשורים בה הם חלק גדול מן האתגר הכרוך בטיפולי פוריות. שיתוף אנשי הצוות המטפל גם בקשיים הרגשיים עשוי להקל את הקושי, ולעיתים אף לסייע במסע הטיפולים המפרך ולשמור על האיזון הנכון בין יעילות ההליכים הרפואיים ובין האופן שבו הם משפיעים על המטופלת.
צרידות הינה תופעה שכיחה בקרב כל הגילאים. הסיבות לצרידות הינם מגוונות וכוללת בעיות של תנועת המיתרים, ממצאים שפירים על גבי המיתר ואף גידולים ממאירים. ובשל כך צרידות מתמשכת ובעיקר אצל אדם מעשן מחייבת בדיקת רופא א.א.ג (אף-אוזן-גרון).
בעבר, תהליך הוצאת האבנים מדרכי השתן היה כרוך בניתוח פתוח ולעתים טראומטי כאשר ההחלמה ממנו הייתה ממושכת יחסית. כיום, ברוב המכריע של המקרים, ניתן לרסק ולהוציא את האבנים מהכליה, מהשופכן או מכיס השתן תוך כדי פעולה פולשנית אשר אינה מצריכה חתכים גדולים ואשר מתבצעת דרך השופכה או דרך חורים קטנים. כמו כן, חלק מהאבנים ניתנות לריסוק באמצעות גלי קול בפעולה שאינה פולשנית כלל. ברוב המקרים, הפעולות משיגות את המטרה במינימום פולשניות ותקופת ההחלמה מהן הינה קצרה ולא מורכבת.
בדיקת מי שפיר היא הבדיקה האולטימטיבית בהיריון כדי להסיר כל חשש לבעיות כרומוזמוליות בעובר. הבדיקה מעוררת במידה מסוימת חששות, אך נותנת לך תשובה חד משמעית ומוחלטת לגבי בריאותו של העובר ושקט נפשי בהריון.
מתי עושים את בדיקת מי השפיר?
את בדיקת מי השפיר ניתן לעשות טכנית החל משבוע 11 ולאורך כל ההיריון. משרד הבריאות מאשר את ביצוע הבדיקה החל משבוע 16. מעבר לשבוע 23, מחויבת הנבדקת לקבל אישור של יועץ גנטי. הזמן האופטימלי לבדיקת מי השפיר הוא בין שבועות 20- 18.
בדיקת מי שפיר מוקדמת או מאוחרת
כאשר מתבצעת בדיקת מי השפיר לפני שבוע 16 להריון ייתכנו בעיות טכניות במעבדה בשל חוסר בכמות מספקת של תאים עובריים במי השפיר. מצד שני כאשר הבדיקה מבוצעת מיד אחרי שבוע 23 ייתכן שסיבוך לאחר הבדיקה יגרום ללידה ופגות קיצונית.
באיזה שבוע כדאי לעשות בדיקת מי שפיר מאוחרת?
למאחרות מעבר לטווח, שלא הספיקו לבצע בדיקת מי שפיר בזמן המקובל, מציעים להמתין עד מעבר לשבוע 30, בדרך כלל בין שבוע 30-32. היתרון במועד זה הוא שהעובר שוקל כ-1500 גר' לערך.
במידה ויחול סיבוך שיסתיים בלידה (הזמן הממוצע מדיקור מאוחר ועד ללידה הוא כחודש), העובר יהיה במצב רפואי הרבה יותר טוב לו היה נולד בשבועות 24-28 להריון.
סיכונים בבדיקה
עם זאת, פתרון זה אינו נטול סיכונים; יתכן מצב שהמטופלת תלד בלידה מוקדמת לפני שבוע 30. במצב כזה היא תלד ללא תשובת מי השפיר. תיתכן שהנבדקת, שתלד בין ביצוע דיקור מי השפיר וקבלת התשובות (שמתקבלות לאחר 2-3 שבועות). גם אז לא יהיו לה תשובות לגבי מצבו הגנטי של הילוד.
בכל מקרה של דיקור מאוחר צריך לתת הסבר מפורט על כל התרחישים שיכולים להיות ובני הזוג חותמים על הסכמתם. כמו כן יש לקבל את אישורו של היועץ הגנטי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית