ד"ר יעקב קורח הינו מומחה לגיניקולוגיה ומיילדות וסגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי "שיבא". בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר מטעם אוניברסיטת ת"א .
ד"ר יונה גרינמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית וסגנית מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי איכילוב. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת ת"א ואת התמחותה בתחום האנדוקרינולוגיה ערכה ד"ר גרינמן במרכז הרפואי איכילוב. בנוסף, כחלק מהשכלתה וניסיונה האקדמי למדה פסיכולוגיה רפואית ומשמשת כמרצה לסטודנטים בביה"ח איכילוב. מקבלת מטופלים למרפאתה בצפון תל אביב ולמרפאת מאוחדת ברמת אביב.
פרופ' ירון רבינוביץ הינו מומחה למיילדות וגניקולוגיה, ממלא מקום מנהל המרכז לנשים ויולדות ע"ש יוסף בוכמן ורופא ביחידת הפריון מטעם ביה"ח "שיבא" תל השומר. בוגר לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת וינה שבאוסטריה ובעל התמחויות כגון: מיילדות וגינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה של הפריון וטיפול לא-פולשני בשרירנים של הרחם.
ד"ר דרור דיקר הינו מומחה לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית ד' והמרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בביה"ח בילינסון ובביה"ח השרון. בוגר לימודי רפואה של הטכניון ואת התמחותו ערך בביה"ח השרון. מתמחה בבעיות של עודף משקל סוכרת ויתר לחץ דם ואף ערך מחקרים שונים בתחומים אלו. משמש כראש האיגוד לרפואה פנימית בישראל. בעל קליניקה במרפאת הרצליה מדיקל סנטר.
ד"ר דוד שטוקהיים הינו מומחה לגיניקולוגיה , רופא בכיר ומנתח במחלקה הגינקולוגית ואשפוז יום גינקולוגי בביה"ח "שיבא" תל השומר. בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' רבקה דרזנר-פולק הינה אנדוקרינולגית מומחית לרפואה פנימית ומטבוליזם ורופאה בכירה בשירות לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי הדסה. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת התמחות ברפואה פנימית אותה ערכה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בעלת ניסיון קליני ואקדמי רחב הכוללים בין היתר התמחות בגריאטריה אותה ערכה בארה"ב ושירות כרופאה למטבוליזם העצם בבוסטון, ארה"ב. עוסקת במחקרים מדעים הנוגעים לתחומה ואף פירסמה מאמרים מדעיים רבים.
פרופ' אייל שיף הינו מומחה לנשים ומיילדות ומנהל המרכז לנשים ויולדות בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה אוניברסיטת ת"א ומומחה למיילדות וגניקולוגיה, רפואת האם והעובר, הריונות בסיכון גבוה וסיבוכי הריון ובעיות פריון.
ד"ר דניה הירש הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ורופאה בכירה במכון האנדוקריני בביה"ח בילינסון. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת ת"א ואת התמחותה בתחום רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ערכה במרכז הרפואי מאיר ובביה"ח בילינסון. בנוסף על ניסיונה הקליני הרחב, משמשת ד"ר הירש במספר תפקידים כגון: מרצה באקדמיה של אוניברסיטת תל אביב, חברה בארגון הסוכרת והאנדוקרינולוגיה הישראליים ופעילה במחקרים רפואיים הנוגעים לתחומי מומחיותה. מקבלת מטופלים במרפאת כללית בתל אביב ובמרפאת מכבי בהרצליה. ...
פרופ' זיו בן ארי הינה מומחית לרפואה פנימית מנהלת את המרכז למחלות כבד. בוגרת בית הספר לרפואה בטכניון ובעלת התמחות בנושאים רבים כגון: זיהום בנגיף ההפטיטיס B , C הכבד השומני, נזק לכבד מתרופות ושתיית אלכוהול מופרזת, מחלות כבד אוטואימוניות ומטבוליות, סיבוכי הכבד בהריון, גידולים שפירים של הכבד, סרטן ראשוני של הכבד, שחמת הכבד וסיבוכיה, אי ספיקת כבד חריפה, התוויות להשתלת כבד ומעקב אחר מושתלי כבד. פרופ' בן ארי מנהלת מעבדת מחקר בנושאים של הפטיטיס וירלית ואיסכמית כבד.
