קלונקס הוא שם מסחרי של חברת טבע לתרופה פסיכיאטרית ששמה המדעי הוא קלונזפאם (Clonazepam) והיא נמכרת גם תחת שמות מסחריים נוספים כגון "קלונופין", "ריבוטריל" (מתוצרת חברת התרופות Roche) ועוד. קלונקס משמשת לטיפול ומניעת התקפים אפילפטיים, לטיפול ומניעת התקפי חרדה ופאניקה וכן לטיפול בהפרעת התנועה המכונה אקאתיזיה (Akathisia). קלונקס שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים (לה שייך גם ואליום) וככזו יש לה השפעות מרגיעות והיא עשויה אף להיות מרדימה. קלונקס משמשת גם כתרופה מייצבת מצב רוח כחלק מטיפול בהפרעת מאניה דפרסיה. הפטנט על קלונזפאם נרשם בשנת 1960 והתרופה עצמה החלה להימכר על ידי חברת התרופות Roche השוויצרית בשנת 1975 בשם המסחרי ריבוטריל. בשנת 2019 סוגים שונים של קלונקס (תרופות בהן החומר הפעיל הוא קלונזפאם) היוו את התרופה ה - 46 בשכיחותה במרשמים שניתנו בארה"ב (מעל ל - 15 מיליון מרשמים). שימוש לרעה בתרופה זו כסם מוכר במקומות שונים בעולם.
קלונקס של חבר ת טבע נמכר בכדורים של 0.5 מ"ג ובכדורים של 2 מ"ג. המינון היומי הנרשם משתנה ממטופל למטופל ועשוי לנוע בין 0.5 מ"ג ליום ועד 10 מ"ג העשויים להיות מחולקים ל - 2-3 מנות. כאמור הרכיב הפעיל בתרופה הוא קלונזפאם ובנוסף אליו מכילות הטבליות עמילן, לקטוז, טלק, מגנזיום וצבע (צהוב) בטבליות 0.5 מ"ג. מנגנון הפעולה של קלונקס לא ברור לחלוטין אולם ככל הנראה הוא בעל יכולת לשפר את פעילותה של חומצת גמא אמינו - בוטירית (GABA), הנוירוטרנסמיטר המעכב העיקרי במערכת העצבים המרכזית.
טיפול באפילפסיה
קלונקס, כמו בנזודיאזפינים אחרים, על אף היותו תרופת קו ראשון לטיפול בהתקפים חריפים, אינו מתאים לטיפול ארוך טווח בהתקפי פרכוסים אפילפטיים עקב סבילות נרכשת להשפעת התרופה ככל שהדבר נוגע למניעת פרכוסים. קלונקס נמצאה יעילה בטיפול באפילפסיה בילדים כאשר העיכוב בפעילות ההתקפים מושג ברמות נמוכות יחסית של התרופה בפלסמת הדם. כתוצאה מכך קלונקס משמשת לעיתים בטיפול באפילפסיות ילדות נדירות מסוימות אולם התרופה נמצא כלא יעילה כאמצעי לשליטה בעוויתות אצל תינוקות (עוויתות אינפנטיליות). קלונקס משמשת לטיפול חריף באפילפסיה היות והיא נמצאה יעילה בשליטה ברעד במצב לא עוויתי, היתרונות נוטים להיות חולפים ולכן אצל מטופלים רבים נדרשת תוספת של פניטואין.
הפעילות נוגדת הפרכוסים של קלונקס הופכת אותה מתאימה לשמש למניעת התקפים קצרים, עוויתות שריר והתקפי "היעדרות" (Absence) המכונית גם התקפי פטיט מאל (Petit Mal) בקרב ילדים. קלונקס יעיל גם בטיפול בצורות נוספות של אפילפסיה ובכללן למניעת התקפי רפיון פתאומי או התקפי פרכוסים הנגרמים בעת חשיפה לאורות זוהרים, מנצנצים ומרצדים.
