בנאום שפתח את הכנס התייחס רה"מ אל התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטאלית, ואמר שזהו מיזם שאפתני בעל פוטנציאל ענק. לדבריו, החדשנות והרפואה הולכות ביחד בדומה לענפים אחרים המתבססים על טכנולוגיה עתירת ידע. כוונתו בעיקר לשלושת הגורמים של בסיסי נתונים עצומים, קישוריות ובינה מלאכותית. רה"מ ציין כי הבסיס לפעילות קופות החולים הוא מאגרי הידע שמצויים ברשותן, החובקים את מרבית האוכלוסייה לכל אורך החיים. אותו מאגר שנבנה לאורך עשרות שנים ומקיף מיליוני מטופלים הינו ייחודי בעולם, לרבות מבחינת הגיוון שלו מפני שבישראל מצויים אנשים שהגיעו ממדינות שונות. לדבריו מדובר באוצר יקר המאפשר לחברות גדולות, יזמים וחוקרים לקדם רפואה מונעת ורפואה אישית המובילה לשיפור תוצאות הטיפול. זוהי רפואה המתקדמת במהירות לאבחון מחלות עם הבנת הרקע הגנטי שלהן, במטרה למנוע אותן מראש, וכן כדי לקבוע את השפעתן של תרופות על חלקים מסוימים באוכלוסייה.
מר יעקב ליצמן אמר שמערכת הבריאות בישראל נמנית על המובילות בתבל. הוא ציין כי בכל העולם מתעניינים במערך הבריאות הישראלי ורוצים ללמוד ממנו על דרך הניהול של המערכת. באותו הזמן, קיימת עלייה מתמדת ומשמעותית ביותר בקצב של התפתחות בתי החולים, עולם הפארמה, קופות החולים ומחקרים בבריאות. לדבריו, אין זה סוד שבמערך הבריאות בישראל עוד יש הרבה מה לשפר וישנם לא מעט אתגרים שצריך לקדם, לשפר ולייעל. מצד שני, לא ניתן להתעלם מההישגים למען הציבור כגון הגדלה כמעט פי שתיים בסל הבריאות, והובלת רפורמת הסיעוד למען האוכלוסייה המבוגרת. כמו כן, הוסדרו טיפולי השיניים למבוגרים, ומקודם החוק לסימון מוצרי מזון על מנת לשנות את הרגלי התזונה בציבור. בנוסף, הוכרז מאבק על מגפת הזיהומים בבתיה"ח, קודמה הבריאות בפריפריה ונעשים עוד צעדים לקידום הרפואה הציבורית בארץ.
סגן שר הבריאות הוסיף, כי הוא לא מסתיר את העובדה שישנם היבטים הטעונים שיפור. לדבריו, אין זה נכון שאנשים ימתינו שעות בחדרי המיון העמוסים, ורופאים יהיו יממה שלמה בעבודה על מנת להעניק טיפול רפואי. התחום של עומסי חדרי המיון מצוי בראש מעיני המשרד ומערך הבריאות ונעשית פעילות לקדם פתרונות מעשיים. בנוסף אמר ליצמן כי אין זה צודק שקיים פער בין המרכז לפריפריה, ושמערכת הבריאות צריכה להיות הוגנת ושוויונית לכלל האזרחים. על כן, המשרד מפעיל מדיניות כדי להיטיב עם הפריפריה ובכל החלטה עתידית של המשרד תיבחן לעומק ההשפעה על תושבים המתגוררים מחוץ למרכז.
עוד אמר ליצמן, כי משרד הבריאות ימשיך לחזק את קופות החולים ולא יחלישן, ישמור על תחרות הוגנת ללא פגיעה במבוטחים, ויפעל כדי לצייד את כל מרכזי הסיעוד עם מצלמות למניע פגיעות בחוסים. לדבריו, בעבודה משותפת יישמרו הקופות ובתי החולים, וכל סל התרופות, האחיות, הסיעוד ומערך בריאות הנפש מתוך פיתוח עתידי והשקעה במחקר. לבסוף, מר ליצמן מחה על פרסומים לפיהם כמה בתי חולים שינו מנהגים הקשורים לחמץ בפסח, ואמר כי כל השנים קיים נוהל שלפי נמנעת הכנסת חמץ אליהם והוא לא יסכים לשנות זאת.
בנאומו אמר מנכ"ל משרד הבריאות שחובה להפנים כי האוכלוסייה בארץ מזדקנת. הוא הביא נתונים לפיהם היו יותר מארבע מאות אלף קשישים בגיל שבעים וחמש ומעלה בשנת 2015, ואילו עשר שנים לאחר מכן יהיו 50% יותר קשישים בארץ, וחמש עשרה שנים לאחר מכן המספר כבר יכפיל את עצמו. מדובר בשינוי דמוגראפי משמעותי ביותר להרבה מישורים בארץ ובעיקר על מערך הבריאות שחייב להתמודד עימו. לדבריו, יש להעלות את ההוצאה הלאומית ל- 8.7% מתוך התוצר על מנת לספק מענה הולם למבנה הדמוגראפי החדש כדי לתת את אותה רמת הבריאות של היום. מדובר בפער של תשעה מיליארד שקלים בהוצאה הממשלתית, גידול שעדיין לא לוקח בחשבון את העבודה שההוצאה הלאומית בארץ עומד על 62% בלבד, מהנמוכים בעולם. יש לצמצם גם אותו אם שואפים לצמצם את הפערים. לדבריו, יש לבצע עוד צעדים רבים ואמיצים על מנת לשמר את איכות מערכת הבריאות ואיתנותה בעתיד הנראה לעין.