ד"ר אילנה הרמן-בהם הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת מחלקת פנימית ג' ומרפאת סוכרת במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע. את לימודי הרפואה ערכה בהדסה האוניברסיטה העברית בירושלים שלאחרייהם המשיכה להתמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי סורוקה ולהשתלמות באנדוקרינולוגיה בארה"ב. משמשת כמרצה באוניברסיטת בן גוריון, ומאחורייה פרסומים מדעיים רבים בתחום תחלואת הסוכרת, אשר לחולים אלו קיימת בין היתר אפשרות להגיע לפגישה עם ד"ר הרמן במרפאת "שבע עיניים" בבאר שבע.
ד"ר בלה בילוריי הינה מומחית לאונקולוגיה ומנהלת היחידה להשתלות מח עצם בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר מיכל ילון הינה מומחית לנוירו-אונקולוגיה ילדים ורופאה בכירה במרכז הרפואי שיבא. מנהלת השרות לנוירו-אונקולוגיה ילדים בשיבא.
ד"ר חוליו ויינשטיין הינו מומחה לרפואה פנימית וסוכרת ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח וולפסון חולון. את לימודי הרפואה ערך באיטליה ולאחר מכן המשיך להתמחות ברפואה פנימית בביה"ח וולפסון. עומד בראש האגודה הישראלית לסוכרת וממקימי מרפאת סוכרת בוולפסון. כחלק משירותו משמש כרופא יועץ למתן חוות דעת שנייה לעניין סוכרת כשמאחוריו מאמרים רפואיים רבים העוסקים בחקר תחלואה זאת וטיפולה.
פרופ' יאיר ליאל הינו אנדוקרינולוג מומחה לרפואה פנימית ומנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי סורוקה. את לימודי הרפואה ערך פרופ' ליאל באוניברסיטה העברית והדסה בירושלים כשלאחרייהם המשיך להתמחות בביה"ח מאיר ובביה"ח סורוקה. מטפל במגוון בעיות אנדוקריניות הכוללים בין היתר בעיות בבלוטת המגן, מחלות יותרת המוח, מחלות יותרת הכליה, אוסטאופורוזיס, הפרעות שונות בסידן ועוד. חבר באגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה.
ד"ר יורם ניומן הינו מומחה לאונקולוגיה ילדים, סגן מנהל המערך להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל המערך האמבולטורי בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים. בעל תחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטו-אונקולוגיה ילדים והמטולוגיה מבוגרים.
פרופ' גידי רכבי הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה ילדים ומנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן. בעל תחומי התחומי התמחות רבים כגון: רפואת ילדים, המטולוגיה והמטו-אונקולוגיה בילדים.
פרופ' גיל ליבוביץ' הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ובכיר באגף הפנימי - השירות לאנדוקרינולוגיה בביה"ח הדסה. בוגר למודי רפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים שם גם ערך את התמחותו באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית. משמש כמרצה ומכהן כראש המחקר לסוכרת מטעם האוניברסיטה העברית. על שלל תחומי מומחיותו אפשר לכלול בין היתר בעיות סוכרת, גידולים נוירואנדוקריניים, מחלות יותרת המוח ובלוטת התריס. מקבל מטופלים במרפאת המושבה בירושלים ואף משמש כנותן חוות דעת לנושאים הקשורים לתחומו.
פרופ' עמוס תורן הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה בילדים ומנהל המערך להמטו-אונקולוגיה בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר גבריאלה ליברמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לרפואה פנימית והשמנת יתר, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובעלת התמחות ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה אותם ערכה באוניברסיטת בן גוריון ובביה"ח שיבא. מקבלת מטופלים במרפאת גסטרומד בתל אביב ובקליניקה פרטית ברמת החייל.
ד"ר אביגדור אברהם הינו מומחה להמטולוגיה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' משה פיליפ הינו אנדוקרינולוג מומחה באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שניידר. בוגר אוניברסיטת בן גוריון ובעל התמחות באנדוקרינולוגיה ילדים אותה ערך בארה"ב. נוסף על ניסיונו הקליני הרב משמש פרופ' פיליפ כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואחראי בין היתר על פרסום מאמרים רפואיים הקשורים לתחומי מומחיותו בין היתר בסוכרת נעורים, בעיות אנדוקריניות שונות עיכובים בגדילה ועוד.
פרופ' אוריאל זליגסון הינו מומחה להמטולוגיה והחל משנת 2002 מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בשיבא. בוגר בביה"ס לרפואה הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. בין יתר תפקידיו וניסיונו האישי הרב שימש גם כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא והקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה אשר שם שימש כהמטולוג בכיר.
