עוד מגיל צעיר אתם רגילים לאמוד את מקומכם וחשיבותכם בעולם על ידי השוואה לאחרים, החל מהילדים שהיו אתכם בבית הספר, דרך חברים בצבא או באוניברסיטה, ועד לקולגות ומתחרים בעבודה. מדובר בדפוס טבעי לחלוטין שפעמים רבות גרם לכם להרגיש טוב כשהבחנתם שאתם יפים יותר מאחרים, מוכשרים יותר, מצליחים יותר וכן הלאה. ואולם, הצד השני של המטבע הוא שתמיד יהיה מי שיעלה עליכם, אם לא במספר תחומים אז לפחות בתחום אחד. ומכיוון שיש המון אנשים בעולם תמיד תוכלו למצוא את מי שחי את החיים יותר טוב, יותר נכון ויותר באושר מכם. לדפוס חשיבה זה מתלווים רגשות של חוסר ערך, עצב, חרדות, כעס עצמי ואשמה. אז עשו לעצמכם טובה והמעיטו ככל האפשר בהשוואה לאחרים – הפכו את עצמכם לקנה המידה המרכזי של עצמכם.
מצד אחד, כולנו מתפקדים בתוך חברה מורכבת ותלויים זה בזה כדי להשיג את המטרות והצרכים האישיים. לכן, אין כל רע במילוי צורך או משאלה של אדם אחר (חבר קרוב, הורה או אנשים אחרים), ומטבע הדברים תביא ההדדיות גם לתרומה עבורכם. מצד שני, מי שעסוק יותר מדי בריצוי של אחרים מאבד משהו חשוב מעצמו, כלומר מהרצונות האותנטיים שלו, מהשאיפות והצרכים הבסיסיים שמתבטלים לנוכח צרכיהם של אחרים. אין הכוונה שעליכם להיות אגואיסטים לחלוטין אלא להשקיע קצת פחות אנרגיה בניחוש הרצונות של אחרים ובהתנהגויות שמכוונות למלא אותם.
אכפת לכם מה אחרים אומרים על ההתנהגות או המראה שלכם? לכולנו חשוב! יחד עם זאת, כאשר אנו נותנים חשיבות עצומה לדעתם של אחרים עלינו קשה מאוד לתפקד באופן נינוח, ולו מהסיבה הפשוטה שאיננו יודעים באמת מה האחר חושב. על כן, הטיפ הטוב ביותר שניתן לתת הוא לאמץ תפיסה חדשה, לפיה מה שאחרים רוצים הוא פשוט שתהיו מי שאתם! כלומר, שתפגינו את הרצונות, הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של מי שאתם באמת. תפיסה שכזו משחררת אתכם מהעול של שינוי מתמיד של ההתנהגות הטבעית, והיא גם מביאה להרבה יותר סיפוק ולפינוי של המון אנרגיה נפשית.
במדעי הפסיכולוגיה קיים מושג הקרוי ruminating שניתן לתרגם אותו בעברית ל- "העלאת גרה". כן, בדיוק כפי שעושות חיות עם המזון כך אנחנו נוטים להעלות שוב ושוב מחשבות שנראות נורא חשובות. למעשה, המחשבות האלו חוזרות על עצמן שוב ושוב, ומחקרים שנערכו בתחום מראים כי אנשים הנוטים יותר "להעלות גרה" גם נוטים להיות פחות מרוצים ומאושרים. לכאורה, מטרתו של דפוס זה הוא דווקא למצוא פתרונות, אך הוא לא ממש יעיל. לעיתים קרובות, הדבר הטוב ביותר הוא פשוט להניח לזמן מה לדברים, להפסיק לחשוב עליהם לכמה דקות, שעות או ימים, ואם הם לא הסתדרו – לחזור לחשיבה שתהיה כבר רעננה יותר. בכל מקרה, כדאי לתת קצת פחות חשיבות למחשבות אפילו אם הן נראות נורא רציניות. התבוננו עליהן כתמונות צבעוניות, מורכבות ועמוקות אך מוצגות על פני סרט נע בלי עומק או כובד משל עצמו.