מחלת גאוט (Gaut, ובעברית: שיגדון או צינית) היא מחלה ממושכת חשוכת מרפא המתאפיינת בהתקפי דלקת – שעל פי רוב עוברים הם תוך מספר יממות – במפרק אחד לפחות. הדלקת הזאת גורמת לאודם, להתנפחות המקום הפגוע ולכאב חזק ביותר. בדרך כלל מדובר בדלקת בשורש הבוהן בכף הרגל – ומקרה פרטי זה של מחלת גאוט נקרא בשם "פודגרה (Podagra)" – אך תופעה זו יכולה להתרחש אף במקומות אחרים בגוף כגון מפרקים נוספים ברגליים או בידיים, הברכיים, הקרסוליים או כף היד. שיעורם של החולים במחלת גאוט בקרב האוכלוסייה הינו בערך 0.1%, ועל פי רוב לוקות בה קבוצות הגיל המבוגר והנשים שבהן סובלות ממנה פחות מאשר הגברים.
כמות גדולה של חומצת שתן בדם – חומצה שהינה תוצר טבעי של פעילות הגוף ונקראת גם "חומצה אורית" – עלולה להביא ליצירת משקעים גבישיים של חומצה אורית בנוזל המפרק, ומשקעים אלו הם הגורמים להתקפי הדלקת המאפיינים את המחלה.
השיטה האפקטיבית ביותר לביצוע הדיאגנוזה – כאשר מתרחשת דלקת בסביבתו של מפרק זה או אחר ויש חשש כי מדובר במחלת הצינית (שיגדון) – היא לקיחת דגימה של נוזל מתוך המפרק הרלוונטי. הדבר נעשה בפעולת ניקוז לצורכי אבחון (בהרדמה מקומית) באמצעות הכנסת מחט למפרק וביצוע בדיקה מיקרוסקופית של הנוזל האמור. זאת, כדי לחפש בו גבישים של חומצת שתן שהינם מחטיים בצורתם. עוד מן ההכרח לברר (באמצעות בדיקת דם) את כמותה של חומצת השתן בדם.
לאמיתו של דבר, כבר בשלב האבחון – כלומר, בזמן הכנסת המחט כדי לשאוב נוזל מתוך המפרק – אפשר גם להזריק אל תוך המפרק תרופות כנגד דלקת וחומרי הרדמה כדי להשפיע השפעה מיטיבה על הסימפטומים של המחלה. זאת ועוד, ישנו גם טיפול פרוונטיבי כנגד מחלת גאוט, טיפול הניתן באמצעות כדורים שמצמצמים את כמותה של חומצת השתן בדם, וכך מפחיתים הם את הסיכוי להתרחשותו של ההתקף הבא. מדובר הן בכדור אלופורינול – המצמצם את היווצרותה של חומצת השתן בגופו של המטופל – הן בכדור פרובנסיד, המזרז את פליטתה של החומצה האורית דרך מערכת השתן. חשוב לזכור כי מדובר במחלה כרונית שהתקפיה עשויים להתרחש שוב ושוב. לפיכך, מומלץ ביותר לבלוע באופן סדיר את הכדורים האלה במטרה להיפטר מעונשו של התקף גאוט חוזר, מה גם שעל פי רוב הם אפקטיביים בהחלט כטיפול פרוונטיבי כנגד התקף גאוט. אך אם למרות הטיפול האמור בא התקף צינית נוסף, אפשר לבקש מרופא המשפחה לסייע במתן תרופות כנגד דלקת ותרופות כנגד כאבים כדי לצמצם את הסבל שגורמים הסימפטומים של הדלקת.
מחלת השיגדון על התקפיה החוזרים עשויה לגרום – בהיעדר טיפול נאות כנגדה – להגדלה משמעותית של כמות חומצת השתן בדם. הדבר עלול ליצור אבנים בכליות, שכן הכליות – בתוך שאר חלקיה של מערכת השתן – משמשות (בין היתר) לסילוקה של חומצת השתן מן הגוף. עוד עלולים להתהוות גושים מתחת לעור. גושים אלו (הנקראים "טופי") עשויים להכאיב בעת הליכה או עמידה – כאשר הם נמצאים בסביבתה של כף הרגל – או אפילו להביא לידי אי-נעימות הקשורה למראה החיצוני כאשר הם נראים באזור הפרצוף.
העצה היעוצה לכל הלוקים בצינית היא להפחית את צריכתם של מאכלים עתירי חומצת שתן דוגמת פטריות, וכן סוגים מסוימים של בשר – ויש אומרים: במיוחד בשר אדום ואיברים פנימיים – וכן דגי מאכל כגון סרדינים (ויש אומרים: גם אנשובי). כמו כן מומלץ להקפיד על בליעתן הסדירה והקבועה של התרופות ועל ביצוע מעקב רפואי ככל הנחוץ.