ד"ר אהרון לובצקי הינו מומחה להמטולוגיה, רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה ומנהל היחידה לקרישת דם. בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרופאה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אוריאל מרטינוביץ הינו מומחה להמטולוגיה המופיליה וקרישת דם ורופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת תל-אביב, מומחה בהמטולוגיה אונקולוגית בביה"ח שיבא בתל-השומר ובביה"ח קינגס קולג' בלונדון בנושא המופיליה וקרישת הדם.
פרופ' הילה קנובלר הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת המרפאה למטבוליזם וסוכרת במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית וביה"ס לרפואה הדסה ואת התמחותה ערכה בניו יורק. לוקחת חלק פעיל בחברה למניעת טרשת עורקים ובפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
פרופ' איתמר רז הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח הדסה בירושלים. ערך לימודי רוקחות ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כנשיא האגודה לסוכרת ועומד בראש המועצה הלאומית לסוכרת. כמומחה לסוכרת ערך מחקרים בינלאומיים רבים המקיפים את התחלואה על שלל היבטייה הקליניים ובנוסף מוביל פתרונות למניעתה.
פרופ' שחאדה נעים הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל מחלקת ילדים א' והמרפאה לסוכרת והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בביה"ח רמב"ם. בוגר לימודי רפואה מטעם הטכניון ואת התמחותו ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ערך בקריה הרפואית רמב"ם ובארה"ב. ערך מחקרים רבים בתחום הסוכרת ומתעסק תדיר בחידושים טכנולוגיים הנוגעים לתחום זה במטרה לשפר ולייעל את אופן גילוי המחלה וההתמודדות עימה. מכהן כראש האגודה לסוכרת בישראל.
פרופ' נפתלי שטרן הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח איכילוב. את לימודי הרפואה ערך באוניברסיטת תל אביב שלאחרייהם המשיך להתמחות ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בביה"ח תל השומר ובארה"ב. בעל ניסיון אקדמי וקליני רחב ובין היתר משמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומשתייך כחבר באיגודים רפואיים רבים בין היתר בחברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ובחברה האמריקאית ליתר לחץ דם.
פרופ' אילן שמעון הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בביה"ח בילינסון. בוגר לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית ואת התמחותו ערך במרכז הרפואי תל השומר. בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב וכחלק מפועלו הענף בתחום ערך מאמרים רפואיים רבים בעלי חשיבות מרובה בעולם הרפואי ובעברו אף שימש כחבר האגודה האירופאית לנוירואנדוקרינולוגיה.
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
בדיקת מי שפיר היא הבדיקה האולטימטיבית בהיריון כדי להסיר כל חשש לבעיות כרומוזמוליות בעובר. הבדיקה מעוררת במידה מסוימת חששות, אך נותנת לך תשובה חד משמעית ומוחלטת לגבי בריאותו של העובר ושקט נפשי בהריון.
מתי עושים את בדיקת מי השפיר?
את בדיקת מי השפיר ניתן לעשות טכנית החל משבוע 11 ולאורך כל ההיריון. משרד הבריאות מאשר את ביצוע הבדיקה החל משבוע 16. מעבר לשבוע 23, מחויבת הנבדקת לקבל אישור של יועץ גנטי. הזמן האופטימלי לבדיקת מי השפיר הוא בין שבועות 20- 18.
בדיקת מי שפיר מוקדמת או מאוחרת
כאשר מתבצעת בדיקת מי השפיר לפני שבוע 16 להריון ייתכנו בעיות טכניות במעבדה בשל חוסר בכמות מספקת של תאים עובריים במי השפיר. מצד שני כאשר הבדיקה מבוצעת מיד אחרי שבוע 23 ייתכן שסיבוך לאחר הבדיקה יגרום ללידה ופגות קיצונית.
באיזה שבוע כדאי לעשות בדיקת מי שפיר מאוחרת?
למאחרות מעבר לטווח, שלא הספיקו לבצע בדיקת מי שפיר בזמן המקובל, מציעים להמתין עד מעבר לשבוע 30, בדרך כלל בין שבוע 30-32. היתרון במועד זה הוא שהעובר שוקל כ-1500 גר' לערך.
