X
"ורפא ירפא" - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור קורונה - covid-19
המצב ששרר בעולם (וכמובן גם במדינת ישראל) לפני שבאה מגפת הקורונה לא יוכל לשוב לקדמותו בלא אישורו והפצתו המהירה של חיסון כנגד הנגיף המחולל אותה. לא ייפלא אפוא כי אוכלוסיית העולם כולה מחכה לכך בכיליון עיניים, שהרי לאחר מספר חודשי סגר (במידה זו או אחרת) נכספת היא לחזור במלוא התנופה – ואף ביתר שאת – לפעילות במשק ובכל שאר תחומי החיים.
כל הרוצה לדעת איך מתפקד חיסון כנגד מחלה חייב לדעת תחילה מהי דרכו הטבעית של גופנו להישמר מפני מחוללי מחלות למיניהם.
גוף הנחשף לגורם מזהם – כגון וירוס או בקטריה – מפעיל את מערכת החיסון שלו, ובין השאר מפיק הוא נוגדנים שנועדו להשמיד את הגורם המזהם שחדר לגוף. תהליך טבעי זה אינו נשלם בן לילה, אלא הוא אורך ממספר ימים ועד שבועיים מאז פלישתו של מחולל המחלה.
בזמן התרחשותו של התהליך האמור נשמר אותו המזהם ב"זיכרונו החיסוני" של הגוף, ולכן אם יפלוש אליו שוב המזהם האמור, תזהה אותו המערכת החיסונית של הגוף ותסכל כליל את ניסיון הפלישה החוזר או לכל הפחות תפחית בהרבה את מידת חומרתה של המחלה.
חיסון פעיל הוא חיקוי מבוקר של הפעלת המערכת החיסונית הטבעית שתוארה לעיל. הדבר נעשה באמצעות חשיפת הגוף לגורם המזהם מחולל המחלה (הווירוס או הבקטריה) בשלמותו (בווריאציה מסוימת) או בחלקו. הודות להליך רפואי זה יכול הגוף להפיק נוגדנים מחד גיסא, ולהימנע מהידבקות במחלה עצמה מאידך גיסא. כמו בתהליך החיסון הטבעי של הגוף לאחר מחלות, החיסון הפעיל מאפשר לגוף "לזכור" את הנגיף לאורך זמן ולפעול כנגדו אם יפלוש אליו בעתיד. יש לציין כי לפי סוגו כל חיסון שגרה הוא חיסון פעיל.
חיסון סביל הוא חיסון שבו מוחדרים לגוף נוגדנים מן המוכן. הדבר נעשה בסיטואציות חריגות שבהן אי-אפשר לחכות עד שיסתיים תהליך הפקתם הטבעית של הנוגדנים בגוף (כגון במקרי חשיפה לנגיף הכלבת) או כאשר אי-אפשר לעשות שימוש בחיסון הפעיל – כמו אצל בעלי דיכוי חיסוני שנחשפו לנגיף החצבת או אצל נשים בהיריון – פן תיגרם מחלה כלשהי, אפילו אם היא קלה לאין ערוך מזו הטבעית. בניגוד לחיסון הפעיל, החיסון הסביל נותן הגנה קצרת מועד בלבד משום שהוא אינו מאפשר לגוף "לזכור" את הנגיף.
חיסון עם מזהם חי מוחלש כולל גרסה מוחלשת של המזהם מחולל המחלה שכדי למנוע את ההידבקות בה נוצר החיסון. חיסון חי מוחלש (כמו למשל חיסון משולש כנגד אדמת, חצבת וחזרת) הינו אפקטיבי ביותר ומספק לגוף הגנה לטווח ארוך משום שהוא החיסון הדומה ביותר לחיסון הטבעי של הגוף. אך יש לדעת כי עקב החשש האמור למחלות אין לחסן באמצעותו מדוכאי חיסון או נשים הרות.
חיסון עם מזהם מומת כולל את המזהם המומת שהינו מחולל המחלה אשר החיסון בא להילחם בה, כמו למשל חיסון כנגד נגיף השפעת הניתן באמצעות זריקה. מטבע הדברים, לאחר המתתו אין המזהם יכול להתרבות עוד, ולגרום למחלה – על אחת כמה וכמה. לפיכך, חיסון מומת אינו צופן בחובו שום סיכון אצל בעלי דיכוי חיסוני או אצל נשים בהיריון.
חיסון כנגד חלקי אורגניזם כולל רק מרכיב ספציפי – למשל מעטפת או חלבון ספציפי – של האורגניזם המזהם מחולל המחלה שאותה נועד החיסון למנוע, למשל חיסון כנגד צהבת (הפטיטיס B). מרכיבים אלו הופקו באמצעות שיטות של הנדסה גנטית או מוצו מן האורגניזם המזהם המומת.
טוקסואיד הוא חיסון שלא נועד להשמיד את האורגניזם הרלוונטי, אלא את הרעלן מחולל המחלה אשר אותו יוצר האורגניזם האמור (למשל חיסון כנגד טטנוס).
חיסון DNA הינו שונה משאר החיסונים – הכוללים מזהם כלשהו בשלמותו או בחלקו – משום שהוא כולל דווקא את החומר הגנטי המקודד לצורך יצירת הגורם המזהם. באופן זה המערכת החיסונית בגוף נחשפת למזהם האמור ויוצרת בעצמה נוגדנים כדי לחסלו.
חיסון זה אינו כולל מזהם היכול להתרבות ולהביא לידי חולי, ולכן אין בו משום סיכון כלשהו לאף קבוצה. זאת ועוד, חיסון זה הינו יפה ביותר לטיפול בפנדמיות (מגפות כלל?עולמיות) משום שאפשר בהחלט להפיקו בכמויות העצומות הדרושות במצבים אלו. עם זאת, טרם נעשה שימוש בסוג חיסון זה כדבר שבשגרה.
חיסון באמצעות נגיף נשא (viral vector) הוא חיסון שבו נחשף הגוף דווקא לווירוס אשר החיסון האמור לא בא להשמידו (מכיוון שפלישתו של הווירוס הזה לגוף האדם אינה כרוכה בסיכון כלשהו). וירוס בלתי מזיק זה הונדס כך שיגרום למערכת החיסונית של הגוף לזהותו בטעות כווירוס שכנגדו נוצר החיסון, ועקב זיהוי זה – לפתח נוגדנים כדי לסלקו.
במעבדות המחקר ובתעשייה מחליטים קודם כול מהו החיסון המתאים ומהי טכנולוגיית הייצור שבה ייעשה שימוש: גידולו של המזהם עצמו – כמו בחיסון חי מוחלש או בחיסון מומת – או הנדסה גנטית (כמו בחיסון כנגד חלקי אורגניזם או בחיסון DNA או בחיסון באמצעות נגיף נשא)? יש לציין כי גידולו של המזהם עצמו הינו תהליך מורכב מאוד וארוך ביותר, ולכן טכנולוגיה זו – בניגוד להנדסה גנטית – אינה יכולה לשמש לייצור המוני של חיסונים לצורך התחסנותם המהירה של המוני בני אדם.
בתהליך הייצור עצמו מפיקים תחילה את המזהם, ורק אז מרכיבים את החיסון השלם. בשלב הבא מוודאים שהחיסון יעיל ובלתי מסוכן. זאת, באמצעות ניסויים בחיות מעבדה, ואחרי כן – בבני אדם.
חשוב לדעת כי ביצוע השלבים הראשונים של פיתוח החיסון אורך על פי רוב משנה אחת ועד חמש שנים.
השלבים המאוחרים והסופיים בפיתוח חיסון הינם שלבים רגולטוריים, והם נועדו לוודא שהחיסון בקרב האוכלוסייה יהיה אפקטיבי ולא יצפון בחובו סכנה לבריאותם של המתחסנים. מספר שלבי פיתוח הינם למעשה תנאי סף לאישור הפצתו של החיסון.
בשלב הרגולטורי הראשון בודקים את השפעתו של החיסון על עשרות בני אדם (מתנדבים) שאינם חולים. זאת, כדי לוודא שהחיסון אינו מסוכן, לבדוק אם הוא כרוך בתופעות לוואי ולהחליט מהו המינון האופטימלי הן של כל מנה כשלעצמה הן של מספר המנות הכולל.
בשלב הרגולטורי השני בודקים את השפעתו של החיסון על מאות אנשים (מתנדבים). אך הפעם אין בודקים רק את קיומן של תופעות לוואי, את יעילות השפעתו של החיסון על המערכת החיסונית אצל הנבדקים שחוסנו (דהיינו, ייצור הנוגדנים בגוף) ואת המינון האופטימלי, אלא בודקים גם את יעילותו הקלינית של החיסון, קרי: האם אכן יש בו כדי למנוע את המחלה הרלוונטית והאם צריך לשנות את המינון?
בשלב הרגולטורי השלישי בודקים במספר מדינות במשך מספר שנים את השפעתו של החיסון על מאות אלפי נבדקים, וזאת על בסיס הנתונים שנאספו בשלב הרגולטורי השני. בשלב זה בוחנים שוב את בטיחות החיסון, את תופעות הלוואי ואת יעילות החיסון. הדבר נעשה באמצעות השוואה בין תגובותיהם של נחשפים למחלה שחוסנו ובין תגובותיהם של נחשפים למחלה שלא חוסנו. יש לציין כי ככל שהמחלה הרלוונטית הינה נדירה יותר, יחלוף זמן רב יותר עד שמידת החשיפה למחלה (הן של המחוסנים הן של אלו שלא חוסנו) תספיק כדי לבסס מסקנות מהימנות בדבר תוצאותיו של החיסון.
בשלב הרגולטורי הרביעי מנסים להעריך – כאשר החיסון כבר ניתן כדבר שבשגרה לקבוצות היעד שלו או אף לכלל האוכלוסייה – הן את תופעות הלוואי לטווח ארוך של החיסון, הן את מידת האפקטיביות שלו במשך השנים. יש לציין כי רק חיסונים מעטים מגיעים לשלב הרגולטורי הרביעי, ולכן ההוצאות העצומות הכרוכות בפיתוח חיסון הינן השקעות עתירות סיכון.
נהוג לקצר את הליכי הרגולציה כאשר משתוללת מגפה כלל-עולמית חדשה דוגמת הקורונה, מגפה שיש בה כדי לסכן מיליוני אנשים. זאת ועוד, גם התבססות על מידע שהניבו מאמצי פיתוח של חיסונים קודמים שנועדו למגר וירוסים דומים יכולה לזרז את הפיתוח עצמו. נראה כי תוך שנה (לכל המוקדם) יאושר חיסון כנגד קורונה.
נכון לעכשיו, על פני הגלובוס נמצאים בשלבי פיתוח שונים למעלה ממאה חיסונים כנגד נגיף הקורונה. רוב החיסונים פותחו בארצות הברית, והשאר – באירופה ובסין. רובם הגדול של החיסונים האמורים נמצא בשלבי פיתוח ראשונים (קרי: במעבדות). אחדים מהם כבר הגיעו לשלב הרגולטורי הראשון או השני ונבדקת השפעתם על בני אדם, אך אין לדעת מתי יהיה אפשר לרוכשם ולהשתמש בהם. ברור כי התקדמות מהירה בפיתוחם מצריכה תקציבי ענק ותמיכה מרבית. גם אל לנו לשכוח כי אין די בפיתוח מהיר של חיסון בטוח ואפקטיבי שהושקע בו הון עתק, אלא מן ההכרח להגיע לשלב אשר בו כבר ניתן להתחסן במהירות בהיקף העצום הנדרש. אך כפי שצוין לעיל, עד כה טרם זכינו לברך על המוגמר.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
