X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור פרוקטולוגיה
כדי לקבל מידע מקצועי בנושא שוחחנו עם ד"ר בנימין פרסון, מומחה לכירורגיה כללית ובעל התמחות נוספת בכירורגיה קולורקטלית, המשמש ככירורג בכיר במחלקה כירורגית א' של בית החולים כרמל בחיפה. כמו כן, ד"ר פרסון מקבל מטופלים פרטיים במרפאת שר"פ פלוס ומבצע ניתוחים פרטיים בבית החולים אלישע שבחיפה. בנוסף, מנהל ד"ר פרסון את פורום סרטן המעי הגס ופרוקטולוגיה בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
המעי הגס הוא חלק חשוב מאוד במערכת העיכול. זהו החלק שנמצא בין סוף המעי הדק ופי הטבעת. מדובר ב"צינור" המשכי אשר החלק הראשון שלו נקרא המעי הגס הימני או המעי הגס העולה והוא נמצא בחלק הימני של הבטן; בהמשכו נמצא המעי הגס הרוחבי החוצה את הבטן מימין לשמאל; בהמשך נמצא המעי הגס השמאלי שנקרא גם המעי הגס היורד, ואליו מחובר המעי הגס הסיגמואידי או הסיגמה. 15 הסנטימטרים האחרונים של המעי הגס נקראים רקטום או בעברית חלחולת, והוא מחובר לפי הטבעת. האורך הכולל של המעי הגס משתנה מחולה לחולה אך הממוצע הוא בערך מטר עד מטר וחצי. התפקידים העיקריים של המעי הגס הם לספוג את הנוזלים והמלחים מהצואה ולאגור אותה עד למועד הפרשתה.
ראשית, חשוב לציין שהשכיחות של סרטן המעי הגס היא כ- 5.5%, זאת אומרת שאחד מכל 19 אנשים בישראל ילקה במהלך חייו במחלה הזו. למעשה מדובר בסרטן השני בשכיחותו בארץ, אחרי סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. המחלה מופיעה בשיעור דומה בגברים ונשים ובכל שנה מאובחנים כ- 3500 חולים חדשים.
אין גורם סיכון יחיד לסרטן זה, והסיבה להיווצרותו אינה ידועה. גורם הסיכון העיקרי לסרטן המעי הגס הוא גיל, ושכיחות המחלה עולה מעל גיל 50, כאשר מעל 80% מהמקרים מאובחנים בחולים מעל גיל 60. בנוסף, מחקרים מדעיים הראו שיש קשר בין סרטן המעי הגס ותזונה. תזונה עשירה בשומן וחלבונים מהחי (בשר מעובד, נקניקיות ונקניקים) וענייה בסיבים תזונתיים מעלה את הסיכוי לחלות. גם סגנון החיים הוכח כגורם משפיע: עודף משקל, מיעוט בפעילות גופנית ועישון מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. מלבד זאת, חולים עם מחלות מעי דלקתיות - מחלת קרוהן (Crohn's disease) וקוליטיס כיבית (ulcerative colitis) נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לתחלואה. יש לציין כי לרוב החולים שחלו בסרטן המעי הגס אין סיפור משפחתי של סרטן, אך במידה ויש במשפחה חולה עם סרטן של המעי הגס, קרובי משפחתו מדרגה ראשונה (הורים, אחים או ילדים) נמצאים בקבוצת סיכון וצריכים להימצא במעקב צמוד.
הסימפטומים העיקריים הם דימום בצואה, שינויים בהרגלי היציאות ללא סיבה נראית לעין (עצירות או שלשולים בחולה שעד אותו רגע נהנה מיציאות רגילות), ירידה בלתי מוסברת במשקל, כאבי בטן – כל אלה או חלקם יכולים להיות סימנים עיקריים של סרטן המעי הגס.
במידה ומופיעים תסמינים חשודים, השלב הראשון בתהליך האבחון הוא ביקור אצל רופא המשפחה ותיעוד התלונות. במידה ורופא המשפחה יתרשם שהתסמינים אכן מחשידים, החולה יופנה לגסטרואנטרולוג לביצוע קולונוסקופיה. מדובר בבדיקה שכרוכה בהחדרת מכשיר ארוך וגמיש עם מצלמה לתוך המעי הגס דרך פי הטבעת, והסתכלות על כל המעי הגס מתחילתו ועד סופו. לצורך בדיקה זו החולה אמור לבצע תהליך של ניקוי המעי הגס מתוכנו – תהליך שנמשך מספר ימים לפני הבדיקה. הבדיקה עצמה מבוצעת תחת טשטוש או הרדמה שטחית, ודרגת הדיוק שלה גבוהה ביותר.
