יש לסוכרת צד הבריא של המחלה והפניה כאן היא אל אותם אנשים החושבים שהם בריאים, אך למעשה, חבויה בהם מחלת הסוכרת אשר עלולה להתפתח, אם לא נטפל ונזהה באופן מקדים את הסימנים לכך. המחקר והנתונים על "טרום סוכרת" הפך לתחום שנושק למחלת הסוכרת ומקדים אותה. לאנשים הנמצאים בשלב זה זו הודעה משמחת שכן שהוא הפיך ואם מזהים אותו, ניתן למנוע במרבית המקרים את המחלה עצמה. העלות המסחררת של טיפול בחולי סכרת גרמה לגורמי בריאות בראשם קופ"ח כללית את המטרה לאתר, לטפל ולהדריך את מי שנמצא בסיכון לפתח סוכרת ובכך לשפר את איכות חייהם ואף להציל חיים. ד"ר ברוך יצחק מסבר אוזנינו ומאיר עינינו במידע הנצרך בראיון הבא.
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
כל אלה הסובלים מעודף משקל, בעלי עבר תורשתי כשיש רקע של סוכרת במשפחה. לחץ דם גבוה, עודף שומנים בדם ותופעות המעידות על מחלות לב וכלי דם – כל אלה עלולים לפתח את מחלת הסוכרת. אם נזהה אותם מלכתחילה ונדע לטפל בהם בהתאם נמנע את התפרצות המחלה. טיפול בסימני הסוכרת המוקדמים סוכרת אינו תרופת! על המטופל לשנות את אורח החיים שלו: ירידה במשקל ופעילות גופנית. יש לבצע , BMI שהוא מדד מסת הגוף - משקל הגוף ביחס לגובה האדם, (משקל חלקי גובה בריבוע(. אם התוצאה היא מעל 25, יש להתייחס לכך כאל התחלה של עודף משקל ולטפל בה. כלומר - 27 כבר נחשב לעודף משקל ואם מסת הגוף היא 30 - זוהי כבר השמנת יתר, מעל 40 - זוהי כבר אינדיקציה לניתוח של קיצור קיבה, כדי למנוע את הסוכרת.
מחלת הסוכרת, בשלביה הראשונים, לפני שמופיעים הסיבוכים, היא מחלה שלא ניתן לזהות אותה על פי סימפטומים, החולה במקרים רבים לא מרגיש דבר כי היא לא כואבת ולא מפריעה. אפילו אם אדם זהיר ובודק את עצמו ומגלה כי הסוכר בדם גבוה רק במקצת מעל הערכים התקינים, כמו 105 או 110, (כשהנורמה היא 100). הנטייה הטבעית היא להתעלם מהחריגה, אבל כאשר החריגה היא קבועה הם עלולים להימצא בסיכון אם לא יהיו תחת מעקב של רופא. לכן, גם אם אין ממצאים חריגים ואנו חשים בטוב, חשוב וצריך להיכנס מפעם לפעם לרופא המשפחה ולעשות בדיקה בצום.
כיצד מאבחנים את התופעה?
כל אדם הנכלל באוכלוסיית הסיכון למחלה חייב לדעת כי יש הליך ברור ומוסדר עבורו לקביעת היותו מועד לחלות בסוכרת. המועצה הלאומית לסוכרת סילקה את הבלבול בנושא ששרר וקבעה הנחיות ברורות לאיתור אוכלוסיות בסיכון לפתח טרום סוכרת: חשוב שכל אדם מעל גיל 40 יעבור בדיקת דם שגרתית לרמות סוכר בדם בצום פעם ברבע שנה, ובהתאם לתוצאות להמשיך ולעקוב אחריו.חשוב להדגיש המעקב אינו דורש הרבה אבל השוואת נתונים בין בדיקה לבדיקה הם כלי מעולה לאיתור החמרות ושינויים שעליהם ניתן להגיב בטיפול במהירות. אדם עם סיפור משפחתי של סוכרת, כלומר, קרובים בדרגה ראשונה כמו אב ואם, אחות או אח ואפילו סבא וסבתא שסבלו מסוכרת, ויש לו עודף משקל, לחץ דם או שומנים בדם - חייב להגיע לרופא המטפל, גם אם אינו חש ברע. אם ערכי הסוכר בדם הם מעל לנורמה עליו להיכנס למעקב מסודר. מומלץ שלחץ הדם יהיה פחות מ- 140/90, כאשר השאיפה היא להגיע ל-,130/80 או אפילו 120/80 - אם ניתן. יש נטייה לתת לעצמנו "הנחות המסבירות כביכול את התוצאה הגבוהה אבל בנושא זה המספרים קובעים כיום כמעט בכל בית יש מד לחץ דיגיטלי וקל להפעלה יש לבצע את הבדיקה כשאתה במנוחה ולא אחרי מאמץ.