במידה ויחול סיבוך שיסתיים בלידה (הזמן הממוצע מדיקור מאוחר ועד ללידה הוא כחודש), העובר יהיה במצב רפואי הרבה יותר טוב לו היה נולד בשבועות 24-28 להריון.
סיכונים בבדיקה
עם זאת, פתרון זה אינו נטול סיכונים; יתכן מצב שהמטופלת תלד בלידה מוקדמת לפני שבוע 30. במצב כזה היא תלד ללא תשובת מי השפיר. תיתכן שהנבדקת, שתלד בין ביצוע דיקור מי השפיר וקבלת התשובות (שמתקבלות לאחר 2-3 שבועות). גם אז לא יהיו לה תשובות לגבי מצבו הגנטי של הילוד.
בכל מקרה של דיקור מאוחר צריך לתת הסבר מפורט על כל התרחישים שיכולים להיות ובני הזוג חותמים על הסכמתם. כמו כן יש לקבל את אישורו של היועץ הגנטי.
על מנת למנוע הדבקות של פסולת נוספת יש להקפיד גם לאחר ניקוי רעלים ממוקד לשתות כל בוקר חצי לימון סחוט עם כפית שמן זית. הדבר יעניק למעי את השמנוניות והלחות למניעת הדבקות פסולת חדשה.
כמובן גם מים בכמויות קטנות ולעתים תכופות ישלימו את הפעולה.
בדיקת EEG (אלקטרואנצפלוגרם) מספקת הערכה של הפעילות החשמלית באזורים שונים של המוח.
איך היא מתבצעת? הפעילות החשמלית הנוצרת בתאי עצב בקליפת המוח נקלטת ע"י אלקטרודות, עוברת הגברה ע"י מכשיר ה-EEG ומשם מועברת באופן רציף למחשב. משך הבדיקה לרוב 20-60 דקות. היא מתבצעת בערות או שינה. הבדיקה בטוחה ואינה כרוכה בכאב.
מתי היא מבוצעת? בדיקת ה-EEG הינה כלי עזר חשוב באבחון ובמעקב אחרי חולי אפילפסיה אך משמשת גם במחלות ומצבים אחרים.
קודם כל, אם אתם שוקלים לעבור טיפול אסתטי לא כדאי לחכות הרבה זמן, כי ככל שממתינים יותר כך יורדת היעילות של הטיפול והיכולת להשיג עימו תוצאות משמעותיות. דבר שני, כדאי לבחור במטפל שבוודאות יש לו מיומנויות וכישורים הולמים, עם עדיפות למנתח פלסטי היודע גם לבצע הזרקות של חומרי מילוי. כמו כן, יש לבחור אך ורק קליניקות שעובדות עם חומרים בעלי אישור מפורש ממשרד הבריאות, ולזכור שלאיכות החומר יכולה להיות השפעה גדולה על הצלחת הטיפול. לבסוף, מומלץ להגיע לפגישה הראשונה כאשר אתם ערניים, על מנת שתוכלו לספר באופן מדויק ומלא על ציפיותיכם, ולהבין מהן תופעות הלוואי האפשריות.
יישור שיניים למבוגרים יעיל ומשפר משמעותית את מראה החיוך במרבית המקרים. יישור שיניים הפך פופולארי בקרב מבוגרים לאור האפשרות לשימוש בקשתיות נשלפות שקופות. לצורך הערכת יעילות הטיפול ובחירת הטכניקה המתאימה עבורך, יבצע הרופא צילום רנטגן פנורמי של שיניך, צילום רנטגן של פרופיל הפנים וצילומים נוספים לפי הצורך. בהתאם לצילומים ובהתאם להיסטוריה הדנטלית שלך ולמידע נוסף, ימליץ לך הרופא על הטכניקה המתאימה לך ויעריך את יעילות הטיפול. לדוגמאות לטיפול בשיניים בולטות, מסובבות או עקומות אצל מבוגרים - לחץ כאן
חשוב להבין כי מי שמטפל בקשיים ובבעיות שהתעוררו בקשר הזוגי, חייב להיות בעל מקצוע מוסמך ומנוסה. למעשה, לא פעם נעשים נזקים לקשר עקב התערבות של מטפלים בלתי מיומנים או מוסמכים. לכן, חשוב מאוד שתבדקו אם למטפל יש תעודה המעידה על הכשרה או הסמכה מסודרת שהתקבלו לאור לימודים והתנסות מעשית במקום מוכר. כמו כן, רצוי לבדוק את ההתאמה המקצועית לטיפול בבעייתכם המסוימת, כי לא כל מטפל יודע למשל כיצד לטפל בבעיות ביחסי אישות. מעבר לכך, אם היחסים מצויים במשבר חריף, עליכם לוודא כי לבעל המקצוע יש הכשרה מתאימה להתערבות במשברים, ושהוא אמון על טיפול קצר מועד וממוקד.
