קודם כל, כאשר מדברים על הרעלת מזון מתכוונים בראש ובראשונה לרעל שמפרישים חיידקים מסוגים מסוימים, כמו הסלמונלה והליסטריה, אבל לא רק. במזון יכולים להיות גם טפילי מעיים, וירוסים וגורמים מזיקים נוספים הנכנסים אל מערכת העיכול ומייצרים את התסמינים שכולנו בטח מכירים כגו שלשולים, הקאות, כאבי בטן וכדומה. יש לציין כי במקרים חמורים יותר התסמינים נחווים בצורה חזקה מאוד, ויכולים לכלול גם חום, חולשה גדולה ואפילו קוצר נשימה.
יחד עם זאת, יש להבדיל בין הרעלת מזון לבין תגובה אלרגית. האחרונה היא תגובה של הגוף לחומרים מסוימים, שאינם רעלנים בהכרח לפי הגדרתם, בצורה קיצונית. המערכת החיסונית מזהה בטעות את החומרים האלו כגורמים מזיקים ותוקפת אותם בצורה חזקה ומוגזמת, דבר המביא למשל לפריחה וגירודים בעור, ועד לנפיחות, מחנק וסכנת חיים של ממש. אם כן, כאשר מדברים על הרעלת מזון לא מתכוונים לתגובה אלרגית, למשל לבוטנים או לסומסום, אלא להרעלה של ממש – כלומר כניסה לגוף של יצורים זעירים וחומרים רעילים.
כל מי שסבל בחייו מהרעלת מזון, ומדובר בשיעורים נרחבים מאוד מהאוכלוסייה, יודע שמדובר במקרים מאוד לא נעימים. למעשה, הרעלת המזון אינה פוסחת על איש ויכולה לקרות לכל אדם, בכל גיל ובכל מצב בריאות, אם כי ישנם אנשים יותר לרגישים לכך, למשל בעלי מערכת חיסונית חלשה כמו ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות, או אנשים שמערכת העיכול שלהם רגישה, חולה ולא מאוזנת.
אם כן, מקור הבעיה אינו דווקא באדם עצמו אלא במזון שהוא אוכל, כלומר במזון המורעל. מה הסיבה לכך? היא פשוטה מאוד ומובנת מאליה: מדובר במזון שמסיבה זו או אחרת היווה כר פורה להתרבות חיידקים, וירוסים, טפילים וכדומה. אכן, המזון אינו טעים רק לנו אלא גם למיליארדי יצורים זעירים, ובהינתן התנאים הנכונים הם בהחלט ישמחו לשרוץ בו. בדיוק מסיבה זו ישנן הוראות ברורות של משרד הבריאות בישראל, ושל גופי הבריאות בכל העולם, לגבי שמירת מזון בתנאים שלא יאפשרו את השגשוג הזה. לדוגמא, יש לשמור כל סוג של מזון בטווח טמפרטורות מסוים, ובעיקר כאשר מדובר במזונות מהחי כמו ביצים, בשר ומוצרי חלב, אבל גם חומוס וסוגים מסוימים של ירקות ירוקים.
הבעיה מתחילה כאשר המזון נחשף לתנאים שאינם עומדים בהנחיות. זה יכול להתחיל בשל מקום בשרשרת האספקה, למשל פועלים בחווה או במפעל שאינם מקפידים על לבישת כפפות, דרך מזון שאינו נשטף באופן הולם, ועד לשילוח שלו במשאיות ומכולות שאינן מקוררות כיאות. כמובן שגם בבית שלנו ובית העסק חוזרות הבעיות האלו, למשל אם איננו מנקים את הסכו"ם וכלי האוכל האחרים, את השיש , את הידיים לפני ואחרי הבישול, וגם לפני הארוחה. גם אם איננו מניחים לכלים להתייבש היטב לאחר השטיפה אנו מסייעים להתפתחות חיידקים עליהם, וכשאיננו שוטפים פירות וירקות בדגש על ירקות ירוקים, נבטים, חסה, כרוב וכדומה.
ככלל, ישנה הקפדה די גבוהה של בתי עסק בתחום המזון על הנחיות משרד הבריאות, הן מפאת דאגה למוניטין של המקום, הן מפאת המקצוענות, והן בגלל שאיש לא רוצה לעלות על הכוונת של משרד הבריאות. יחד עם זאת, כולנו שומעים מעת לעת על הרעלות מזון במסעדות עקב מוצרים שטופלו בצורה לא נכונה. לדוגמא, עקב שמירה לא נאותה במקררים, עקב היעדר צלייה מספקת של מוצרי בשר, עקב שטיפה שגויה של מוצרים כגון ביצים, ועוד. יש לזכור כי בעסקי המזון המוצרים עשויים להישמר יותר זמן מאשר בבית פרטי, בגלל הכמויות הגדולות שלא תמיד יש מי שיאכל אותן. מצד שני, אין הדבר אומר שעליכם להפוך לחשדניים והיסטריים. כל שצריך לעשות הוא לוודא שהמקום שאתם אוכלים בו נראה נקי ומסודר ושאנשים אחרים אוכלים בו. הימנעו ממקומות שמדליקים אצלכם נורות אזהרה, וזכרו שחלק גדול מאוד מההרעלות מתרחשות בעקבות קניית אוכל מדוכני מזון על הרחוב, שאינם בהכרח בעלי כל האישורים הנדרשים או שומרים על תנאים הולמים.