הפרעת פאניקה והתקפי חרדה
קלונקס מיועדת גם לטיפול בהפרעת פאניקה, המכונה גם התקפי חרדה, עם או בליאגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים). הפרעת פאניקה מאופיינת על ידיהתרחשות של התקפי חרדה בלתי צפויים ודאגה הקשורה לכך שישנה אפשרות להתקפות נוספות, דאגה לגביההשלכות של ההתקפות,ו/או שינוי משמעותי בהתנהגות הקשורה להתקפות (למשל הימנעות מפעילות במהלכה עלול להתפתח התקף חרדה).
הפרעת פאניקה מאופיינת בתחושת חרדה עזה, בלתי צפויה החוזרת בהתקפות, כלומר, תקופות נפרדות של פחד עז או אי נוחות שבה ארבעה (או יותר) מהתסמינים הבאים מתפתחים בפתאומיות ומגיעים לשיא תוך 10 דקות: (1) דפיקות לב (דפיקות לב חזקות או קצב לב מואץ); (2)הזעה; (3) רעד; (4) תחושות של קוצר נשימה; (5) תחושת חנק; (6) כאב או אי נוחות בחזה; (7) בחילות או אי נוחות בבטן; (8) תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, סחרחורת או עילפון; (9) דה - ריאליזציה (תחושות של חוסר מציאות) או דה - פרסונליזציה (להיות מנותק מן הע?צמי); (10) פחד מאיבוד שליטה; (11) פחד למות; (12) paresthesias (תחושות נימול או עקצוץ); (13) צמרמורות או גלי חום.
היעילות של clonazepam בשימוש ארוך טווח, כלומר במשך יותר מ - 9 שבועות,לא נחקר באופן שיטתי בניסויים קליניים מבוקרים. רופא אשר בוחר להשתמש ב - clonazepam לתקופות ממושכות צריך מדי פעם להעריך מחדש את מידת היעילות ארוכת הטווח של התרופה עבור המטופל המסוים.
קלונקס גורמת לישנוניות ובשימוש ארוך טווח היא גם עלולה לגרום להתמכרות. לכן, הפסקת שימוש בתרופה תעשה באופן הדרגתי כדי למנוע תסמיני גמילה.
הנחיות חשובות לשימוש בקלונקס
קלונקס עלול לגרום לטשטוש, לישנוניות ולבעיות קואורדינציה ולכן שימוש בתרופה מגביר את הסיכון למעידות ונפילות, במיוחד בקרב בני הגיל השלישי. בנוסף, קלונקס עלולה להאט את החשיבה והמיומנויות המוטוריות (ייתכן שיפור עם המשך השימוש בתרופה). הטיפול בקלונקס מיועד בדרך כלל לטווח הקצר (עד חודש) זאת בשל החשש לירידה בהשפעתו ולהתמכרות. שימוש ממושך בקלונקס עלול להביא להפחתה בהשפעת התרופה ולתלות בה (התמכרות) אשר תקשה על הפסקת נטילתה. לעיתים קלונקס עלולה לגרום לשינויים בהתנהגות, למחשבות טורדניות ואף להגביר את הסיכון לגרימת נזק עצמי ולאובדנות (התאבדות). הפסקה פתאומית של שימוש בתרופה עלולה לגרום תופעות לוואי חמורות כגון התקף אפילפטי ולהיות מלווה בתופעות גמילה כגון עצבנות, מתח, בלבול, נדודי שינה, רעד, בחילות והקאות, הזעה, התכווצויות, כאבי שרירים ועוויתות.
התוויות נגד לשימוש בקלונקס - מתי אין להשתמש בתרופה?
אין להשתמש בקלונקס כאשר ידוע על רגישות לחומר הפעיל בתרופה או לחומרים אחרים ממשפחת הבנזודיאזפינים, התרופה אינה מתאימה למי שסובלים ממחלת כבד חמורה ולמי שיש להם בעיות במערכת הנשימה כגון דיכוי נשימתי, הפסקות נשימה בשינה (Sleep apnea) או מחלות ריאה חמורות. אין ליטול קלונקס במצב של תלות בתרופות ממכרות ובחומרים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית (כולל אלכוהול).
