חיפוש מאגר מומחים, רופא מומחה - אינדקס רופאים

למעשה כל אדם בכל גיל כשישנה פגיעה משמעותית של המפרק, הן של מפרק הברך והן של מפרק הירך עם עדות באמצעי הדימות למחלה ניוונית קשה ועם פגיעה קלינית באיכות חייו של החולה ולאחר ניסיון ממושך (כשנה) של טיפול שמרני ללא תוצאות משביעות רצון מצד המטופל, יכול וצריך החולה לבצע את הניתוח להחלפת המפרק. אולם, יש לקחת בחשבון שני אספקטים: האחד, המחלה הניוונית לא מתרפא מעצמה לעולם, מאידך גיסא האספקט השני, גילו המבוגר של החולה, הוא מהווה פקטור חשוב מאחר שבדר"כ ככל שהחולה מתבגר מצב בריאותו פחות טוב ואז הניתוח נהפך לקשה יותר מסוכן יותר עם תוצאות ניתוחיות פחות טובות ולכן העיתוי של הניתוח מאוד חשוב (והינו חלק ניכר מהשיקולים).

ניתוח אף מתקן מחייב מיומנות רבה, ניסיון רב ודיוק מרבי מצד המנתח לצורך תפירה של הסחוסים זה אל זה, והנחה שלהם במקום המדויק כמו בפאזל עדין. חשוב להבין כי ניתוח אף מתקן הינו מורכב וצריך ניסיון עשיר כדי לקבל תוצאה טובה. יש לציין כי לעיתים, כעבור מספר חודשים, יהיה צורך בתיקונים נוספים קטנים אך ברוב המקרים המטופל שבע רצון מהתוצאה כל עוד תיאום הציפיות מולו היה טוב והמנתח הינו מנוסה. למעשה, עקב המורכבות, מנתחים רבים המבצעים ניתוחים פלסטיים לא עושים ניתוח מתקן של האף, ונוטים להפנות אותו למי שעוסק בתחום הספציפי הזה. ההתערבות מצריכה הרבה סבלנות, יכולת טכנית ואומנותיות גבוהה, ודורשת דיוק. אמנם, רוב המטופלים יפנו אל אותו המנתח שניתח אותם בפעם הראשונה בשביל ניתוח מתקן, אבל אם גם ההתערבות הזאת לא הצליחה הם יפנו לכירורג אחר. כאמור, מומלץ לפנות למנתח אף בעל כישורים מתאימים והרבה ניסיון - הן בניתוחי אף והן בניתוחים מתקנים.

קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.

התפתחות קוצר ראייה

קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

שכיחות קוצר ראייה

קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.

השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.

קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.

סיבוכי קוצר ראייה

קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.

סיבות לקוצר ראייה

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.

כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:

1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.

2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).

3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.





הדרכים לעצור את קוצר הראייה

בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.

מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.

בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.

אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.

אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?

טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).

מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.

COMET - פריצת דרך משמעותית

מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.

הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.

ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ

נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט

*ביום העקירה לא מתקרבים לשתיה חמה, מותר לשתות אך ורק משקאות קרים!

*ביום העקירה כדאי להימנע ממזון קשה וחם. תנו עדיפות למאכלים קרים ורכים כגון- יוגורט, ביצה רכה, מרקים קרים וכו'.

*לא לבצע תנועות שיכולות לגרום לוואקום בפה כגון יריקה. תנועות אלה עלולות למשוך את קריש הדם שנוצר במכתש העקירה, דבר שיכול לגרום לדלקת "מכתש יבש" וכואבת מאוד!!!

צהבת ביילודים יכולה להיות פיזיולוגית - טבעית או להתפתח לכדי צהבת פתולוגית. מבחינת ההלכה, הדעה הראשונה היא שצהבת פיזיולוגית דוחה את ברית המילה אם צבע התינוק צהוב, וללא קשר לרמת הבילירובין בדמו. דעה שנייה אומרת שמה שקובע הוא ערך הבילירובין, כאשר מרבית המוהלים מקיימים בריתות אם הרמה היא עד 12.5 מ"ג ל- 100 מ"ל דם, וכשהבילירובין לא מצוי במגמת עלייה. במקרים מסוימים, למרות שהצהבת כבר נמצאת ברמה הרצויה עדיין צריך להמתין שבע יממות עד לביצוע הברית. כך למשל, יש הסבורים כי הדחייה נדרשת אם רמת הבילירובין הגיעה ל- 15 מ"ג, אחרים ש- 18 מ"ג או 20 מ"ג , וישנה גם דעה האומרת שדחייה של 7 יממות נדרשת רק אם הוחלט על החלפת כל הדם בגוף התינוק. כזכור, צהבת ביילודים יכולה להיות גם פתולוגית, ובמקרה זה קובעת ההלכה שמיום שהתינוק מבריא מהצהבת סופרים שבע יממות, ואז מבצעים את הברית.

