כולנו משלמים מדי חודש כספים לביטוח הלאומי ולביטוחים פרטיים כדי שבעת הצורך נקבל סיוע עקב פגיעה או מחלה. למרבה הצער, קיימת מודעות נמוכה מאוד לסיוע הכספי (או האחר) שאפשר לקבל כחוק, ואנשים רבים סוחבים פציעות ומחלות מבלי לממש את זכויותיהם או לקבל טיפול הולם. דברים אלו נכונים גם לגבי מחלות מקצוע של היד והמרפק, שהופכות בשנים האחרונות לשכיחות בהרבה.
על מנת לקבל מידע בנושאים אלו שוחחנו עם ד"ר אברהם משיח, מומחה לכירורגיה אורתופדית בעל התמחות על בכירורגיה של היד והמרפק, רופא בכיר במחלקת האורתופדיה וביחידה לכירורגיית יד של בי"ח בני ציון בחיפה. לד"ר משיח ניסיון רב בכתיבת חוות דעת משפטיות בכל תחומי הכירורגיה האורתופדית, בדגש על פגיעות של המרפק וכף היד, והינו בעל מינוי פוסק בוועדות הנכות הכללית של המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, ד"ר משיח מנהל את פורום כירורגיית היד ומחלות יד בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
יש להבדיל בין מחלת מקצוע, שהיא פגיעה שנגרמה בגין עיסוק במקצוע ספציפי, לבין תאונת עבודה, שהיא אירוע טראומטי וחד פעמי שגרם לפגיעה בעת העבודה.
לדוגמא, תסמונת התעלה הקרפאלית, תסמונת הלכידה האולנארית בגובה המרפק (קוביטאל טנל סינדרום), מרפק טניס, וישנן עוד פגיעות רבות שיכולות להיחשב כמחלת מקצוע.
מיקרוטראומה היא פגיעה "שקטה" וחוזרנית, שהנזקים שלה מצטברים בגוף, באיבר או איברים ספציפיים, וגורמים בהם לתחלואה שלא הייתה נגרמת אם החולה לא היה נחשף לאותה מיקרוטראומה.
אכן, בשנים האחרונות אנו עדים לעליה חדה בכמות המקרים של תחלואה כתוצאה מפגיעות מיקרוטראומה, ויש לכך מספר סיבות. ראשית, העלייה ברמת החיים הדורשת עלייה במספר שעות העבודה, בריכוז מאמצים והתמדה בעבודות, כולל הוספת שעות נוספות, אי יציאה לחופשות ועוד. גורם נוסף הוא המיכון המתקדם, שאמנם מביא לעלייה בתפוקה, אך במקרים רבים גורם לפגיעות מסוג מיקרוטראומה בידיים.
כל מקרה נבחן לגופו ותלוי בבדיקה יסודית של הביטוח הלאומי ובשקילת מספר רב של פרמטרים. מומלץ להיבדק על ידי רופא מומחה בתחום זה, על מנת לאבחן באופן מדויק את החולי ולדעת מה הזכויות שמגיעות לכל פרט.
באופן חד משמעי, לא! הם אינם מודעים לכך. אני בכל פעם מופתע מחדש ממטופלים שמגיעים למרפאתי אחרי שנים של סבל מתחלואה שנגרמה ממיקרוטראומה, לא ניגשו לבירור, לא טופלו, מצבם לא השתפר במהלך השנים, והם אף לא ניגשו למצות את זכויותיהם הרפואיות בביטוח הלאומי.
יש לה משמעות קריטית. ראשית, יש לחוות הדעת ערך אבחוני והכוונת המטופל לטיפול נכון, שכן האדם שנותן חוות דעת הנו רופא בעל מומחיות על בתחום נשוא התביעה. שנית, כאשר יש בידיכם חוות דעת ערוכה כדין, יש לכם מושג בסיסי מה גובה הנכות שמגיעה לכם. במילים אחרות, אתה לא מתחיל את הוועדה מאפס אלא מחוות הדעת שהבאת מטעמך. בנוסף, ישנה משמעות עבור הצד הנתבע (מעסיק, חברת ביטוח, ביטוח לאומי או אחר): ברגע שבידי המטופל מצויה חוות דעת ערוכה כדין, חובת ההוכחה עוברת אל הצד הנתבע, ועליו להשיב ספציפית לחוות הדעת שהביא עימו התובע.
כל מסמך רפואי הנו בעל ערך משפטי, על אחת כמה וכמה חוות דעת רפואית הנושאת הצהרה בשבועה על ידי רופא מומחה בר סמכא בתחום הספציפי.
רצוי לפנות לרופא שהנו בעל הסמכה של פוסק בביטוח לאומי, בעל ניסיון באבחון וטיפול בחולי הספציפי הנדון, ושחוות הדעת שלו התקבלו בעבר על ידי גורמי משפט שונים (בתי משפט, ביטוח לאומי, חברות ביטוח וכולי).
ד"ר אברהם משיח הינו מומחה לכירורגיה אורתופדית עם התמחות על בכירורגיית יד ומרפק, המשמש כרופא בכיר במחלקה האורתופדית וביחידת כירורגיית יד של המרכז הרפואי בני ציון. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר משיח דרך פורום כירורגיית היד ומחלות יד.
לאתר האישי של ד"ר אברהם משיח לחצו כאן.
לעוד עדכונים שוטפים בתחום מאת ד"ר אברהם משיח, היכנסו לעמוד הפייסבוק.