כאמור, לכל פרי יש ערכם תזונתיים משלו הכוללים למשל מינראלים, ויטמינים ונוגדי חמצון, אך ישנם גם כמה ערכים בסיסיים שנכונים פחות או יתר לכל פרי. ראשית, בפירות יש שיעור גבוה מאוד של מים המגיעים לכתשעים אחוזים מנפח הפרי, כך שהם מקור טוב מאוד לנוזלים. שנית, יש בהם אפילו יותר מירקות שיעור גבוה של מינרלים וויטמינים, וכמו כן סיבים תזונתיים התורמים באופן משמעותי לפעולת מערכת העיכול. בנוסף, בפירות יש רמה גבוהה יחסית של סוכרים המצויים במצב טוב לעיכול, מה שאומר אנרגיה זמינה שנותנת לכם כוחות לכמה שעות טובות. מצד שני, יש לזכור שבכל זאת מדובר בסוכרים ולכן אין לצרוך פירות בהגזמה אלא מתוך תשומת לב לכמויות.
מכיוון שכתבה זו עוסקת בפירות ט"ו בשבט נתייחס גם לסוגיית הפירות היבשים. מה שחשוב לזכור הוא שתהליך הייבוש גורם לעליית ערך הסוכר ליחידת פרי מאחר שהפרי מאבד את נפחו והסוכרים נשמרים, כך שיש להיות עוד יותר זהירים בצריכה. בנוסף, לעיתים קרובות נעשה שימוש בחומרים משמרים שאינם בריאים במיוחד על מנת להגביר את השימור של הפרי, ולכן כדאי לשטוף אותו לפני האכילה. מעבר לכך, ישנם לא מעט פירות יבשים המגיעים עם ציפוי סוכר שמעלה את הרמות הגבוהות ממילא, וכאמור יש לנקוט בזהירות למרות הערכים התזונתיים הגבוהים שנתאר בהמשך.
מחקרים רבים מצביעים על האיכויות הבריאותיות של ענבים ובפרט שיעור גבוה מאוד של נוגדי חמצון, הנלחמים ברדיקלים חופשיים שעלולים לגרום לבעיות בלב ובכלי הדם. באופן כללי, ענבים נמצאו כתורמים למניעת מחלות של מערכת העיכול, ובעיקר סרטן המעי הגס, למניעת מחלות כלי דם ולב, אוסטיאופורוזיס ודנמציה. מלבד שיעור גבוה של רדיקלים חופשיים יש בהם את הויטמינים איי וסי, כמעט כל סוגי ויטמין בי, ניאצין, אשלגן, אבץ, מגנזיום, ברזל, סידן ועוד. יחד עם זאת, בט"ו בשבט אנו נוהגים לאכול צימוקים המכילים כמויות גדולות מאוד (כשמונים אחוזים) של סוכרים. אמנם הם שומרים על הערכים של הענבים אך ריכוז הסוכרים מחייב צריכה זהירה, ואין ספק שהם נותנים הרבה אנרגיה זמינה לגוף.
גם התמרים מראים שיעורים גבוהים מאוד של ערכים תזונתיים, ביניהם ברזל, סידן, אשלגן, סיבים תזונתיים, והויטמינים איי, סי ו- בי מסוגים שונים. בין היתר, התמר תורם לחוזק העצמות, למניעת של מחלות זקנה, לב, דלקות וסרטן, לשיפור פעילות מערכת העיכול, ועוד. יש לציין כי בדומה לפירות אחרים, גם הוא מכיל שיעור גבוה יחסית של סוכרים, ומצד שני מעט מאוד שומנים וכולסטרול. לכן למי שרוצה לאכול משהו מתוק זהו הפתרון הבריא ביותר – גם עקב מצבם הכימי של הסוכרים שנמצאים במצב זמין וקל לעיכול. אגב, בניגוד לפירות יבשים אחרים כמו חמוציות, צימוקים, אננס, תפוחים וכדומה – התמר אינו מגיע עם ציפוי מסוכר וזהו יתרון. כמו כן, את התמרים כדאי לשמור בהקפאה כל הזמן, פשוט להוציא את הקופסא מהמקפיא, לאכול תמר או שניים ולהחזיר למקרר.
נכון, איננו נוהגים לחשוב על זיתים כפרי מהשורה מפני שאינם מתוקים, אך הם בהחלט פרי בהגדרתם וגם חלק משבעת המינים. בישראל נוהגים לאכול הרבה זיתים בצורתם המקורית ובצורת שמן, וטוב שכך, שכן מדובר בפרי נהדר לבריאות. בין היתר, זיתים טובים לשמירה על מראה עור הפנים, לפעילות מערכת העיכול, לשמירה על כלי הדם ולב, ויש להם תרומה כנגד מחלות סרטן, שבץ וסוכרת. יחד עם זאת, בצריכת שמן הזית יש לקחת בחשבון את ריכוז השומנים הגבוה יחסית, ולהשתמש בו ללא הגזמה.
בשנים האחרונות זוכים הרימונים להערכה רבה והם הפכו לכוכבים בתחום התזונה. זאת עקב ערכים תזונתיים מרשימים הכוללים ויטמין קיי, סי, אי ובי 5, וכן מינרלים רבים הטובים לבריאות. יחד עם זאת, שמם של הרימונים יצא למרחוק בזכות שיעור גבוה של נוגדי חמצון המועילים מאוד למניעת הסתיידות עורקים ומכאן להגנה על הלב וכלי הדם בכלל. בנוסף לכך, רימונים תורמים לפעילות מערכת העיכול ולהחלמה ממחלות הקשורות בה, ויש מחקרים המראים כי הם טובים גם לבעיות אין - אונות של גברים.
כפי שניתן לראות, פירות בכלל ואלו משבעת המינים בפרט מעלים תרומה משמעותית לבריאות, אך יש לצרוך אותם באופן נבון. ראינו למשל את ערכי הסוכרים הגבוהים בצימוקים וערכי שומן גבוהים בזיתים כאשר הם מגיעים בתצורת שמן, הגם שמדובר בשמן בריא מאוד יחסית לשמנים אחרים. כמו כן, חשוב לזכור שפירות באופן כללי יכולים להגיע עם שכבה של חומרי ריסוס והדברה, ושאפילו על גידולים אורגנים יכולים להיות חומרים שאינם טובים לבריאות. לכן, כדאי לשטוף את הפירות לפני אכילתם למשך כמה שניות במים זורמים, ולא במים עומדים בקערה. בנוסף, קיימים דיונים ערים אודות אכילת פירות עם או ללא קליפתם, שכן בקליפה קיים הריכוז הגבוה ביותר של ערכים תזונתיים מחד, ושל חומרי ריסוס מאידך. נכון להיום, הגישה השלטת היא לאכול את הקליפה כל עוד הדבר אפשרי (למשל, לא לאכול את קליפת הרימון...), אך כאמור לזכור לשטוף לפני האכילה.
ועוד שתי הערות: הראשונה היא שבדיוק כמו ירקות, כך גם עדיף לצרוך פירות מכמה מינים לאורך היום כדי לגוון את ערכי התזונה שאתם מקבלים. השנייה היא שאת הפירות תמיד כדאי לאכול בתחילת הארוחה מאחר שהם קלים לעיכול ומותרים סיבים תזונתיים התורמים לעיכולם של מאכלים אחרים בארוחה. ואולם, אם צורכים אותם לאחר הארוחה הם עוברים תהליך של תסיסה בבטן מעל למזונות שאכלתם קודם, ואתם מאבדים חלק משמעותי מיתרונותיהם הבריאותיים.
שיהיה חג אילנות שמח!