בשאלות אלו ונוספות פנינו אל ד"ר אבנר להט, רופא משפחה בעל יותר מעשרים שנות ניסיון בבתיה"ח המרכזיים של אזור הצפון, המטפל כיום במרפאתו הפרטית אשר בקריית אתא שפועלת דרך קופת חולים מאוחדת. בנוסף, ד"ר להט מנהל ועונה על השאלות הגולשים בפורום רפואת משפחה בפורטל.
שלום ד"ר להט, באילו תחומים מסייע כיום רופא המשפחה למטופלים?
בשנים האחרונות התרחבו תחומי העיסוק של רופאי המשפחה שמקבלים מטופלים מכל האוכלוסיות והגילאים. הטיפול ניתן בקשת רחבה של מחלות ובמקצועות רפואיים שונים, ביניהם רפואה פנימית, ילדים, נוירולוגיה, גריאטריה, אורתופדיה, גסטרואנטרולוגיה, ועוד. מובן שמצב דברים זה מחייב את הרופאים ללמידה מתמדת ולידע רב.
האם גם בתחום רפואת המשפחה חלו שינויים הקשורים למחשוב ולאינטרנט?
בהחלט. רפואת המשפחה שונה מאוד בהשוואה לתקופה שקדמה למחשוב ולאינטרנט. הרופא נעזר בטכנולוגיות לניהול תיקי מטופלים עם כלל ההיסטוריה הרפואית, וכן למעקב אחרי תוצאות הדמיה ומעבדה. זאת בנוסף לתקשורת עם רופאים מכל התחומים, לסקירה של מאמרים שיוצאים מקליניקות חשובות בעולם, לקריאת ומתן חוות דעת, ועוד.
האם האינטרנט משפיע על הקשר עם המטופל?
בעת האחרונה נכנס עוד יותר השימוש באינטרנט לצורך תקשורת עם מטופלים. כך למשל, התקשורת מתבצעת דרך אימיילים, ווטסאפ או וייבר והרופא גם שולח לינקים למטופלים עם הרצאות או מאמרים אקטואליים. אגב, הרבה מטופלים גם רוכשים מידע רפואי באופן עצמאי בעזרת הרשת אך חשוב לציין שהאינטרנט אינו יכול להחליף בשום פנים ואופן את הביקור אצל הרופא. זאת מפני שהמטופל לא תמיד מסוגל להשתמש כראוי בידע רפואי שברשת, כלומר אינו מפרש נכון או אינו מבין את המידע, מה שעלול להיגמר בכי רע.
האם אתה נתקל בנסיבות רפואיות שכיחות יותר בשנים האחרונות?
כן, בשנים האחרונות יש נסיבות רפואיות שמובילות ליותר פניות לעומת העבר. העניין המרכזי הוא שבעוד שתוחלת החיים עולה - המחלות נהיות "צעירות" יותר. כלומר, גם בקרב אוכלוסיות צעירות רואים תחלואות כמו חרדות, דיכאון, יתר שומנים בדם, לחץ דם, מחלות שקשורות לגורמי סיכון כדוגמת סמים, אלכוהול ועישון, והשמנת יתר.
אם כבר הזכרנו את השמנת היתר, האם תוכל להסביר על החלוקה שבין כולסטרול טוב לרע?
החלוקה הזו מתייחסת אל HDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה) ככולסטרול "טוב". לעומת זאת, כולסטרול "רע" הוא LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה) וגם טריגילצרידים שהינם ליפופרוטאינים בצפיפות מאוד נמוכה. כאשר ישנן רמות גבוהות של LDL עלולה להיגרם חסימה של העורקים ומכאן עולות השלכות חמורות כמו מחלת לב איסכמית, יתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, שיתוק מוחי ועוד..
מהו הטווח התקין של כולסטרול ומי נמצא בסיכון מוגבר?
רמות הכולסטרול נמדדות באמצעות בדיקת דם כאשר ההמלצה היא שרמת ה- HDL תהיה מעל 50 ואילו רמת ה- LDL מתחת 100. על קבוצות הסיכון לרמות גבוהות של כולסטרול נמנות תורשה, עישון, צריכת מזון עשיר בפחמימות ושומני, רמות LDL גבוהות מ- 130, סוכרת, שתייה מוגזמת של אלכוהול, השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, יתר לחץ דם, ועוד.