הזרקות תוך עיניות יכולות להינתן לכל מצב עיני ולכל אדם, לרבות לפני ניתוחי עיניים או אחריהם. לפני שמתחילים בטיפול יש לבצע בדיקת עיניים מלאה ומקיפה, ולרוב מבוצעת במקביל גם סריקת OCT. הסריקה נדרשת לבחינה של המבנה השכבתי ברשתית ולצורך מעקב אחר השינויים שמתקיימים עקב ההזרקות. לעיתים צריך גם לבצע בדיקות המדגימות זרימת דם בשכבות שמתחת לרשתית ובכלי הדם העדינים שלה. יש לציין כי ההזרקה עצמה לא כואבת מאחר שניתן אלחוש בטיפות לעין, כאשר לאחר הטיפול לא חובשים את העין וניתן לחזור מיידית לפעילות מלאה. מצד שני, אחרי הזרקות מופיעה לעיתים אי נוחות או אדמומיות קלה בעין, ולפעמים גם מופיע שטף דם מתחת ללחמית היוצר מראה חריג של עין אדומה. יחד עם זאת, התופעות הללו חולפות תוך מספר שעות עד ימים, ובכל מקרה הן אינן מסוכנות.

העולם בפאניקה מול השפעת ונגיפים נוספים, חברות מציעות חומרי חיטוי (שימו לב לחיידקים ולא לוירוסים...) אנשים נלחצים בסין יש הסגר על אזור קטן 29 מליון תושבים... רופאה מיילדת ממעיני הישועה טוענת שזה כמו מגפת השפעת ב1918 (שבה בגלל חולשת העולם בסוף מלחמה שארכה 4 שנים וכל החיילים חזרו לביתם והפיצו את הנגיף בכל העולם...)
שימו לב נגיף= וירוס ולא חיידק שהוא נישא באוויר ואורך חייו קצר רובינו נחשפים לנגיפים וגם לחיידקים ורק מעטים נדבקים ומיעוט שבמיעוט מתים מזה. כך היה וכך יהיה. אם נדע לחזק את עצמנו ואת מערכת החיסונית שלנו נחייה בשמחה וברוגע נוכל לצלוח את החורף הזה ועוד הרבה חורפים בטוב.
לטפוח על חזה עליון ולחזק את בלוטת התימוס. לבלוע שום לשים ליד הראש בצל כשכבר יש תחושה לא טובה לגרגר מי מלח ועוד רעיונות יעזרו לנו לצלוח כל מחלה בשלום.
שמחה וטוב יחזקו את המערכת החיסונים ויקלו עלינו להתמודד.
חורף טוב ובריא

כדאי לרכוש תמיד עדשות משקפיים עם ציפוי נגד השתקפויות. עדשות כאלה הן איכותיות יותר, נשרטות פחות (משולבות בד"כ עם ציפוי מפחית שריטות), שקופות יותר מעדשות ללא ציפוי והראייה דרכן משופרת. לעיתים אין הבדל משמעותי בין עדשות עם ציפוי לעדשות בלי ציפוי.

דלקת מפרקים מוקדמת הינה תופעה שאינה שכיחה ומופיעה בכל הגילאים, כדאי לחשוד (ולחשוש) בכך כשיש כאבים במספר מפרקים, כשהכאב בעיקר במנוחה, ומוקל ע" תנועות, וכשיש קישיון בוקר ממושך למספר שעות, וביחד עם הכאבים מופיעה נפיחות במפרקים, במקרים אלו כדאי ויש לפנות לרופא המשפחה ולראומטולוג בהקדם על מנת להתחיל טיפול מוקדם ומונעה ככל האפשר אשר הינו מהווה השפעה עיקרית על כל מהלך המחלה.

דבר ראשון התחילו לנשום בעדינות לעבר המקום הכואב. ספקו חמצן בלי ״סטרס״, השרירים מגיבים לפחד מהכאב בכיווץ מוגזם ומחמירים את הכאב. שתו מים זכים ומיצאו מקום מנוחה/תנוחה שמקלה על הכאב. עיצמו עיניים ותדמיינו בלונים מתנפחים בין החוליות, תנו להם לצמוח באיטיות תוך כדי הנשימות ותמלאו אותם באור לבן. באופן זה ניתן גם לתרגל פילאטיס כשה״בלונים״ בין החוליות מתמלאים באוויר שצעו לבן בוהק, זה מארגן את החוליות במנח שמשחרר לחצים ויוצר אימון בטוח ומרפא.