ישנם סימנים מקדימים שהם בחזקת אור אדום ואנחנו חייבים להתייחס אליהם ולהגיע בגינם לרופא: השתנת יתר וצימאון יתר, תופעות של טשטוש בראייה שאינן נובעות מבעיות של משקפיים - עלולות להיות סימן מקדים לעליית הסוכר בדם. אצל נשים, לפעמים, גם גרד וגינאלי הוא סימן מקדים שכזה. בדיקות עצמיות בבית של לחץ הדם הן הנכונות והמתאימות ביותר.
כיצד מטפלים?
מיד עם איתור הסיכון יש לבצע מהפך בחשיבה ולאמץ אורח חיים בריא! רובינו הפך להיות יותר מערבי וזה ופירושו תזונה לקויה בגלל הנוחות של מזון מהיר ותעשייתי, ישיבה מתמדת מול מחשבים וטלוויזיה, כלומר - בחוסר פעילות גופנית. השלב הראשון היא ניקוי המזווה מסוגי מאכלים מסוג זה ולחזור למאכלים כמו ירקות פחמימות מלאות ואוכל טרי שאנו יודעים בדיוק מה הוא מכיל והוא בריא. פעילות גופנית מומלצת היא הליכה, הליכה ושוב הליכה, לפחות פעמיים או שלוש בשבוע, במשך כחצי שעה בכל פעם. במקרים בהם לא ניתן לטפל באמצעות השינוי באורח החיים, מסיבות שונות, שוקלים הרופאים גם טיפול תרופתי בתחום הטרום סוכרת והתרופה המקובלת היום, כשאין ברירה - היא גלוקופאז' או מטפורמין - שאיתה אפשר לעצור, בחלק מהמקרים, את התפתחות הסוכרת.
מחלת הסוכרת היא מחלה מורכבת, והגורמים לה הם רב מערכתיים, לכן גם הטיפולים בה הם רב מערכתיים וישנן לא מעט תרופות, שמשפיעות, כל אחת בתחומה, על איבר אחר שאחראי או קשור להתפתחות הסוכרת.
עולם הסוכרת הולך ומתפתח וישנם חידושים ועדכונים בתרופות. במגוון התרופות שאפשר למנות היום ולציין יש התפתחות מרשימה בעולם האינסולינים, מבחינת המורכבות שלהם, אורך זמן הטיפול שלהם ויכולתם להשפיע ללא גרימת אירועי היפוגליקמיה (עליה חדה בסוכר בדם הגורמת להזעה איבוד הכרה וטשטוש. כמו כן, יש לנו קבוצה חדשה של תרופות - האינקרטינים, הן כתרופות פומיות והן כזריקות - ולאחרונה צצות תרופות חדשות שעובדות בעיקר על מניעת הספיגה בחזרה של הסוכר בדרכי השתן וכך מקטינות את רמות הסוכר בדם, שלב נוסף בהתקדמות הטיפול במחלת הסוכרת. עם התרופות החדשניות באות גם תופעות לוואי שונות ואנחנו מחויבים להתייעץ עם רופא לפני שניקח תרופה חדשה שיכולה להביא תופעות לוואי לא רצויות.
האחריות למניעת הסכר מוטלת על האדם עצמו. לכל אדם מידה של אחריות לבריאותו שלו על ידי שמירה על תזונה נכונה, משקל תקין ולעסוק בפעילות גופנית קבועה. חובה עלינו לידע את עצמנו ואת הסובבים אותנו כי עודף לחצים רגשיים, ומתחים בבית ובעבודה מזרזים את הסוכרת ויש לעשות מאמצים משותפים להימנע מלחצים אלה..
הנכם מוזמנים להיעזר במחשבון bmi הנמצא באתר.
לייעוץ עם מומחה על לסוכרת, ליחצו כאן לפנייה ישירה לד"ר סלזק!