מערכות הגוף הגדולות, הרקמות ואפילו התאים הקטנים ביותר בגופנו זקוקים מעת לעת למנוחה על מנת שיוכלו להתחדש. חלק בלתי מבוטל מהמנוחה והשיקום מושג באמצעות השינה. אין פלא איפה שמחקרים רבים מצאו קשרים בין שינה איכותית לבין יכולות טובות של למידה, מיקוד וזיכרון, לתחושת רווחה נפשית טובה, ליכולת להתמודד עם מחלות חורף, לשמירה על משקל תקין, ועוד. ההמלצות הנוכחיות לשעות השינה מחולקות לפי גילאים, והעיקריות שבהן הינן שבע עד תשע שעות למבוגרים מגיל 18 ומעלה, שמונה וחצי עד תשע וחצי שעות למתבגרים עד גיל 17, עשר עד אחת עשרה שעות לילדים עד גיל שלוש עשרה, ושתיים עשרה שעות ומעלה לתינוקות בהתאם לגילם.
במונח "לא ישנים טוב" הכוונה היא לשעות שינה לא מספקות או לקשיים אחרים, כמו בעיה להירדם שגוזלת שעות יקרות וארוכות. לאורך השנים נעשו לא מעט מחקרים שמצאו בין היתר קשרים בין מיעוט שינה או שינה גרועה לסיכון לחלות בסרטן, למערכת חיסונית מוחלשת, למשקל עודף, לדלקות, לבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, להזדקנות מואצת של העור, לסיכון ללקות בסוכרת, ללחץ דם גבוה, ועוד הרשימה ארוכה. למרבה הצער, בעולם המודרני אנשים רבים ישנים מספר שעות נמוך מהמומלץ לגילם, וסובלים מקשיי שינה נוספים עקב הסטרס היומיומי.
בעת האחרונה נערכו מחקרים שבדקו את הקשר שבין בעיות בשינה להתקף לב ושבץ מוחי והממצאים חד משמעיים. כך לדוגמא, מחקר שנערך באיטליה מצא כי קיים סיכון גבוה בכמעט ב- 50% ללקות בהתקף לב או בשבץ למי שמצליח להירדם רק לאחר 30 דקות של שכיבה במיטה, וב- 25% למי שישן פחות מ- 6 שעות ללילה. יחד עם זאת, יש להדגיש כי המחקר מבוסס על סקרים ולכן אין הוא מאפשר להצביע על קשר ישיר ודאי בין הנתונים שנבדקו, הגם שלדברי החוקרים ייתכן שמשחקת תפקיד השפעה של הפרעת השינה על מערכת העצבים. מעבר לכך, ידוע כי קיים קשר בין הצטברות של משקעים שונים בעורקים ובין שבץ ואירועי לב, וששינה עוזרת להקטנת ייצור המשקעים.