X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור בריאות האישה
אחת מכל 10 נשים בגיל הפריון, ואחת מכל 5 נשים בגיל המעבר עלולה לסבול מפוליפים ברחם, כאשר ב- 1-1.5% בגיל הפריון וכ- 4.5% בגיל המעבר מדובר בגידול טרום ממאיר או ממאיר. הפוליפ עשוי להיות מלווה בדימום המשמש סימן חשוב להתרעה, אך כמעט במחצית המקרים הפוליפ אינו מדמם ולא ניתן לאתרו ללא בדיקת רופא. על מנת להבין מהם פוליפים ברחם, אילו טיפולים קיימים ומדוע כה חשוב להגיע לבדיקה, פנינו אל ד"ר אבישלום שרון, מומחה ברפואת נשים ומיילדות, ומנתח גינקולוגי בכיר בבית החולים "הלל יפה" שבחדרה.
שלום ד"ר שרון, האם תוכל להסביר לנו תחילה מהם פוליפים ברחם?
למעשה, פוליפ הוא שם כללי לגידול שאפשר למצוא במקומות שונים בגוף, וההתנהגות שלו בכל איבר שונה. פוליפ תוך רחמי הוא גידול של רירית הרחם, שמכיל גם משתית וגם בלוטות מסביב לגבעול עם אספקת דם. עד היום איננו יודעים בדיוק מדוע נוצר פוליפ תוך רחמי, אך אנו כן יודעים שבחלק מהמקרים זו יכולה להיות השפעה של אסטרוגן או של טמוקסיפן (תרופה לסרטן השד), או שזהו גידול ממאיר.
באילו אוכלוסיות מופיע הפוליפ, והאם ישנן קבוצות סיכון?
הפוליפ מופיע בשתי קבוצות עיקריות – בגיל הפריון ובגיל המעבר. השכיחות בגיל הפריון יכולה להגיע ל- 10% ובגיל המעבר ל- 20%. גורמי הסיכון הם כפי שאמרתי חשיפה מוגברת לאסטרוגן או נטילה של טמוקסיפן.
מהם התסמינים ומתי יש לפנות לרופא?
קיימת דעה רווחת לפיה כשיש פוליפ מופיעים כאבי בטן, אך מדובר בטעות. הפוליפ יכול לגרום לדימום מוגבר בזמן הווסת (מנוררגיה) וגם לדימום בין המחזורים (מטרוררגיה). בנוסף, הוא יכול להפריע לקליטה של הריון, או עלול לגרום להפלה. הדבר תלוי בעיקר במיקומו ברחם ובגודלו. לעומת זאת, בגיל המעבר בדרך כלל לנשים כבר אין ווסת, ולכן הסימפטום יכול להיות הופעה של דימום, ואין זה חשוב באיזה אופן ובאיזו כמות. חשוב להדגיש שברגע שמופיעים הסימפטומים יש לפנות לרופא לצורך בדיקה, מכיוון שבאחוז מסוים הפוליפ עלול להיות סרטני – כאמור, בגיל הפריון 1% - 1.5% ובגיל המעבר אפילו 4.5%. בנוסף לכך, השכיחות שהפוליפ ידמם עומדת על 50% - 60%, ובמקרים האחרים אנו מאבחנים את הימצאותו בבדיקה שגרתית ללא דימום של האישה. מכאן החשיבות להגיע גם לבדיקות שגרה.
במידה שנמצא פוליפ בבדיקה, מהם הטיפולים וכיצד הם נקבעים?
ראשית, כל פוליפ הגורם לדימום חייבים להוציא בהיסטרוסקופיה. במידה שהפוליפ אינו מדמם והאישה בגיל הפריון, בגודל של עד 1 ס"מ אפשר לעשות מעקב. מעבר לגודל הזה, ההמלצה היא לבצע כריתה בהיסטרוסקופיה. יחד עם זאת, בגיל המעבר קיימת כאמור שכיחות גדולה יותר של ממאירות, ולכן מומלץ להוציא כל פוליפ מדמם או לא מדמם. יש לציין כי הכריתה היא פעולה בהרדמה מלאה שאינה כרוכה בכאבים, ובגיל הפריון - כריתת הפוליפ משפרת את חלל הרחם כדי לאפשר הריון בצורה בטוחה יותר.
ד"ר שרון, לסיום – האם יש לך המלצה בריאותית בנושא?
ההמלצה היא להקפיד על בדיקות שגרה אצל רופא נשים, וכמובן לפנות לרופא עם הופעת התסמינים שציינתי. כאמור, בחלק מהמקרים קיים דימום ובאחרים הבדיקה תמצא פוליפ גם ללא תלונות מוקדמות, וכך ניתן להשיג מניעה.
מאת ד"ר אבישלום שרון, מומחה ברפואת נשים ומיילדות, ומנתח גינקולוגי בכיר בבית החולים "הלל יפה" שבחדרה. ניתן להעביר שאלות לד"ר שרון באמצעות פורום גניקולוגיה ניתוחית בפורטל
אודות הכותב
גינקולוג, רופא נשים מומחה
מחפשים גניקולוג, מומחה ברפואת נשים ומיילדות? אשר על תחומי התמחותו בין היתר נמנים ניתוחים לפרוסקופיים מתקדמים, ניתוחים גינקולוגיים, אנדומטריוזיס, היסטרוסקופיות וריצפת האגן, וכן כאבי מחזור, מיומות, ציסטות, בריחת שתן, הריונות, פריון ומנופאוזה. לבירורים וייעוץ, השאירו פרטים!...
לכרטיס המומחה
כתבות נוספות בתחום
