עולם הרפואה הוא תחום מורכב ורגיש. גם הרופאים המיומנים והמנוסים ביותר עלולים להיכשל בהתאמת טיפול הולם למטופל ולעיתים לא יצליחו לרפא מטופל או להציל את חייו גם באמצעות הטיפול המסור והמתקדם ביותר. עם זאת, בהחלט קיימים מקרים בהם כישלון הטיפול נעוץ בחוסר מיומנות ובהתנהלות רשלנית של הצוות הרפואי, כפי שמעידות תביעות רבות המתקבלות בבתי המשפט בישראל ומוכרעות לטובת מטופלים.
מטבע הדברים, מטופלים נמצאים בעמדת נחיתות ביחס לצוות הרפואי, שכן בדרך כלל אין בידיהם מספיק ידע מקצועי כדי לוודא שהם זוכים לטיפול ראוי וקפדני. בכל זאת, ניתן להצביע על מספר סימני אזהרה שצריכים להדליק "נורית אדומה" אצל מטופלים ולאותת להם כי ייתכן שנפלו קורבן לחוסר-מקצועיות ורשלנות. אם הסימנים מתגלים בעיצומו של הטיפול, בהחלט יש מקום להתעקש על חוות דעת רפואית נוספת או על טיפול חלופי. אם החשד לרשלנות רפואית מתעורר בדיעבד, יש מקום לשקול הגשת תביעה כנגד הגורמים המטפלים.
ישנם טיפולים רפואיים שרק איש מקצוע בעל מומחיות ייחודית רשאי לבצע וישנם טיפולים שמומלץ ורצוי שיבוצעו ע"י מומחה או לכל הפחות, שמומחה יהיה מעורב בהם במידה כזו או אחרת. כמו כן, יש חשיבות לוותק של הרופא ולעומק הניסיון שלו בתחומו.
לכן חשוב לברר ככל הניתן אם הרופא שמטפל בכם הוא מומחה בתחומו, לאיזו הכשרה זכה ומה הוותק שלו. כשמדובר בהליך רפואי מורכב יותר, יש חשיבות יתרה לכך שאנשי צוות מנוסים ומיומנים יהיו מעורבים בתמונה. אם מתברר לכם בדיעבד כי קיבלתם טיפול מידי רופא חסר-ניסיון או כזה שאינו מומחה בתחום הרלוונטי ייתכן כי יש לכם בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.
כך למשל, בית המשפט קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הוריו של קטין שנולד בלידת ואקום טראומטית ואובחן כלוקה בשיתוק מוחין. בית המשפט קבע כי לא רק שהליך חילוץ התינוק בוואקום בוצע בצורה רשלנית אלא גם עצם ההחלטה לבצע לידת ואקום הייתה רשלנית, ונפל פגם בכך שהרופא המיילד, שהיה מתמחה בשנתו האחרונה, לא התייעץ בנושא עם הרופא הכונן הבכיר. בהמשך לכך נפסק לקטין פיצויים בסך כ-2.5 מיליון ש"ח (תא (ת"א) 67003-10-13).
כל טיפול רפואי טומן בחובו סיכונים מסוימים וגם לא ניתן להבטיח כי טיפול רפואי כזה או אחר יצליח בוודאות. הדבר נכון ביתר שאת לגבי טיפולים פולשניים, כגון ניתוחים. לכן, כדאי להיזהר ממצגים אופטימיים במיוחד מצד רופאים לגבי סיכויי הצלחת הטיפול.
אם הרופא שפניתם אליו מסביר לכם, כי טיפול מסוים אינו כרוך בשום סיכון או כי לתרופה כלשהי אין שום תופעות לוואי, ראו בכך סימן מחשיד. במקרה כזה, כדאי לנסות לברר אילו סיכונים, ולו מזעריים, בכל זאת טמונים בטיפול, ובעיקר מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי נוסף לגבי הטיפול המדובר.
חשוב לדעת, כי הסתרת סיכונים והשלכות של טיפול מפני מטופל עשויה להיחשב לרשלנות רפואית כשלעצמה, גם אם הטיפול עצמו בוצע באופן מיומן. כך לדוגמה, פסק בית המשפט פיצויים בסך מאה אלף ש"ח למטופל שעבר שני ניתוחים באפו ונותר עם קשיי נשימה ואף א-סימטרי. בפסק הדין נקבע, כי נפלה רשלנות מצד בית החולים והרופאים גם בכך שלא הוסברו למטופל בהרחבה הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוחים וגם בכך שלא בוצע ניתוח שלישי שהיה יכול לפתור את בעיית קשיי הנשימה (ת"א (חיפה) 2923/98).
באופן כללי, כל טיפול רפואי מחייב קבלת "הסכמה מדעת" מצד המטופל, כפי שקובע חוק זכויות החולה. על כן, ביצוע הליך רפואי כלשהו במטופל ללא הסכמתו הוא בגדר רשלנות חמורה, וכך גם הימנעות מהסבר מפורט ומלא על השלכות וסיכוני הטיפול. בית המשפט חזר וקבע בפסיקותיו, כי כאשר מטופל נותן הסכמתו לטיפול מבלי שהוסבר לו בפירוט על הטיפול וסיכוניו, מדובר ברשלנות מצד הרופאים ובהפרה של עקרון ההסכמה מדעת.
