כל מי שנכנס לסופר ומחפש על המדפים לחם למשפחתו יודע שישנם לא מעט סוגים של לחמים, חלקם מקמח חיטה לבן, אחרים מקמח חיטה מלא, וגם משיפון ודגנים אחרים. כמעט כולם גם שמעו על כך שקמח מלא בריא יותר מקמח רגיל (לבן), ומטבע הדברים מנסים לחפש מוצר הולם. ואולם, על המדפים קשה להבין מה באמת בריא, למשל כי ישנם לחמים כהים שנראים כאילו הם מקמח מלא, לחמים עם שילוב בין מלא ורגיל, מוצרים עם כותרות שיווקיות מפתות שלמעשה אינן נכונות, לחמים מקמח מלא אבל עם המון נתרן, ועוד. אז איך יודעים לבחור לחם בריא?
לאחרונה יצא משרד הבריאות במבצע שמטרתו לעזור לציבור בבחירה בריאה של לחמים, לאור ההבנה שלא כולנו מבינים מה עומד מאחורי רשימת הרכיבים או הסיסמאות השיווקיות. המשרד הוציא תו סימון עבור לחמים בריאים, העומדים בשלוש דרישות בסיסיות. הדרישה הראשונה היא שלפחות שמונים אחוזים מסך הקמחים בלחם (או בלחמנייה ומוצר אפיה אחר) יהיו עשויים מדגן מלא. הדרישה השנייה היא שהערך הקלורי של המוצר לא יהיה יותר ממאתיים וחמישים קלוריות למאה גרם. הדרישה השלישית נוגעת למלח ומחייבת כי לא יהיו יותר מארבע מאות מיליגרם של נתרן במאה גרם לחם.
ישנם לא מעט יתרונות בריאותיים בדוקים של לחמים ומוצרי אפייה אחרים העשויים מקמח מלא. כך למשל, עקב הסיבים התזונתיים שקיימים בקמח מלא אנו מעכלים אותו באיטיות יחסית, ולכן מקבלים רמה טובה של אנרגיה, ערנות וריכוז לזמן ממושך, לעומת לחמים מקמח לבן שמקפיצים במהירות את רמות האנרגיה (שגם דועכות במהירות). בנוסף, רכיבי הלחם המלא מקטינים את הסיכון לפתח יתר לחץ דם, גידולים ממאירים ולא ממאירים במערכות העיכול, התקפי לב, שבץ מוחי, סוכרת, השמנה ותמותה באופן כללי.
המבצע של משרד הבריאות שהחל לפני כשנה מתפרש על פני נושאים נוספים מלבד תו המזון הבריא. אכן, מי שנכנס לסופר כיום יוכל לזהות בקלות את התו שנמצא על מוצרים לא מספר מאפיות העומדות בדרישות. למרבה הצער, למרות ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות נמצאת חריגה מההמלצות דווקא בבתי החולים, שאמורים לשמש חוד חנית בתחום. בדיקה שנערכה לאחרונה במספר מחלקות של בתי חולים בארץ גילתה כי אין בנמצא בתפריט לחם מקמח מלא, וכל שמוגש לחולים הוא לחמים מקמח לבן. נקווה שהעניין יטופל בהקדם!