כנראה שמדובר בחולה המבוגר ביותר שהגיע לבית החולים כרמל שבחיפה. כאמור, המומיה מצרית נדירה ויחידה בישראל, בת 2400 שנה הגיעה לבדיקת סיטי בביה"ח כרמל. המומיה שכבה חנוטה בירושלים כ100 שנים, והתקבלה בשנות ה-30 כמתנה לפטריארך של ירושלים מהפטריארך המצרי של אלכסנדריה. מכאן גם כינוייה של המומיה "אלכס".
בפרויקט מיוחד הועברה השבוע המומיה בארון מרופד מירושלים, עד לסי טי המשוכלל של בית החולים כרמל, שם קיבלו אותה פרופ' פלד עם הטכנאי ואחראי תחום הסיטי בכרמל מתי שנפ. נציגי מוזיאון ישראל סברו כי מדובר בגבר בן 17, כך נמסר להם מהכנסיה בירושלים. גלית בנט אוצרת התערוכה ממוזאון ישראל, אמרה כי רק העשירים והחשובים במצריים, זכו לחניטה שהייתה תהליך יקר ומורכב. תהליך החניטה הולך כך, החונטים מוציאים את איבריו הפנימיים של הנפטר, את הגוף ממלאים בכמויות של מלח גדולות, את הכל משמנים ומצפים בזפת טבעית, ואת הגופה עוטפים ברצועות פשתן. האוויר היבש של מצריים תרם לתהליך השימור, וכך הגופות נשמרו מאות ואלפי שנים שלמות.
תוצאות מפתיעות בבדיקת הסיטי
עם סיום סריקת הסי טי נעשו עיבודי תמונה מיוחדים, המאפשרים קילוף התכריכים שעל הגופה ומראה מדהים נגלה לעיני החוקרים. הבדיקה חשפה כי מדובר בגבר בן 50-60 שכנראה לא עבד הרבה בשמש. החוקרים סבורים כי הגבר היה פקיד בכיר, ולפי צפיפות העצמות הוא סבל מבריחת סידן אוסטאטפרוזיס. עוד ניתן היה לראות כי הוא סבל מחוסר שיניים ונסיגת חניכיים, מה שמעיד כי אכל טוב עם הרבה סוכר סימן לעושר בתקופה דאז. המומיה נשמרה עם שלד מושלם באורך 153 ס"מ וגם העור החיצוני נשמר היטב. האוזניים והציפורניים נראו שלמות, והסי טי הדגים באופן חלקי אפילו שערות וכלי דם.
חשיבות הסריקות של ממצאים ארכיאולוגיים
בבית החולים כרמל ולצוות הסיטי יש הסטוריה ארוכה של סריקות ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים מגוונים, חלקם אפילו נדירים. פרופ' פלד ופרופ' ישראל מושקוביץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולגים בישראל ובעולם, עובדים ביחד כ 15 שנים ביחד, ועוסקים בבחינת שרידי שלדים מתקופות פרה הסטוריות, מתקופות התנ"ך, תקופת בית שני ותקופות מאוחרות יותר. סריקת הסיטי של שלדים עתיקים מאפשרת ללמוד על המצב הבריאותי והתזונתי, על אופי התעסוקה, ואפילו על תחלואת האדם לאורך כל ההסטוריה האנושית על פי מודלים של אבולוציה מסביר פרופ' פלד."טכנולוגיית הסיטי מאפשרת לנו לחקור ללמוד ולהגיע לממצאים שבלעדי הסיטי היה לנו קשה מאוד להגיע אליהם אומר פרופ' פלד, אני שמח על הזכות שנפלה בחלקנו להיות חלק מהפרוייקט המיוחד הזה ".