מה הטיפול שניתן במקרה של כולסטרול גבוהה?
אם הבעיה איננה תורשתית אפשר בהחלט לשפר את המצב על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית. מעבר לכך, קיימים טיפולים מגוונים לבעיה כמו הסטטינים SIMVASTATIN, LIPITOR ו- CRESTOR וגם אפשר לשלב עם סטטינים את התכשיר EZETROL למניעת ספיגה של כולסטרול מהמעי. על כל פנים, גם לאנשים שאינם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון מומלץ להגיע לבדיקת רמות הכולסטרול פעם בשנה.
הזכרת קודם את העישון כאחד מגורמי הסיכון לתחלואה. האם קיים גם קשר למחלת הסרטן?
אכן. עלינו לזכור שהמושג סרטן מתייחס לתהליך של חלוקה בלתי מבוקרת על ידי תאי הגוף. בסיגריות קיימים חומרים קרצינוגניים שגורמים למוטציות בתאים ולהתחלקות בלתי מבוקרת שלהם, ומכאן בסופו של דבר למחלת הסרטן. הכוונה היא לחומרים כמו מתכות רדיואקטיביות וכבדות, פחמן חד חמצני, סיליטרה, ניקוטין, זפת ועוד. עישון סיגריות עשוי להימנות על הגורמים המרכזיים לסוגים שונים של סרטן, כאשר התחלואות האופייניות ביותר למעשנים הן סרטן ושט, חלל הפה, קיבה, גרון, שלפוחית השתן, מעי גס, לבלב וריאות. שני האחרונים הם גם המסוכנים ביותר.
מהו הקשר, לדוגמא, בין סרטן ריאות לעישון?
בסופו של דבר סרטן ריאות נוצר בעקבות מגע ישיר של אפיתל הסימפונות עם חומרים מסרטנים. מדובר בקשר מובהק מבחינה כמותית: ככל שצורכים יותר סיגריות כך יש יותר סיכוי למות מסוג זה של סרטן. מדובר בעובדה שהוכחה גם מהבחינה הציבורית, כלומר במדינות שבהן צורכים יותר טבק עולה במקביל שיעור התמותה מסרטן ריאות. אגב, הדברים נכונים גם לגבי אנשים פרטיים, כלומר ככל שמעשנים יותר סיגריות או יותר שנים כך עולים סיכויי התמותה מסרטן ריאות. לדוגמא, מי שמעשנים יותר משתי חבילות ליום מתים פי 15 עד 20 יותר מלא מעשנים, וגם אנשים שהתחילו לעשן בגילאים צעירים (15 עד 19 שנים) מתים פי 14 עד 20 יותר מלא מעשנים.
אגב, לעישון יש השפעה ברורה על תחלואות נוספות ועל איכות החיים בכלל. לדוגמא, מעשנים נוטים הרבה יותר לפתח מחלות כרוניות בריאות – COPD, אסטמה ואפיזמה, וגם יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, התקפי לב, אירוע מוחי, חסימה של עורקים בגפיים התחתונות (PVD), ועוד.
ומה יכול להציע רופא המשפחה למעשנים?
יש לנו אמצעים מגוונים אבל לדעתי הכי יעילות הן סדנאות הגמילה שכוללות טיפול תרופתי. למעשה, בכל קופות החולים ובמיוחד אצלנו בקופ"ח מאוחדת יש סדנאות גמילה שמבוצעות בהצלחה גדולה. רק חשוב להדגיש שההצלחה תלויה קודם כל ברצון להפסיק לעשן, אז ניתן אפשר לבחור למטופל את המסלול הכי הטוב עבורו. מצד שני, אם המטופל לא מעוניין להיגמל אנו לא יכולים לעזור.
ד"ר אבנר להט הוא רופא משפחה בעל ניסיון של יותר מעשרים שנים בבתיה"ח הגדולים בצפון, וכיום מטפל במרפאה פרטית בקריית אתא במסגרת קופת חולים מאוחדת. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר להט דרך פורום רפואת משפחה בפורטל.