מיגרנה היא כאב עז ביותר הנמשך מכמה שעות ועד כמה ימים ומורגש על פי רוב בעבר אחד של הראש, בחלק הקדמי, במצח או באחת הרקות, ובצידו חוסר יכולת להביט באור או לסבול שאון. לפעמים ישנן תופעות לוואי כגון תחושת בחילה ואף הקאות. כאבי הראש המאפיינים מיגרנה נמנים עם החמורים והעזים שבכאבים אשר מהם סובלים בני אדם. יתרה מזו, המיגרנה עשויה לבוא עם תחלואה מרובה ולגרום לקשיי תפקוד ניכרים, ונראה כי לא בכדי דירג אותה ארגון הבריאות העולמי כמחלה השלישית בחומרתה במניין המחלות המצמצמות ביותר את כושר הפעולה. "התקפי מיגרנה תכופים וממושכים משפיעים באופן משמעותי על חייהם של מטופלים רבים הסובלים מהמחלה, ומשפיעים כמעט על כל אספקט בחיים – עבודה, חיי משפחה, תפקוד יומיומי וכמובן איכות החיים", אמר מנהל החטיבה לרפואת המוח ומנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע פרופ' גל איפרגן, והוסיף: "מיגרנה לא הורגת אנשים, אבל היא ממררת את חייהם ואת חיי הקרובים אליהם. ההערכה בעולם היא כי פחות משליש מהסובלים ממיגרנה הזקוקים לטיפול מונע אכן מקבלים אותו, וכי רבים מהסובלים ממיגרנה לא פונים לקבלת טיפול מיטבי".
בישראל לבדה מיליון בני אדם בקירוב חולים במיגרנה. מספר הגברים הלוקים במחלה הינו שליש ממספר הנשים הסובלות ממנה.
הסיבה למיגרנה היא סיבה גנטית שטרם התגלה יסודה ושורשה. אך ידוע כי 70% מתוך אלו שסובלים מן המחלה הם בעלי קרבת משפחה מדרגה ראשונה אל אדם אחד לפחות הלוקה במיגרנה. ישנן סיבות שונות שהינן מחוללות התקפים של מיגרנה אצל הלוקים בה, סיבות כגון שינה יתרה או בלתי מספקת, שינויים הורמונליים (מיגרנת וסת), לחץ נפשי והשפעות האקלים (טמפרטורה, לחות, רוח וכו').
"אבחנת מיגרנה מתבססת בעיקר על הניסיון הקליני ותיאור הסימפטומים של המטופל", אמר פרופ' איפרגן. המיגרנה יכולה לבוא אפילו קודם שיגיע כאב הראש. האינדיקציות שיכולות להעיד על כך הן קשיים להירדם ולהתמיד בשינה, חוסר רצון לאכול, מתן שתן רב, נטייה חזקה לפהק וכן עצבים מתוחים ונטייה להתרגזות-יתר ולהתרגשות-יתר.
"השנים האחרונות מביאות איתן הבנה חדשה של המחלה ודרכי הטיפול בה, כך שניתן להביא לשיפור משמעותי בחייהם של הסובלים מהמחלה", אמר פרופ' איפרגן. הרפואה העכשווית יכולה להציע טיפולים שונים שיעילותם הוכחה ככל שאמורים הדברים בהפסקת התקפי מיגרנה ואפילו במניעתם. מוטב להקדים תרופה למכה תרתי משמע, קרי: בדרך כלל התרופות משמשות למניעת המחלה, אך גם כאשר המחלה כבר באה – הטיפול באמצעות תרופות עוזר הרבה יותר בשלבים המוקדמים של המיגרנה ולכן יש לתת טיפול מייד עם זיהוי סימניה הראשונים של המחלה.
יש לפנות לרופא נוירולוג כדי שיתאים טיפול פרבנטיבי אם המחלה נמשכת ארבעה ימים ומעלה בכל חודש או שאפילו טיפול אקוטי אינו מועיל, ואין בו כדי להקל באופן ניכר את תסמיני המחלה.
לאחרונה נכרת חוזה בין החטיבה לרפואת המוח ובין המרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע שעניינו עריכת מחקר בהשתתפותם של מטופלי קופת חולים כללית בנגב הסובלים ממיגרנה. הודות למחקר זה ייבחנו השפעות המיגרנה על שלל שטחי החיים, גם אלו שאין קורלציה בינם ובין מיגרנה, כגון זוגיות והורות במערכת של התא המשפחתי, פעילות קהילתית, קידום קריירה ועוד.