הקרנית היא החלק הקדמי ביותר של גלגל העין. זוהי רקמה שקופה בעובי של 0.5 מילימטרים הנמצאת לפני הקשתית. דרך הקרנית, כמו דרך חלון, ניתן לראות את הקשתית (הצבע של העין) ואת האישון. תפקידה, ביחד עם העדשה, הוא לרכז את קרני האור על הרשתית, הנמצאת בחלק האחורי של העין, כדי ליצור תמונה ברורה. תכונה ייעודית נוספת של הקרנית, שנובעת מהיותה שקופה, היא היעדרות כלי דם בתוכה. עקב כך, מקבלת את החמצן ישר מהאוויר ואת חומרי התזונה שלה דרך הנוזל שממלא את הלשכה הקדמית (החלל שנמצא בין הקרנית לקשתית).
לכל אחת ממחלות הקרנית יש קבוצת סיכון משלה כגון: משתמשים בעדשות מגע, עבודה עם חומרים כימיים מסוכנים, ביצוע עבודות חיתוך, או השחזה הכרוכות בפיזור שבבים.
פטריגיום הוא מצב שבו הלחמית של העין (הקרום שמכסה את לובן העין) עוברת שינוים ניוונים בעקבות חשיפה לשמש, ומתחילה לצמוח על הקרנית. הטיפול בבעיה זו הוא ניתוחי בלבד, כלומר כריתת החלק של הלחמית שמכסה את הקרנית. הטיפול הניתוחי מומלץ במקרים של פטריגיום שמכסה את מרכז הקרנית, מעוות אותה או בולט, וגורם לדלקות חוזרות הכרוכות באי נוחות ניכרת בעין.
קרטוקונוס היא מחלה שפוגעת בקרנית וגורמת להיחלשות החלק המרכזי שלה. זהו תהליך היוצר בליטה שגדלה בצורה בלתי מבוקרת, עקב הלחץ החיובי שנמצא בתוך העין. בליטה זו גורמת לעיוות שלה ובכך לירידה בחדות הראייה. ישנם טיפולים רבים ומגוונים לקרטוקונוס שתלויים בדרגתו, ביניהם טיפולים לעצירת התקדמות המחלה וטיפולים לשיפור חדות הראייה. לדוגמא,CROSS LINKING הוא טיפול חדשני המיועד לעצירת התקדמות המחלה, שמקשיח את הקרנית וכך עוצר את החמרת הבליטה. לעומת זאת, טיפולים שמיועדים לתיקון הראייה הם משקפיים ועדשות מגע למיניהן (רכות, קשות או שילוב של השניים) במקרים הקלים יותר. במקרי קרטוקונוס בדרגה גבוהה מבוצעים ניתוחים כגון טיפולי לייזר, השתלת טבעות להשטחת הבליטה או אפילו השתלת קרנית.
נכון. כיב בקרנית הוא לרוב מחלה זיהומית שללא טיפול יכול להגיע עד כדי חור בקרנית, התקדמות הזיהום לתוך העין ואיבוד העין והראייה. האנשים שנמצאים בסיכון גבוה לזיהומים של הקרנית הם קודם כל אלו המשתמשים בעדשות מגע. קבוצה נוספת, הם אנשים שתעסוקתם מהווה גורם סיכון לפגיעה עינית, כמו חקלאים ועובדים העוסקים בחיתוך חומרים כגון ברזל, פלסטיק אן עץ (העלולים לפזר שבבים). ראוי לציין כי ישנן מחלות כלליות מסוימות שיכולות לפגוע גם בעין ולגרום לכיבים סטריליים, כלומר ללא זיהום. במקרים אלו מדובר בעיקר במחלות אוטואימוניות.
הטיפול בכיב בקרנית הוא טיפול מקומי על ידי טיפות מסוגים שונים, בהתאם לגורם. לרוב מדובר בחיידקים, ובמקרים אלו הטיפול הוא על ידי טיפות אנטיביוטיקה. כאשר מדובר בזיהומים יותר נדירים כגון פטריות או אקנטאמבה (פרזיט שחי במים עומדים, ופוגע בעיקר במשתמשי עדשות מגע השוחים עם העדשות או מנקים אותן עם מי ברז) - הטיפול הוא עם טיפות המכילות חומרים מיוחדים. במקרים אלו הטיפול הוא ממושך. לעומת זאת, בכיבים סטריליים שנגרמים על ידי תהליך דלקתי בלבד ללא זיהום, הטיפול הוא לרוב בטיפות המכילות סטרואידים.
נקודה חשובה מאוד שצריך לזכור היא, שרוב הזיהומים בקרנית ופגיעות הראייה התמידיות שנוצרות מכך, ניתן למנוע. הכוונה היא לשימוש נכון בעדשות מגע (ניקוי נכון, החלפה בזמן, היגיינת ידיים בזמן התעסקות עם העדשות, ובעיקר הסרתן מהעיניים בזמן שינה), וכן שימוש במשקפי מגן בעבודות שכרוכות בסכנה של פגיעה בעיניים מגופים זרים או מחומרים כימיים. במקרה שהפגיעה בקרנית כבר קיימת, פנייה מוקדמת לרופא עיניים לאבחון וטיפול יכולה למנוע סיבוכים ופגיעה בראייה לטווח ארוך.
בהחלט. עוד בעיה שכיחה של פני שטח העין היא יובש שיכול לגרום לצריבה, גירוד, הרגשת אי נוחות, הרגשת גוף זר (או "חול") ודמעת בעיניים. היובש יכול להופיע בדרגות שונות, החל מהרגשת אי נוחות קלה ועד לפגיעות קשות בקרנית עם זיהומים והצטלקויות ופגיעה בראייה. הקבוצות שבהן הסיכון להתפתחות יובש הוא יותר גבוה הן נשים, אנשים מבוגרים וחולים במחלות אוטואימוניות. ישנם טיפולים מגוונים ליובש בעיניים המותאמים לחומרת המחלה, כאשר הטיפול השכיח ביותר הוא תחליפי דמעות. יש לציין כי הטיפול בתחליפי דמעות לא דורש מרשם רופא, וקיימים סוגים רבים של תחליפי דמעות, חלקם ללא חומר משמר ובכך יותר מתאימים לטיפול ממושך. בכל מקרה, מומלצת בדיקה על ידי רופא עיניים כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר למצב העיני, וכדי לגלות האם יש מחלות נוספות שיכולות לסכן את העין ואת הראייה.
ד"ר סרג'יו סוצ'אה הוא מומחה לרפואת עיניים, אחראי על תחום הטראומה במקטע הקדמי של העין במחלקת העיניים של בית החולים רמב"ם בחיפה, ומשמש כמנתח בכיר במרכז הרפואי מעין, בחיפה. שאלות נוספות אפשר להפנות אל ד"ר סוצ'אה בפורום ניתוח קטרקט שבפורטל.