ריפוי בעיסוק משתייך אל המקצועות הפארא-רפואיים ומטרתו לשפר את איכות החיים והבריאות של אנשים על ידי כך שיבצעו פעילויות שהינן משמעותיות עבורם. למעשה, מבחינת הריפוי בעיסוק אין כל מגבלה על המשתתף בטיפול בין אם הוא ילד, נער, צעיר, מבוגר או קשיש, ובין אם מצבו הבריאותי יחסית תקין או שהוא סובל מבעיות מהותיות. יחד עם זאת, במרבית המקרים המשתתפים בריפוי בעיסוק הם אכן אנשים הסובלים מבעיות שונות, כגון אנשים הסובלים מפגיעות לאחר תאונות דרכים, נכות זמנית או קבועה, בעיות נפשיות וטראומות, בדידות, בעקבות ניתוחים, חולים במחלות כרוניות וכן הלאה.
עובדה ידועה היא שבני האדם הם יצורים פעילים וחברתיים, ושפעילויות משמעותיות בחברה הינן חיוניות לרווחה הנפשית ולבריאות הגופנית כאחת. יחד עם זאת, עקב מצבם של המטופלים ומסיבות כאלו ואחרות, הם אינם יכולים לעסוק בפעילויות כאלו במידה מספקת. על כן, ריפוי בעיסוק מספק להם מסגרת אשר בה יוכלו לקחת חלק בפעילות משמעותית, כאשר הטיפולים עצמם יכולים להתבצע בבתי חולים, בבתי ספר, בבתי אבות, במרפאות קהילתיות, במשפחה, עם בעלי חיים וכן הלאה.
כיום ישנה קשת רחבה של טיפולים פארא רפואיים, טיפולי רפואה משלימה וטיפולים אלטרנטיביים. ואולם, לריפוי בעיסוק יש מעמד מעט גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים, שכן הוא נחשב לוותיק ומשולב מזה שנים רבות במערכת הרפואית. יתר על כן, מקצוע זה נלמד באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ בפיקוח משרד הבריאות, ותעודת המקצוע ניתנת רק למי שסיים לפחות תואר ראשון ועמד בבחינות מטעם משרד הבריאות.
אנשים אלו המשתלבים במסגרות רפואיות, נפשיות וקהילתיות שונות אמונים על ביצוע אבחונים והערכות, בניית תוכניות שיקום וטיפול, מתן ייעוץ וחוות דעת, וביצוע התערבויות הכוללות את האדם וסביבתו הקרובה והמעט רחוקה יותר. כמו כן, מרפאים בעיסוק אמונים על הנגשה של מרחב האדם לצרכיו, בין אם מדובר בשינויים בסביבת הבית, המלצה על אביזרי ניידות הולמים ועוד. ככלל, תוכנית ההתערבות שהם מציעים מיועדת לאפשר לאדם לתפקד בצורה הטובה ביותר שניתן בסביבתו, החל מההתנהלות השוטפת בדירתו ובחיי היומיום, ועד להשתתפות בפעילות משמעותיות וחברתיות.
אחד ממכוני הריפוי בעיסוק המובילים בישראל הוא זה הפועל בבית החולים כרמל. את המכון מנהלת חני הראל ואנשיו ממלאים את תפקידם בשיתוף עם כלל מחלקות בית החולים, עבור מטופלים ועובדים כאחד, וכן עם מרפאות ייחודיות ורב מקצועיות (למשל מרפאת ALS, מרפאת פגים וילודים והמרפאה לטיפול בקשיי אכילה). כפי שאמרנו, מרפאים בעיסוק אמונים על קידום הרווחה והנגישות וכך גם במרכז הרפואי כרמל הצוות מקדם את הארגונומיה והנגישות, ומעביר סדנאות לשיפור ושימור הזיכרון. לפני מספר ימים ערך צוות המכון בהנהלת חני הראל מצגת ייחודית בפני הנהלת המרכז הרפואי כרמל, אשר הציגה את המגוון החדשני והנרחב של אמצעי אבחנה וטיפול, כגון אבחונים וטיפולים מתקדמים לכף היד, מבחני קוגניציה ונוירולוגיה, בתחום התפתחות ילדים, עולם הארגונומיה, אביזרי עזר ועוד.
לדברי חני הראל, אחת מנקודות הכוח של המכון היא הרצף הטיפול שבין הקהילה ובית החולים. כאשר צריך טיפול מיידי הצוות דואג לכך שכבר באשפוז יטופלו העניינים הדרושים לקבלת המטופל בחזרה אל הקהילה, בין יש צורך בשינויי דיור, למשל עבור אנשים שנפצעו במפילות וצריכים שיבוצע שינוי של השירותים והמקלחת בבית. עבורם צוות המכון דואג שבני משפחתם יתחילו להתארגן בהתאם עוד בשלב בו הם מצויים בבית החולים ומקבלים טיפול. את הייחוד והיתרונות של עבודה על הרצף הטיפולי הציגו אנשי המכון בכנס ארצי שערך משרד הבריאות, ואילו הצוות גם זכה לתאר מצטיין המרכז הרפואי לשנת 2017. בנוסף, כבר ארבע שנים רצופות מוביל המכון בסקר שביעות הרצון של המרכז הרפואי.
למעשה, במכון עובדות תשע מרפאות בעיסוק שיש להן ניסיון עשיר, והן מטפלות בכל קשת הגילאים החל מתינוקות אחרי לידה ועד לבני גיל הזהב, אשר יש להם ירידה תפקודית בעקבות מחלה, טראומה או אירועים אחרים המשפיעים על התפקוד הקוגניטיבי ו/או הגופני. העבודה בבית החולים כוללת הערכות, אבחונים, טיפול והדרכות ללקוחות ולבני משפחתם, בדגש על התפקוד בזמן האשפוז ולקראת השחרור לביתם. אחרי השחרור הביתה המטופלים מופנים לטיפול המשך במכונים המצויים בקהילה כדי להבטיח שיישמר הרצף הטיפולי. אם יש צורך בכך, ניתנת הפנייה גם לטיפול המשך בריפוי בעיסוק בבית באמצעות היחידה למעקב והמשך טיפול, על מנת שהמטופל יוכל ליהנות מסביבה בטוחה, נגישה ומיטבית.
מלבד המרפאות בעיסוק, עבודת צוות המכון נעשית בשיתוף פעולה קרוב עם צוותים נוספים בבית החולים, ביניהם צוות הדיאטניות והדיאטה של המרכז הרפואי, צוות קלינאי תקשורת, צוותי רפואה וסיעוד במכונים ובמחלקות השונות, צוותי פיזיותרפיה ועוד. לדברי חני הראל, מטרתו המרכזית של השירות היא לעודד את המטופלים להיות מעורבים בעיסוקים משמעותיים עבורם בתפקידים ובפעילויות, בכל מצב בריאות ובכל גיל, וכן לקדם שינויים חברתיים התורמים להכללת אנשים במארג החיים.