בישראל, החליט משרד הבריאות בהתייעצות עם גורמים מקצועיים (גסטרואנטרולוגים, כירורגים קולורקטליים והאגודה למלחמה בסרטן), שכל אדם יבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס החל מגיל 50, בין אם הוא נמצא בקבוצת סיכון או לא. מדובר בבדיקת צואה לדם סמוי – החולה שולח דגימת צואה למעבדה בה מבוצעת בדיקה לוודא נוכחות שאריות דם סמוי בצואה. מדובר בבדיקה פשוטה מאוד אך יחסית לא כל כך מדויקת. לכ- 95% מהחולים עם תוצאה חיובית בבדיקה זו, אין סרטן מעי גס, אך ברגע שמתקבלת תשובה חיובית בבדיקת צואה לדם סמוי, יש להפנות את החולה לביצוע קולונוסקופיה.
בשלב הראשון של סרטן מעי גס מדובר בגידול קטן ושטחי בדופן המעי הגס שעדיין לא חדר את כל שכבות המעי ולא שלח גרורות. בשלב השני מדובר בגידול שחדר את דופן המעי הגס ויתכן שאף חדר לאיברים סמוכים, אך עדיין לא שלח גרורות. בשלב השלישי של המחלה מדובר בגידול שכבר שלח גרורות לקשריות לימפה אזוריות, ואילו בשלב הרביעי מדובר בגידול שכבר שלח גרורות לאיברים מרוחקים, בדרך כלל לכבד או לריאות.
חשוב לציין שכמחצית מהחולים החדשים שמאובחנים עם סרטן המעי הגס כל שנה, מאובחנים בשלב הרביעי. במידה והסרטן מאובחן בשלבים מוקדמים, סיכויי הריפוי וההחלמה קרובים ל- 90% וסיכויי הריפוי יורדים ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים יותר, כך שבדיקות לגילוי מוקדם הן חשובות ביותר. לחולה שמאובחן בשלב 2 סיכויי החלמה של כ-70%; בשלב 3 סיכויי ההחלמה הם כ-40-50%, ואילו לחולים אשר מאובחנים בשלב 4 סיכויי ההחלמה נמוכים מאוד.
ברגע שחולה מאובחן עם סרטן המעי הגס, הוא יופנה לטיפול של רופאים ממספר מקצועות, בדרך כלל צוות רב-תחומי שכולל כירורג ואונקולוג לפחות. הטיפול בסרטן המעי הגס מעט שונה מהטיפול בסרטן הרקטום (חלחולת). החולה יעבור קולונוסקופיה מלאה ובדיקתCT של הבטן, האגן והחזה כדי לשלול נוכחות גרורות. חולה בסרטן הרקטום יעבור בנוסף בדיקת MRI של האגן או בדיקה שנקראת אולטראסאונד טרנס-רקטלי (TRUS), וממצאי הבדיקות האלה יכתיבו את תהליך הטיפול.
חולה עם סרטן המעי הגס ללא גרורות בבדיקות ה-CT יופנה לניתוח לכריתת חלק המעי בו נמצא הגידול. האזור שנכרת נשלח לבדיקה תחת מיקרוסקופ – בדיקה היסטו-פתולוגית – ותוצאותיה יכריעו אם יש צורך בטיפול כימוטראפי או לא לאחר הניתוח. במידה ויתברר שהמחלה בשלב 3 (קשריות לימפה נגועות) – יש צורך בכימוטראפיה. במידה והסרטן בשלב 1 או 2, בדרך כלל נדרש מעקב בלבד ואין צורך בכימוטראפיה ברוב המקרים. בסרטן הרקטום, במידה ובבדיקת ה-MRI או בבדיקת ה-TRUS יתברר שהגידול מתקדם מקומית, החולה יופנה לטיפול בהקרנות וכימוטראפיה לפני הניתוח, וזאת בכדי להקטין את הגידול, ורק לאחר מכן החולה יעבור ניתוח לכריתת הרקטום. גם כאן הצורך בהמשך הטיפול יוכרע על ידי תוצאות הבדיקה ההיסטו-פתולוגית של מה שנכרת בניתוח.
