בעשורים האחרונים ידעה האנושות מספר פרצי מגפות שחלקן דעכו לאחר מספר שנים, ואילו אחרות הפכו לחלק מהצביון העולמי. כעת, מגפה חדשה מאיימת על בריאות הפרט והעולם ושמה נגיף האבולה, אשר מוגדר כפי שניים יותר קטלני מהאיידס. בכדי להבין את האיום יש להכיר את הנגיף ואת ההיסטוריה שלו, להבין את מצבו הנוכחי בארץ ובעולם, ולדעת מהם הכלים העומדים כיום ובעתיד הקרוב והרחוק לרשות אנשי רפואה.
האבולה הינו נגיף בעל צורה המזכירה תולעת שגורם למחלה קטלנית, המכונה קדחת דימומית, ומועבר בעיקר על ידי מגע עם הפרשות הגוף של נשא המחלה. המחלה גורמת לדימום פנימי של מפתחי הגוף, העור ואברים פנימיים. יש לציין כי מרגע ההידבקות הנגיף דוגר בגוף למשך תקופה שנעה בין מספר ימים בודדים ועד לכ- 3 שבועות. הנגיף עצמו שייך למשפחת וירוסים מאוד אלימה בעלת מנגנונים המפרקים תגובה חיסונית של הגוף המארח, ולאחר מכן פוגעים במערכת כלי הדם שלו. הפגיעה באה לידי ביטוי ביצירת קרישי דם המקטינים את אספקת הדם לאברי הגוף, וכן בפגיעה בציפוי כלי הדם הגורמת לדליפתם. כאשר הנגיף חודר לאברים פנימיים הוא הורס את תאיהם וגורם לכשל בתפקודם, ובמיוחד הוא מזיק לכבד ולמערכת העיכול. כשל המערכות הפנימיות בשילוב של לחץ דם נמוך גורמים הלם לגוף וממיתים אותו. יחד עם זאת, חשוב לציין שבניגוד למחלות ויראליות אחרות עדיין לא ידוע לחוקרים מהו מקור המחלה ומהי המערכת האקולוגית שבה היא מתקיימת. כמו כן, החוקרים עדיין אינם מבינים לגמרי כיצד פועלים מנגנוני הנגיף, וכיצד יש להגיב אליהם על מנת למונעם.
למעשה, נגיף האבולה מוכר לרפואה כבר 30 שנים, וזוהה לראשונה בשנת 1976 באפריקה ליד נהר אבולה שבמדינת זאיר. כבר בשנים אלו היו לנגיף מחזורי התפרצות בכל שנתיים או שלוש, עם עשרות עד מאות נדבקים. בסך הכול היו מעל ל- 20 מחזורי התפרצות, ובכל מחזור אחוזי תמותה גבוהים שנעו בין 50 עד ל- 90 אחוזים. ואולם, ההתפרצות האחרונה של הנגיף בשלהי שנת 2013, אשר זוהה כזן חדש של האבולה, הייתה נרחבת וקטלנית בצורה קיצונית. לכן היא הוכרה כבעלת פוטנציאל להתפשטות וסיכון לכלל אוכלוסיית העולם. ההתפרצות החלה בגינאה שבמערב יבשת אפריקה והתפשטה בעיקר במדינות סיירה לאון, ליבירה וגינאה, בהן נדבקו ומתו אלפי אנשים.
בחודש אוגוסט 2014 הכריז האו"ם על האבולה כמצב חירום בינלאומי, ועוד לפני כן מדינות רבות באפריקה כבר הכריזו על מצב חירום לאומי בתחומיהן. מאז ההכרזה, ההערכה היא כי מאות וייתכן שאלפי בני אדם מתו מהנגיף, רובם באזור סיירה לאון וליבריה, ובסך הכל נקטלו מעל ל- 7000 בני אדם מתוך כ- 18 אלף שנדבקו. עוד יש לציין כי קצב ההתפשטות של המגיפה רק הולך וגדל, והוא מכפיל ומשלש את עצמו במדינות סיירה לאון וליבריה. ההכרזה על מצב חירום בינלאומי נועדה למנוע את התפשטות המגפה לשאר חלקי העולם. למעשה, עד כה היו רק מספר מקרים בודדים החשודים ביבוא המחלה לערב הסעודית ולארה"ב, וכמו כן נדבקו כומר ספרדי ומספר בודד של צוותי רפואה זרים שפעלו במדינות הנגועות.
