מגפת הקורונה עדיין לא שככה אף כי ישנם חיסונים כנגד הנגיף. אומנם חודשי ההיריון נמנים עם פרקי הזמן החשובים והמרגשים ביותר בכל משפחה, וכמובן – בחייה של כל מי שנושאת עובר ברחמה. אך על רקע מחלת הקורונה והמוטציות האחרונות שלה נצפתה התגברות מעוררת חשש של תחלואת קורונה בקרב נשים מעוברות. הרופא המומחה למיילדות ולגינקולוגיה ומנהל חדרי הלידה בבית החולים כרמל בחיפה ד"ר ראובן קידר נתן מענה על מספר שאלות אקטואליות שבהן העניין הציבורי הוא הרב ביותר מטבע הדברים.
מתחילה אכן לא היה הניסוי המתוכנן של ענקית התרופות "פייזר" מיועד לבדוק את השפעתו של החיסון על נשים הרות. אלא שהתברר למפרע (באופן רטרואקטיבי) כי משתתפות ספורות אשר נמנו עם אחת מקבוצות המחקר בעצם היו מעוברות בזמן שבו נטלו הן חלק בניסוי. זאת ועוד, התברר כי כמה וכמה נשים התעברו רק משקיבלו את החיסון. חשוב להדגיש כי לא נמצאה בקרב אף אחת משתי קבוצות הנשים האלה כל השפעה שלילית של החיסון על הנשים או על עובריהן. נתונים אלו הם יסוד האינפורמציה העדכנית שברשותנו נכון לעכשיו.
זאת ועוד, לפי המידע העדכני ביותר בדבר מנגנוני החיסון הידועים לאנשי המדע והרפואה, בדרך כלל לא נראה כי מן ההיגיון לצפות להשפעות ניכרות של החיסון כנגד קורונה אצל האישה ההרה או אצל עוברה. לפיכך, בהתחשב בעובדה כי נשים מעוברות הינן מועדות לסבול מסיבוכים עקב נגיף הקורונה יותר מאשר נשים המשתייכות לטווח גיל זהה ולא התעברו נראה לנו כי הרווח בפועל גדול מן ההפסד האפשרי.
אילו היה מדובר במצב שבו הפנדמיה הזאת הייתה שוככת וכמות החולים בקורונה הייתה מצומצמת יותר, אזי היה אפשר לדחות את התחסנותן של נשים מעוברות עד לאחר הלידה. אך בהתחשב באינפורמציה שברשותנו לא ניתן להצביע על נזק אפשרי שעלול לפגוע בהתפתחותו של העובר.
ימים יגידו. לפי מיטב ידיעתנו כיום, מדובר באמצעי ההגנה האופטימלי שאפשר להעניק לאנשים, ובפרט לנשים מעוברות.
ניירות עמדה שחיברו מדענים אנגלים ואמריקנים הסבורים שנשים הרות רשאיות להתחסן הם הבסיס להחלטתו של האיגוד הישראלי למיילדות ולגינקולוגיה להמליץ להעניק את החיסון כנגד נגיף הקורונה גם לנשים מעוברות. בעצם, טרם הגענו למישור של המלצה ממש, אלא האישה ההרה היא שמחליטה האם לקבל את החיסון כנגד וירוס הקורונה. לא נעלמה מעינינו האמת המרה כי אין לנו אינפורמציה מלאה על השלכותיו ארוכות הטווח של החיסון כנגד קורונה כאשר מדובר בנשים מעוברות, אך האינפורמציה בנושא השפעותיו ארוכות הטווח של החיסון לוקה בחסר גם בעניינן של קבוצות אוכלוסייה נוספות. יש לציין שהחיסון כנגד וירוס הקורונה אינו כולל נגיף מוחלש או נגיף מומת.
עם הזמן נוכחנו לדעת כי בקרב קבוצה לא קטנה של נשים מעוברות נצפו בשלושת החודשים האחרונים של ההיריון (על פי רוב) סיבוכים עקב מחלת הקורונה. החשש מפני החיסון אמור להיות קטן הרבה יותר מן החשש מפני וירוס הקורונה. מצד שני, אישה הרה השומרת על ההיגיינה ועל הריחוק הגופני ומצייתת לכל שאר הנחיותיו של משרד הבריאות נמצאת בסיכון קטן הרבה יותר, ויכולה היא לדחות את ההתחסנות למועד הנוח הקרוב ביותר לאחר שתלד.