אזהרות לשימוש בקלונקס
אין הגבלות תזונתיות הכרוכות בשימוש בקלונקס, יש להימנע משתיית אלכוהול בעת נטילת קלונקס (זאת משום ששילוב בין אלכוהול ותרופה זה עשוי להיות מסוכן עד כדי דום לב ומוות). יש להימנע מנהיגה כל זמן שמתבררות השפעות התרופה (זאת משום שקלונקס עלולה לגרום לישנוניות, לסחרחורת, להאטת החשיבה ולפגיעה במיומנויות המוטוריות). לא ידוע אם קלונקס עלולה להזיק לעובר, יש לשקול את הסיכונים בעת החלטה אם ליטול קלונקס במהלך הריון. קלונקס אינו מומלץ לשימוש בעת הנקה, התרופה יכולה לעבור בחלב האם ולהשפיע על התינוק (למשל לגרום לנמנום ולקשיי הנקה). בשימוש בקרב ילדים ותינוקות נעשית הפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל, התרופה אינה מתאימה לטיפול בהתקפי חרדה אצל ילדים בגיל נמוך מ-18 (אין די מידע על יעילותה בטיפול בהפרעת פאניקה בקרב ילדים). אצל קשישים ייתכן צורך בהפחתת המינון כדי למנוע פגיעה בערנות ובקואורדינציה (למנוע מצבים של מעידות ונפילות). חשוב מאוד לדווח לצוות הרפואי על נטילת תרופה זו לפני הליך כירורגי (יש לדווח לרופא המנתח ולרופא המרדים). לפני תחילת נטילת קלונקס חשוב מאוד לדווח לרופא על מחלת כבד, מחלת כליה, לחץ דם גבוה או נמוך, ברקית (גלאוקומה), נטילת תרופות אחרות (למנוע מצב של השפעה הדדית מזיקה בין תרופות), מחלת ריאה, הפרעות נשימה, דום נשימה בשינה (sleep apnea), הפרעה נפשית, דיכאון, מחשבות אובדניות, פורפיריה (קבוצה של עשר מחלות עצביות), בעיות של התמכרות לאלכוהול ולסמים (בעבר ובהווה), התמכרות לתרופות (בעבר או בהווה), הריון או הנקה (קיימים או מתוכננים), חולשת שרירים חמורה (Myasthenia gravis) ואי סבילות ללקטוז (אחד החומרים הלא פעילים בתרופה). הסיכון ממנת יתר בעת שימוש בקלונקס נחשב בינוני, הסיכון מפיתוח תלות בתרופה (התמכרות) נחשב גבוה.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של קלונקס (ושאר התרופות שתחת שמן המסחרי נמכרות תרופות המכילות את החומר הפעיל קלונאזפאם) הן נמנום, סחרחורת, עייפות, בעיות זיכרון, בעיות בתנועה (פגיעה בקואורדינציה) ודיכאון (בדרך כלל לאחר שימוש ארוך טווח באופן יחסי). חשוב לציין כי במקרים רבים של נטילת קלונקס אין תופעות לוואי כלל וכי גם כאשר מופיעות תופעות לוואי ניתן פעמים רבות להתמודד עמן באמצעות התאמת המינון ועליה הדרגתית בו תוך שהתופעות חולפות בתוך כמה ימים.
על מגוון תופעות לוואי שכיחות פחות אך אפשריות של קלונקס נמנים הפרעות בדיבור, חולשת שרירים, יובש בפה, הגברת הצמא, עצירות, בחילות, שלשול, חניכיים רגישות, כאב ראש, בעיות במתן שתן, התייבשות, רעד, התכווצויות, כאב בטן, שכחה, הפרעות בשינה, סיוטי לילה, דיכוי נשימה, ליקוי בדיבור, נשירת שיער, שיעור יתר אצל נשים, עליה בליבידו (הגברת החשק המיני), מחשבות אובדניות ועוד.
תגובות נוספות לתרופה עשויות להיות אי שקט, אגרסיה, חלומות לא רגילים, הזיות, עוינות ובלבול. תופעות נוספות עשויות להיות גודש בחזה, קוצר נשימה, נזלת והפרשות יתר בדרכי הנשימה העליונות.
