X
"ורפא ירפא" - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור בריאות כללית
אדם ממוצע מבלה שליש מחייו בשנה אך מספר שעות השינה שלהן כל אחד זקוק במהלך יממה נקבע לפי מספר משתנים. ראשית, הגיל הוא הפרמטר העיקרי שקובע כמה שעות שינה אנחנו צריכים בשביל לאפשר לגוף להתאושש, לגדול ולהתחזק. שנית, שינה לא סדירה עלולה לגרום להפרעות בתפקוד ולפגיעה מצטברת במערכות הגוף. כמו כן, הפרעות שינה נגרמות בגלל סיבות גנטיות ואחרות והן דורשות טיפול מתאים.
מומחים מאיגוד השינה של ארצות הברית קבעו במחקר שפורסם לפני מספר שנים שגברים ונשים בגילאי 18-64 צריכים לישון 7-9 שעות מדי לילה. לצורך השוואה, מבוגרים בגילאי 65 ומעלה צריכים לישון 7-8 שעות לפחות, לעומת צעירים בגיל ההתבגרות של 14-17 שמתבקשים לישון מינימום 8-10 שעות. בנוסף, מיותר לציין שתינוקות בגילאי 0-3 חודשים צריכים לישון יותר (כ-14-17 שעות ביממה) וכך גם פעוטות עד גיל שנתיים (כ-11-15 שעות ביממה).
מחקר אחר, שפורסם בכתב העת לרפואת ילדים בארצות הברית בשנת 2009, קבע שמספר שעות השינה משפיע על הסיכוי לסבול מהשמנת יתר. המחקר בדק 977 ילדים והצליב נתונים על מספר שעות שינה בלילה מול גובה, שעת השכבה, משקל, BMI ועוד וגילה שרק 23% מבין הילדים שהלכו לישון אחרי השעה 21:00 בערב סבלו ממשקל עודף.
צבירה נכונה של שעות שינה משפיעה לטובה על סדר היום, משפרת את הריכוז ואחראית על הביצועים שלנו בנהיגה, בלימודים ובעבודה. לחילופין, חסך בשעות שינה הוא בעל השלכות שליליות. בני אדם שסובלים מחסר כרוני בשעות שינה אינם מסוגלים לתפקד והם לוקים בעייפות, נטייה לרגזנות ודיכאון.
יתרה על כך, יש מחקרים שקושרים בין הפרעות שינה לבין מגוון מצבי תחלואה כמו סוכרת, מחלת ריאות חסימתית כרונית, הפרעות עצביות, עלייה בלחץ הדם ומחלת לב כלילית. כמובן שבחלק מהמקרים מחלות אלו נגרמות בגלל סיבות שלא קשורות לשינה, אך אין ספק שהחסך בשעות שינה מעודד את החמרת המצב ומונע מהגוף להפעיל את אמצעי ההגנה הטבעיים.
במצבי עייפות קיצוניים שנגרמים לאחר כמה לילות של שינה לא סדירה ולא מספקת נפגמת יכולתו של הגוף לתפקד בטמפרטורות נמוכות. זה משמעותי בחורף וקריטי לא פחות בקרב אנשי צבא, חיילים ואנשי כוחות הביטחון. כמו כן, חסך בשינה משבש את שיקול הדעת ופוגע ביכולת שלנו לקבל החלטות ראויות.
אפילו ברמה התאית יש קשר בין מחסור בשינה לבין פגיעה בתפקוד. המחסור גורם דרגת סטרס גבוהה במארג האנדופלזמטי, מה שבא לידי ביטוי בפגיעה במנגנוני קיפול החלבונים. לא צריכים להיות רופאים בשביל להבין שמדובר בתופעה לא מומלצת ובתהליך שצריך לעשות הכל על מנת להימנע ממנו. השאלה המתבקשת היא כיצד עושים זאת בצורה נכונה, ואיך דברים קטנים שכל אחד מאתנו אחראי עליהם יכולים לשפר את איכות השינה באופן כמעט מיידי.
לפי הערכות, כ-50% מתושבי העולם המערבי סובלים מהפרעות שינה. ההפרעות העיקריות הן הפסקת נשימה ודום נשימה בשינה, מחזורי שינה קצרים, סיוטי לילה ודיבור תוך כדי שינה, אבל מתברר שקל יחסית להתמודד איתן. אפשר להתחיל בהחלפת המזרן ולדאוג לסביבה טובה יותר בחדר השינה כדי לחסוך את רוב עוגמת הנפש.
רופאים ואנשי מקצוע רבים ממליצים על החלפת מזרנים עבור מי שסובל מבעיות שינה. למזרנים יש תפקיד חשוב כי הם אמורים לספק לנו תחושת נוחות, לתמוך בעמוד השדרה ולמנוע עומס על השרירים והעצמות. הנוחות במזרנים יכולה להיות מושגת על ידי שכבות הריפוד העליונות או שימוש בחומרים מתקדמים כמו תחליב גומי אורגני ופוליאוריטן מוקצף. בנוסף, התאמת תמיכה מדויקת לפי קימורי הגוף של כל משתמש תקצר את משך הזמן שנצטרך להשקיע בשביל להירדם ותבטיח שנישן טוב יותר בלילה.
יש גם מזרנים ספציפיים שמיוצרים מראש במטרה להקל על הפרעות שינה ובעיות בריאותיות אחרות. מזרני לטקס לדוגמא מופקים מעץ הגומי ומחומר אורגני שדוחה את קרדית האבק. הם מומלצים למי שסובל מבעיות גב ואלרגיות ומתאימים למי שמחפש תמיכה אורטופדית מעולה. מנגד, מזרני ויסקו מיוצרים מחומר שמתרכך בהתאם לטמפרטורת הגוף ולכן מפזרים את הלחץ המופעל על כל פני המזרן. לבסוף, מזרני מגנייט מתוכננים להגביר את אספקת החמצן והדם לכל חלקי הגוף ומומלצים לגברים ונשים שסובלים מכאבי ראש, מיגרנות, דלקת פרקים, בעיות לחץ דם, נחירות ועייפות כרונית.
כמובן שיש לבחור כל פתרון שינה רק לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע והרופא המלווה. כדאי לעקוב אחר העדכונים בענף השינה, להכיר את ההבדלים בין המזרנים ולוודא שהם מרגישים נוח לאחר שכיבה ממושכת. את זה אפשר לעשות באולמות התצוגה או במסגרת תקופת ניסיון.
כתבות נוספות בתחום
