ישנם כ- 200 זנים של וירוס הפפילומה שברובם אינם מסוכנים לבריאות, אך חלקם אכן מייצרים שינויים בתאים שעלולים להוביל לסרטן בנרתיק, בפות ובעיקר בצוואר הרחם. זיהום בווירוס הפפילומה הינו מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם, כאשר לפי מחקרים עדכניים 8 מכל 10 אנשים בארה"ב ייחשפו אל אחד מסוגי הפפילומה לפני העשור החמישי לחייהם. בישראל, חיסון נגד וירוס הפפילומה נמצא בסל התרופות וניתן להתחסן נגד הזנים העיקריים שגורמים למחלת הסרטן. על מנת להבין את חשיבותו של החיסון לבריאות הציבור שוחחנו עם פרופסור רון אוסלנדר, אחד המומחים המובילים בתחום בריאות האישה בארץ. פרופסור אוסלנדר משמש כמנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "כרמל", וכמו כן כפרופסור חבר קליני בפקולטה לרפואה שבטכניון.
שלום פרופסור אוסלנדר, לאחרונה נפוצו בקרב הציבור שמועות אודות בעיות וסיכונים הקשורים לחיסון הפפילומה. האם תוכל לעשות סדר בנושא עבור הגולשים?
בשמחה. חיסון נגד וירוס הפפילומה הינו מהפכני מבחינת היכולות שלו למנוע גידולים באברי המין, ובעיקר בנרתיק ובצוואר הרחם. עד עתה ניתן החיסון למיליוני נשים בעולם, ושיעור הסיבוכים אינו עולה על אלו הקיימים בחיסונים אחרים. מוזר שדווקא לגבי החיסון נגד וירוס הפפילומה מופיעות שאלות לעומת חיסונים אחרים עם סיכונים ידועים שנמצאים בשימוש לפי הצורך וללא שאלות. יש להדגיש שכל ארגוני הבריאות בעולם הכריזו על החיסון נגד וירוס הפפילומה כיעיל ובעל חשיבות לבריאות הציבור, ולדעתי המקצועית מדובר בחיסון מצוין ואני בהחלט תומך בו.
עם דבריו של פרופסור אוסלנדר מסכים גם ד"ר אפרים סיגלר, מנהל שירות צוואר הרחם במרכז הרפואי "כרמל" ובמחוז חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית: "עד היום נערכו מחקרים רבים לגבי החיסון נגד וירוס הפפילומה, ונמצא כי הוא מונע כ- 99% מתוך הנגעים הטרום סרטניים שנגרמים על ידי הנגיפים מזנים 16 ו- 18. מדובר בזנים האחראיים על כ- 70% מכלל המקרים של סרטן צוואר הרחם, וכמו כן על פי הערכות גם לכ- 3% מכל סוגי הסרטן. כאמור, החיסון ימנע את רוב התחלואות הללו. עוד חשוב לדעת, שבמחקרים שנערכו עד כה לא נמצא כל הבדל בשכיחות המחלות שלכאורה נגרמות עקב החיסון, באוכלוסיות שהתחסנו ובאלו שלא התחסנו. במילים פשוטות, חיסון זה אינו מעורב ביותר סיבוכים רפואיים מכל חיסון אחר שמקבלת האוכלוסייה".
פרופסור אוסלנדר, מדוע אתה מכנה את חיסון הפפילומה כ"מהפכני"?
חיסון הפפילומה איננו מקטין רק את היארעות הסרטן, אלא גם מצבים טרום סרטניים. הטיפול במצבים אלה כרוך באי נעימות רבה לאישה, וכאשר אינם מטופלים בזמן, עלולים השינויים הללו להוביל בסופו של דבר לגידולים ממאירים. בנוסף מונע החיסון קונדילומות (יבלות) שאינן ממאירות, שהטיפול בהן מורכב כאשר מדובר בפיזור נרחב, ויש בו כדי לגרום לסבל לאישה או לגבר שנדבקו במחלה עד לריפוי הנגעים. אל הדברים מצטרף ד"ר סיגלר: "ראוי לציין שמחקרים שנעשו בחיסון נגד וירוס הפפילומה כבר מצאו הפחתה משמעותית בשיעור השינויים הטרום סרטניים והקונדילומות במדינות בהן ניתן החיסון לאוכלוסייה. המשמעות היא שאנו רואים כבר עכשיו תוצאות מובהקות וחיוביות".
פרופסור אוסלנדר, האם ישנו גיל מסוים שבו כדאי להתחסן?
בעיקרון, עדיף להתחסן לפני שנחשפים לנגיף אשר מועבר בעיקר בעת קיום יחסי מין. כלומר, מוטב להתחסן לפני מגע מיני ראשון. בישראל ניתן לקבל את החיסון עד גיל 45. יש להדגיש שאמנם מדובר בחיסון יעיל ביותר, אך לא ניתן להסתמך עליו באופן בלעדי. לכן, למרות החיסון על נשים להגיע לבדיקת סקר כדוגמת משטח צוואר הרחם, שנועדה לאבחן מצבים טרום סרטניים לפני הפיכתם לגידול ממאיר. בהתאם להמלצות של האיגוד למיילדות וגינקולוגיה צריכה בדיקה זו להתבצע בשגרה אחת ל- 3 שנים.
ומהם סיכוני התחלואה וההידבקות במחלה?
ראשית, יש להסביר שהווירוס יוצר שינויים בתאי צוואר הרחם, ובמידה שהשינויים לא מאובחנים עוד בשלב הטרום סרטני עלול להיווצר גידול ממאיר. משך המעבר בין מצב טרום סרטני לגידול ממאיר עומד על כ- 15 שנה. קיום יחסי מין עם קונדום או בן זוג קבוע מקטינים את הסיכוי להידבקות בווירוס הפפילומה. כאמור, ניתן לאבחן מצב טרום סרטני בטרם יהפוך לגידול ממאיר באמצעות בדיקות שגרתיות ובהן משטח צוואר הרחם. ראוי לציין שרוב הנשים שנחשפות אל הווירוס מחלימות ממנו בדומה לווירוסים אחרים, ורק באחוזים קטנים אין החלמה עצמאית.
לסיום, האם תוכל להתייחס לחשיבות החיסונים לציבור?
בהחלט, זהו נושא שחשוב להבהיר. תוכניות החיסון שהופעלו באוכלוסיה לאורך השנים הקטינו בצורה משמעותית את שכיחותן של מחלות ומגפות שונות. כלומר, החיסונים תורמים ללא ספק לבריאותו של כלל הציבור. אנו כבר רואים ועוד נראה בהמשך גם את היתרונות שמגלם החיסון.
ד"ר סיגלר מסכם: "לדעתי חיסונים הינם ההמצאה הגדולה ביותר של הרפואה, ובזכותם ירדו פלאים שיעורי התמותה והתחלואה שקשורים באדמת, פוליו, כלבת, חצבת, שעלת ועוד מחלות רבות נוספות".
פרופסור רון אוסלנדר הינו מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים כרמל, ופרופסור חבר קליני בפקולטה לרפואה בטכניון.
כתבה זו פורסמה גם במדור יועצים של אתר וואלה. לחצו כאן על מנת לקרוא אותה - וגם במדור בריאות ולייף סטייל שבאתר נענע10 - לחצו כאן לקריאתה גם שמה.