בריחת שתן היא תופעה שכיחה שעלולה לפגוע באיכות החיים של גברים ונשים בגילאים שונים. על אף ששכיחות התופעה עולה משמעותית אחרי גיל 55, היא קיימת גם אצל ילדים ובני נוער. בנוסף, השנים האחרונות עלתה משמעותית המודעות לבריחת שתן ויש פתרונות חדשים שלא היו קיימים בעבר. היכרות עם הפתרונות הללו יכולה לסייע לכל מי שסובל מבריחת שתן בדרגות חומרה כאלה ואחרות למצוא את השיטה שהכי מתאימה לצרכים ולאורח החיים שלו.
קודם כל, בשביל להציע טיפול מתאים לאנשים שסובלים מבריחת שתן צריך לעבור הערכה רפואית מקיפה ולזהות את שורש הבעיה. באופן עקרוני, הגורמים לבריחת שתן יכולים להיות זמניים או קבועים. ברשימת הגורמים הזמניים נמצאים דלקת בדרכי השתן, הריון, תרופות ומזון ושתייה. מנגד, הגורמים הקבועים שמלווים בדליפת שתן כוללים נזק לרקמות ולעצבים ברצפת האגן בעקבות לידות, מחלות, גידולים, חדילת הווסת וכאמור גיל מבוגר.
שינויים התנהגותיים משלבים בתוכם גם את הפעילות הגופנית וגם את שינוי התזונה. בשלב הראשון צריך להוציא מהתפריט כל מה שמגרה את השלפוחית כמו למשל קפאין ואלכוהול. באותה הזדמנות אפשר גם להרחיק מהגוף משקאות מוגזים, מיצי הדרים ואוכל חריף ולהפחית את הלחץ על השלפוחית למתן שתן לא רצויה.
בשלב השני מומלץ לתרגל ריקון יזום של השלפוחית במרווחי זמן קבועים. הטיפ הכי חשוב בהקשר הזה הוא לא ללכת לשירותים בין ריקון מתוזמן אחד לשני, אפילו אם מרגישים צורך. המטרה בתרגול היא לאמן את השריר שבדופן השלפוחית ולהגדיל באופן מתון אך הדרגתי את היכולת לאגור שתן.
במקביל, רצוי לחזק את שרירי רצפת האגן בעזרת תרגילי קיגל או כל סוג אחר של תרגילים גופניים רלוונטיים. היתרון של תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן הוא שניתן לבצע אותם בדיסקרטיות ושהם מפחיתים בצורה ניכרת את תדירות האירועים של בריחת שתן. מעבר לכך, בעזרת תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן ניתן למזער את מידת החומרה של בריחת שתן ולייעל עוד יותר את האפקטיביות של מוצרי ספיגה למבוגרים.
יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לערב טיפול תרופתי בבריחת שתן. הטיפול נע בין תרופות אנטי כולינרגיות, תכשירי אסטרוגן נרתיקי לנשים, חסמים לקולטני אלפא ועוד ובכל מקרה רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לעבור אבחון מסודר.
לבסוף, קיימת אופציה של ניתוחים למניעת בריחת שתן. הניתוחים מומלצים רק עבור מי שלא מצליח להתמודד עם התופעה בדרכים אחרות אך אחוזי הצלחתם גבוהים.