את המרפאה לאי הלימה מגדרית ינהלו ד"ר אודיל רוביצ'ק יחד עם ד"ר דורה מלל. שניהן שמו לעצמן מטרה עם הרבה אומץ לתת מענה לסוגיות הרבות שנאלצים להתמודד איתן הטרנסג'נדרים. ביחד עם צוות המרפאה הפסיכיאטרית, הם ינסו לעזור ולסייע לפונים בהבנת הזהות המגדרית, כמובן ללא שיפוטיות, עזרה והכוונה בטיפולים נוספים כמו: טיפול הורמונלי, ניתוחי, וטיפול אסתטי. ד"ר רוביצ'ק מסבירה: "תינוק עם לידתו נולד עם זהות בילוגית, או זכר או נקבה, על פי מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגיים כמו כרומוזומים ואיברי המין. במהלך גילאי 3-8 בדרך כלל, נקבעת גם הזהות המגדרית. זהות מגדרית היא תפיסה עצמית של אני גבר או אשה, והיכולת למקם את עצמו בחברה ולהתנהג לפיה. לפי הסטיסטיקה, אצל 1 מתוך 500 אנשים, קיימת אי התאמה בין הזהות הביולוגית לבין הזהות המגדרית – מצב האי הלימה מגדרית."
המושג טרנסג'נדר, הוא מצב שבו אנשים מזהים את עצמם עם זהות מגדרית שונה מזהותם הביולוגית. כמו גברים שמרגישים כלואים בגוף אשה ולהפך, או אנשים שמרגישים גם גבר וגם אשה, או לא זה ולא זאת. במרפאה אי הלימה מגדרית החדשה בבית החולים בני ציון שתפעל כאמור במסגרת היחידה הפסיכיאטרית אומרים כי חשוב להבין שטרנסג'נדריות היא לא סטייה או מחלה, זהו מצב טבעי. אך התגובות השליליות של החברה והסביבה, עם התחושות הפנימיות של אי ההלימה המגדרית, יכולה להביא למצב של מצוקה. תחושה זו של מצוקה קשה, שמלווה עם דכאון, חרדה, ואף חלילה סיכון יתר לאובדנות שמגיע לשיעור של כ40% מהטרנסג'נדרים, מגיעה עם גיל ההתבגרות, בהופעת סימני המין המשניים: הופעת ווסת וצמיחת השדיים, עיבוי הקול, צמיחת שפם וזקן, הם הסיבה לחרדות ולמצוקות הנפשיות הרבות שנקלעים אליהן הטרנסג'נדרים.
סיבת התפתחות האי הלימה מגדרית עדיין איננה ברורה, והיא יכולה להיות קשורה לסיבות ביולוגיות, פסיכוסוציאליות וחברתיות. האבחנות והטיפולים נעשים על פי הקריטריונים של האיגוד המקצועי העולמי לטיפול בטרנסג'נדרים. שיטת ה"תיקון או קונברסיה" של הזהות המגדרית, היא פסולה וגורמת לנזק פיסכותרפי רב, ואף מנוגדת לשיטות המומלצות על ידי האיגודים המקצועיים. מה שכן מומלץ הוא טיפול פסיכולוגי פרטני בשיתוף עם המשפחה, ששם דגש על תמיכה, קבלה, עידוד, והתייחסות מכובדת ולא מזלזלת כדי שאנשים אלו לא ירגישו דחויים או בלתי רצויים ואבודים.
אופן הטיפול לאשה טרנסג'נדרית
על מנת לייצר פיזור שומן בגוף יותר נשי ועור יותר רך והגדלת החזה, עוברות הנשים הטרנסג'נדריות (עם זהות ביולוגית גברית) טיפול שכולל אסטרוגן, פרוגסטרון וחסמי טסטוסטרון, וזה קורה בדרך כלל בתוך 18-24 חודשים. לאחר תקופה זו, מומלץ לעשות ניתוח להגדלת החזה. עוד מומלץ, לעבור טיפול אצל קלינאי תקשורת, מהסיבה כי הטיפול אינו מסוגל לשנות את עובי הקול, בגלל ההשפעה הבלתי הפיכה של הטסטוסטרון הטבעי על מיתרי הקול. לטיפולים אלו יכולות להגיע תופעות לוואי של קרישת יתר של הדם, עליה בשומנים בדם, הפרעה בתפקודי כבד, וירידה בפוריות הגברית. תופעות יותר נדירות הן גידולים שמפרישים פרולקטין, ולכן מומלץ מעקב מסודר אצל רופא.
אופן הטיפול לגבר טרנסג'נדר
כדי לאפשר עליה במסת השרירים והליבידו, וכן הפסקת הווסת תוך מספר חודשים, עוברים הגברים הטרנסג'נדרים (עם זהות ביולוגית נשית), טיפול בהורמון גברי טסטוסטרון בזריקות פעם בשבוע או שבועיים. לטווח היותר ארוך, הטסטוסטרון מביא לכך שהקליטוריס גודל, שיער הגוף גודל, והקול הופך עבה יותר. תופעות הלוואי שעלולות להופיע הן: פגיעה בתפקודי כבד, סוכרת ועליה בשומנים בדם, עליה בכמות הכדוריות האדומות, סיכון לאירוע מוחי, וירידה בפוריות האשה. וגם אצל הגבר הטרנסג'נדר מומלץ מעקב מסודר אצל רופא.
החלטת הפתיחה של המרפאה דווקא בתוך היחידה הפסיכיאטרית בבית החולים בני ציון, היא בעיתית בעיקר בגלל התחושה בקהילת הטרנסג'נדרים, כי המערכת הפסיכיאטרית מעודדת את הסטיגמה החברתית ולא מאפשרת טיפול על פי רצונם החופשי. כאן נכנסת לתמונה ד"ר רוביצ'ק מנהלת המרפאה, במטרה אמיתית להוריד את הסטיגמה בחברה, תוך הקניית מאמץ חינוכי חברתי וקבלת האחר בתוך החברה, ולאפשר לאנשי הקהילה האי לימה המגדרית כן לקבל את הטיפול, את ההדרכה ואת ההבנה שהם צריכים ללא שיפוט כזה או אחר.