שבץ מוחי הוא הגורם העיקרי לנכויות קשות וקבועות. רק במדינת ישראל מתרחשים 20,000 אירועי שבץ בכל שנה. משמעות הדבר היא כי בכל 30 דקות מתרחש בישראל אירוע מוחי. שבץ מוחי נגרם במצבי פגיעה פתאומית באספקת הדם לאזור מסוים במוח. הסיבה לכך היא בדרך כלל קריש דם, אך גם פריצת כלי דם ודימום במוח.
גורמי הסיכון לשבץ מוחי – הזהים לאלו של מחלות כלי הדם – הינם לחץ דם גבוה, כולסטרול, שומנים בדם, סוכרת בלתי מאוזנת, פרפור פרוזדורי הלב (הפרעות קצב הלב), היצרות עורקים, וכן אורח חיים בלתי בריא (עודף משקל והשמנה, עישון, הימנעות מפעילות גופנית ומבדיקות רפואיות, צריכת אלכוהול מופרזת).
שבץ מוחי קל (או חולף) אינו מבשר טובות, אלא יש בו כדי להצביע על סכנה גדולה הקרבה והולכת. ישנם מצבים לא מעטים שבהם אחרי השבץ האמור בא עד מהרה אירוע מוחי נוסף, אירוע שהינו חמור בהרבה מקודמו. "יש צורך לערוך בדיקות דחופות, לאתר את הסיבות לאירוע החולף, לנטר את המצב ולהתאים את הטיפול המניעתי בכדי למנוע את השבץ הבא", הזהיר פרופ' דוד טנה, מנהל המכון לשבץ מוחי וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם – המכהן שם גם כמנהל המרכז ללימודי שבץ מוחי וקוגניציה והינו יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל – "המטופלים הללו הם פצצת זמן מתקתקת. אבחון נכון ומהיר יכול להציל אותם מנכות קשה ואף ממוות מיותר". חשוב לציין כי בדרך כלל נבצר מן האדם הלוקה בשבץ להזעיק עזרה בשל מצבו (מה גם שאירוע מוחי אינו כרוך בכאב). לפיכך, אף מי שנמצא בסביבתו צריך להיות ערני ולדעת לזהות את הסימנים הפתאומיים המעידים על התפתחות אפשרית של שבץ מוחי, כגון חולשה (או שיתוק) בצד אחד של הגוף – למשל בגפיים או בפנים ("התעקמות" של החיוך) – וכן פגיעה ביכולת לדבר, בעיות של שיווי משקל או פגיעה ביכולת הראייה.
"ישנו חשש ממשי לעלייה במספר האירועים המוחיים החוזרים", התריע פרופ' טנה. הוא ציין כי "מתוך המספר הממוצע של מקרי שבץ מוחי קל או חולף בישראל מדי שנה, כ-40% מהם 'התפספסו' בתקופה האחרונה", והבהיר: "אנשים לא הגיעו לטיפול במיון עם הופעת התסמינים הראשונים. השיקול של הידבקות בקורונה גבר על הרצון להתפנות לבית החולים ולטפל במצב בריאותי אחר, וכך אותם אנשים שלא שעו לאזהרות שגופם מאותת להם עלולים למצוא את עצמם בסכנה ממשית לחייהם".
חשוב לדעת כי אפשר למנוע 80%–90% מן האירועים המוחיים הן באמצעות קיומו של אורח חיים בריא הן בטיפול בגורמי הסיכון השונים.
פרופ' דוד טנה הרצה על מגוון רחב ביותר של דרכים להקדים רפואה למכה ולתת טיפול פרבנטיבי כנגד שבץ מוחי ודמנציה בקונגרס בין-לאומי מקוון של האקדמיה האירופית לנוירולוגיה, קונגרס שהינו הראשון בחשיבותו בנושא זה. פרופ' טנה פרש את משנתו הסדורה במושב מיוחד בדבר נטל המחלות הנוירולוגיות שהתקיים בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי.
מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם משתבח בסגל רב-תחומי הנותן שירותי דיאגנוזה וטיפול רפואי המותאמים באופן אישי לאנשים שקיבלו שבץ מוחי – או שבץ קל (או שבץ חולף) – וכן טיפול פרופילקטי (מונע) כנגד שבץ. מומחי המכון גם משמשים כיועצים למטופלים אשר קיבלו שבץ מוח או שהם בסיכון לקבל שבץ מוח עקב קריש דם הנסחף מהלב (ויש לטפל בו באמצעות מדללי דם מיוחדים או צנתור) או שהם סובלים מטרשת בעורקי הצוואר או בעורקי המוח. מצבים רפואיים רבים מסוג זה מצריכים שיתוף פעולה של מיטב המומחים מתחומים שונים ומגוונים לצורך בירורים מקיפים, החלטות מורכבות וכמובן טיפולים רפואיים מסובכים ומעקב, וכל אלה ניתנים תחת קורת גג אחת במכון.
כמו תמיד, עובדי המכון עומדים לשירותכם בכל עת, וזאת הן לצורך ביקור במכון עצמו הן לצורך שיחות וידאו.