חשוב שתביני כי צום מוביל לשינוי בפיזיולוגיה של גופך, ובפרט בכל הקשור להגבלה של נוזלים. בזמן הצום מנצל הגוף באופן מוגבר את מאגרי הסוכר כדי להפיק אנרגיה, ובד בבד מתקיים מעבר להפקת אנרגיה משומן. כך נוצרים גופים חומציים העלולים להגיע אל העובר, ובריכוזים גבוהים הם עלולים לגרום לו לנזקים. אמנם מדובר בסיכון תיאורטי בלבד, ועל מנת שייגרמו נזקים צריכים להיות ריכוזים גבוהים יותר מאלו שיכולים להופיע ביום אחד של צום, אך כמובן שמצב זה אינו מומלץ.
כאמור, צום כרוך גם בהגבלה של נוזלים, מה שעלול לגרום להתייבשות. בתוך כך עולה רמת ההורמון ADH שנוגד השתנה מוגברת ומיועד לעצור הפרשה של נוזלים. יש לו מבנה דומה לאוקסיטוצין, ההורמון שמוביל לצירים, ומכאן שהגבלה של נוזלים עלולה להוביל לצירים ולעיתים אף לעורר לידה. אם אינך מצויה במועד עלול הדבר להוביל ללידה מוקדמת.
במרכז סבן למיילדות השוכן בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, מבחינים מדי שנה בעלייה ממוצעת של כשמונה אחוזים במספר הלידות ביום כיפור וביממה שלאחר מכן. כך למשל, השוואה בין 3 הימים שלפני יום כיפור, לבין יום כיפור והיממה שאחריו, העלתה את התוצאות הבאות:
בעיתון בינלאומי למיילדות פורסם מחקר שנערך בבית החולים סורוקה עם אוניברסיטת בן-גוריון, ובו נמצא כי צום ביום הכיפורים מגביר את הסיכון ללידה מוקדמת. מדובר באחד הסיבוכים הקשים של הריונות. לידה מוקדמת היא כזו שמתרחשת לפני השבוע ה- 37 וקיים בה סיכון לפגות.
הרופאים תמיד חוששים שצום והתייבשות יובילו לצירי לידה מוקדמים, ומכאן להגדלת הסיכון ללידות מוקדמות. על כן, צוות החוקרים בדק לאורך תקופה בת 23 שנים את הנתונים בנושא זה, בהתאם ללוח השנה.
המחקר בחן את כמות הלידות המוקדמות וכן את מאפייני היולדות מבחינה גורמי סיכון מיילדותיים ומבחינה דמוגרפית. הממצאים לגבי התקופה שנבדקה הראו כי לאורך יום הכיפורים היו 745 לידות, כאשר מתוכן כ- 52 אחוזים של נשים יהודיות, לעומת כ- 47 אחוזים של נשים בדואיות. כמו כן, מתוך כל הלידות, כ- 6 אחוזים היו מוקדמות. נמצא כי יולדות יהודיות היו בסיכון גבוה באופן משמעותי (סיכון כפול!) ללידה מוקדמת ביום כיפור.
מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בבית החולים סורוקה, פרופסור אייל שיינר שהשתתף במחקר, ציין כי למרות שנלקח מדגם מייצג אשר לא כל היולדות היהודיות שבו צמו, נמצא סיכון כפול ללידה מוקדמת ביום כיפור. לדבריו, יכול מאוד להיות שאם היו נבדקות רק נשים שצמו היו מתקבלים ממצאי סיכון גבוהים בהרבה. הוא מציין כי על פי המחקר, גורם סיכון מהותי ללידות מוקדמות הינו צום של יממה, כפי שקורה ביום הכיפורים.
לדברי פרופסור שיינר, אין בספרות הרפואית עדות גדולה לנזקים מהותיים של צום בהריון. ואולם, אין ספק שהשינויים הפיזיולוגיים אינם בריאים להיריון. הוא אינו ממליץ לנשים הרות לצום ביום הכיפורים, אלא אם ההיריון שלהן תקין לגמרי בלא סיבוכים. לדבריו, ראוי לזכור שעבור נשים המצויות בהריון בסיכון גבוה, הצום יכול אפילו להיות מסוכן. עוד יש להבין כי הצום של יום כיפור הינו ממושך (לא פעם עובר את היממה). על פני ניסיונו, יש נשים רבות שמגבילות את הצום לשתיים עשרה שעות לכל היותר, ואילו אחרות מפחיתות את תזונתן בהתאם להלכת "אכילה ושתייה לשיעורין". לבסוף, פרופסור שיינר מדגיש כי גם אם האישה ההרה החליטה על צום ובמהלכו היא חשה ברע, עליה להפסיק אותו באופן מיידי. יתרה מכך, עליה לפנות מיידית למיון אם מופיעים סימנים מדאיגים כמו צירים מוקדמים, דימום, דליפת מי שפיר או ירידת תנועות.