מצאו אותנו בפייסבוק:
אי נקיטת שתן הינה תופעה שכיחה ביותר הגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים. הציבור לא תמיד מעודכן כי קיימים טיפולים חדשים ועדכניים מסוגים שונים שמטרתם לשפר ולהקל על הסובלים.
לניסיון ולמומחיות של המנתח עשויה להיות השפעה משמעותית על הצלחת הניתוח. קודם כל, צריך לפנות רק למומחה לכירורגיה פלסטית ולזכור שזהו ניתוח שאינו נטול מורכבויות וסיכונים, שעימם המנתח צריך לדעת להתמודד. מלבד זאת, יש חשיבות רבה לניסיונו של המנתח ומסיבה זו כדאי לוודא שיש מאחוריו מאות ניתוחי מתיחת פנים לאורך השנים, שבוצעו במיומנות גבוהה ולשביעות הרצון של המנותחים. לבסוף, כדאי להתרשם מהליווי והיחס האישי שניתנים כבר בשיחת הטלפון הראשונה ובפגישת הייעוץ בקליניקה. רצוי לנצל את הזמן הזה גם לעיון בתמונות של "לפני ואחרי" שיכולות להעיד על היצירתיות, המיומנות והיכולת של המנתח להביא לתוצאות מיטביות.
הקטנת הסיכון הקרדיווסקולרי מתחילה בשמירה על אורח חיים בריא. אלה הם המרכיבים העיקריים של אורח חיים בריא:
• תזונה עשירה בירקות ובקטניות, הפחתה של כמות הפחמימות הנצרכת (בעיקר מזון מעובד עתיר סוכר או נתרן) וצמצום צריכתם של מוצרי מזון מן החי.
• פעילות גופנית כדבר שבשגרה, כמו הליכה לפרק זמן של שעה ביום 5 פעמים בשבוע או כל פעילות גופנית מתונה אחרת המותאמת למצבו הפיזי, האנטומי והמנטלי של האדם.
• הימנעות מעישון.
כללו של דבר, הדרך המניעתית של שמירה על אורח חיים בריא היא האמצעי הטוב ביותר לשמירה על לב בריא.
אבישלום שרון: חצוצרות וסרטן השחלה
חשוב לדעת כי לאחרונה נעשו ברורים יותר הקשרים שבין שינויים בחצוצרות לבין היווצרות סרטן השחלה. על כן, בשנה האחרונה יצאה המלצה לפיה בעת ניתוחים גינקולוגיים תוך בטניים לנשים בעלות סיכון נמוך לסרטן השחלה, על הרופא להציע כריתה מניעתית של החצוצרות. כמו כן, קיימות הוכחות לפיהן קשירה של החצוצרות מפחיתה את הסיכון להיווצרות סרטן השחלה. מעבר לכך, ידוע כי טיפול הורמונלי עשוי להפחית סיכון למחלה, והירידה אף משמעותית יותר בשילוב של טיפול הורמונלי ביחד עם קשירת חצוצרות.
לא . חיסון השפעת עשוי נגיפים מומתים או מוחלשים שלא יכולים לגרום למחלת השפעת.
הבלבול נוצר כיוון שלא פעם אנשים מתחסנים אחרי שכבר נחשפו לשפעת אבל המחלה עדיין לא התפרצה, כלומר היא ב"תקופת הדגירה", ואז שפעת מתפרצת עקב החשיפה למחלה ולא לחיסון.
לחיסון נגד שפעת יכולות להיות תופעות לוואי קלות וחולפות, כמו רגישות או אדום במקום ההזרקה, כאב ראש, עייפות, חולשה או חום קל במשך יומיים. כל אלו תופעות קלות בהרבה מהמחלה, שמאופיינת בחום גבוה, כאבי גוף, כאב גרון, שיעול ונזלת במשך כשבוע, ומהווה סיכון לסיבוכים כמו דלקת ריאות.
יש לפנות ליעוץ קרדיולוגי ברגע שיש כאב בחזה שחוזר על עצמו או כאב שמרמז יותר על התקף לב (ממושך, למעל 15 דקות) או לאחר אירוע אחד מהזכורים בטיפ הסמוך כשיש סיפור משפחתי של מחלת לב סכמית. כמו כן מומלץ כי כל גבר מעל גיל 40 וכל אישה מעל גיל 50 הסובלים ממחלות שתורמות להתפתחות טרשת העורקים, לפנות לקרדיולוג, המחלות שיכולות לתרום להתפתחות המחלה הינם: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סכרת, עודף משקל, עישון וסיפור משפחתי - גנטיקה.
שבר דחיסה הינה תופעה שכיחה במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת ויכולה להתרחש גם ללא חבלה או נפילה. כאב גב מתמשך הקשור לתנועה עם או בלי נפילה דורש בירור רפואי מקצועי מוקדם ככל האפשר הכולל ביקורת אורתופד, צילומים, וקבלת החלטה מקצועית על המשך טיפול. יש לציין שקיימת אפשרות לטיפול שמרני וניתוחי על מנת למנוע סיבוכים של השברים ולצמצם את הסבל של החולה ולשפר את אורח חייו וכן להפחית את הסיכון לשברים נוספים בעמוד השדרה, כאשר בשנה הראשונה לאחר שבר ישנה שכיחות גבוה מאוד של שברים נוספים בעמוד השדרה בחוליות הסמוכות לחולייה השבורה.
במקרה של דלקת קרום לב נגיפית או דלקת ללא סיבה מוגדרת, הטיפול מתמקד בסיבוכים ובנוגדי דלקות, בדרך כלל תכשירים לא סטרואידלים כמו איבופן, נקסין ואספירין. אם אין אפשרות להשתמש בתכשירים כגון אלו, למשל אם קיימת הפרעה לתפקוד הכליות, ייעשה שימוש בתכשירים סטרואידים. כמו כן, תרופת קולכיצין יכולה לסייע בתחומים שונים ולהקטין משמעותית את הסיכון לחזרות. אם מדובר במקרה קל יותר של דלקת קרום הלב המחלה עשויה לעבור בלי קבלת טיפול ספציפי, בדרך כלל בתוך מספר ימים עד שבוע, אם כי יש מקרים הנמשכים לתקופות ארוכות יותר.
צרידות הינה תופעה שכיחה בקרב כל הגילאים. הסיבות לצרידות הינם מגוונות וכוללת בעיות של תנועת המיתרים, ממצאים שפירים על גבי המיתר ואף גידולים ממאירים. ובשל כך צרידות מתמשכת ובעיקר אצל אדם מעשן מחייבת בדיקת רופא א.א.ג (אף-אוזן-גרון).
בראש ובראשונה חשוב להימנע מזיהומים וזאת על ידי רחצה טובה של האיזור המנותח. רצוי מאד שהמנותח ישמור על היגיינה טובה טרום הניתוח , ולאחריו, על מנת להימנע מזיהום של הפצע הניתוחי. בנוסף, חשובה הטכניקה שבה תופרים את העור. בתחילה הצלקת אמורה לבלוט מעט, ובמהלך הזמן משתטחת.
בשבוע - 10 ימים הראשונים מקובל לטפל במישחה אנטיביוטית, עד הוצאת התפרים. לאחר הוצאת התפרים נהוג לתת מישחה המכילה סטרואידים על מנת להפחית הבצקת והדלקת הכרוכים בתהליך הריפוי. בשלבים מאוחרים יותר, כחודש לאחר הניתוח, ניתן לשקול להוסיף לפי הצורך מישחה ייעודית לשיפור הצלקת.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית