לעיתים קרובות מרכז הכובד של הידע הנפוץ לגבי קרני השמש הינו דווקא סכנותיה הרבות והקשות (ואף הקטלניות במקרים מסוימים) של השהייה המופרזת בשמש – ובפרט בשעות שבהן חום השמש בשיאו – ואמצעי ההגנה שיש לנקוט כנגד השפעתן של קרני השמש. זאת, החל בהמלצות להתגונן באמצעות לבוש ארוך כגון מכנסיים ארוכים או שמלה ארוכה, וכמובן שרוולים ארוכים וכובע רחב שוליים, המשך בהגבלתו של משך הזמן שבו כדאי לשהות בשמש וכלה בקרמים שונים ובתכשירים מסנני קרינה למיניהם עם מקדמי הגנה שונים, והוראות דקדקניות שעניינן הקפדה מרבית על שהייה בצל בכל שעות היום. אין חולק כי חשיפה מופרזת לשמש עלולה להזיק לעור הן בטווח הקצר הן בטווח הארוך, ואף לגרום לסרטן עור קטלני. אך בתנאים המתאימים לא זו בלבד שקרני השמש יכולות להביא לתפקוד טוב יותר של מערכות שונות בגוף, אלא קרני השמש יכולות אף למנוע תופעות פתולוגיות רבות (או למתן את השפעתם של התסמינים המאפיינים אותן) או אף לרפא כליל חלק מהן.
חשיבותו הרבה של ויטמין D נעוצה (בין היתר) בתועלתו הרבה בקליטת הסידן בגוף לצורך חיזוק העצמות בתהליך הקרוי מינרליזציה בפי אנשי המקצוע. ובכן, קרני החמה מביאות עימן תועלת רבה לעניין הפקתו הטבעית של ויטמין D בגוף. תהליך חשוב זה מתרחש כאשר קרני השמש גורמות לעור להפיק ויטמין D על דרך הסטימולציה (גירוי העור) לפעולה זו. מדענים שונים הוכיחו כי ישנה קורלציה בין שיעור מתאים של ויטמין D בגוף ובין צמצום הסיכון ללקות בתופעות פתולוגיות כגון התרככותן והתעקמותן של העצמות אשר אינן נבנות כראוי (אוסטאומלציה, בלשון אנשי המקצוע), ואפילו טרשת נפוצה, דלקות שונות, מחלות לב, ריאה ודרכי הנשימה (למשל אסתמה), מחלות אוטואימוניות, אינפקציות, לחץ דם, עודף כולסטרול בגוף, עודף שומנים בדם ובכבד, טרשת עורקים, בעיות בתפקודי המוח, הכליות ובלוטת המגן (בלוטת התירואיד או בלוטת התריס), וכן מחלות עור, עששת ובעיות חניכיים, חוסר איזון הורמונלי (ובפרט ירידה בשיעור הורמון המין הגברי ופגיעה בכוח הגברא), וכמה מינים של סרטן, כמו למשל סרטן הפרוסטטה (הערמונית), המעי הגס, השחלות, וכמו כן סרטן העור (באופן פרדוקסלי, למרות היותה של חשיפה מופרזת לשמש גורם מרכזי לעניין הגדלת הסיכון ללקות בסרטן העור). זאת, עקב פיתוח חסינות לאחר הרבה חשיפות קצרות חלף חשיפות נדירות וארוכות שרב נזקן מתועלתן. ויטמין D מועיל גם לפעילות טובה יותר של המערכת האוטואימונית בגופנו. אומנם לכאורה אפשר ליטול ויטמין D בכדורים כדי ליהנות משני העולמות: שיעור בריא של ויטמין D בלא כל סיכון הכרוך בחשיפה לשמש, ואכן, פתרון זה מומלץ לעיתים קרובות כאשר מדובר בתינוקות עד גיל שנה או באנשים עם רגישות מוגברת לשמש. אך יש אומרים כי אם אפשר, מוטב לבכר את הטבע בטוהרתו ולהיחשף לשמש בצורה נכונה במקום ליטול תוספי תזונה כגון ויטמין D.
קרני השמש יכולות לא רק לייבש פצעים לאחר טיפול כך שיעלו ארוכה מהר יותר, אלא יש לקרני השמש כשלעצמן השפעה מחטאת כנגד זיהומים מכל הסוגים, החל בבקטריות, המשך בפטריות ובעובש וכלה בנגיפים.
במחקרים מדעיים שונים נמצא כי עקב חשיפה לשמש הסיכון לירידה ביכולת הראייה (רוצה לומר, להתפתחות קוצר ראייה) מצטמצם באופן ניכר אצל ילדים (ויש אומרים: גם עד גיל 20 בערך). זאת, הודות להשפעתן המיטיבה של קרני השמש על הפקת דופאמין, חומר שכמות קטנה מדי שלו בגוף עלולה לגרום לירידה ביכולת הראייה. יש לציין כי מדובר בפרקטיקה מניעתית (פרבנטיבית) בלבד, שכן קרני השמש אינן מועילות עוד משנגרמה ירידה בראייה, אלא יש בהשפעתן כדי למנוע תופעה זו אצל ילדים השוהים בחוץ באור היום.
במחקרים שונים נמצא כי לקרני השמש נודעת השפעה מיטיבה רבה גם לגבי תסמיניהן של מחלות עור דוגמת פסוריאזיס (ובפרט איריטציה של העור ופריחה). זאת, אפילו אם מדובר במחלה כרונית. יתרה מזו, אחד הטיפולים הקלסיים והאפקטיביים ביותר הידועים כיום כנגד מחלת הפסוריאזיס הוא פוטותרפיה, קרי: ריפוי באמצעות אור שהינו מעין חיקוי של קרינת השמש. דרך נוספת לריפויה של מחלת הפסוריאזיס היא צירוף חשיפה מבוקרת לקרני השמש ולסוגים שונים של מלח. לפיכך, לא מעט חולי פסוריאזיס בישראל – ואף חולי פסוריאזיס הבאים בתיירות מרפא מחו"ל – מבלים בערך 14 יום בעונת הקיץ בים המלח הן משום קרני השמש החזקות בעונת הקיץ שם, הן משום ריבוי סוגיהם של מינרלים ומלחים שונים שלעיתים יש בהם כדי להקל מאוד את תסמיני הפסוריאזיס.
קרני החמה תורמות באורן גם לאיזונו ולתקינות פעולתו של השעון הביולוגי בגוף. אומנם אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של המכניזם האמור, שהינה מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אך אפשר לציין – ולו כדי לסבר את האוזן – שמנגנון זה מנווט את פעולותינו לכל אורך היממה הן בזמני הערות הן בזמני התנומה (לרבות היכולת להירדם). שהייה באופן קבוע באור השמש הינה חיונית בהתאמת השעון הביולוגי בגוף לכל זמני היממה בכל עונה ובכל מקום כך שעם החשכה נוטה האדם להירדם וכן להתעורר עם אור היום. יש בכל אלה כדי להשביח באופן ניכר גם את איכות השינה כשלעצמה.
במחקרים שונים הוכח כי חשיפה לשמש יכולה להביא את גוף האדם לידי הפקה מוגברת של חומר הקרוי בשם סרוטונין. לחומר זה נודעת השפעה מיטיבה רבה ביותר על מצבו הנפשי של האדם ותחושת הרווחה האישית שלו. נראה כי לא בכדי גילו מדענים בסקרים שנערכו בקרב בני אדם הלוקים בדיכאון חורף (דיכאון עונתי, ובלשון אנשי המקצוע: הפרעה רגשית עונתית) כי דווקא בעונת האביב ובעונת הקיץ – שבהן יש יותר שעות אור – חל שיפור בסימפטומי הדיכאון והחרדה, שמטבע הדברים מחמירים בעונת הסתיו ובעונת החורף.
תזונה לקויה שאינה כוללת הרבה ירקות ופירות, אלא מורכבת בעיקר ממזון מעובד בצירוף צריכת אלכוהול רבה פוגעת בעמידותו של הגוף – ובפרט לעניין ההגנה על העור ועמידותו של העור – בפני קרני השמש, ועקב כך מצמצמת מאוד את יכולתו להפיק תועלת מן החשיפה לשמש. לעומת זאת, אורח חיים בריא – הכולל לא רק פעילות גופנית והימנעות מצריכת אלכוהול מופרזת, אלא גם תזונה מאוזנת, ובפרט תזונה עתירת פירות וירקות שבהם שיעור החומרים נוגדי החמצון הינו גבוה – יכול לאפשר לגוף עמידות רבה יותר להשפעתן הרעה של קרני השמש, ועקב כך – להרבות את תועלתן לבריאות הגוף.
האמת ניתנה להיאמר כי קביעת מסמרות בעניין משך זמן אחיד של חשיפה לקרני השמש שיש בו כדי לגרום לגוף להפיק מספיק ויטמין D וכן סרוטונין ודופאמין אצל כל אדם בכל גיל איננה משימה קלה. אך אפשר לומר כי לשם כך בדרך כלל די בעשר דקות עד רבע שעה (ויש אומרים: עד 20 דקות) של היחשפות לקרני החמה (אם כי יש אומרים כי ילדים צריכים לשהות באור השמש 60–180 דקות מדי יום). אך חשוב לזכור כי אורכו של פרק הזמן האפקטיבי ביותר לעניין זה עשוי להיות אחר בהתחשב בגוני העור השונים אצל בני אדם מארצות שונות, בגילו של כל אדם, במיקומה הפיזי של המדינה שבה נמצא כל אדם, וכפועל יוצא מכך – בהבדלי האורך בין היום ובין הלילה ובזוויותיהן של קרני השמש. למשל, אנשים בגיל 65 ואילך מפיקים הרבה פחות ויטמין D בהשוואה לאנשים הנמנים עם קבוצות הגיל הצעירות יותר. זאת ועוד, ככל שעורו של האדם הינו בהיר יותר, יוכל גופו להפיק יותר ויטמין D במהירות רבה יותר בהשפעת קרני החמה. לפיכך, לא מן הנמנע שרופא המשפחה או הרוקח ימליץ לאנשים הנמנים עם קבוצות המסוגלות פחות להפיק ויטמין D עקב חשיפה לשמש על מינון תוסף תזונה של ויטמין D. זאת, בהתאמה אישית למאפייניו האינדיבידואליים של כל אדם כדי למנוע מינון-יתר אשר לא זו בלבד שעלול הוא להיות כרוך בפגיעה בבריאותו של המטופל, אלא גם עלול הוא להביאו לידי הרעלה (המאפיינת מצבי קיצון של מינון-יתר בוויטמינים מסוימים, שעימם נמנה גם ויטמין D).
סוגיית מקדם ההגנה לעניין חשיפה לשמש לצורך הפקת ויטמין D הינה שנויה במחלוקת ככל שאמורים הדברים בשימוש בתכשיר הגנה כנגד השמש דוגמת מסנן קרינה המתאפיין במקדם הגנה גבוה. לפי דעה אחת, בשום מצב אין לזלזל בסכנתן של קרני השמש כאמור, ולכן אפילו אם מדובר בפרק זמן קצר ביותר של עשר דקות עד רבע שעה של חשיפה לשמש (ואפילו בצל) מן ההכרח להשתמש באמצעי הגנה כאמור. לעומת זאת, יש אומרים כי אין ולא יכול להיות כל נזק בחשיפה לשמש אפילו אם לא נעשה שימוש במסנן קרינה כלשהו כאשר מדובר בפרק זמן כה קצר בעיתוי המתאים (שבו השמש כבר זרחה ויש בקרניה כדי להשפיע מחומה ובעיקר מאורה על בני האדם, אך עדיין לא הגיע שיא החום). אדרבה, לשיטתם, מסנן קרינה וכל אמצעי הגנה אחר אפילו יכול להזיק כאן הן משום שהוא כולל חומרים בלתי בריאים כשלעצמו הן משום שהוא מונע מקרני השמש להגיע אל עור האדם ולאפשר לו ליהנות מהשפעתן המיטיבה הן משום שלעיתים אין הוא מספק הגנה מלאה לעור ובמקביל אף מונע מן העור לחוש בנזקיה של החשיפה המופרזת לשמש ולהיזהר אחרי זמן קצר יותר.
נראה כי הדרך הנכונה היא להתייעץ עם דרמטולוג (רופא עור ומין) או רופא משפחה או רוקח מוסמך כדי לקבוע אם מסנן קרינה יועיל או יזיק ולהתאים מסנן קרינה אם יימצא הדבר נחוץ. והכול – לפי אקלים המקום, מזג האוויר השורר בו בכל עונה, וכמובן בהתאמה פרטנית למאפייניו האישיים ולמצבו האינדיבידואלי של כל אדם (כמו למשל צבע עורו וגילו).