הדרך המקובלת ביהדות היא לבצע את המציצה בברית המילה בעזרת הפה. המציצה עצמה נדרשת עקב שיקולי בריאות של התינוק. כיום משתמשים גם בשפופרת מציצה מזכוכית המולבשת על מקום הברית. המוהל מצמיד את פה לקצה השני של השפופרת ושואב את הדם באופן סטרילי ובלי לגעת בפצע, תוך יצירת ואקום. מדובר בגישה שמאשרים אותה פוסקים רבים ויש היתרים להשתמש גם באמצעים אחרים. יחד עם זאת, חשוב לדעת שלפי מחקרים שנערכו בתחום המציצה בפה איננה מזיקה. ייתכן וקיים סיכוי כלשהו לזיהום בנגיף ההרפס אך הדבר נדיר מאוד ונמוך הרבה יותר מזיהומים אחרים שיכולים להתרחש בזמן ברית המילה, וכן מסיבוכים אחרים כמו דימום. מעבר לכך, המוהלים בישראל פועלים על פי הכללים המחייבים שהוציא משרד הבריאות בכל הקשור למציצה באמצעות הפה בברית המילה.
בוודאי כשמדובר בתחביב שכל כך חשוב לך, ואת ממש, אבל ממש לא רוצה לוותר עליו, אך אי הנוחות של בריחת שתן במהלך הריצה, מעיבה על ההנאה מהריצה, זה הזמן לבדוק מולי את הקשר לחלק האורוגינקולוגי שלך. בבדיקה טריוויאלית אך מדוקדקת מאד, ניתן לקבוע את האבחנה, והטיפול מעולה. אם בעבר, היה מדובר בנתוח בטן גדול של מעל שעתיים, הרי שהיום ההבדל בין בריחת השתן למצב בו השתן לא בורח יותר הוא 7 דקות. פרוצדורה ניתוחית בגישה נרתיקית, של חתך בנרתיק 1 ס"מ בלבד. ההצלחה המדווחת בספרות היא מעל 95%. אז מוזמנת לרוץ אלי לבדיקה.
מומים מולדים של דופן החזה הינם קבוצה גדולה של שינויים מבניים היכולים להתרחש משלב הלידה ועד גיל ההתבגרות. הנפוצים מבין מומים אלו כוללים: PECTUS EXCAVATUM וPECTUS CARINATUM הידועים בכינויים 'חזה סנדלרים' ו'חזה יונה', מקרים אלו בהם קיימת בעיה בחיבור הסחוסי בין הצלעות לעצם החזה (סטרמו) מביאים למצב בו למטופל יש שקע או בלט של מרכז בית החזה. לרוב, מומים אלו אינם טומנים בחובם הפרעה תפקודית או התפתחותית אחרת ומהוים פגם אסטתי בלבד. קיימות מספר גישות לטיפול במומים הללו ובמקרים מסויימים אף התערבות ניתוחית לתיקון הפגם.
חשוב לדעת שניתן למנוע את מרבית הזיהומים בקרנית, ומכאן את פגיעות הראייה התמידיות שנובעות מהם. ראשית, על מנת שלא להגיע אל רופא העיניים ולהימנע חלילה מפגיעה ומצורך בניתוח יש להשתמש נכון בעדשות המגע. כלומר, יש לבצע ניקוי נכון שלהן, להחליף אותן בזמן ולשמור על היגיינת הידיים בזמן שמתעסקים עם העדשות - בעיקר כאשר מסירים אותן מהעיניים כשהולכים לישון. מלבד זאת, אם אתם עובדים במקומות עבודה שיש בהם סכנה לפגיעה בעיניים מחומרים כימיים או מגופים זרים כמו שבבי מתכת, חשוב מאוד להקפיד על חבישת משקפי מגן. יחד עם זאת, אם למרות ההקפדה עדיין נוצרה פגיעה כלשהי בקרנית, פנו מהר ככל האפשר לרופא העיניים כדי שיאבחן ויטפל בבעיה. ככל שתקדימו לפנות למומחה כך תמנעו סיבוכים מורכבים יותר ופגיעות בראייה לטווח הארוך.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית