צניחת עפעפיים אמיתית, המכונה פטוזיס (Ptosis), הינה מצב בו כל העפעף העליון צונח, מכסה את קרנית העין ולמעשה גורם לעין להיות עצומה באופן חלקי. הפטוזיס נגרם עקב החלשות שרירי הלבטור שאחראיים על פתיחת וסגירת העפעף. תופעה זו עשויה להופיע בדרגות חומרה שונות, הנקבעות בהתאם לגודל שטח הקרנית שמכוסה על ידי העפעף. יש לציין כי במצב של פטוזיס, למרות שניראה כי שטח העפעף קטן למעשה שטחו גדל.
אופן הטיפול בפטוזיס נקבע בהתאם לסיבות שגרמו למצב. במרבית המקרים פטוזיס נגרם בשל הזדקנות והחלשות שרירי החזקת העפעף, או בשל תופעה מולדת אצל ילדים ששריר הלבטור אינו מפותח אצלם. יחד עם זאת, פטוזיס עשוי להיגרם גם מסיבות נוספות שיש לאבחנן בטרם בחירת סוג הטיפול. סיבות אלו יכולות לנבוע מחבלה בעין, משימוש מתמשך בעדשות מגע או בטיפות עיניים, מדלקות כרוניות בעפעף, מגידולים בארובת העין וממחלות נוספות. כמו כן, פטוזיס עשוי לנבוע ממחלות נוירולוגיות המחלישות את שרירי החזקת העפעף, כדוגמת מיאסטניה גרביס שהינה מחלה אוטואימונית, אוקולומוטור שהינו שיתוק חלקי בעצב האחראי על הרמת העפעף, או תסמונת הורנר בה העצב הסימפטטי של העין נפגע.
צניחת עפעף מדומה, המכונה בלועזית Dermatochalasis, הינה תופעה נפוצה בקרב בני חמישים ומעלה. סוג זה של צניחת עפעף קרוי מדומה מכיוון שהעפעף עצמו אינו צונח אלא ניראה ככזה, בשל צניחת העור החיצוני של העפעפיים שגולש כלפי מטה ומכסה אותם. תופעה זו נגרמת כחלק מתהליכי הזדקנות של עור העפעף, הנוטה להתארך ולנטות כלפי מטה לעבר ריסי העין. שלא כמו בתופעת הפטוזיס, שטחו של העפעף העליון מצטמצם ומכוסה על ידי קפל עור, אשר יכול להגיע בשלבים מתקדמים עד לריסים עצמם. במקרים קיצוניים, קפל העור עלול לגלוש גם מעבר לריסים ולהוות גורם המפריע לראייה. יש לציין כי מלבד הזדקנות העפעף, תופעת עפעף מדומה עלולה להתרחש עקב בצקות כרוניות המכונות בלפרוכלזיס, וכן בשל צניחת גבות.
חלק גדול מציבור הלוקים בצניחת עפעפיים מדרגת חומרה קלה, אינו סובל מבעיה תפקודית או אסטטית בגין התופעה. יחד עם זאת, עבור רבים אחרים צניחת עפעפיים עלולה להוות הפרעה תפקודית ואסתטית הדורשת מענה מתאים.
הבעיה החמורה שעלולה להתרחש בשל צניחת עפעפיים נובעת מהסתרת קרנית העין על ידי העפעף הצונח, מה שמגביל את שדה הראייה ואיכותה, ויוצר תחושה של מיסוך מול העיניים. מעבר לכך, תופעת צניחת עפעפיים גורמת לא אחת לתחושה של כובד בעיניים, הנובעת מנטל העור שממוקם על העפעפיים. תחושת כבדות זו עשויה להקשות על השארת העיניים פתוחות, והיא גם מגבירה את תחושת העייפות. בנוסף, המאמץ לפקוח כמה שיותר את העיניים עלול לגרום לכאבי ראש, ומנגד לגרום לתחושת הידבקותם של העפעפיים לאחר מצב שינה.
אנשים רבים מוצאים כי צניחת עפעפיים מהווה פגם אסתטי, הן בשל חזות עייפה ומבוגרת, והן עקב אי היכולת של נשים לאפר את העיניים. כמו כן, במקרים שצניחת עפעף אינה זהה בין שתי העיניים, היא יוצרת חזות א-סימטרית בפנים. מצבים אלו מפריעים עוד יותר במקרים של אנשים צעירים, אך גם לא מעטים מקרב האוכלוסייה המבוגרת מוטרדים אף הם מהפגם האסטטי.
הטיפול בתופעת צניחת עפעף אמיתית דורש ראשית לזהות ולאבחן את הסיבה, ממנה ייגזר טיפול תרופתי במקרים נוירולוגיים או כירורגי. במידה שמקור התופעה אינו בסיבה נוירולוגית ניתן לעבור ניתוח בהרדמה מקומית להרמת העפעפיים. במהלך הניתוח יש לקצר וכך לחזק את השרירים האחראיים על הרמתו של העפעף באופן תקין ואסתטי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח קצר, לרוב ללא אשפוז ובלי צורך בתחבושות.
צניחת עפעף מדומה ניתנת לטיפול על ידי ניתוח מיוחד בהרדמה מקומית להרמתם של העפעפיים, המכונה בלפרופלסטיקה. במהלך ניתוח זה מסירים שומן ועור עודף מבלי שיידרש לחזק את שרירי העפעף הפנימיים, כפי שנדרש בניתוח הרמת עפעפיים לפטוזיס. גם כאן מדובר בניתוח קצר ללא אשפוז וללא חבישה שאינו מותיר צלקת, וההתאוששות ממנו מהירה.
חשוב לדעת כי לא אחת נובעת צניחת עפעפיים משילוב של שני המצבים, כלומר צניחה מדומה ואמיתית. על מנת לטפל ולתקן מצבים אלו יש צורך בניתוח הכולל הן חיזוק שרירי הרמת העפעף, והן הסרת עודפי עור ושומן מחלקו העליון של העפעף.