ביוץ הוא שלב מרכזי במחזור החודשי אשר בו ביצית המצויה בשחלות יוצאת החוצה, ומתחילה בתנועה אל החצוצרה. הביצית שוהה בחצוצרה כאשר היא כשירה להפריה למשך כשתיים עשרה עד עשרים וארבעה שעות. אם היא הופרתה היא תיצמד אל קיר הרחם ולמעשה ההיריון יתחיל. ואולם, אם הביצית אינה מופרית היא נפלטת עם הווסת כעבור כשבועיים. יש לציין כי זרע הגבר יכול להתקיים ולהיות כשיר להפרות את הביצית במשך יותר מיומיים, אולם הביצית עצמה כשירה כאמור להפריה לתקפה מוגבלת בהרבה. מכאן, אגב, נובע הצורך בדיוק בחיזוי זמן הביוץ.
השורות שלעיל תיארו בקצרה תהליך מורכב, אשר בו משתתפים מספר "שחקנים" ובהם שמור תפקיד מיוחד להורמון מחלמן, או בקיצור LH. כאשר זקיקי הרחם קולטים את ההורמון הזה שמגיע מהמול, מתחיל שחרור של הורמון אחר בשם אסטרדיול. כעת ההורמון הזה נע בחזרה עם זרם הדם למוח ומודיע שצריך להקטין את הכמויות של ההורמון הראשון, כלומר LH. כאשר הכמות יורדת מתחילים למות הזקיקים שבהם מצויות הביציות, ורק החזק ביותר שורד, בדומה לזרע הגבר החזק ביותר מיני מיליונים שמגיע בסופו של דבר להפרות את הביצית שבחצוצרה.
אחרי שנשאר רק זקיק חזק אחד, שוב עולה כמות ה- LH אבל ברמה גבוהה מאוד, מה שמביא לרמה גבוהה של אסטרדיול, והפעם הדבר מוביל לעוד עלייה ב- LH ולשחרור של הביצית מהזקיק לחצוצרה. כעת נכנס לתמונה הורמון נוסף ומוכר יודע בשם פרוגסטרון, וכל עוד הוא מצוי ברמה גבוהה לא תהיה ווסת. אם רמתו יורדת הדבר מעיד למוח שלא התרחשה הפריה, ומתחיל תהליך חדש של המחזור החודשי.
אנחנו בדרך כלל לא מודעים לשינויים הנגרמים בגוף בעקבות הפרשות של הורמונים שנים המנהלים את המחזור החודשים ומתניעים תהליכים שונים של פוריות לאורך החודש. ביחד עם זאת, נהוג לחשוב שגם במועד הביוץ וכמובן לפני ימי הווסת החודשית ובמהלכה, אנחנו יכולים לזהות את השלב במחזור על פי סימנים. הנה קצת פירוט:
המחזור החודשי מתחיל, על פי ההגדרות הרפואיות המקובלות, ביום הראשון של הווסת, בו מתחיל להופיע דימום (הוא בדרך כלל לא דימום חזק, הוא מתגבר לקראת היום השני או השלישי של הווסת ואצל מרבית הנשים נמשך בין שלושה לחמישה ימים, עם עוד יום או יומיים של הכתמות בסיום שלב ההפרשה הדמית). בימי הווסת יש נשים שסובלות ממגוון תסמינים אופייניים, המכונים תסמונת קדם ווסתית או PMS. התסמינים עשויים לכלול כאבי ראש או התכווצויות חזקות בבטן, נטייה לרגזנות, שינויים ביציאות ועוד. כמובן, שבמהלך ימי הווסת יתרחש דימום.
מקובל להניח, אגב, שהמועד המדוייק של הביוץ הוא בדיוק שבועיים לפני היום הראשון של הווסת. בעוד קשה מאוד להעריך מתי יהיה מועד הביוץ הבא לפי חישוב רטרואקטיבי זה, אצל רוב הנשים, כשהמחזור החודשי הוא סדור יחסית, אפשר להעריך לפי אורך המחזור החודשי (כמה ימים בין היום הראשון של הווסת הנוכחית ליום הראשון של הווסת הבאה אחריה) מתי צפוי להתרחש הביוץ הבא.
לאחר תום הווסת והדימום, במהלך השבועיים הבאים מתפתחים זקיקים בשחלות ונבנית רירים רחם חדשה שתוכל לקלוט הריון ולהזין אותו במקרה הצורך. במהלך שבועיים אלה בדרך כלל נשים נטולות תסמינים אולם מי שמחפשים שיטה יעילה לחישוב הביוץ עשויים לגלות כי בימי הביוץ אופייני לזהות הפרשה רירית בכמות גבוהה מהרגיל מן הנרתיק, מכיוון שהביוץ בכל חודש מתרחש בשחלה אחת, כלומר בצד אחד של הגוף, יש נשים שחשוב כאבים או התכווצויות בצד המתאים או אפילו כאבי בטן. כאשר הביוץ מתרחש – רירית הרחם נמצאת בעובי המרבי שלה, בדרך כלל סביב 7-9 מ"מ, ומוכנה לקליטת הביצית המופרית ולאספקת מזון וחמצן שתאפשר לה להתפתח לעובר תקין.
בימי הביוץ גם טמפרטורת הגוף עולה במעט וניתן לגלות שינויים אלה לחישוב הביוץ במדידת "חום השחר" – זהו חום הגוף עוד לפני היציאה מן המיטה בבוקר. נשים שמחפשות לאתר את ימי הביוץ נוהגות לנהל רישום של חום השחר שלהן על מנת לאתר את הימים בהם ישנו שינוי קל בטמפרטורה הנורמטיבית של הגוף – אלו הם ימי הביוץ.