כמטופלים, עליכם לוודא שטופס ההסכמה לטיפול שאתם נדרשים לחתום עליו אכן מפרט את כל הסיכונים וההשלכות של הטיפול וכי המפורט בטופס אכן נהיר לכם. אם בדיעבד מסתבר כי הטיפול גרם לנזק שלא הוזהרתם מפניו ושאין התייחסות אליו בטופס ההסכמה, ייתכן כי יש לכם עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. גם במקרים בהם לא ניתן למטופל הסבר בעל-פה בדבר הסיכונים המפורטים בטופס ההסכמה או כאשר לא ניתנה למטופל הזדמנות לקרוא את הטופס בעיון לפני החתימה עליו, ייתכן שתקום עילת תביעה.
טיפול רפואי שניתן ע"י גורם מוסמך צריך להיות מתועד: אם בכתב ואם במחשב. כמטופלים עליכם להקפיד על כך שהגורם המטפל בכך אכן מתעד את מסקנותיו במסגרת הטיפול ואת ההנחיות שנתן לכם. כמו כן, רצוי שתקבלו לידיכם עותק של המסמכים שהוכנו ע"י הגורם המטפל והמוסד הרפואי בנוגע לטיפול שלכם.
לכאורה, כאשר טיפול רפואי אינו מתועד ע"י הגורמים הרפואיים, קשה יהיה למטופל להוכיח כי נפלו ליקויים ומחדלים בטיפול. דווקא משום כך קבע בית המשפט לא אחת, כי העדר תיעוד הולם מצד הגורמים המטפלים פועל לחובתם ומעביר את נטל ההוכחה בדבר קיומה של רשלנות רפואית מכתפי המטופל התובע לכתפי הנתבעים, שיצטרכו להתאמץ ולהוכיח כי לא נפלה רשלנות בטיפול.
סימן מחשיד נוסף שעשוי להצביע על רשלנות בטיפול רפואי הוא התמשכות של טיפול מעבר לצפוי או למקובל וכן ריבוי בירורים והתייעצויות מצד הרופאים המטפלים עם גורמים נוספים, תוך כדי הטיפול או לאחריו. לדוגמה, ניתוח שאמור להימשך שעה או שעתיים, אך בפועל נמשך שעות ארוכות, או הפנייה של מטופל לניתוח נוסף בעקבות ניתוח שכשל, עשויים להצביע על אבחון ראשוני שגוי של הבעיה או על ביצוע רשלני של הטיפול.
כמובן, עצם התארכות הטיפול או סיבוכים שמתרחשים במהלכו אינם מעידים באופן וודאי על רשלנות, שכן לעיתים מדובר בהתפתחות בלתי-נמנעת מבחינה רפואית. עם זאת, מומלץ למטופלים ומשפחותיהם לעקוב בערנות אחרי הליך הטיפול בזמן אמת, ולברר ככל הניתן את פשרם של צעדים כאלה ואחרים עליהם מחליט הצוות הרפואי. חוסר נכונות מצד הרופאים לספק הסברים היא סימן מחשיד כשלעצמו ועשויה להיזקף לחובתם בדיעבד, במסגרת דיון בתביעת רשלנות רפואית.
אחד הביטויים הבולטים לרשלנות מצד רופאים הוא התעלמות מתלונות ודיווחים של מטופלים על תסמינים רפואיים מטרידים: אם בתחילת הטיפול, אם במהלכו ואם אחרי הטיפול. כמטופלים, עליכם לצפות ליחס רציני, מכבד וקשוב מצד הגורמים המטפלים. אל תקבלו כמובן מאליו זלזול בתיאורים או תלונות שאתם מציגים בפני הרופא, ואם אתם חשים כי תלונתכם הרפואית לא נפלה על אוזן קשבת, מומלץ לנסות לקבל חוות דעת רפואית נוספת.
המציאות מלמדת כי במקרים רבים, תוצאות כושלות ואף טרגיות של טיפול רפואי נבעו מזלזול של רופאים בתלונותיהם של מטופלים, ובתי המשפט הטילו לא אחת על רופאים לפצות מטופלים בשל אבחון שגוי של בעיה רפואית או התעלמות מתסמינים רפואיים.
לדוגמה, לפני מספר שנים, זכו הוריה של קטינה שנפטרה בגיל חמש מדלקת קרום המוח בתביעת רשלנות רפואית שהגישו כנגד הרופא שטיפל בבתם וכשל מלאבחן את הדלקת. בית המשפט קבע כי הרופא התרשל בכך שלא חשד כי הילדה סובלת מזיהום חיידקי, למרות החום הגבוה והכאבים ברגל מהם סבלה, ובכך ששלח אותה לביתה אחרי בדיקה, מבלי לתת לה טיפול אנטיביוטי הולם (ע"א 3459/06).
תביעת רשלנות רפואית תתקבל, רק כאשר מטופל מוכיח כי נגרם לו נזק בעקבות טיפול רפואי שבוצע בו או בעקבות מחדל כזה או אחר מצד רופאיו. מנגד, לא כל נזק או בעיה רפואית ממנה סובל מטופל אחרי טיפול יוכרו בהכרח כתולדה של רשלנות רפואית.
מצד אחד, חשוב להבין, כי לא כל הליך רפואי שהתנהל או הסתיים שלא לשביעות רצונכם מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית. מצד שני, תוצאה כושלת של טיפול או מצב בו הבעיה הרפואית ממנה סבלתם ממשיכה לתת את אותותיה גם אחרי טיפול, בהחלט עשויים להעיד על כך שהגורם המטפל התרשל במילוי תפקידו.
התייעצות עם עורך דין העוסק תחום הרשלנות הרפואית תסייע לכם להבין אם נתוני המקרה שלכם מעידים או עשויים להעיד על רשלנות רפואית ואם יש ניתן לשקול הגשת תביעה.