תארו לכם מצב שבו אתם יושבים במשרד מול המחשב ולפתע החלון מאחור מתנפץ. מלבד המבוכה והכאב שמלווה את הפציעה, מתחילות מיד להתרוצץ בראש מחשבות כמו מה עושים עכשיו ולמי אפשר לפנות. גם אם אתם מודעים לכך שיש סל זכויות שלם שעומד לרשותכם בביטוח הלאומי ובשאר מוסדות המדינה, סביר להניח שאתם לא ממש יודעים מה הצעד הבא שעליכם לנקוט.
פציעות נגרמות בשיעור גבוה במשרדים, בחנויות ובמרכזים מסחריים והן עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים. הפתרון הוא לפעול בצורה מסודרת ולהתנהל על בסיס סדרת צעדים פשוטה אך חיונית.
הצעד הראשון שצריך לבצע בעת פציעה במהלך יום עבודה הוא לעדכן את הממונה. עדכון של הממונה חשוב כי הוא מהווה פקטור משמעותי במימוש הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, יש לעדכן את כל מי שאחראי על הטיפול הרפואי בבית החולים או בקופת החולים לגבי העובדה שמדובר בתאונה שקרתה בעבודה. אלו המסמכים שלאחר מכן עשויים לשמש אתכם להגשת תביעה ולניצול הטבות.
הצעד הבא לאחר שתקבלו טיפול רפואי, תוודאו שרשום שמדובר בתאונת עבודה ותעדכנו את הממונה, הוא לבקש ממנו למלא טופס ב.ל. 250 – טופס בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה. בטופס הזה צריכים להופיע פרטים אישיים שלכם, פרטי המעסיק ונסיבות התאונה. בנוסף, יש למלא גם טופס ב.ל. 211 שמשמש כהודעה על פגיעה בעבודה וגם בו לוודא שהפרטים מופיעים באופן מדויק ומהימן.
את שני הטפסים ואת כל שאר המסמכים הרפואיים שאספתם בדרך, לרבות תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה שאותה תקבלו מהרופא המטפל ומכתב שחרור מבית חולים במידה והגעתם אליו, יש להעביר למוסד לביטוח לאומי. העברת המסמכים נותנת את האות לתחילת הטיפול במקרה שלכם ואין לעכב את הגשת טופס ב.ל. 211 בשל פרטים חסרים.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונת עבודה לפי הנסיבות. אם מדובר במקרה ברור מאליו כמו נפילה מסולם במחסן, התחשמלות במפעל או נפילה במדרגות המשרד, ניתן להגיש את המסמכים ולהוכיח פציעה וחבלה במקום העבודה. נסיבות אחרות שמצביעות על כך שזו תאונת עבודה כוללות כל תאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה, או חבלה שנגרמת עקב גורם חיצוני בעבודה.
לסיכום, פציעות הן חלק בלתי נפרד מכל סביבה שבה בני אדם מבצעים פעילות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הפציעות הן לא נחלתם של אתרי הבנייה או המפעלים התעשייתיים בלבד.