במהלך הביוץ משתחררת ביצית מן הזקיק שהבשיל, בדרך כלל משתחררת בכל ביוץ רק ביצית אחת וכאמור, היא משתחררת בכל חודש לסירוגין משחלה שונה – כלומר בחודש אחד מתרחש הביוץ מן השחלה הימנית ובחודש שלאחריו יתרחש הביוץ מן השחלה השמאלית. השחלה תעשה את דרכה דרך החצוצרות אל הרחם במשך בערך יומיים ובמהלך המסע הזה היא עשויה לפגוש זרע גברי, מה שיהפוך את הביצית לזיגוטה – תא עובר אחד בודד, שיש לו את הפוטנציאל להתפתח לתינוק חדש.
בסוף תהליך הביוץ הביצית מגיעה אל הרחם. אם הביצית מעוברת, היא תיעטף בקרום רירית הרחם ותתפתח לעובר. אם הביצית אינה מעוברת – היא תשתחרר מהגוף ביחד עם רירית הרחם בווסת החודשית.
בשבועיים שבין הביוץ לווסת החודשית, רירית הרחם נמצאת בשיאה כמו גם ההורמונים שמאפשרים את קליטת ההריון. רק שבועיים לאחר הביוץ, אם אין הריון – רירית הרחם תנשור והתהליך יתחיל מחדש.
כאמור, רק אם הביצית נמצאת בחצוצרה ופוגשת בזרע, מתקיימת ההפריה. מדובר בחלון הזדמנויות קטן מאוד יחסית, של חצי יממה עד יממה. עבור זוגות המנסים להיכנס להיריון ישנה חשיבות גדולה לידיעת הזמן המדויק הזה, מהסיבה הברורה שכך עולים לאין שיעור הסיכויים להיכנס להיריון. מצד שני, יש זוגות ונשים המעוניינים בדיוק בהיפך, כלומר מעוניינים לקיים יחסים מבלי להיכנס להיריון. על כן, אם ידוע להם מועד הביוץ הם יכולים להקטין את סיכויי הכניסה להיריון, בשיטה המכונה הימים הבטוחים. כמובן שגם בהפריות חוץ גופיות חשוב מאוד לדעת את מועד הביוץ בדיוק הרבה ביותר האפשרי.
יחד עם זאת, אין זה פשוט לנבא את מועד הביוץ בצורה מדויקת ובאמצעים פשוטים. זאת מכיוון שלכל אישה יש אורך מחזור שונה ומשתנה מעת לעת, עד כדי הבדלים המגיעים ל- 18 יום. על כן, קשה מאוד להבין מהו מועד הביוץ אשר יכול למעשה להתרחש אי שם לאורך שבועיים. עקב החשיבות הגדולה של ידיעת המועד המדויק ניתן להשתמש בכמה שיטות, אשר נבדלות זו מזו במידת הדיוק שלהן:
הסיכוי של זוג בריא ופורה להיכנס להריון בכל חודש עומד על פחות מ – 20%. גם אצל זוגות שנמצאים בטיפולי פריון, אגב, הסיכויים עומדים בערך על אותם אחוזים תודות לסיוע הרפואי היעיל. מקובל לחשוב שהסיכוי להיכנס להריון לאחר שנה של ניסיונות, כלומר קיום יחסי מין לא מוגנים סביב מועד הביוץ, הוא גבוה, כך שלפני גיל 35 – זוגות שניסו להיכנס להריון במשך שנה אחת מתחילים בפרוטוקולים של טיפולי פוריות. זוגות בני יותר מ – 35 מתחילים את תהליך טיפולי הפוריות לעיתים לאחר חצי שנה של ניסיונות בשל חלון הזמנים המתקצר להשגת הריון אצל האישה, עד לשלב האל ווסת.
טיפולי פוריות מתחילים בתמיכה הורמונאלית בעזרת כדורים, ובמעקב זקיקים המחליף את הכלים לחישוב הביוץ ומאפשר לזהות את ימי הביוץ באופן וודאי. בחודשים בהם מתבצע מעקב זקיקים תגיע האישה לבדיקת אולטרסאונד החל משבוע לאחר היום הראשון לווסת (כזכור, אנחנו יודעים שהביוץ אמור להתרחש בדיוק שבועיים לפני תחילת הווסת הבאה) וכל יומיים בממוצע – עד לאיתור של זקיקים בשלים באחת משתי השחלות והערכה כי ביוץ יתרחש בימים הקרובים. בשלב זה, מומלץ לקיים יחסי מין כל יום או כל יומיים לסירוגין, להשגת הריון. אם אכן הושג הריון בעקבות חישוב הביוץ בעזרת מעקב זקיקים – הווסת לא תופיע שבועיים לאחר הביוץ ובדיקת הריון ביתית או במעבדה צפויות לספק תשובה חיובית להריון.
אצל נשים שלא מנסות להשיג הריון, אין שום סיבה לעבור תהליך של חישוב ביוץ וזיהוי הימים הפוריים בחודש. רק בתהליך של כניסה להריון שאינו צולח באופן טבעי מסביב להרגלי קיום היחסים של בני הזוג, כדאי להתחיל בתהליך של מעקב אחר ימי הביוץ לאיתור הימים הפוריים של החודש.
אחת הסיבות השכיחות ביותר לבעיות פריון היא אכן ביוץ לא סדיר, עד כדי היעדר ביוץ במהלך החודש. יש סיבות רבות לשיבושים בביוץ החודשי של נשים, הנה כמה מהן: