צעירים בישראל משתמשים בשיקולים שונים כדי לבחור מה ללמוד באקדמיה. חלק מהם מקבלים החלטה על בסיס המלצות של חברים, קרובים ובני משפחה, ואחרים נכנסים לעובי הקורה באמצעות השוואות ושיחות עם יועצי לימודים. בתוך כך, רובנו רוצים לשמח גם את ההורים ולבחור במקצוע שיגרום לאימא להיות גאה ומאושרת.
הבעיה היא שיש כמה מקצועות שיכולים לשמח את אמא וההבדלים ביניהם גדולים מכפי שנהוג לחשוב. זו הסיבה בגללה צריך לבחור פרמטרים אובייקטיביים ולהשתמש בהם על מנת לבצע השוואה יסודית:
לימודי רפואה הכי ישמחו את האימא היהודייה אבל הם ידרשו השקעה של 5-7 שנים לפחות, לא כולל תקופת התמחות שבה מרוויחים שכר מינימום ובקושי רואים את בני הזוג והמשפחה. לשם השוואה, עבודה בהייטק ובענף המחשבים גם היא יכולה לגרום תחושת אושר להורים ובה מסלול ההכשרה קצר יותר.
אפשרות אחרת היא ללמוד משפטים ולהשוויץ עם חליפת עורך דין מחויטת. תואר ראשון במשפטים נמשך 3 שנים ובערך לאחר 4-5 שנים ניתן לסיים את ההתמחות ולעבור בהצלחה את המבחן של הלשכה.
הורים רוצים שהילדים שלהם יהיו מאושרים ולכן הם מוטרדים בעיקר ממצבם הכלכלי. אחת הסוגיות שמעסיקות הורים לסטודנטים היא כמה הלימודים עולים, האם זה שווה את ההשקעה ומה בכלל אפשר לעשות עם זה.
את עלות הלימודים אפשר לבדוק לפי ההבדל בין לימודי תעודה ותואר ראשון. לימודי תעודה יהיו זולים יותר ויימשכו זמן קצר, אך הם יעניקו כלים פרקטיים בלבד. מנגד, תואר ראשון יהיה זול באוניברסיטה ויקר במכללה אולם אחריו אפשר להמשיך לתואר שני וקריירה באקדמיה.
בהקשר הנוכחי, עלות הלימודים תיראה משתלמת אם התואר יבטיח מקצוע מתגמל. גם כאן נמצאים בראש סדר העדיפויות של הורים בישראל מקצועות כמו רפואה, מחשבים והייטק. במקביל אליהם ניתן לראות בשנים האחרונות עלייה בביקוש למקצועות עזר רפואיים וללימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. למרות שלכאורה מדובר בתחומים שונים לגמרי, בשניהם יש ביקוש גבוה בשוק העבודה וגם ההורים תומכים בהם.
בסופו של דבר, יכול להיות שההורים לא לגמרי יודעים מה קורה בשוק העבודה הנוכחי ולכן התפקיד של הילדים הוא להישאר עם אצבע על הדופק. חשוב לבחור תחום לימודים שיש בו עניין אישי ולא רק חוות הדעת של ההורים היא זו שאמורה להטות את הכף. הבחירה במסלול לימודים מסוים חשובה עבור כל בני המשפחה, לכן צריך לשתף פעולה עם ההורים ולקבל החלטה מושכלת שמבוססת על נימוקים רציונאליים וברורים.