ניתוחי כריתת המעי הגס או חלקיו נקראים ככלל colectomy. ישנם מספר סוגים לפי חלק המעי שנכרת בניתוח: המיקולקטומיה ימנית – כריתת מחצית המעי הגס הימנית; המיקולקטומיה שמאלית – כריתת מחצית המעי הגס השמאלית; sigmoid colectomy – כריתת הסיגמואיד. יש מספר ניתוחים נוספים, וככלל לאחר כריתת חלק המעי הנגוע בסרטן מבצעים חיבור בין שני קצוות המעי הבריא שנותרו. במידה ומסיבות שונות לא ניתן לבצע חיבור של קצוות המעי, מחברים את קצה מעי שמוביל את הצואה לדופן הבטן ואז הצואה יוצאת לתוך שקית. מצב זה נקרא קולוסטומיה. קולוסטומיה יכולה להיות זמנית או קבועה. במידה והיא זמנית, עקרונית ניתן לבצע חיבור של המעיים בניתוח נוסף במועד מאוחר יותר. חשוב לציין שיש מספר גישות טכניות לביצוע הניתוח: השיטה המסורתית כרוכה בביצוע חתך גדול בבטן וביצוע הניתוח בגישה "פתוחה". בעשורים האחרונים התפתחה גישה מודרנית יותר – ניתוח בגישה לפרוסקופית. בשיטה זו מוחדרים מכשירי הניתוח לחלל הבטן דרך מספר חתכים קטנים באורך של כ-1ס"מ או פחות, והמנתח נעזר במצלמה (שגם היא מוחדרת לחלל הבטן) לביצוע הניתוח ללא צורך בחתך גדול. בסוף הניתוח מבוצע חתך קטן בכ"ז כדי להוציא את המעי עם הגידול וכדי לבצע את החיבור של קצוות המעי. היתרון של השיטה הזו הוא שהכאבים לאחר הניתוח פחותים וקצב ההחלמה של החולים מהיר יותר. כיום, רוב הניתוחים לסרטן המעי הגס מבוצעים בגישה לפרוסקופית.
כעיקרון, לאחר הניתוח החולה יכול לחזור לפעילות שגרתית כמו לפני הניתוח. כמובן שרצוי לשפר את אורחות החיים - תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון - ככל הניתן, ולא אמורות להיות מגבלות משמעותיות ברוב המוחלט של החולים שעברו את הניתוח.
כאמור, כל אדם מגיל 50 צריך להיבדק בבדיקת צואה לדם סמוי – אחת לשנה. במידה והמטופל בחר לעבור קולונוסקופיה והבדיקה היתה תקינה לחלוטין, הקולונוסקופיה הבאה יכולה להיות לאחר 7-10 שנים, ובמהלכן אין צורך לבצע בדיקות אחרות. אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון צריכים להתייעץ עם רופא המשפחה שלהם לגבי אופן ותדירות הבדיקות.
ד"ר בנימין פרסון הינו מומחה לכירורגיה כללית עם התמחות נוספת בכירורגיה קולורקטלית, העובד ככירורג בכיר במחלקה כירורגית א' של בית החולים כרמל. בנוסף, מקבל מטופלים פרטיים במרפאת שר"פ פלוס ומבצע ניתוחים פרטיים בבית החולים אלישע שבחיפה. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להעביר לד"ר פרסון דרך פורום סרטן המעי הגס ופרוקטולוגיה.
לעוד עדכונים שוטפים בתחום מאת ד"ר בנימין פרסון, היכנסו לעמוד הפייסבוק.
אודות הכותב
ד"ר בנימין פרסון
ד"ר בנימין פרסון הינו מומחה בכירורגיה כללית ובעל התמחות נוספת בכירורגיה קולורקטלית. כיום משמש בתור כירורג בכיר במחלקה כירורגית א' של בית החולים כרמל בחיפה. בוגר הפקולטה לרפואה של הטכניון, ובהמשך התמחה בכירורגיה כללית בבתי החולים רמב"ם בחיפה והדסה עין כרם בירושלים, והמשיך בתת התמחות בכירורג...
לכרטיס המומחה
כתבות נוספות בתחום