אבחון מדויק של הידבקות מבוצע באמצעות בדיקות דם, המאתרות נוכחות של הנגיף בגוף. יחד עם זאת, קיימים תסמינים שיכולים להעיד על הידבקות בנגיף האבולה, אשר מתחילים כסימנים המזכירים שפעת וכוללים חום גבוה, הקאות, שלשולים, כאבי ראש, כאבי שרירים ובטן, וכאב מופשט. בהמשך, תסמינים אלו מחמירים ומתווספים אליהם דימומים פנימיים ודימומים חיצוניים מפתחי הגוף, כמו האף, אברי המין ופי הטבעת, ונוצרים שטפי דם על פני העור ובעיניים. חשוב לדעת כי מדובר במחלה הכרוכה בסבל נוראי, שהינה מהירה וקטלנית. בתוך 7 עד 14 יום מתחילת תסמיני המחלה הראשונים, בין 40 ל- 90 אחוזים מהחולים ימותו.
בהיותו זן חדש, נכון להיום עדיין לא קיים חיסון כנגד נגיף האבולה, והטיפולים המוצעים נועדו בעיקר להקל על התסמינים והכאבים הכרוכים במחלה. הטיפולים כוללים טיפול בכאבים, מניעת קרישת דם, איזון נוזלים ומלחים בדם, וחיבור למכונות הנשמה. הסיכוי להחלים תלוי בעיקר בבריאות הכללית של הנדבק, בתכונות גנטיות מולדות, ובסוג האבולה בו נדבקים ומידת תוקפנותו. יחד עם זאת, בהיותה מגפה מוכרת, קיימים מחקרים וניסויים בתחום המעידים על אפשרות למציאת מענה שיקטין את השפעת המחלה וימנע מוות. מחקרים אלו שכיום זוכים למשאבים ולעדיפות בינלאומית, כוללים בין היתר יצירת נוגדן מחולי אבולה שהחלימו. כמו כן, לאחרונה התפרסם נסיוב ניסיוני המכונה Zmapp שמרכיביו עדיין לא פורסמו, ובו טופלו שני רופאים אמריקאים שנדבקו במחלה.
עד היום, במדינת ישראל לא אובחנו מקרי התפרצות של מגפת האבולה. היא לא צפויה לפרוץ בארץ והחשש היחיד הוא מיבוא שלה על ידי נשאים ממדינות נגועות. על מנת לשמר את המצב משרד הבריאות עוקב אחר ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי, ומעביר לרופאים ולמוסדות הרפואה הנחיות והמלצות על אי נסיעה למדינות האפריקאיות הנגועות שהינן גיניאה, ליבריה וסיירה ליאון. למי שבכל זאת מגיע למדינות אלו מומלץ להקפיד על היגיינה אישית, להימנע ככל האפשר ממגע או משהייה בסביבת חולים ובעלי חיים, וכן מאכילת בשר ומשהייה במוסדות בריאות. מי שחזר ממדינות אלו וסובל מחום גבוה נדרש לגשת לחדר המיון ולהודיע מייד על נסיבות המקרה, לצורך אבחון וקבלת טיפול הולם בתנאים מבודדים. מעבר לכך, מוסדות הבריאות בישראל תודרכו כיצד לזהות ולטפל באנשים החשודים כחולים באבולה, ובנוסף משרד הבריאות הוציא תוכנית חירום לאומית לעת הצורך.