האמת ניתנה להיאמר כי אין לדעת. ידוע לנו על די נשים הרות שלא נצפתה אצלן כל בעיה גם לאחר ביצועו של החיסון השני, ועניין זה הסתיים אצלן בכי טוב. אין ספק כי עלולות להתרחש תופעות לוואי, אך חשוב מאוד לזכור כי בהתחשב בתחלואת הקורונה, בסיבוכיה ובמצבי פיקוח הנפש שעלולים לבוא בגינה אין ספק כי הפסדנו עקב תופעות לוואי כגון חולשה ותחושת כאב במקום ההזרקה למשך מספר ימים יוצא בשכרנו ככל שאמורים הדברים בשמירה על בריאותנו בטווח הארוך.
נשים מעוברות אינן באות בגדר נשים בלתי בריאות ולכן אין כל צורך בשמירה מעולה או בהשגחה חריגה. אין לכחד כי בעת ההיריון יורדת במידת מה יכולת התפקוד הטבעית הרגילה של המערכת האימונולוגית בגופה של האישה ההרה, אך הדבר אינו מביא לידי תופעות לוואי חריגות העולות על הרגיל לאחר קבלת החיסון, ואף לא לסיבוכים עקב ההתחסנות.
מידת חומרתה של מחלת הקורונה נלמדת מתוך מאפיינים קליניים שעניינם (בין השאר) מצב השאיפה והנשיפה ועצם קיומו של הצורך בטיפול תומך במערכת הנשימה, וכמו כן נזק שנגרם למנגנונים אחרים בגוף. דברים אלו יפים גם לעניינן של נשים מעוברות.
בראש ובראשונה קובע לעניין זה השבוע להיריון שבו נמצאת האישה המעוברת, וכמו כן מידת הקושי שיוצר בגופה המאבק במחלת הקורונה עצמה. אם מדובר בשבוע ההיריון ה-34 ואילך – יכול להיות שתעלה על הפרק אפשרות של הקדמת הלידה, אך אין להסיק מדברים אלו כי כך ייעשה בכל מצב כזה. לא אחת רואים אנו נשים בסיטואציה לא קלה אשר אין ביכולתן לנשום כראוי בכוחות עצמן, ולכן נוצר אצל העובר מצב של מצוקה ומן ההכרח להקדים את הלידה.
לפי הידע העדכני ביותר שברשותנו, אין הדבקה בווירוס הקורונה דרך השליה. אלפי נשים מעוברות אשר לקו במחלת הקורונה זכו להביא לעולם תינוק בריא. יש לזכור שבריאותו של העובר מצריכה בריאות של האם, וכאשר אצל האישה ההרה נוצרים סיבוכים שונים דוגמת קשיים לנשום או תופעות פתולוגיות בלב – הדבר עלול ליצור סיטואציה פרובלמטית אצל העובר. לא וירוס הקורונה הוא שמזיק לעובר, אלא הנגיף מזיק לאישה המעוברת ולדבר נודעת השפעה שלילית עקיפה על העובר.
רק לעיתים רחוקות ובמקרים נדירים לקו יולדות בריאות בקורונה דווקא במחלקת היולדות או בשטח המרכז הרפואי עצמו. התרחשו אצלנו אירועים שבהם יולדות באו במגע עם נשים נוספות בלא ידיעתנו, ולכן נוצר אצל היולדות האלה הכרח להיות בבידוד. לפי מיטב זיכרוני, שום אישה מעוברת שטופלה במרכז הרפואי כרמל מעולם לא נדבקה בקורונה מאיש סגל העובד במרכז הרפואי כרמל או ממטופלת אחרת אשר לא נודע לנו עליה. אך בשל היקף החולים הרב בסביבתנו באנו לידי מסקנה כי יש לערוך בדיקת סקר לכל מטופלת המתאשפזת אצלנו ולפענח את ממצאי הבדיקה תוך פרק זמן מתקבל על הדעת. אצלנו במרכז הרפואי כרמל מקפידים להכניס לבידוד כל מטופלת אשר בבדיקה נמצא שהיא חולת קורונה וכל מטופלת המגלה סימפטומים מתאימים. עבורן הוקמו במיוחד מחלקות יולדות ייעודיות לחולות קורונה, ולכן אין הן יולדות במחלקת יולדות רגילה. עוד מן ההכרח להדגיש שהמיגון בחדרי הלידה במרכז הרפואי כרמל הינו המיגון המרבי האפשרי.
התשובה היא חד-משמעית: לא באל"ף רבתי. משנולד התינוק – אירוע הדבקה אצלו הוא מצב בלתי שכיח וכמעט שאינו קיים. לפיכך, אנשי הצוות בבית החולים כרמל מצדדים בהשארת האם עם תינוקה ובהנקתו. זאת ועוד, ככל שידוע לנו, מעולם לא הדביקה אם חולת קורונה את היילוד בזמן לידתו, ועד כה לא שמענו כי התרחש אירוע מעין זה.