על פי רוב תופעות לוואי לקלונקס, אם מופיעות, פוחתות ולבסוף פוסקות לאחר מספר ימי הטיפול הראשונים (עם התרגלות הגוף לתרופה). אם תופעות הלוואי ממשיכות יש לידע את הרופא ולבצע התאמות במינון התרופה.
יש ליידע מיד את הרופא על הופעת תופעת לוואי כגון נמנום, עייפות, פגיעה בכושר היציבה, חולשת שרירים, סחרחורת, רעד, בלבול, אובדן זיכרון, הרגשת חמרמורת ("האנגאובר") בבוקר, חלומות לא נעימים, דיבור לא ברור, דפיקות לב, חוסר ריכוז והקאות. יש לפנות מיד לרופא או לחדר המיון במקרה של הופעת קשיים בנשימה, הזיות, הפרעות שינה חמורות, סערת רגשות, מחשבות אובדניות עד כדי שקילת פגיעה עצמית. תופעות לוואי חמורות אלה הינן נדירות אך אם הן מופיעות הן עשויות לחייב התערבות רפואית דחופה. בכל מקרה של הופעת תופעות לוואי או החמרתן יש לפנות אל הרופא המטפל כדי לקבל ייעוץ.
נטילת קלונקס יחד עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא מטפל השוקל לתת מרשם לקלונקס על נטילת תרופות נוספות, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה. במיוחד חשוב לתת את הדעת על שילובים העשויים להיות בעייתיים, כך למשל אין ליטול קלונקס יחד עם תרופות ממשפחת האופיואידים או תרופות אחרות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (כולל מני סמים כמו גם אלכוהול).
עלולות להגביר את ההשפעות המרדימות והמטשטשות של קלונקסתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון פנותיאזינים, תיוקסאנתן, נוגדי דיכאון, תרופות להרגעה או תרופות נגד חרדה, תרופות שינה, תרופות לפרקינסון, תרופות לאפילפסיה, תרופות נגד אלרגיות, תרופות נגד צינון, מרפי שרירים, חומרים מאלחשים, חומרי מרדימים (כגון אלה המשמשים בהליכים כירורגיים), משככי כאבים נרקוטיים ועוד. ייתכן ויהיה צורך להפחית מינונים במקרה של צורך ליטול תרופות כגון אלה במקביל לנטילת קלונקס.
ישנן תרופות העלולות להוריד את רמת החומר הפעיל קלונזפאם (החומר הפעיל בתרופה קלונקס) בדם. על תרופות כגון אלה נמנות תרופות לטיפול בעוויתות כגון פניטואין, פנוברביטלוקרבמזפין. ייתכן צורך להעלות מינון כדי לפצות על תופעה זו.
אנטיביוטיקה מסוג אריתרומיצין, גלולות למניעת הריון, תרופות אנטי פטריתיות הנלקחות בבליעה, סימטידין (תרופה המשמשת לטיפול בכיבים במערכת העיכול), דיסולפיראם (תרופה המשמשת לטיפול בהתמכרות ושימוש לרעה באלכוהול), כל אלה ועוד עלולות להגביר את השפעת החומר הפעיל קלונזפאם. חשוב לדעת ששימוש בקלונקס מחייב ביצוע בדיקות דם תקופתיות (תכיפות הבדיקות תיקבע על ידי הרופא המטפל) הן כדי להשיג רמה מתאימה של התרופה בדם והן כדי לוודא שאין פגיעה בתפקוד הכבד.
מקורות :
https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4706
https://www.infomed.co.il/drugs/clonazepam-clonex
https://en.wikipedia.org/wiki/Clonazepam
התשובה ניתנה על ידי מערכת "שאל את הרופא" בהתאם לבדיקות שערכנו ומידע שקיבלנו ממומחים בתחום. התשובה מתייחסת באופן ספציפי למצבו ולשאלתו של הפונה, ואינה מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ מטעם רופא.